הסיפור התחיל כשרציתי לבקר ב- "מחלבות רמת הגולן", באזור התעשייה קצרין (מיקום ו- Street View). הייתי באיזור ורציתי לראות את המקום ולהתרשם מתהליך ייצור החלב. לא חשבתי על "מרכז מבקרים" אלא רק על מישהו אחראי שם, שיהיה זמין, בתיאום מראש, ויוכל לתת סקירה מוחשית LIVE.
כתבתי להם אימייל (כך למדתי שהמחלבה בבעלות
"זנלכל"). תשובתם הייתה: "שלום רב, אנו
מודים לך על פנייך לחברתנו ושמחים כי חשבת על מפעלינו. המפעל אינו עורך סיורים ועל כן לא ניתן לתאם
ביקור". הוספתי ושאלתי: "יש לכם אולי
איזשהו מפעל אחר, שמוצריו מוכרים לציבור... שאפשר לבקר בו ולקבל סקירה על תהליך
היצור (כמו מפעל השימורים "יכין" באזור התעשייה אלון תבור)?" (מיקום
ו- Street View). תשובה (קצת מוזרה):
"לא משהו שאנו יודעים". השבתי: "תודה. חבל."
מה שכן... ראוי לציון לשבח, עמוד ה-
"צור קשר" שלהם, הכולל גם כתובת אימייל קלאסית (ומענה ראשוני מהיר),
וגם מספר טלפון חינם 1800. יפה מאוד. ראוי שכל גוף פרטי, ציבורי, ובוודאי ממשלתי יאפשר
לציבור ליצור איתו קשר באמצעים הללו.
כתבתי להם ביום שני בערב. קיבלתי מענה ב- 0748 בבוקר יום שלישי. יפה.
בהמשך, כשהתעקשתי, בנימוס, אולי בכל זאת
אוכל לבקר ולהתרשם מהמפעל: "יש לכם היסטוריה מעניינת, ומפעל מרשים, ואני
הקטן מבקש הצצה. אני רואה אונליין שב- 2015 נערך סיור
"לעיתונאים ובלוגרים" במפעל "יכין" באזור התעשייה אלון תבור (הנה
סקירה אחת, ואחת אחרת)... – על כך כבר לא קיבלתי כל מענה.
גם התעניינתי למקור השם "זנלכל"
(Sanlakol): למה עם S ולא עם Z? מי הגה את השם? האם יש מסמך מקורי-נוסטלגי
שאפשר לראות? בויקיפדיה כתוב שהשם בהשראת המילים "הַזָּן אֶת הַכֹּל"
מברכת המזון... אולם אם ההשראה והמקור בברכת המזון... אז נראה לי שנכון יותר לנסח זאת
ולדייק ש- "מקור השם "זנלכל" הוא ככל הנראה במילים: "זָן (וּמְפַרְנֵס)
לַכֹּל" (המופיעות בפסקה הראשונה של הברכה).
ועל שום מה השם "יכין"? – גם על כך, באופן תמוה, לא זכיתי למענה.
"זנלכל" בפרוייקט "עיתונות יהודית
היסטורית"
ברכת שנה טובה [לשנת תש"ז] (העולם 24.9.1946)
תערוכה של שמורים מתוצרת הארץ (הגה, 26.11.1946)
מתוך "תעשית השימורים בארץ ובעיותיה" (הארץ, 4.12.1946)
בית החרושת הראשון לשימורים בארץ — "עסיס"
— נוסד בשנת 1929, "פרימן" הוקם
בשנת 1934 והוא התחיל בייצור שימורי־דגים,
כבר לפני המלחמה. בימי המלחמה נוסדו עוד
מפעלים כגון: "שימורי ארץ־ישראל", "זנלכל", "יכין"
וכן שלשת המפעלים הגדולים בקיבוצים, "אשד", "גת", ו"רימון".
רימון - סימני דרך / סרטו של מוטק'ה קשת, גבעת ברנר 1980
ברכת מזל טוב (הבקר, 4.4.1949)
ברכת מזל טוב חמה ולבבית לסבא מר אליהו
פרומצ'נקו ולאבא ד"ר יעקב פרומצ'נקו להולדת הנכד-הבן. תזכו לגדלו לבן ראוי למסורת אבותיו. הנהלת "זנלכל" בע"מ, דב שינפלד.
תמונה של דב שינפלד (1910-1967), ניתן
לראות ב "אוצרות".
מזל טוב להולדת הבן (חרות, 20.1.1952)
-
ב- 1986 עברה
החברה ממפעלה בחיפה לאזור התעשייה אלון תבור.
-
ב- 1992 נקלעה
חברת "יכין" לקשיים כלכליים ונמכרה לאיש העסקים סמי שמעון.
-
ב- 1998 רכשה
"זנלכל" את פעילותה של "יכין" בתחום שימורי המזון, ו"זנלכל"
הפכה את המותג "יכין" למותג העיקרי והרחב שלהם.
