יום שני, 30 ביוני 2014

טרמפים, תחבורה ציבורית ואחריות מדינית



15 ליוני 2014... "לא עברו אפילו שלוש יממות מאז נחטפו תלמידי הישיבה אייל יפרח, גיל-עד שער ונפתלי פרנקל מטרמפיאדה בגוש עציון, ובצמתים שבאזור בנימין העסקים כרגיל: צעירים רבים עמדו גם הבוקר (א') בטרמפיאדות, הניפו יד לכיוון הכביש וסימנו לכלי רכב בבקשה שיעצרו להם".

התושבים מסבירים כי "בהיעדר תחבורה ציבורית ראויה, מדובר באמצעי התנועה המעשי היחיד"... ושנסיעה בטרמפים זה "בגלל שאין מספיק תחבורה ציבורית בין היישובים".  ראש מועצת גוש עציון דוידי פרל, ש- "נסיעה בטרמפים היא... כורח הנובע בין השאר מליקויים בתחבורה הציבורית".

נקודת ההתחלה בכל פרוייקט תחבורתי בישראל חייבת להיות בלוחות הזמנים.
אם בעיר ניו יורק, שם יש תחבורה 24 שעות ביממה ובהיקפים עצומים ביחס למדינת ישראל (הידועה גם כמדינת הייטק) - יש לוחות זמנים... אין סיבה שלנוסע הישראלי, בתחנה כלשהי, לא תהיה אינדיקציה מתי האוטובוס הקודם עבר, ומתי האוטובוס הבא אמור להגיע.

בניו יורק, ברוב התחנות ישנו לוח זמנים, שגם זמינים (חינם), ובאופן מפורט ביותר, אצל הנהג, בתחנות מרכזיות, ובאינטרנט (בגרסת PDF ידידותית, אינפורמטיבית, ומוכנה להדפסה)... כולל מפה.  מדוע זה לא אפשרי במדינת ישראל?

מדוע זמן ההגעה לכל התחנות (למעט זמן היציאה מהתחנה הראשונה), הינו משוער בלבד?


לדוגמא, קו 164... היוצא בשעה 1705 מהתחנה המרכזית בירושלים לישוב בת-עין;  מדוע, לכל הפחות, בתחנות מסויימות במסלול הנסיעה, שלא תהיינה שעת יציאה ברורה ומדוייקת?
לדוגמא, תחנה מס' 8 – צומת המנהרות.  זמן הגעה משוער לתחנה, הינו 1719.  באגד מציינים ששעת ההגעה "תלוי בתנאי הדרך" ו- "תתכן גם הקדמה".  כלומר, כשאדם מגיע לתחנה, ב- 1715... אין לו שום אפשרות לדעת, האם אכן יגיע האוטובוס בשעה הנקובה, או אולי, בכלל, עבר האוטובוס דקה קודם.  מיותר לציין את העובדה, שתדירות האוטובוסים אינה גבוהה.

אני מציע שהגאונים של משרד התחבורה במדינת ההייטק, יטכסו עצה, וימצאו את השעה האופיטמאלית ביותר, כדי שאפשר לתכנן נסיעה בטוחה באוטובוס, ולא בטרמפים... וכדי שהנוסע ידע, לדוגמא, שקו 164 שיצא ב- 1705 מירושלים, יצא מתחנה מס' 8, לא לפני 1725.
וכך, אם זמן הנסיעה לתחנה 21 מוערך בכ- 20 דקות... יגיע לשם האוטובוס ב- 1745, ויצא ב- 1750 (או כל שעה אחרת שהמחוננים של המדינה ימצאו לנכון).
אופציה כזו, ממתנת את השעות המשוערות, ויכולה (אולי) לתת אינדיקציה טובה יותר לתזמונים ולנוסעים.

לסמוך על זמנים בתחבורה הציבורית בישראל, זה דבר מייאש מ-א-ו-ד... גם במרכז ערים חשובות במרכז הארץ.

