עתיקות

"... בתוך מעמקי נפשי חבויים רגשות מיוחדים — לעתיקות ולנושנות.  מתרגש אני מכל דבר עתיק, שיש בו איזה קשר עם העבר הקדמון והרחוק, ומתיחס אני באיזו יראת-הכבוד והרוממות, באיזו דרך ארץ מיוחדת לכל דבר שחותם הזקנה טבוע עליו.  נטיה מיוחדת יש לי לבכר את הישן על החדש ולחבב "עתיקא" יותר מ"חדתא".

            כיתד נשתרשה נטיה זו בתוך לבי? — אינני יודע.  איני זוכר אם נולדה אתי יחד, או התפתחה בי לאט לאט ואנכי לא הרגשתי בה.  אולם זכורני כי בילדותי הייתי מוזר קצת לחברי — באהבתי לעתיקות.  בבואי לבית הכנסת להתפלל הייתי לקוח דוקא את הסדור העתיק ביותר, שדפיו בלו מרוב שנים ומשמוש ידים ואצבעות, וסדור קרוע ומטושטש כזה הייתי מחבב יותר מכל הסדורים החדשים והמהודרים הכרוכים בתכריך של זהב;  כשהגיעו ימי הסליחות הייתי בוחר לי מתוך גנזי הספרים של אבא דוקא איזו סליחה ישנה, פרומה וחבוטה והייתי מבכר את הסליחה הזאת שהיתה מלאה נטפי דונג ואגלי-דמע, על כל הסליחות החדשות עם גליונותיהן הרחבים ואותיותיהן הבהירות;  וכשהגיעו ימי הפסח הייתי לוקח לי דוקא איזו "הגדה" עתיקה, מקומטת ונקובת-עש והייתי מוקיר את ההגדה הזאת, שהיתה מלאה כתמים צהובים ואפורים של נטפי-שמנונית וזלופי-יין, יותר מכל ההגדות החדשות המשובחות, בעלות מאות הפירושים והביאורים.  חברי היו אומרים, כי נטיה זו לעתיקות היא מעין חולשה ומקורה באיזו מחלה פנימית, רוחנית או גופנית;  ואולם איך שיהיה, כך הוא אפיי וטבעי, וכמדומני כי כך אשאר עד יומי האחרון.  לדעתי יש לכל דבר עתיק איזו עצמיות מיוחדת, שאי אפשר לבטא אותה בשפתים, איזו פנימיות שאין לה תפיסה כלל בעולם ההווה והמציאות.

           ומתוך נטיה זו שבלבבי, אוהב אני גם בארץ-ישראל את המקומות העתיקים, את הערים הקדומות יותר ואת כל מה שהנו שריד עתיק מן העבר הרחוק... מחבב אני את צפת העתיקה עם כל ה"בטלנות" שבתוכה יותר מעיר נתניה עם כל ה"מודרניות" שבה;  מבכר אני את מירון עם כל זכרונותיה העתיקים על ראשון לציון עם היקב והגפנים שלה;  ואהבה כפולה ומכופלת יש לי לירושלים — הרבה יותר ממה שאוהב אני את תל-אביב וסביבותיה..."

מתוך מאמר, "התהילה והתפארת — לארץ ישראל" / הרב י. ל. הכהן מימון

"יובל המזרחי: קובץ תורני, מדעי, ספרותי... ליובל החמשים של המזרחי", עמוד שכב'-שכג'

(אדר תרס"ב — אשר תשי"ב)

מדינת ישראל מפקירה ומתעללת באזרחיה ותושביה. חוסר אבטחת מידע. חברת החשמל

בזמן שחברת החשמל עושה קמפיין חדש לעודד משלוח חשבונות החשמל במייל... ניסיתי היום, 26 לינואר 2012, להיכנס לחשבון שלי באתר חברת החשמל (עם פיירפוקס), דרך "שירות אישי ללקוחות רשומים"...

וקיבלתי הודעת מסך:

This Connection is Untrusted

You have asked Firefox to connect securely to www.iec.co.il, but we can't confirm that your connection is secure.

Normally, when you try to connect securely, sites will present trusted identification to prove that you are going to the right place. However, this site's identity can't be verified.

What Should I Do?

If you usually connect to this site without problems, this error could mean that someone is trying to impersonate the site, and you shouldn't continue.

ניסיתי להיכנס לכתובת הזו, עם גוגל כרום, וזו ההודעה שקיבלתי:

The site's security certificate has expired! You attempted to reach www.iec.co.il, but the server presented an expired certificate. No information is available to indicate whether that certificate has been compromised since its expiration. This means Google Chrome cannot guarantee that you are communicating with www.iec.co.il and not an attacker. You should not proceed.

הסיפור שלי עם "חברת החשמל למדינת ישראל" החל לפני כמה חודשים, כשהצעתי כמה הצעות ייעול, לאחר שנתקלתי בכמה מחסומים בשירות שלהם. אולם, כל הצעותיי נדחו בזלזול וחוסר מקצועיות מזעזע ומשפיל.

בהזדמנות אעלה, בלי נדר, עוד סיפור או שניים מההתנהלות שלהם איתם, שאפילו "אמון הציבור" לא יכלו לסייע לי.

בסיפור הנוכחי, הנ"ל, נראה שהאתר שלהם ממש, אבל ממש, לא מאובטח בסטנדרטים המקובלים.
ושוב, זה מקרין רע על חברת החשמל ועל מדינת ישראל!!

עצוב (אנחה).

דו"ח: משרד האוצר קיצץ בסיוע לקרן ניצולי השואה

משרד האוצר מקצץ - וניצולי השואה משלמים את המחיר: הקרן לרווחת ניצולי השואה פרסמה דו"ח שלפיו בשנת 2011 חלה ירידה של 16 אחוז בכמות הניצולים אשר מטופלים על-ידי הקרן, בשל ירידה של 37 מיליון שקלים בתקציב שהעביר לרשותה משרד האוצר. אם ב-2010 קיבלו 60 אלף ניצולים סיוע, אשתקד ירד המספר ל-50 אלף (Ynet).
לפי הנתונים, בישראל כיום כ-200 אלף ניצולי שואה.

הנה קצת רקע להתנהלות מדינת ישראל בעניין ניצולי השואה, (2007-2012):
http://www.angelfire.com/ny/oferiko/MyLife/holo.html

(אנחה)...
עצוב וכואב

שגיעות כתיב

הנה רשימת מילים שהופיעו באימייל אחד קצר, שקיבלתי לאחרונה, בהמשך להצעת יעול שהצעתי למוסד אקדמי גדול ומכובד:

1. החברה קבר ביצע ניקיון יסודי בכל השרותים...
2. כדאי להסביר לה על המקום את הביע...
3. מפקח מתעם...
4. אני בטוחה לגמרה שתקבל שרות מעולה.

בסעיף 3, לא ברור בוודאות, אם התכוונו לכתוב מתאם או מטעם המוסד...

הכל אמת לאמיתו.
ללא הגזמה כלל.

הזלזול בצרכן הישראלי, פשוט, מזעזע

יום שלישי, 24 לינואר 2012. קניתי בסופר המקומי (והם בסדר בדר"כ), חלב מפוסטר על, הומוגני תנובה בקרטון, 3% שומן... ב- 5.99 ש"ח.
ברקוד: 7-290000-042442.

משום-מה היה נדמה לי שהמחיר יקר יותר מהפעם האחרונה (כעשרה ימים קודם) שקנינו את זה.

שאלתי את האחראית משמרת שם (לא יודע את שמה), אם יש סיכוי שהמחיר עלה לאחרונה? ואמרתי שנדמה לי שהמוצר הזה בפיקוח.

הגב' השיבה: המחירים בכל החנות עלו, והמוצר הזה בכלל לא בפיקוח; הוא אף פעם לא היה בפיקוח!

מיד כשהגעתי הביתה התקשרתי ל- "מוקד שירות צרכנים" של תנובה, 1800-666-244, כפי שמופיע על האריזה.
שרונה ענתה... ואמרה שהם (תנובה?) "לא מתעסקים עם המחיר", שנקבע ע"י הממשלה. "תנובה לא קובעת"...
ואמרה, שבמשרד התמ"ת (משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה), בטלפון: 02-666-2000, יוכלו לעזור לי.

בטלפון הנ"ל (משרד התמ"ת?), ענה לי סביון, שאמר שאין להם המידע הזה... ואצטרך לפנות למועצה הישראלית לצרכנות, שהיא חלק ממשרד התמ"ת, ולברר עפ"י(?) חוק הגנת הצרכן, את הפרטים שאני מבקש... בטלפון: 03-624-1034.