-
חברות בנות: יכין-חק"ל.
בכתבה "מפעל, חיים: סיפורה של הכלכלה הישראלית" (ישראל היום, 2020), אין שום אזכור לשם "זנלכל". יו"ר חברת "יכין" קובי שינפלד, מספר
ש- "יכין היא אחת מחברות תעשיות המזון הוותיקות והגדולות ביותר בישראל. החברה, שהוקמה ב־1927, ייצרה בעיקר לפתני הדר
ופירות אחרים, והתוצרת יועדה ליצוא לאנגליה. דב שינפלד, אבי, הצטרף לחברה בשנות ה־40 כשותף
של חברת עלית, ובשנת 1947 רכש את החברה".
חבל שהדברים
הללו, אודות ההיסטוריה המיוחדת, המעניינת, והעשירה הזו, לא מופיעים ב- "אודות
יכין" באתר החברה, אוטוטו 100 שנה לחברה.
מעניין שהלוגו המפורסם לא מופיע בויקיפדיה אודות "זנלכל"; אלא דווקא בויקיפדיה
אודות "יכין-חק"ל", שאיננה לכאורה יצרנית השימורים, כנ"ל.
עוד בפרוייקט "עיתונות יהודית
היסטורית", מצאתי מודעה מינואר 1969 (מעריב), שהזכירה לי את מרכז הקניות "יכין Y סנטר" בפתח תקווה (מיקום ו- Street View):
דרושים באופן דחוף מלגזנים (ייליסטים). נא לפנות לביח"ר יכין חברה לתעשית
שימורים בע"מ פתח תקווה ליד בית חולים בילינסון.
בעמוד ה- "צור קשר" של החברה
המנהלת של מרכז הקניות כתבו: "נשמח לעמוד לרשותך בכל שאלה או בקשה". כתבתי להם, תהיתי מדוע הם לא מציינים שבעבר עמד
שם המפעל הידוע, על עברו המפואר? אך גם משם לא קיבלתי כל מענה.
ע"פ תקנון האתר ומדיניות הפרטיות נראה שהמקום בבעלות "קבוצת יכין ו/או חברות בנות ו/או
חברות קשורות"... ושם מצאתי כתובת אימייל עם סיומת: yakhin.co.il
– הכתובה באופן שונה מכתובת אתר חברת השימורים: yachin.co.il. כך
גיליתי שמדובר באתר של "קבוצת יכין" שבאודותיה גם כתוב: "יכין
נוסדה בשנת 1927", כמו שמספר קובי שינפלד בכתבה כנ"ל... אך בעמוד ה-
"צור קשר" כתוב בהדגשה:
קבוצת יכין אינה קשורה למותג השימורים והתרכיזים "יכין". לפניות מסוג זה יש לפנות לחברת "זנלכל".
מאוד מבלבל!
בהודעה/כתבה ב-
"גלובס" (אוגוסט 1998) נכתב: "חברת זנלכל, הפועלת בתחום
היצירים והרכזים, חתמה על הסכם מיזוג עם קבוצת יכין תעשיות...".
קשורים? לא קשורים? אולי הם נפרדו מאז, שוב?
התקשרתי ל- "קבוצת יכין" (מספר
רגיל. לא 1800 חינם). במרכזיה (0) לא היה מענה. בשלוחת ההנהלה (7) ענתה לי אשה שלא הזדהתה
(למרות שהתעניינתי: עם מי אני מדבר).
שאלתי מדוע הם לא כותבים ב- "אודות" מרכז הקניות, גם אודות בית
החרושת "יכין" שהיה שם בעבר, שעל-שמו שם מרכז הקניות? האשה שנהייתה חסרת
סבלנות אמרה: "אני לא יודעת אם היה שם מפעל או פרדס... וזה לא רלבנטי". פה היא הצליחה לבלבל אותי, והתחלתי לגמגם. אם אני שואל... אז זה רלבנטי...; מדוע לא לציין
שמרכז הקניות ממוקם על שטח שהיה פעם פרדס (הזמנים משתנים [ולא שאני מסכים עם זה]... והרשויות המירו את
יעוד הקרקע מחקלאי למסחרי, כמו בשטחים נרחבים ביותר בפתח תקווה בפרט, ובארץ בכלל) או
לציין שהיה שם פעם מפעל שימורים מפורסם, בעל אותו שם; למה להסתיר מידע על כך? ממה
נובע קשר השתיקה, לכאורה?
מוזר מאוד. חבל.
מזמן לא נתקלתי בחווייה כ"כ חריגה.
לקריאה נוספת:
-
לוגו (ויקיפדיה). מה מקור המילה ״לוגו״ (אאא), ועוד מאמרי "לוגו" באתר
אאא הנהדר.
-
"קניאל תעשיות פח" היה עוד בית
חרושת ידוע בפתח תקווה. היה ממוקם בזמנו לא רחוק מ- "יכין". (מיקום ו- Street View, הופקדה תוכנית "מתחם קניאל" (2023), סרטון)
