יחסי אחים והורים (יעקב ובניו)

 

"וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי מֵת אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ" (פרשת "וַיִּגַּשׁ", בראשית נ טו).

·        תזכורת: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ..." (פרשת מִקֵּץ, בראשית מב כא).  אומר המדרש: "מלמד שהיה מתחבט לפני רגליו של כל אחד ואחד כדי שיתמלאו עליו רחמים, ולא נתמלאו."  רש"ר הירש (פרשת "וַיֵּשֶׁב", בראשית לז כה): "היה בידם למחות ולא מיחו ועכבו".

·        "שהיה מתחבט לפני רגליו של כל אחד ואחד כדי שיתמלאו עליו רחמים, ולא נתמלאו"!? איך זה קרה? יוסף עבר אח-אח, נפל לרגליו מתחנן על נפשו, ואמר להם: שימי, לוי, יודה, ישׂכר, זבולי, רובי, דני, נפתלי, גדי, אשי... – אתם רציניים? השתגעתם? בסדר, אני לא מושלם כמוכם, עשיתי טעויות בחיים, אך לא הייתה לי כוונה רעה בחלומות... אתם באמת הולכים לזרוק אותי פה לבור הזה??? אם זו בדיחה, אז זה בכלל לא מצחיק! אני אח שלכם!!... וכולם עומדים שם, מסתכלים עליו, לא מנידים עפעף, ונותנים לאכזריות להשתלט עליהם באדישות מחרידה?

·        כאב שנגרם על ידי מכותיו של אח, קשה יותר מכאב שנגרם על ידי אדם זר, שאינו בן משפחה. (ראה "אחים: בין וַיִּשְׁלַח ל- וַיֵּשֶׁב").

רש"י: "וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי מֵת אֲבִיהֶם – מַהוּ וַיִּרְאוּ? הִכִּירוּ בְּמִיתָתוֹ אֵצֶל יוֹסֵף; שֶׁהָיוּ רְגִילִים לִסְעֹד עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וְהָיָה מְקָרְבָן בִּשְׁבִיל כְּבוֹד אָבִיו, וּמִשֶּׁמֵּת יַעֲקֹב לֹא קֵרְבָן".

בעל הטורים (וכן מפרש רבי עובדיה מברטנורא): "לו ישטמנו יוסף.  כשחזרו מלקבור את אביהם עבר יוסף על הבור שהשליכוהו בו ובירך ואמר ברוך שעשה לי נס במקום הזה אמרו עדיין הוא זוכר מה שעשינו לו."

·        כ- 39 שנים ו- 77 ימים עברו לכאורה מיום שהושלך יוסף לבור ונמכר... עד שחזר לשם במהלך מסע הלווייה של יעקב.

רש"ר הירש: "כל עוד מרוכזים הבנים סביב אב או אם, הריהם מוצאים בהורים את משען דבק האחדות.  חילוקי דעות זעירים מצויים גם בין בנים הגונים, אך כל עוד חיים ההורים, יתרחקו הבנים ממחלוקת למען הוריהם.  אחרי מות ההורים יתרופף הקשר.  אין הם מרבים עוד להיפגש, הרי הם נעשים זרים זה לזה, משעה שאב ואם חדלו לעמוד במרכז.  קל-וחומר שכאן לא היה זה אלא טבעי.  האחים "ראו", הרגישו שאביהם איננו.  אדם שעשה עוול לחבירו, והלה איננו מסביר לו פנים בייחוד, הרי הכרת אשמתו תביאנו להאמין כי יש בלבו עליו".

·        כיצד אמור להתנהג בן/אח כשההורים משתפים פעולה עם האחים, ומרחיקים את אחד האחים מחייהם? לדוגמא: לאחר חלומו של יוסף על הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר הַכּוֹכָבִים (פרשת "וַיֵּשֶׁב", בראשית לז ט-י), כתוב: "וַיִּגְעַר בּוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר לוֹ: מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְךָ?".  האם היינו מבינים, אולי מצדיקים את יוסף, לוּ היה נוטר טינה ואיבה גם לאביו, לוּ היה יעקב תופס צד עם האחים ונשאר פגוע, לכאורה בצדק, כל אותן השנים, לאחר החלום ההזוי והבלתי מתקבל על הדעת, לכאורה?