בטלפון האחרון, במערכת לניתוב שיחות, בחרתי את האופציה "להשארת הודעה אצל נציג שירות"... וכך הגעתי ל- שלמה, שאמר: שאין לו אפשרות לתת לי המידע המבוקש... וביקש להפנות אותי לאתר המועצה, שם אוכל להגיש תלונה או בקשה למידע. כשאמרתי לו שבמערכת לניתוב שיחות, בחרתי את האופציה "להשארת הודעה אצל נציג שירות", ואני מעוניין להשאיר אצלו הודעה, אז הוא אמר שיבדוק וישאיר הודעה "אצל נציג המועצה". למשמע הדבר הזה, שאלתי: ומי אתה? בשביל מי אתה עובד? ושלמה ענה, שהוא עובד עבור חברת "קישורית", ושהמוקד שלהם מגבה את מוקד המועצה לצרכנות, כמו אלפי(?) בתי עסק אחרים.

הקיצר, השעה הייתה 1420 לערך, ושלמה אמר שהוא כבר מעביר ההודעה... ויכול מאוד להיות שיחזרו אליי עד 1600.

לשלמה אמרתי, שיציין בהודעה, שאם אינני זמין... נא להשאיר הודעה קולית מפורטת.

למותר לציין, שעדיין לא חזרו אליי.

עד שיחזרו אליי, גלשתי בגוגל... ומצאתי את הקישור ל- " רשימת מחירים מירביים של מוצרי צריכה הנמצאים בפיקוח מחירים של משרד התמ"ת ושל משרד החקלאות" (מעודכן ליום 17.7.2011)...

אז,
1. מסתבר שהמחיר המירבי למוצר זה הוא 6.22 ש"ח... ואם המחיר עלה או לא... זה עדיין זול יחסית.

2. המוצר כן בפיקוח.

3. שירות הלקוחות של כל הגופים הנ"ל, טעון שיפור - - דחוף!!!

פניתי ל- תנובה דרך האתר שלהם (שאינו נגיש עם FireFox משום-מה), דרך "טופס אונליין" (כתובת אימייל נורמאלית אין). אחרי ההקלדה קיבלתי הודעה: "תודה על פניתך. פניתך נרשמה במערכת נציגינו יטפלו בפניתך". ובכן, אני מחכה לתגובה.

למשרד התמ"ת, גם כן, אפשר לפנות רק בטופס אונליין, שמסובך ללא צורך. חובה להשאיר כתובת וטלפון?!?!

גם באתר המועצה הישראלית לצרכנות, אין כתובת אימייל נורמאלית. פה הטופס המקוון פשוט. שלחתי גם להם קישור לסיפור הזה. שלחתי פעמיים, כי בפעם הראשונה לא הייתי בטוח שההודעה נקלטה; כיוון שלא הופיעה שום הודעה המאשרת קבלת הפנייה. הקיצר, אני מחכה לתגובה, מדוע זה היה כ"כ קשה למצוא המידע ולקבל שירות כה בסיסי.

״מכבי ללא הפסקה. 24 שעות ביממה״ עונים לפנייה *שבועיים* אחרי שנשלחה?!!?

שירות לקוחות = טעון שיפור

1.
נשלח: יום רביעי 11 ינואר 2012 14:10
עד: מענה מכבי ללא הפסקה-און ליין
‏‏נושא: מדוע אתם לא חוזרים אליי???
 
שלום,

ביום חמישי, 5 לינואר, בשעה 1050 בבוקר התקשרתי למשרד בקרית אונו 03-530-4111.
ענתה לי בחורה בשם מור, שרשמה את הפנייה שלי, ואמרה שתעביר בקשתי למתאמת השירות, שתחזור אליי בהקדם...
ומאז, שבוע עבר, ואף אחד לא חזר אליי.

אתם בשביתה?

2.
נשלח: יום רביעי 25 ינואר 2012 11:58
מ: מענה מכבי ללא הפסקה-און ליין

פנייתך הגיעה למוקד מידע של מכבי ללא הפסקה.
ראשית אנו מתנצלים על העיכוב במענה.
ע"מ שנוכל להעביר את הפנייה לגורם רלוונטי בסניף מכבי אנו צריכים מספר טלפון עדכני ואת אישורך להעברת הפנייה...

תודה על פנייתך, נשמח להמשיך ולעמוד לרשותך.
יום נעים ומוצלח,

נציגת און ליין "מכבי ללא הפסקה" 1-700-505353 / 3555* 24 שעות ביממה

3.
נשלח: יום רביעי 25 ינואר 2012 12:22
עד: מענה מכבי ללא הפסקה-און ליין

הסיבה שבעתיה פניתי, כבר נפתרה.
אך אני תוהה, כיצד זה קורה ש- ״מכבי ללא הפסקה. 24 שעות ביממה״ עונים לפנייה *שבועיים* אחרי שנשלחה?
היה גם מעולה, מקצועי, יעיל וידידותי... לאפשר תקשורת ישירות לנציג שירות מהחשבון האישי, וכן כמובן שנקבל מענה מיידי עד 24 שעות מזמן הפנייה. 
מצפה לתשובתכם,

Fwd: Fwd: Fwd: Fwd: הדרת נשים גם בבנקים?

המפקח על הבנקים הגיע לביקור בסניף בנק בבני-ברק ורואה - תור לנשים ותור לגברים.

נכנס בכעס למנהל הסניף וצועק מה קורה פה? הדרת נשים בבנקים???

עונה לו המנהל באדישות: "שום הדרת נשים ושום בטיח...
הגברים זה תור להפקדות, והנשים זה תור למשיכות".

*** אין כותרת ***

באמצע ינואר הובאה לידיעתי כתבה שפרסם איש בשם אלי אלון, על מערך השאטלים באוניברסיטת בר-אילן.

להפתעתי הגמורה, הוא טוען שהוא דיבר איתי / ראיין אותי?! למה להפתעתי הגמורה?? כיוון שאף אחד לא בא והציג את עצמו, וראיין אותי!! לא היה ולא נברא; ומתוך המובא בכתבה, עולה חשד, שאדון אלי אלון מצטט מישהו אחר. וכן, פרטים מסויימים לגבי השאטל אינם נכונים או אינם מדוייקים, ונראה כאילו הועתקו ממקום אחר.
 
כתבתי תגובה (לכתבה) שכותרתה: אתה טוען שראיינתי אותי לכתבה?
1. חבל שלא הזדהת.
2. חבל שהפרטים שכתבת אינם מדוייקים וחלקם לוקים בחסר.
3. חבל שיוצא מהכתבה יותר טעם שלילי מחיובי... על הפרוייקט המדהים הזה... שמאות סטודנטים ביום נ-ה-נ-י-ם ממנו ועתירי תודה ליוזמים.
4. בוא כתוב מאמר רציני על התנהגות משתמשי הדרך במדינת ישראל (נהגים והולכי רגל), על תרבות הנהיגה, על חוסר הכבוד והסובלנות, על חוסר האכפתיות וההפקרות שהמשתמשים בדרך נוקטים כלפי עצמם וכלפי הסובבים אותם... וכיצד נוהגות הרשויות בעולם (באחריות) להציל את אזרחיהם מלהפגע בכבישים...;; ת'שמע, מי יודע, עוד יצא לך להציל חיים של מישהו.
5. נצל את הכתיבה שלך והבמה הציבורית לביקורת בונה ולדברים טובים.

-- עד כאן תגובתי --

עוד גיליתי שהכתבה הזו, בווריאציות שונות, מופיעה גם ב:
http://cafe.themarker.com/post/2476764
http://www.shelleyelkayam.mysay.co.il/articles/ShowArticle.aspx?articlePI=aaawuh

עוד כותב אלי אלון: "בימים אלה כאשר משרדי ממשלה עוסקים ודנים בישום והפעלת תוכנית לאומית למניעת השמנה וחשיבות הפעילות הגופנית ראוי שהגורמים האחראים על האוניברסיטאות ועל הבריאות בארץ יפגשו וידונו בנושא ולא יאפשרו הפעלת שאטלים ומערך היסעים פנימי גם אם זה מפנק נוח ונעים. פינוק זה של הסטודנטים אינו בסופו של דבר לטובתם".

נו, באמת... אתה רציני, מר אלון???

1. לממשלה לא באמת אכפת משלום הציבור, בריאותו ובטחונו.
2. מדיניות בריאה ואחראית, מתחילה בבריאות המזון... שיהיה דל נתרן, דל שומנים, דל קלוריות... ועשיר במרכיבים תזונתיים בריאים, טבעיים ואיכותיים. למדינת ישראל, אין תכנית רצינית... ותמוה שאתה מוצא לנכון לחבל בשירות כה איכותי, יעיל וטוב, כמו השאטלים בבר-אילן!

