מודל חדש לאכיפת מהירות בכבישים באמצעות מצלמות
תוך שימוש בתורת המשחקים, פיתחו סטודנטיות
מקמפוס טל של 'המרכז האקדמי לב' מודל שהוכיח עצמו כיעיל יותר להורדת מהירות התנועה
ולהגברת הבטיחות בכבישים
מאת: הילה פלאח
סטודנטיות
בקמפוס טל של 'המרכז האקדמי לב' פיתחו מודל חדשני להפעלת מצלמות מהירות בכבישים,
אשר בניסוי שערכה משטרת ישראל ב- 109 מצלמות ברחבי הארץ הוכיח עצמו כיעיל במיוחד. כבישי ישראל מלאים בנהגים ממהרים, ולא פעם הם
ממהרים קצת יותר מידי, עד כדי סיכון בטיחותי חמור. מצלמות המהירות המוצבות בנקודות שונות לא אפקטיביות
מספיק, בעיקר כי הנהגים למדו את מיקומן ואופן הפעלתן ויודעים להיזכר בנקודות
אלה. בדיוק לזה המודל החדש בא לתת מענה,
ולהאט את קצב התנועה.
"המודל
הזה מתחשב באילוצי המערכת השונים, ובהתאם להם בונים סידור רנדומלי של סף אכיפה כך
שהנהגים יהיו תמיד באי וודאות, וכתוצאה מכך יאלצו להוריד מהירות בכל מקום",
מסבירות חנה צור ודנית ארזי, סטודנטיות במרכז האקדמי לב שפיתחו את המודל. "ניגשנו לפתח את המודל תוך שימוש בתורת
המשחקים, כמשחק בין המשטרה לבין ציבור הנהגים.
כאשר המשטרה מעוניינת למנוע מהנהגים אפשרות ללמוד את מערכת וכך לעקוף אותה,
ויחד עם זה גם לא להביא לאכיפת יתר אשר תעמיס על בתי המשפט. המטרה היא פשוט להביא לנהיגה חוקית וזהירה בכל
מקום, תוך שימוש מושכל ונכון במערכת הקיימת".
מנחת
הפרוייקט היא ד"ר אירית נוביק.
המשמעות של השימוש במודל החדש היא שבאמצעות אותם המשאבים ניתן להביא לאכיפה
יעילה יותר, למנוע מעברייני תנועה להערים על מערכת האכיפה וכך להוריד את רמת
הסיכון בכבישים.
מקור: "השבוע" בפתח תקווה, מבית
"קו עיתונות". גיליון 1134
יום שישי, י"ג באלול תשע"ה –
28/8/2015
עמוד 24
בקיצור, המטרה היא לשגע ולהכשיל את נהגי
ישראל?!
יעני, אם הנהג הישראלי חושב שהוא
"אויבער חוכעם" או "גְּרוֹיְסֶה חוּכֶם" על המשטרה... באה ד"ר נוביק, ופיתחה
שיטה של "אויבער אויבער חוכעם".
מצער מ-א-ו-ד לגלות שיש אנשים מוכשרים
המשתפים פעולה עם "משטרת ישראל", בפרוייקט הידוע לשימצה – א'3, והמוכר
לציבור בדמות מצלמות המהירות החדשות, הפזורות ברחבי הארץ.
ראו מידע באתר המשרד לביטחון הפנים, באתר משטרת ישראל, ובאתר מיצו בדרכים: מצלמות המהירות החדשות של גאטסו – כל מה שרציתם לדעת.
עצוב מ-א-ו-ד להיווכח שאנשים מוכשרים
משתפים פעולה בתכנית שמטרתה לסחוט ולהכשיל את הנהג הישראלי, ואיננה ממוקדת להוריד
מהכביש את העבריינים המסוכנים באמת, ולהציל חיים.
היה מתאים יותר לפתח מודל חכם באמת, לגורמי
הסיכון האמיתיים, כמו:
-
זיהוי "מהירות מסוכנת" (כלומר,
"חוקית" אך שלא בהתאם לתנאי הדרך).
-
איתור נהגים שלא שמים לב למתרחש סביבם.
-
ניתוב מקסימאלי של כח האדם במשטרה (כולל
מתנדבים), לשם אכיפה איכותית, בשטח (ולא רק בשלט רחוק); כולל ייעוד שוטרים לוויסות
וכיוון תנועה במקומות פקוקים ובעייתיים.
... מטריד מאוד ש- "מיטב המוחות"
של ישראל, ממשיכים, כאילו בזדון, להתמקד במהירות מופרזת; שכבר הוכח, שחלקה בתאונות קטלניות, הוא שולי ביותר.
הביטוי "יעיל במיוחד", הזכיר לי
את המאמר "אושוויץ כמשל: האם יעילות היא מטרה מקודשת?".
כל מי שעוזר לשכלל את שיטת האכיפה הקלוקלת
הזו (שעדיין חביבה על משטרת ישראל) לא רק שאינו מסייע בהצלת חיים... אלא ההפך הוא
הנכון; לא עלינו, רח"ל.
צר לי לקלקל את החגיגה, אבל חייבים להפסיק
לשחק... ולעצור את המגמה הזו, של התרכזות בטפל, ולא בעיקר.
עם התנהלות כזו מה הפלא ש- ישראל נתפסת כמעצמת חדשנות – אבל דורגה במקום ה-22 בלבד במדד העולמי?
"כל מדינה חייבת למצוא את השילוב הנכון של צעדי מדיניות כדי לקדם
חדשנות ולממש את הפוטנציאל היצירתי של הכלכלה שלה", אמר מנכ"ל WIPO, פראנסיס גורי, בדברי ההסבר
למדד.
לקריאה נוספת 1:
-
תאונות דרכים: יותר מ-250 הרוגים מתחילת השנה (ספטמבר 2015)
לקריאה נוספת 2:
-
מהירות, אכיפה, מצלמות – ואמונה (חלק א')
-
המהירות, המצלמות והבטיחות: אמונה ואינטרסים (חלק ג')
לקריאה נוספת 3:
-
רוע לצד חדשנות: הנס הכלכלי של היטלר (ינואר 2014)
10 דוגמאות ל- Erratic driving