"... ברחבי הארץ פזורות תחנות אוטובוס עם שילוט מטעה, שילוט חלקי או ללא שילוט כלל. אתם נמצאים ברכבת מרכז ורוצים להגיע לחולון? אם לא תנחשו במקרה לאיזו תחנה ללכת, נדפקתם. אפילו במודיעין דן לא יעזרו לכם כי זה קו של אגדומה המסלול שלו בחולון - את זה לא תגלו אפילו אם במקרה תגיעו לתחנה הנכונה" ("אקטיביזם תחבורתי").

אולי יהיה קל יותר להתחיל עם הקווים הבינעירוניים?!

ראו, דוגמא, את מפת האוטובוסים של מנהטן (לכל רובע יש המפה שלו, כאשר הקווים החופפים מצויינים בדיוק).  בנוסף, יש את "המפתח" (בצד השני של המפה (שגם היא מחולקת חינם)), בו מצויינים כל עשרות קווי האוטובוס, כשלכל אחד יש מס' וצבע:
-         נקודת מוצא ויעד
-         שעות הפעילות של הקו, גם בהלוך וגם בחזור
-         תדירות ממוצעת (בדקות) ב- 5 חלקים שונים של היום (שזמניהם מצויינים שראש העמוד, מתחת לכותרת).

ראו, לדוגמא, לוח הזמנים (15 עמודים) של קו M3.
בעמוד האחרון, יש מפה מפורטת, ובה מצויינות כל התחנות, וכן קווי האוטובוס הנוספים הזמינים בתחנות השונות.

ברגע שמכירים את המסגרת, של איך לקרוא את המפות (הצבעוניות והמקיפות), החיים נהיים הרבה יותר קלים, נוחים ונעימים.

במדינת ישראל, לעומת זאת, יש מפות עם מסלול ישר, כאילו מדובר בכרמלית (בלי פניות ובלי עיקולים).

לא שבניו יורק, כל האוטובוסים מגיעים בזמן וכולם מאושרים... אבל יש כלים לקבלת אינדיקציה, איפה אתה נמצא, ומתי אמור להגיע אוטובוס.  ברוב הזמן, המערכת מתקתקת;  וכנ"ל לגבי מערכת ה- Subway.  קל יותר להתנייד ולהתמצא (ולא דיברנו עדיין על אמצעי התשלום, ועל התהום הטכנולוגית, בין ה- MetroCard וה- "רב-קו").

ויחד עם כל זה... בכתבה ב- "ניו יורק טיימס" ממרץ 2010 (בפסקה האחרונה), מתלוננת נוסעת: "זו ניו יורק סיטי, שום דבר לא קורה בזמן", כשהאוטובוס לו חיכתה איחר ב- 10 דקות.

יוזמה ברוכה ביותר, של שיפור המידע לנוסע... מנוהלת ע"י "אקטיביזם תחבורתי"... אליהם נחשפתי, במרץ 2011, לרגל "מפת קווי אוטובוס משער קרית אונו לכיוון מערב" (ליד אוני' בר-אילן), שהייתה מודבקת בתחנה.

"מספר האוטובוס כלל לא היה על התחנה, ולא יכולנו להיות בטוחים שאכן זו התחנה.  באתר "אגד" התחנה נקראת בשם לא הגיוני ומבלבל... ובמוקד האנושי... הבנאדם חזר רק על המידע המופיע מולו, ולא יכול היה לסייע יותר.  מה שכן... הוא אמר שהאחריות על הצבת שילוט וכו'... היא על העירייה, ולא אגד!!???

הקיצר, הסימן היחיד שהעיד שאכן אוטובוס אגד 640 לרעננה עובר בתחנה... היה השלט שלכם... שהיה כ"כ ברור וידידותי... שממש הוספתם לי חיים. תודה תודה תודה תודה!!!"