יש לי עוד כ"כ הרבה מה לומר ולהגיב על דבריו הלא-חיוביים של אלי אלון, אך יש לי דברים יותר חשובים לעשות.

מר אלון, אתה כותב מה סיפרתי לך, לכאורה, ומוסיף, שאין לך אישור רשמי על כך?!??
לפני שאתה כותב כתבה, לך תבדוק את העובדות והפרטים המדוייקים; ואם אין לך פרטים מדוייקים ונכונים... "סייג לחכמה - שתיקה"!

בי - פגעת בכתבה הביקורתית והלא מדוייקת שלך!

באחד הפרופילים שלך, אתה כותב שהיית "כתב עיתון "הארץ""???

מצאתי, בעיתון "הארץ" (אונליין) הרבה טוקבקים של "אלי אלון"... ו- כתבה אחת, שכותרתה: "*** אין כותרת ***"... בה יש איזכור (בתוכן): "מאת אלי אלון, סופר "הארץ" בדרום סיני", אולם חיפוש נוסף לא העלה דבר.

בעניין השאטל, אתה כותב שאתה "שוהה לא מעט באוניברסיטת בר אילן". אם כך, בוודאי ראית שכלי הרכב החשמליים **אינם** "כפולים בני כ-28 מושבים כל אחד"... ואם היית בודק באופן מקצועי וראוי יותר, היית יודע מה תדירות וזמני השאטלים... שאינם כפי שכתבת!!

מעניין אותי, מה אתה תעשה, אם יש לך שיעורים בקמפוס הדרומי והצפוני, שהמרחק הוא יותר מקילומטר לכל כיוון (אגב, אורכו של הכביש "מקיף קמפוס" בו נוסע השאטל, הינו כ- 2.7 ק"מ!!!)

מה אתה תעשה בגשם? מה אתה תעשה כשאפשר להגיע בקלות ובמהירות מקצה לקצה (בנסיעה), ולהשאר עם כח ואנרגיה לשיעור הבא, כמו שצריך? תלך ברגל, כדי לשמור על גיזרה חטובה ובריאה? מה תמליץ לאנשים מבוגרים ונכים? כיצד הם אמורים להסתדר בלי השאטלים?
ועובדה נוספת שראוייה לציון, רוב רובם של הסטודנטים עדיין גומעים מרחקים לא מבוטלים בהליכה.

דבר נוסף, מר אלון... יש דיבורים על כך, שהאוניברסיטה מנסה לקדם מהלך של הקטנת תנועת הרכבים בקמפוס, כדי להיטיב את רמת איכות האוויר (ולהקטין את רמת זיהום האוויר ברחבי הקמפוס). השאיפה היא שבעתיד כל הרכבים יחנו בקמפוס הצפוני והגישה לשאר חלקי האוניברסיטה תהיה רק עם השאטלים.

סלח לי, אבל הכתבה מאוד מגמתית, איננה "בתום לב", ביקורתית מידי, אינה בונה, וכאמור, לא מדוייקת וחסרה פרטים בסיסיים. חבל!

כל הכבוד לאוניברסיטת בר אילן ולאגודת הסטודנטים שהוציאו מהכח אל הפועל פרוייקט יצירתי (ראשון מסוגו), מרענן וחשוב שכזה.

עשרה פקחי יחידת עוז עצרו אשה מהפיליפינים יחד עם בנה בן ה- 3

נכון שהכתבה מגמתית... אבל טוב שהנושא הזה עולה על סדר היום מידי פעם.

ניסיתי לכתוב תגובה, שכותרתה: במדינת ישראל, לא כל בנאדם הוא בנאדם, והיחס בהתאם.
ותוכנה: לצערי הרב מ-א-ו-ד.... אם אתה מהגר עבודה, עובד קבלן, אזרח ישראלי יוצא צבא שאינו תושב...
היחס שתקבל איננו היחס שבנאדם ראוי לקבל, רק בגלל שהוא בנאדם!
המערכת תמצא סיבה, למה להתייחס אליך כמו חפץ, בלי זכויות ובלי יחס אנושי.

בגרמניה הנאצית... מי שלא הלך בתלם - - הושמד!!!
אז אם מסתכלים על חצי הכוס המלאה... ברוך ה' שאנחנו במדינת ישראל!

עצוב מאוד!

(עד כאן תגובה I)

כתגובה לתגובה 118, כתבתי: גב' שרה, האם כתבת "לא חוקית"????????????????????????????????
ותוכן התגובה: מה הקשר לשמאלנים???

השאלה פשוטה מאוד: האם לתושבי מיגרון יש שטר רכישה על הקרקע עליו נמצא הישוב?
אם התשובה היא: לא...; השאלה הבאה היא: באיזה זכות, ועל פי איזה חוק, ניכסו להם התושבים את הקרקע?
יהודי אמור ללמוד איך מתנהגים, מהתורה הקדושה ומאבות האומה.
אברהם, יעקב, דוד המלך... רכשו בכסף מלא קרקעות... כמו הציונים הראשונים, שרכשו קרקעות כדין, לשם הקמת ישובים.
אף אחד, לא הלך לנכס לו שטח, בתואנה כי זו הארץ המובטחת. הארץ מובטחת למי שמקיים את התורה.

דיי להיתממות!

למדינת ישראל (השלטון הכובש), אגב, אין שום זכות לחלק קרקעות את הארץ הקדושה לכל דורש... ויהודים אמורים להיזהר כפליים, ולא לקחת קרקעות שלא נרכשו (או נכבשו) כחוק (לפי החוק הישראלי ועל פי החוק התורני)!!!
(עד כאן תגובה II)

ומעניין לעניין באותו עניין,
"מטפלת פיליפינית נעצרה בחשד כי התעללה בקשישה... בית משפט השלום בנתניה האריך את מעצרה בשלושה ימים".

אם היא תורשע בדין... יש לנקוט צעדים רציניים גם כלפי הקבלן המעסיק.
על המדינה חלה חובה לוודא, שקבלני סחר בבני אדם... יקחו אחריות על "הסחורה" שהם מייבאים, וידאגו להביא אנשים טובים. הקנסות לקבלנים עברייניים צריכים להיות כואבים מספיק, כדי שהלקח ילמד.

מיחזור ואחריות

אני לא רוצה להרשם ל- פייסבוק!!! אבל כן רוצה להגיב. ברוך ה', יש לי במה משלי.

היוזמה ברוכה... ושהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה... אבל חסר לי החלק שעוסק בצמצום הניירת מלכתחילה. הרי זה לא רק העלונים; גם עיתון "בשבע" מופץ בצורה פרועה וחסרת אחריות... והעצים מהם נגזר כל הנייר הזה, מה יהיה עליהם? חייבים להפסיק את הרעה החולה הזו, של השחתת עצים ונייר. עניין המיחזור, זה רק בדיעבד, כמובן... ולעניות דעתי, על המלכתחילה... בורא עולם לא סולח בקלות.

(אנחה)

"הפנינג" - שירות לקוחות (נכשל ופושע)

שירות לקוחות = נכשל ופושע.

ביום חמישי, 19 לינואר 2012, הגעתי לחנות "הפנינג" בקניון קרית אונו, לקנות פוף.

בהתחלה, סייעה לי המוכרת מאי, ובהמשך האחראית/מנהלת החנות(?) נתי.

הסברתי מה אני מחפש, והראו לי מגוון צבעוני של פופים ב- 180 ש"ח, ועוד פוף בודד (גדול יותר) ב- 300 ש"ח.

גם מאי (בחורה צעירה) וגם נתי (אשה כבת 50+?) אמרו שיש להן אחד כזה (ב- 180 ש"ח) בבית, וזה נוח וטוב.

ביקשתי אם אפשר לפתוח את שקית הניילון השקופה, כדי לנסות ולראות אם זה גדול ורך כמו שאני מחפש... ושתיהן אמרו לי שאי אפשר לפתוח, כיוון שקשה להחזיר את הפוף חזרה לשקית.

התלבטתי ארוכות, לגבי הצבע והגודל, וביקשתי את הניסיון של נתי. שאלתי לגבי מדיניות ההחזרות, כיוון שאוכל לבדוק את המוצר רק בבית... ונתי אמרה, שהחזרת המוצר צריכה להיות תוך 14 יום ובאריזה המקורית. זה הכל!!!

הגעתי הביתה. הוצאתי הפוף מאריזתו... והתאכזבתי לראות פוף קטן מידי וקשה מידי.

ביום ראשון, 22 לינואר 2012... החזרתי את הפוף לחנות. נתי לא הייתה, ומאי התקשרה אליה להסתייע על ידה.

מאי שאלה אותי אם אני רוצה זיכוי... ואמרתי, בוודאי... אני רוצה לקבל הכסף בחזרה לכרטיס האשראי, או במזומן אם אפשר.

עד רגע זה... לא הובא לידיעתי בשום שלב שהוא, על ידי נותני השירות, שאני הולך גם לקבל עונש על שהעזתי להחזיר המוצר, בסך 7% מערך המוצר.

והנה, תוך כדי שיחת מאי ונתי, אני שומע, שיש "דמי ביטול עסקה" לזיכוי כרטיס אשראי בסך 7%.

כל מחאותיי, שזה לא "ביטול עסקה" סתמי שאני יזמתי... אלא המשך של משא ומתן של המכירה, וכן על העובדה שהמידע על ירידת הערך הצפוייה לא הובאה לידיעתי, נפלו על אוזניים אטומות. לא הופעל שום שיקול דעת על ידי מאי (נציגת "הפנינג" בחנות). שאלתי מדוע לא נאמר לי שאני עלול לצאת בנזק אם ארצה להחזיר את המוצר... וגב' מאי אמרה, אנחנו לא אומרים לכל הלקוחות את כל פרטי מדיניות ההחזרה... ואין לי זמן כעת להתווכח איתך על זה!!!

והיא הגישה לי את השובר לזיכוי כרטיס האשראי, לחתום. חתמתי וציינתי על השובר שהסכום המקורי היה 180 ש"ח.

אמרתי לה, שזה פרט מהותי ביותר... ש-

א. ראוי להודיע ללקוח כמוני בעתיד (במקרה שעניין ההחזרה צף בשיחה ובמשא ומתן לקראת הקנייה), שיש עלויות החזרה.

ב. בעניין שלי, בגלל שהדיון על החזרה (כיוון שלא ניתן לי לבדוק המוצר בחנות) כבר עלה; מן הראוי שלא לחייב אותי ב- 7% (שהסתכמו ב- 12.60 ש"ח).

שוב, חזרה מאי ואמרה, שאין לה זמן לדון בעניין הזה, ושזו המדיניות על פי החוק... ואם אני רוצה, שאתקשר לשירות הלקוחות במשרד הראשי של "הפנינג" (בהרצליה פיתוח, רח' גלגלי הפלדה 20. טלפון 09-957-6757... ולבקש את נטלי).

לפני שיצאתי מהחנות, צילמתי את דף "מדיניות החזרת המוצרים", שהיה לא רחוק מהקופה... ושם, בכתב יד הוסיפו שיגרעו 7% מערך המוצר, בעת ביטול עסקה. שאלתי/אמרתי ל- מאי... שהיה ראוי, שהיא או נתי היו מפנות את תשומת ליבי לתנאי החזרת המוצרים, ובמיוחד לסעיפים הנוגעים לנזקים שעלולים להיגרם לי כתוצאה מהחזרה. ומכיוון, שהעניין לא הובא לידיעתי, אף על פי שהיה ראוי שכך יהיה, כפועל יוצא של השיחה שנערכה בינינו... ראוי שאקבל את מלוא הזיכוי הכספי.

עוד תהיתי שאלתי את מאי, אם הייתי רוצה זיכוי לחנות (עבור קנייה עתידית), כמה היה סכום הזיכוי?? ומאי אמרה: "180 ש"ח". ואני בהפתעה, שואל אותה: "אז למה לא אמרתי לי?? מדוע לא נתת לי את כל האופציות, כדי להחליט מה טוב בשבילי??". ושוב, היא התחמקה בחוסר מקצועיות ובזלזול משגע!!!

רציתי לצאת משם עם פוף הגון; רציתי לבדוק את הפוף הגדול יותר, ואולי לשלם עוד 120 ש"ח...; אבל, אם אי אפשר לבדוק המוצר לפני הקנייה, ואם יש סיכוי שאאלץ שוב לעבור את החוויה הלא נעימה הזו (לחזור לקניון, לקבל על הראש, ולצאת עם נזק בכיס)... - וויתרתי!

חזרתי הביתה, והתקשרתי לנטלי. כמעט וויתרתי, כיוון שהמערכת לניתוב שיחות נכנסות שלהם, איננה ידידותית.

כ- 10 דקות, אולי פחות, דיברתי עם נטלי. הסברתי מה היה, ושוב... הפנייה שלי התחלקה לשני חלקים: אל"ף, התרעתי על כך שלא ניתן לי כל המידע, שבמערכת סבירה של מוכר סביר ולקוח סביר, היה ראוי שינתן. בי"ת, במקרה שלי, ראוי שיפעילו שיקול דעת... ולא יתנו תחושה, של "מה אכפת לנו אם הלקוח יחזיר המוצר, הרי הוא ישלם הקנס, ואנחנו נרוויח". אמרתי לנטלי, שאינני יודע את מצבה הכלכלי של "הפנינג", אבל לשום חברה אל ראוי להתייחס ככה ללקוחות שלה!

לקראת סיום השיחה, היה נדמה שגם לנטלי אין סבלנות וכוח ללקוחות טרחניים שכמוני, ומיהרה לסיים את השיחה. אמרה שתברר את הפרטים בחנות ותחזור אליי. לבקשתה, נתתי לה את מס. הטלפון בבית... ובמקביל, ביקשתי את האימייל שלהם... וביקשתי מענה בכתב.

נטלי אמרה שהם פועלים לפי החוק שמתיר חיוב של 5% "דמי החזר מוצר" + 2% עמלת סליקה לכרטיס אשראי. ושיש להם גם "תו אמון הציבור".

אמרתי לנטלי, שבלי נדר, אכתוב גם ל- "אמון הציבור" על החווייה הזו, שלי... ובקשר לחוק, אמרתי שהחוק לא מחייב אותם לנהוג ככה בלקוחות שלהם, אלא רק מגביל את "עמלת העונש" ל- עד 5-7 אחוז.

אני כבר לא מדבר על פיצוי על כל הטרחה ועוגמת הנפש, מהיחס המזלזל שקיבלתי... אלא רק מבקש שיחזירו לי 12.60 ש"ח... ויהיו אדיבים וידידותיים יותר ללקוחות שלהם בעתיד.

דיברתי עם נטלי ביום ראשון, 22 לינואר 2012, בסביבות 1500.

את כל הנ"ל, הסברתי לה בטלפון, בעל-פה.

למחרת, ב- 23 לינואר ב- 0845... קיבלתי את התגובה הבאה:

"שלום רב  

לאחר שיחה מול מנהלת החנות נתי, הובהר ללקוח בעת הקנייה שיש זכות החזרה במידה והמוצר אינו מתאים ללקוח.

כאשר הלקוח הגיע להחזיר את המוצר הוצע לו כל אפשרויות ההחזרה שקיימות בהתאם לחוק ולתקנות אמון הציבור יחד עם זאת, הובהר למנהלת החנות על החוויה השלילית שעברת בחנותה.

צר לנו במידה ונגרם לך עוגמת נפש".


בתגובה לתשובה המינימאלית, חסרת לקיחת אחריות כלשהי, המתחמקת, והלא מלאה... כתבתי לנטלי, כמה שעות מאוחר יותר, ב- 1226, את הדברים הבאים:
שלום ובוקר טוב, נטלי
קראתי את תגובתך וממצאייך בענייני... ואני מאוכזב מכך שלא התייחסת כלל, או לא התיחסת באופן ראוי לכל פרטי תלונתי.
אתמול בערב, על אף שלא חשתי בטוב, התאמצתי לשבת ולהעלות את חוויותי על הכתב. אני ממליץ לקרוא בעיון את הדברים שכתבתי (צריך עוד לערוך קצת ולשפץ), ויהיה מעולה לקבל מכם התייחסות ראוייה... ואלו הדברים, פחות או יותר, בלי נדר, שאעביר ל- ״אמון הציבור״.
אם יש לך סבלנות ואת עדיין קוראת... רק אספר לך, שגם אני עוסק, באופן יומיומי, בנתינת שירות לעשרות עד מאות אנשים ביום. שיתפתי את חלקם בחוויה שעברתי... ונראה לי שדיי הסכמנו שלשקול-דעת צריך לתת יותר מקום, כמו שהיה ראוי ומתאים במקרה הזה.
מצפה לתגובתכם,


ב- 27 לינואר, כתבתי לנטלי עוד אימייל:

שלום נטלי,

1. לא קיבלתי מענה ממך לאימייל שלי מיום 23 לינואר, כתגובה לממצאייך. ראי להלן.