תגובתם הייתה:
"שמחתי והתרגשתי לקרוא את המייל שלך, ואני שמח שהצלחתי לעזור. אם עזרתי אפילו לאדם אחד, עשיתי את שלי, ואני שמח שמסע ההדבקות לא היה לשווא  :)
הרעיון נולד כי מצב המידע לנוסעים הוא ממש על הפנים, ואף אחד לא עושה עם זה כלום - לא משרד התחבורה ולא חברות האוטובוסים. והרשויות המקומיות, שכמו שאמרת נכון תמרורי התחנות נמצאים באחריותן, מסירות מעצמן כל אחריות.
מניסיון שלי עם הרשויות, דברים זזים כל כך לאט, או שלא זזים בכלל, שזה מתיש מדי.  לא נראה לי שיש הרבה אנשים בעמדות כוח שאכפת להם באמתה מתחבורה ציבורית יעילה ואמינה.  אז אני מנסה לשפר את העולם בדרך הפשוטה של האזרח הקטן  :)

התארגנות נוספת, שמנסה לסייע בבלאגן היא "ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל".

חזרה לנושא המרכזי...
התדמית של מדינת ישראל כמעצמה טכנולוגית וכו' וכו' וכד'... מתגלה פה במערומיה!!!

הרעיון "שעה משוערת" (ועוד דוגמא)... כבר מזמן היה צריך לעבור מהעולם!!! 


לקריאה נוספת:

יום שבת, 28 ביוני 2014

בכל פרמטר, יש הידרדרות (החינוך במדינת ישראל 2014)



"מבחינה אסטרטגית, מדינת ישראל הולכת ומידרדרת במערכת החינוך שלה בכל פרמטר:  ערכי, מוסרי, הצטיינותי, פערים.  זאת המציאות גם בחינוך הממלכתי, גם בחינוך הדתי, גם בחינוך הערבי, גם במדדים לאומיים וגם במדדים בינלאומיים.  בכל פרמטר שאנחנו יודעים לבדוק מדינה, יש הידרדרות.  זאת המציאות".

מתוך "חינוך מחדש", ראיון שר החינוך הרב שי פירון (עיתון "בשבע", 26 ליוני 2014.  גיליון 599)

נזכור ולא נשכח. ציונים נגד יהודים.



פרשת היעלמותם של מאות, ואולי אלפי, ילדים יהודיים מעולי תימן, אשכנזים ואחרים... היא אחת הפרשיות האומללות ביותר בתולדות מדינת ישראל, אם לא המזעזעת מכולן, מבחינת היקפה (אנחה)...

הנושא הזה, מלווה אותי, במיוחד בשנים האחרונות, עקב פניה אישית שקיבלתי מגברת אחת, שמחפשת כבר שנים את אחותה, לנסות, לעזור, ולמצוא איזשהו רמז וקצה חוט שעשוי להוביל למציאת האחות האבודה.

בשבוע שעבר, סיפר לי חבר לעבודה על ספר חשוב בשם "על ציפורני נשרים: כל האמת על פרשת מרבד הקסמים", העוסק בנושא הכואב הזה.
פרטי הספר מקטלוג הספריה באוני' בר-אילן (מספר מערכת 000094696).

פרשת ילדי תימן - הקשר הישראלי (סרטון בן 24 דקות)

סיפור ילדי תימן החטופים. סצינות מתוך הסרט "צדק מוחלט" (קליפ בן כ- 15 דקות)










נזכור ולא נשכח שאת התינוקות והילדים הללו חטפו מהוריהם אנשים "משלנו"...  לא טרוריסטים ערבים ולא אנשי חמאס.

לקריאה נוספת:
-         פרשת ילדי תימן (וויקיפדיה)
-         עדויות ("הרהורים על משפחה וילדים")
-         כך איתרתי ילדי תימן שנחטפו ("קונספיל")
-         גם נשים נחטפו לעולי תימן ("קונספיל")

-         הוצאתו להורג של מאיר טוביאנסקי (וויקיפדיה)