2. כתבת: "הובהר ללקוח בעת הקנייה שיש זכות החזרה במידה והמוצר אינו מתאים ללקוח".
הובהר שיש זכות החזרה... רק לא הובהר לאקנס ב- 7% משווי המוצר!!! ועל כך אני מתלונן!!!

3. כתבת: "כאשר הלקוח הגיע להחזיר את המוצר הוצע לו כל אפשרויות ההחזרה".
לא נכון!!! ועל כך אני מתלונן!!!

4. בדף "מדיניות החזרת מוצרים" המוצב בחנות, שהמצאותו ופרטיו הובאו לידיעתי אחרי הקנייה, כשהחזרתי את המוצר, כתוב: "במקרה והעסקה בוצעה בכרטיס אשראי, תצורף בנוסף עמלת סליקה ובלבד שהחברה סיפקה הוכחה לכך ששילמה עמלה זו".
2% מהקנס (בסך 7%) שגביתם ממני (לדעתי, ללא הצדקה)... היו בעבור עמלת סליקה.
אני מבקש הוכחה לכך ששילמתם עמלה זו, בעבור העסקה עליה אנחנו מדברים.5. ושוב, חשוב להדגיש... שהעמלות הללו שהחוק מתיר לכם, אך לא מחייב, אתכם לגבות... הינם, כפי שכתוב
במסמך "מדיניות החזרת מוצרים", בעבור "ביטול עסקה"... ובמקרה הזה, אני מדגיש, לא ביקשתי לבטל העסקה!!!

6. אני מבקש תגובה אובייקטיבית לכל הטענות שהעליתי (מה שלא כ"כ קרה עד כה), מיום שפניתי אליכם, 22 לינואר 2012.
כולל מענה לאימייל זה.

מחכה לתשובה ראוייה ומקצועית,

(לקוח מאוכזב מאוד)

ב- 29 לינואר, השיבה לי נטלי:

מה מספר חשבונית על מנת שאוכל לשלוח לחברת הסליקה את העסקה ואוכל לשלוח אליך חזרה הוכחת עמלת סליקה. לגבי שאר הדברים הועבר כבר לידיעת המנכ"ל לבירור מול מנהלת החנות ואין לי מה להוסיף בנושא. השבתי לך שהובהר למנהלת החנות על החוויה השלילית שעברת בחנותה וחודד הנשוא של אפשריות ביטול עסקה.

... ובהמשך היום, 29 לינואר (בשעה 1559)... שלחתי לנטלי את מספר החשבונית.

נכון להיום - 22 למרץ 2012 (כמעט חודשיים לאחר מכן)... עדיין לא קיבלתי את "הוכחת עמלת הסליקה"!!! שלחתי ל- הפנינג - תזכורת!

27 למרץ... הפלא ופלא... נטלי כותבת לי:

מאחר שאני רואה שנושא זה מטריד אותך

ניתן לפנות בחנות באונו ולקבל 3.34 שח כולל מעמ שזה עמלת אשראי 2% בגין ביטול עסקה מסך הקניה שהוא 167 שח כולל מעמ

אגב את טבלת ביטול עסקה ניתן לראות באתר הסליקה גמא שהוא גלוי לכל. ה5% עמלה נוספים הם בגין חוק לפי אמון הציבור

נטלי קזאז

הנהלת רשת "הפנינג "

השבתי לנטלי:

מוטרד??? אני??? איך לא אהיה מוטרד מההתנהלות שלכם במקרה הזה?

ומכיוון שאני בטוח שאין לכם משהו אישי נגדי... אני מניח, לצערי, שישנם עוד מקרים כאלה... 

העם דורש צדק חברתי ומוסרי!

אתם לא חלק מהעם הזה???

איך לא אהיה מוטרד?

הגברות בחנות הקרית אונו, פעלו שלא בתום-לב, ופשוט הוליכו אותי שולל. שלא אהיה מוטרד?

עברו חודשיים מאס העברתי לך את מספר החשבונית, כדי שתספקי לי ״הוכחת סליקה״, כמו שמגיע לי על פי אותו חוק שאת מרבה לציין... אך עד רגע זה, עוד לא קיבלתי מבוקשי!!! באימייל הנוסף ששלחת לי היום, אין שום מידע בנוגע לחשבונית הספציפית לעסקה עליה אנחנו מדברים!!!

שלא אהיה מוטרד?

כשביקשתי מענה רשמי, ראוי ומיקצועי לתלונתי, כתבת שהעניין הועבר למנכ״ל... אולם עד היום, כמה חודשים אחרי... אני עדיין מחכה.

שלא אהיה מוטרד?

לא אנוח ולא אשקוט עד שכספי יוחזר אליי במלואו.

לגבי ההחזר של העמלה...

האם כשאגיע לחנות יזכו את כרטיס האשראי שלי בסך המדובר??

... כי אם מדובר במזומן... אני מניח שתעגלו כלפי מעלה, ותתנו לי 3.40 שקלים במזומן?

מצפה לפתור את עסק הביש הזה בהקדם,

אני עדיין מחכה לתגובה ראוייה.

עב"ל 020026/96

ינואר 2012. "פגשתי" איש אחד (קראתי עליו ואח"כ אפילו יצא, שלא במתכוון, לדבר איתו באיזה עניין). שמו צלצל לי מוכר, ואחרי בירור הגעתי למסקנה, שאכן האיש הזה הוא אחד האנשים שפסקו נגדי ולרעתי בערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים (020026/96). הפסדתי בדין; כשדרשתי ממדינת ישראל את "מענק עבודה מועדפת" שהמדינה הבטיחה לי (כחייל משוחרר); הבטיחה ולא קיימה. הבטיחה ויצאה כנגדי (ושכמותי) במערכה משפטית.

לטובתי היו שניים: השופטת אלישבע ברק (סגנית נשיא בית הדין) ונציג העובדים מרדכי נויוביץ. לרעתי ונגדי היו שלושה: השופט סטיב אדלר (נשיא בית הדין, השופט עמירם רבינוביץ', ונציג המעבידים ראובן מרחב.

הערעור היה ב- 1996 או 1997. פסק הדין ניתן ב- 2002!!! וגיליתי אותו במקרה, בדיעבד. אף אחד לא הודיע לי שפסק הדין ניתן.

זה היה אירוע/מקרה מכונן במיוחד.

עבדתי קשה כדי לייצג את עצמי, לאחר שבסנגוריה הציבורית דחו את בקשתי לייצוג (או איך שקראו לזה אז), ולאחר שקיבלתי דו"ח לא חיובי, לגבי סיכוי הצלחתי בתביעה הזו) מעו"ד פרטי.

ב- 2004, כתבתי ביקורת על השופט אדלר, באתר news.co.il (הייתי כעוס מאוד!), המובא פה במעט שינויים:

בערעור שלי (כתובע) ישבת בדין. אפילו פרוטוקול לדיון - אין! איזה צדק זה? האם ידוע לך, האם יכול להיות לך קצה קצהו של מושג, עד כמה פגעת בי? הגיע תורי לטעון, ונפנפת אותי חזרה לספסל בטרם פתחתי את פי: "אין זמן" אמרת, ועברת לתיק הבא? צדק? חוק? בושה וחרפה! עלבון צורם!
תיק: עב"ל 020026/96 - למה אין פרוטוקול? למה לא נתת לי את הזכות הבסיסית לטעון?
מי שהמתיק את הגלולה המרה, הייתה סגניתך - כבוד השופטת אלישבע ברק... שלצערי הרב, לא ישבה באי-הדיון האומלל ההוא. צל"ש אפשר לתת לכבוד השופטת. לא רק מסיבות אובייקטיביות שלי על כך שפסקה לטובתי (הייתה בדעת מיעוט, משום-מה), אלא, ובעיקר, משום שהודתה שטעתה, כשפסקה בעבר,  בטעות, בתיקים דומים למקרה דנן. אגב, פסק הדין ניתן כ-5 שנים אח"כ. למה עינוי הדין הזה?????????????????

עכשיו, כשחיפשתי חומר, לרשומה זו, נודע לי שב- 2010, פרש השופט אדלר מכס המשפט.

(תוצאות גוגל: "סטיב אדלר בית הדין הארצי לעבודה")

חיפשתי חומר על מה זה נציג ציבור? איך נהיים נציגי ציבור? מי רשאי להיות נציג ציבור? ועוד...

ומצאתי כתבה מעניינת (ולא מפתיעה) מלפני חודשיים בלבד(!!): "מה באמת תורמים נציגי הציבור בבית הדין לעבודה?"

דברי הסבר למועמד לתפקיד נציג ציבור. לפרטים נוספים ראו, בצד ימין למטה, בעמוד הבית של "אתר מערכת בתי הדין לעבודה".

התביעה הזו, הייתה "אירוע מכונן", כואב, עצוב וחשוב, שהשפיע על חיי בראשית דרכי. רמת האמון שלי במדינה נפגעה קשה. המצב החמיר, בהמשך החיים, כשפגשתי את פרופ' מרדכי שני.

בין לבין היו עוד אירועים, כמו גריעתי ממערך המבוטחים של קופ"ח מכבי, למרות ששילמתי, ללא רבב, במשך כל שנות חיי, את דמי החבר. יבוא יום (אם יהיה לי כח לזה, בלי נדר) ואספר עוד.

סימפטום ישיר וברור של "סינדרום ראשית צמיחת גאולתנו".

1.
לקרוא ולהפנים.

2.
- הרב אליעזר מלמד: הרבצ"ר נפל בפח, הרבנות בשפל חסר תקדים (5 לינואר, 1122).
- הרב מלמד: לרב הצבאי הראשי אין שום סמכות הלכתית (12 לינואר, 1130).
- כצל´ה: הרבצ"ר צריך להתפטר, הוא איש חלש (15 לינואר, 1429).
- אורלב נגד כצל´ה: דבריך הם חילול השם, תתנצל בפני הרבצ"ר (15 לינואר, 1711).
- הרב אבינר יוצא להגנת הרבצ"ר ותוקף את הרב מלמד (16 לינואר, 1014).
- הרב מלמד: לא להתגייס, עד שתבוטל הפקודה המחייבת שירת נשים (17 לינואר, 1334).
- איגוד ישיבות ההסדר מגנה ההתקפות נגד הרבצ"ר (17 לינואר, 1735).
- הרבצ"ר נגד הרב מלמד: "הנאמנות שלנו לצה"ל איננה מותנית" (19 לינואר 1513).
- הרב מלמד משיב לרבצ"ר: פעל נגד כפייה חילונית, או שתתפטר (19 לינואר 1912).


כל ההתנהגות הזו... יסודה ב- "סינדרום ראשית צמיחת גאולתנו", ממנו סובל רוב ציבור "מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו".
עצוב וכואב. הזמן להתפכח הגיע מזמן!

מה קורה לצבא ההגנה למדינת ישראל (צה"ל)?

1. אחרי הטלטלה בנושא "הדרת יהודים"...

2. שתי חיילות הופתעו לגלות כיצד אוכף הצבא את פקודת השילוב הראוי, שאוסרת על חיילות וחיילים לבטא גילויי חיבה פיזיים זה כלפי זה. הן נענשו ועוכבו ביציאתן הביתה - כיוון שהתחבקו. מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "מדובר בטעות בשיקול הדעת של המפקדים".

3. "אני הוכחה חיה לכך שהמדינה מעדיפה את חייליה מתים", אומר ברק מירון, שרק אחרי יותר מ-30 ועדות רפואיות ואחרי 12 שנה, זכה להכרה מלאה כנכה 97%. ברק נפצע קשה בקרב עקוב מדם בדרום לבנון, זכה לצל"ש על תפקודו תחת אש, אך נדרשו לו 12 שנים כדי לסיים את המערכה שניהל מול משרד הביטחון על קביעת אחוזי הנכות שלו.
קריאה בפורום נכי צה"ל, על מה שהחבר'ה האלה עוברים בהתמודדות שלהם מול המדינה, לא מוסיפה גאווה הלאומית.

"שלום עושים עם יהודים"

בעמדתו השבועית, במאמר הראשי ב- "שיחת השבוע" (גיליון 1306. פרשת "שמות" ה'תשע"ב), אומר הרב מנחם ברוד, דברים חשובים ויקרים ביותר שראוי, כדאי ומומלץ להפנים:

מדוע רוב העם מניח לקיצונים לטלטל את כולנו מוויכוח לסערה ומעימות להתנגשות? איפה כל שוחרי השלום ואוהבי האדם?

מה מדאיג אתכם יותר, האיום האיראני, הסכסוך עם הערבים, או הקרע הפנימי בין חלקי העם היהודי? סקרים הוכיחו שהציבור הרחב מודאג מהאיום החיצוני פחות מהקרע הפנימי. רוב הציבור חושש מאוד מהמתיחות הגואה בין הקבוצות שבתוכנו, שעלולה לגרום להתפוררות העם ואף חלילה למלחמת אחים.

חשש זה משותף לימניים ולשמאלנים, לדתיים וללא-דתיים, לאשכנזים ולספרדים, לעולים ולוותיקים. הכול מסכימים כי הגבהת חומות האיבה בין חלקי העם היא הסכנה החמורה ביותר העומדת לפנינו.

אך מה קורה בפועל? מול הסכנה החמורה פחות מושקעים מאמצים אדירים, בניסיון להשיג שלום ולהפחית את האיבה. יש המוכנים לוותר על לב-ליבה של ארצנו, לקרוע נתחים מארץ התנ"ך, ובלבד להשיג שלום עם הערבים. הם אומרים ושרים וחולמים שלום. הם מוכנים לשבת ולשוחח עם מחבלים שידיהם מגואלות בדם נשים וילדים, למען המטרה הנעלה של השלום.

בה-בשעה, מול הסכנה החמורה והגדולה יותר, של המלחמה הפנימית, הננו עדים לחרחור מלחמה, לליבוי יצרים, להחרפת ההתבטאויות ולצחצוח חרבות. כל הססמאות והמילים היפות על שלום נעלמות לגמרי בכל הקשור לבית פנימה.

כאשר יו"ר הרשות הפלסטינית נועד ומצטלם עם רוצחת של נער תמים, אומרים אצלנו שצריך להוסיף ולדבר שלום, כי שלום עושים עם אויבים; אבל כאשר יהודי חרדי עושה מעשה קיצוני, פוצחת כל המקהלה בהסתה מתוזמנת נגד כל הציבור החרדי.

מי שדוגלים בפשרה עם הערבים, ודוחים בהינף-יד את האזהרות מפני כניעה לוויתורים העלולים לגרור לחצים לעוד ויתורים – נעשים ניצים קיצוניים בכל הקשור לחזית הפנימית. כאן אסור לעשות שום ויתור, אפילו הקל שבקלים, ואין להתפשר אפילו על דקויות, ועל כל עניין פעוט חייבים להרעיש את אמות הסיפים.

אי-אפשר להבין את השאננות של ראשי הציבור לנוכח ההידרדרות החמורה. מדוע אינם מתעשתים ואינם משקיעים את כל כוחם ומרצם במאמץ להביא שלום בתוכנו פנימה?! מדוע רוב העם מניח לקיצונים לטלטל את כולנו מוויכוח לסערה ומעימות להתנגשות? איפה שוחרי השלום ואוהבי האדם, שמוכנים לנסוע לעזה ולקהיר, אבל נרתעים מקפיצה קטנה לירושלים ולבני-ברק?!

שוחרי השלום, המבקשים להבטיח לילדיהם חיי שלווה ושקט, שוכחים שהאסונות הגדולים ביותר פקדו אותנו דווקא בגלל התפוררות פנימית. לולא שנאת-החינם ופירוד הלבבות בימי הבית השני, היינו עומדים אפילו מול האימפריה הרומאית. החורבן בא משום שאנחנו במו-ידינו פוררנו את עצמנו והחלשנו את כוחנו.

חייבת לקום תנועת שלום גדולה, שבה יהיו שותפים כל שוחרי השלום האמיתיים, כדי לעשות קודם-כול שלום בבית. זאת יהיה אפשר להשיג גם בלי לחץ של הקוורטט, בלי להרוס מאחזים ובלי להקפיא שום בנייה. צריך רק לשבת ולדבר.

האם החרדים, שוב, מלמדים את הציבור הממלכתי-ציוני-דתי-לאומי, לקח ושיעור הגון, איך יהודי צריך להתנהג, גם כשמדובר בצבא ההגנה למדינת ישראל??

אחרי התפטרות הרב ראב"ד, ל-ynet נודע כי בצה"ל הודיעו לחיילים החרדים שתנאי השירות לא ישונו. הם ימשיכו לשרת בנפרד מנשים, יקבלו אוכל כשר למהדרין, יעברו שיעור תורני יומי ולא יידרשו להאזין לזמרות: "צה"ל היה צריך להעביר את המסר בתקשורת באופן חד וברור, לא פחות משהועברה ההחלטה לפיה ייאסר על חייל לצאת בשל שירת נשים", אמר אליהו לקס, ראש האגודה למען החייל התורני. לדבריו, "האגודה הייתה רוצה לראות את הרב הצבאי הראשי בפרט ואת הרבנות הצבאית בכלל זוקפים את ראשם כממשיכי דרכו של הרב גורן זצ"ל שנלחם על קיום התורה הקדושה בצבא בלי ויתור על אף פסיק".

בשבוע שעבר התפטר רב חיל האוויר, סגן-אלוף רם משה ראב"ד, מתפקידו בפרויקט שילוב החרדים בצבא, בטענה שהמהלכים שמוביל אגף כוח אדם עלולים לפגוע בתנאי השירות של חייליו מבחינה דתית ורוחנית. הבוקר נפגש הרב ראב"ד עם מפקד חיל האוויר, אלוף עידו נחושתן. במהלך הפגישה הוחלט כי ראב"ד לא ימשיך בתפקידו הנוכחי, אך ימשיך לשרת בחיל.

אתמול (שבועיים אחרי החלטת הרמטכ"ל ו- ארבעה חודשים(!!) אחרי האירוע המכונן) שיגרו (ראו עמוד 5 בקובץ ה- PDF) תלמידים וחיילים מישיבות הסדר מכתב לרב-אלוף גנץ, וקראו לו לחזור בו מההחלטה: "חיוב נוכחות החיילים הדתיים בעת שירת נשים מנוגד להלכה היהודית ויש בו כפייה חילונית המנוגדת לערכי החירות", כתבו החיילים.

הרב ראב"ד, הביעה את מחאתו על יחס הצבא והמדינה מייד. הוא לא ישב יותר מידי זמן על הגדר לראות איך יתפתחו העניינים, כדי להחליט כיצד לפעול. הרב הקריב את עצמו. העם היהודי זקוק לעוד רבנים ומנהיגים אמיצים כאלה, ולא נציגי ציבור (כמו איגוד ישיבות ההסדר ו) כמו יו"ר הבית היהודי, שצוטט כאומר: "בכוונתי לשוחח עם התלמידים והחיילים על הצורך בהנמכת הלהבות ועל חשיבות קבלת פסיקתו של הרב הצבאי הראשי בכל סוגיה דתית במסגרת צה"ל'... שרגילים להתכופף בפני הפריץ, כמו שהיו רגילים בחוץ לארץ.


"איגוד ישיבות ההסדר" על רבניו, היה יכול להיות גורם דומיננטי ורציני בייצוג יהודים מול ראשויות הצבא והמדינה, ולהשפיע בצורה אחראית, אם היה (לדוגמא), מתייצב בצורה איתנה מאחורי הרב מלמד וישיבת ההסדר בהר ברכה, ולא מתקפל בפני שר הבטחון של צבא ההגנה למדינת ישראל.
אגב, זה שהישיבה "נסגרה" והתלמידים-חיילים עברו לישיבות אחרות... רק הראה עד כמה רכרוכיים וחלשים הגורמים המעורבים. אותי זה מ-א-ו-ד אכזב!!!

כבר מזמן הגיע הזמן שרבני, מנהיגי, וחיילי הציבור הממלכתי-ציוני-דתי-לאומי... ירימו את קרן וכבוד התורה, לטובת העם (היהודי) וארץ ישראל, בלי להתבייש ולהתבלבל; ולהראות ש- "סינדרום ראשית צמיחת גאולתנו" איננו משפיע על שיקול דעתם.

מדינת ישראל מפקירה ומתעללת באזרחיה ותושביה. חוסר אבטחת מידע

חודשיים לאחר קריסת האתרים הממשלתיים, עדיין לא ברור המקור לתקלה המסתורית: האתרים שנפלו בתחילת נובמבר למשך שעות ארוכות היו אתרי שב"כ, מוסד, צה"ל, דובר צה"ל, אתר התשלומים הממשלתי, משרד הבריאות, משרד המשפטים, מנהל מקרקעי ישראל, משרד השיכון, משרד הפנים, משרד המדע והספורט, אתר בית הנשיא, אתר רשות האוכלוסין ואתר הוועדה לאנרגיה אטומית.

האקר סעודי: גנבנו פרטי אשראי של 400 אלף ישראלים
אחרי שההאקר הסעודי פרסם רשימה חדשה של 11 אלף כרטיסי אשראי, הזהיר מנכ"ל כ.א.ל ישראל דוד כי בלי התערבות מצד המדינה, זה רחוק מלהיגמר. הוא הסביר כי בישראל אין אכיפה על רמת האבטחה של האתרים וחברות האשראי תלויות ביכולת האבטחה של כל אתר ואתר.
ראו תגובה 152:
מנכ"ל כ.א.ל מר דוד, אז בלי התערבות מצד המדינה אין לך אחריות?
אתה בסדר???

אתה מאפשר ללקוחות שלך, להשתמש בכרטיס במקומות, לכאורה, מפוקפקים (מבחינת אבטחת מידע)... במקום לוודא, כאחראי על המערכת של עצמך, שהמערכת מאובטחת... ולא לאפשר להשתמש בכרטיס של החברה שאתה מייצג, באופן מופקר???

איפה האחריות שלך?
דיי להשליך אחריות על מישהו אחר?
תהיה גבר - קח אחריות!!!
אתה המנכ"ל, לא?

ההתרברבות הישראלית וחוסר הצניעות זועקים!!! איפה כל הטכנולוגיות הישראליות ואבטחת המידע וההייטקים והסארט-אפים שכה מתפארים בהם???

אולי כדאי להתייעץ בעניין עם גיל שוויד?

חשד: חייל אנס נערה במועדון בתל אביב, צעירה נאנסה בשדרות

חייל בשירות סדיר נעצר לאחר שנערה בת 17 התלוננה שגרר אותה לשירותים במועדון "אמסטרדם" בתל אביב ואנס אותה כשהיא בגילופין. החשוד טוען שהיחסים היו בהסכמה. במשטרה ציינו שמכיוון שהמקום לעיתים מועד לאירועים פליליים יש להקפיד על אבטחה סביב מקום זה. במקרה אחר בשדרות התלוננה צעירה בשנות ה-20 לחייה כי אלמוני תקף אותה ברחוב ואנס אותה. המשטרה פתחה בחיפושים אחר התוקף.

איפה ארגוני הנשים... ורה״מ ונשיא המדינה... ועוד פרובוקטורים... שיצאו להגן על כבוד האשה?

למה לא שומעים את קולם כנגד מעשי הנבלה האלה כנגד נשים?

אם המשטרה אומרת שהמקום מועד לפורענות ומעשים פליליים... איפה הפגנת הנשים וחבורות ״הנאורים״, והסיקור התקשורתי מול המועדון??

דיי לצביעות ולהפקרות - קדימה פיקוד ואחריות!

חכמת חיים (2)

(מתוך הספר "ישעיהו ליבוביץ': על עולם ומלואו. שיחות עם מיכאל ששר". ISBN: 978-965-545-367-6)
עמוד 178:

אתה עצמך ציוני מילדותך.  נולדת בבית ציוני.  האם אתה מוכן לשחזר את תקופת ילדותך בריגה?
קשה מאוד לאדם זקן -- ואני חושב שזה חל לא רק עלי -- לשחזר את דמות עצמו בנעוריו.  אני פשוט איני מסוגל לזאת.  אדם אינו מסוגל לשחזר לעצמו מה היו הגורמים ואפילו האנשים שעיצבו אותו.  אני באמת מתקשה מאוד-מאוד -- לא מפני שאני מסרב ואיני רוצה -- להעלות את דמות עצמי, כפי שהייתי בילדותי ובנעורי.  אני חושב שאדם בכלל אינו יכול לעשות אנליזה של עצמו;  ספק גדול אם אדם יכול לעשות אנליזה של אדם אחר -- אבל של עצמו, ודאי שלא.  לפעמים שואלים אותי: מהם הדברים שהשפיעו עליך?  גם על כך אינני יכול להשיב, למרות שברור לי שאני, כמו כל אדם, מעוצב על ידי כל מיני גורמים שהשפיעו עלי.  זה מובן מאליו.  אינני יצירה עצמאית, מפני ששום אדם איננו יצירה עצמית.  ואפילו אם תשאל אותי -- על ידי מי נתחנכתי?  באמת אינני יכול להגיד לך.  ברור שנתחנכתי על ידי אבי ואמי עליהם השלום, אבל כבר מגיל צעיר הייתי מעורה בעולם הרחב שמחוץ לביתנו.

צדיק אחד בסדום?!

האמת היא, שכבר ב- 30 לדצמבר 2011... כשקראתי את דבר הרב הצבאי הראשי, רפי פרץ: "מחדלי בית שמש לא יהיו בצה"ל". הרהרתי לעצמי, מה הבנאדם דוחף את האף שלו לעניין אזרחי? הפתיעה אותי העובדה, שהרב מרשה לעצמו להתבטא ככה, בעניין הזה. ממש חוצפה.

באגרת למפקדי צה"ל הבהיר תא"ל פרץ כי אפליית נשים מנוגדת לערכי היהדות והתחייב כי יפעל לכך שלא יחלחלו לתוך הצבא רעיונות קיצוניים. "בצה"ל, פקודות הצבא, הן ורק הן, מכתיבות את אופיו של הצבא ואת האווירה השוררת בו וקובעות מה יש לעשות במקרים השונים". היה נשמע כאילו מישהו הכתיב והכריח את הרב לצאת בהתבטאויות אנטי יהודיות שכאלה.

מעניין גם היה לקרוא מדבריו של הרב אליעזר מלמד (שאגב, אינני מסכים עם כל דבריו בכתבה): "באשר לחיילים סדירים קובע הרב מלמד כי "כיוון שמקובל על רובם המכריע של הפוסקים שאסור לגבר לשמוע הופעה חיה של אשה, ואין זה מנהג חסידות אלא דין גמור, נכון שייצא מהאירוע ולא משנה איזה עונש ישיתו עליו".

ואז,מתפרצת לה הידיעה: בעקבות אישור גנץ לשירת נשים: רב חיל האוויר פרש מפרויקט לשילוב חרדים בצה"ל. הסיבה שהביאה להחלטתו היא השמטת סעיפים של שמירה על יראת שמים, שעלולה לפגוע בחרדים שמתגייסים לצבא.

הרמטכ"ל, בני גנץ, אמר: "למול תפקידנו ככור היתוך של החברה הישראלית. מעל לכל המחלוקות בחברה הישראלית נמצאים עקרונות האחדות, הממלכתיות והשוויון, ואלו גוברים על כל ההבדלים בין הזרמים השונים".

צה״ל - כור ההיתוך של החברה הישראלית?! למה לא להשוות לנאצים? הרי גם הם דרשו אחידות בכל הנוגע לנאמנות... ומי שלא מצא חן בעיניו הודר מהחברה (או הושמד). למה זה לא דומה?

ל"הארץ" נודע כי גורמים שונים האיצו ברב חיל האוויר לפרוש מתפקידו בפרויקט לשילוב חרדים בצה"ל, על רקע עמדתו הפשרנית של הרבצ"ר, הרב פרץ .

מקורבי הרב ראב"ד: הרב הראשי פרץ מתערב בתחום שלא בסמכותו .

בעקבות התנהלותו של רב חיל האוויר, זימן הרבצ"ר, תא"ל רפי פרץ, את הקצין לבירור נוקב ובסיומו העביר את המלצותיו למפקדי הקצין בחיל אשר ממשיכים בבירור" . ב- 10 לינואר 2012, במהלך פגישה שערך עם מפקד חיל האוויר, אלוף עידו נחושתן, הוחלט שרב חיל האוויר, סגן-אלוף רם משה ראב"ד, לא ימשיך בתפקידו, אך יוסיף לשרת בחיל. ראב"ד חזר והתנצל בפגישה על התנהלותו, והוא צפוי לשרת בחיל עד סוף חוזהו, בסוף השנה, בתפקיד אחר. נחושתן קיבל את התנצלותו של הרב, שטען בפגישה כי "פעל במסירות למען שירות החרדים בצה"ל".


מפקד חיל האוויר דחה את המלצת הרבצ"ר להדחת סא"ל הרב רם משה ראב"ד מצה"ל, אך קבע כי הוא יסיים את תפקידו כרב חיל האוויר.

האם צבא ההגנה למדינת ישראל מעדיף זמרות על פני חיילים?

תזכורת 1:
כל הבלאגן התחיל בתחילת ספטמבר 2011, כאשר ארבעה מהצוערים שיצאו בעת שירת נשים הודחו מקורס הקצינים.

תזכורת 2:
האלימות נגד נעמה בת ה-8, שהותקפה על ידי חרדים קיצונים בדרכה לבית הספר בבית שמש, ממשיכה להכות גלים. כעת, מביעה לראשונה מנהלת בית הספר של נעמה את דעתה במכתב להורים ומורי בית הספר. לפי דבריה, יש לצאת נגד האלימות, אך כדאי להימנע מלהעביר ביקורת על "אורחות חיי החרדים" .

היתכן, שיש עדיין עוד צדיקים (כמו הרב ראב"ד) בסדום... יהודים שיעמדו איתן ויגנו על כבוד התורה והכבוד היהודי-תורני?

עניין של ניסוח

(מתוך הספר "ישעיהו ליבוביץ': על עולם ומלואו. שיחות עם מיכאל ששר". ISBN: 978-965-545-367-6)
עמוד 173:

״אני יודע שאני מצליח לבטא דברים שהרבה אנשים חשים ומבינים אותם והם שמחים מאוד על כך שממני הם שומעים את הניסוח הנכון של מה שהם עצמם חשים ומבינים, אלא שלא ידעו לנסח ולהביע את הדברים״.

Happy New Year. 2012

בחדשות, לפני 7 בבוקר של יום ראשון, הראשון לראשון 2012, פתחו את הבוקר עם דיווח שעוד מעט יחלו חגיגות הסילבסטר בכיכר "טיימס" בניו יורק...

ראשית, תמיד מדהימה אותי בורות שיוך המושג "סילבסטר" לחגיגות השנה החדשה בניו יורק... שהרי שם הביטוי הזה לא מוכר.

וגם, מה שהצחיק אותי הבוקר (ושוב, מדובר בהתבטאות ברדיו רשמי), זה שאמרו שהחגיגה תהיה "בכיכר טיימס".

נו, באמת...

אם כבר מתרגמים... אז היו צריכים לומר, שהחגיגה תהיה ב- "כיכר הזמנים", לא?

ובאתר גל"צ, נכתב, שהחגיגות היו "בכיכר הטיימס-סקוור".
זה מזכיר לי את "רחוב המלך קינג ג'ורג' סטריט"...

הסתכלתי מה כותבים ב- וויקיפדיה (בעברית), מה זה "סילבסטר"... והתפלאתי (או לא) על העובדה, שיש לביטוי הזה עמודים מקבילים, רק באנגלית, דנסק(?), גרמנית ופולנית. הרי אם זה חג כ"כ פופולארי, צריך שזה יופיע בעוד שפות, לא?

אז הסתכלתי מה כתוב על זה באנגלית... והופתעתי (או לא) לגלות, שכמעט לא כתוב על זה כלום!!!

מעניין, הא?!

אח"כ מצאתי ערך נוסף בעברית, ששמו "סילבסטר", אבל בקישור כתוב "ראש השנה האזרחית". אולם כאן, השפה היחידה, לכאורה, שיש לה מקבילה לעמוד זה, היא אנגלית (אותו ערך, כנ"ל, כמעט אין בו מידע באנגלית (שאולי גם מצביע עד כמה המושג הזה, בהקשר הזה, הינו כל-כך לא פופולארי?!).

בקיצור, בארה"ב (ובמיוחד ב- Times Square) קוראים לליל ה- 31 לדצמבר, New Year's Eve.

בעמוד הזה (באנגלית) מופיעה רשימה ארוכה של שפות ותרגומים לערך הזה, כולל בעברית... אך, משום-מה, ההפנייה היא, שוב, חזרה למושג המצומצם והפחות מוכר. נראה, שעורכי הערכים הללו (בעברית), כמעט בזדון מסרבים להצטרף לשאר העולם ולחגוג את "השנה האזרחית החדשה", ומשאירים את הישראלים מאחור בעידן החושך והבורות.

מצער להיווכח, שאין עדיין (בעברית) ערך הגון, כמו זה באנגלית - New Year's Eve, המפרט איך מציינים יום זה, ברחבי העולם (לכל הפחות עד היום, ה- 1 לינואר 2012).

הנה תזכורת היסטורית על רמת ההשכלה והחינוך במדינת ישראל:
יולי 2003: מחקר בינלאומי: תלמידי ישראל מפגרים בהישגים.
דצמבר 2009: מחקר: הישגי תלמידי ישראל - הנמוכים במערב.
דצמבר 2011: הלימודים ההומניים כבר אינם פופולריים בקרב תלמידי ישראל.
> התלמיד הישראלי לא יודע לחשוב, כיוון שאף אחד לא טרח ללמד אותו לעשות זאת.