לקריאה נוספת:

-         היכן נקבר יעקב? ("התורה")

-         "אֲשֶׁר חָלָמְתָּ הֲבוֹא" / אש-רחל-מתה-בוא

-         מכירת יוסף, גֹרֶן הָאָטָד, עשרת הרוגי מלכות (ויקיפדיה)

מחיר פּתי בֶּר בטעם שוקו בפתח תקווה: פער של 188% בין הזול ליקר

 

אני בדר"כ קונה את זה ב- "אושר עד" (ברקוד 7290000074153), שם המחיר הרגיל של המוצר הוא 8.90 ₪.  הבוקר, כשנכנסתי לקארפור, ראיתי שיש שם מבצע 2ב20 ובחרתי לקנות שם.  המחיר הרגיל לא עניין אותי ולא הסתכלתי.  בהגיעי לקופה התברר שהמבצע מתייחס לברקוד אחר... והזדעזעתי לראות שהמחיר שם עומד על 16.50 ₪!!! כמובן שביקשתי מיד זיכוי והשארתי את המוצר בחנות.

זה לא "סתם" יקר – זו הפקעת מחירים; וזה לא המחיר היקר ביותר ברשימה.  "רמי לוי בשכונה" מוכר את זה ב- 17.90 ₪... ובתחנות הדלק Yellow (בבעלות חברת "פז") המוצר נמכר ב- 19.90 ₪.  פער של 188% בין המחיר הזול ביותר למחיר היקר ביותר.  חברת "פז" היא גם הבעלים של "סופר חביב" – שם נמכר פתיבר בטעם שוקו ב- 15.90 ₪ בלבד.

לרשימת החנויות בהן ניתן לרכוש את המוצר, ולהשוואת המחירים... ראו באתר אפליקציית CHP (עליה אני ממליץ בחום).  האפליקציה מסייעת לא רק במציאת המחיר הזול ביותר... אלא גם מראה היכן ניתן בכלל למצוא את המוצר (אם לא אזל שם מהמלאי ומהמדף... ואם החברה לא עשתה מניפולציה שיווקית ומראה כאילו יש לה את המוצר בזול, אך הוא כלל לא במלאי (גם בזה כבר נתקלתי) ** וחשוב לציין שבעיה כזו זו בעיה בדיווח נתוני החברות השונות, ולא תקלה באפליקציה, שרק משקפת אותם).  נכון, לפעמים לא שווה לנסוע במיוחד, רחוק, רק כדי לקנות בזול... אבל ידע זה כח, ועם מידע נכון אפשר לחשוב ולהחליט נכון.

לקריאה נוספת: ראו בויקיפדיה אודות "פתי בר (בצרפתית: Petit Beurre; בעברית: "חמאה קטנה"), והביסקוויט (Biscuit) המקורי".

"כך נראית מערכת אשר איבדה את הבושה": הליכוד ומדינת ישראל 2004-2025

מאי 2004.  מיכאל רז-שטיינקריצר מפרסם את ספרו: "פרקליטות נגד יהדות: על סף תהום.  על שלטון הקליקות ובעיית הצדק במדינת ישראל.  הרשעות חפים מפשע: נזקים, השלכות, ותימוכין מהמקורות" (כתבת "ערוץ 7" ופרטים ב- "סימניה").

רז-שטיינקריצר מדבר על סדומישראליות (שם כותר באנגלית: "Israelism against Judaism"), מציע דרכים תיקון... ומזכיר ל- "עם ישראל" את תפקידו עלי-אדמות:

"חוקי הקיום של העם היהודי מתבססים ותלויים בעשיית צדק.  "צדק צדק תרדוף, למעם תחיה וירשת את הארץ" (דברים יט יט).  ועוד נאמר: "דין אחד לכולם לגר ולתושב" – "לא תעשו עול במשפט".  הפרת חוזי התורה שבה ניתנה לנו הזכות להתגורר בארץ ישראל הביאה לחורבן וגלות פעמיים.  אם חפצי חיים אנו, חובה עלינו לסלק מהממסד את המזיקים ההורסים כל חלקה טובה בגין אי-פיקוח הכנסת על מעלליהם.  העם חייב לדרוש מחברי הכנסת, לבחור מבקרים מטעמו על אותם גופים, שבהיעדר פיקוח יעיל הביאו לאסונות רבים".

הספר פורסם ב- 2004.  הבעיות היו ידועות.  "הכתובת הייתה על הקיר".  מה עשו חברי "הליכוד"? כיצד פעלו אז לצמצום הנזקים ולחיזוק הצדק, השלום  והבטחון לעם ישראל? אה... הם היו עסוקים בקידום חיסול ההתיישבות היהודית ב- 26 ישובי גוש קטיף וצפון השומרון, ופינוי כ- 9,280 האזרחים שגרו שם עשרות שנים... שם היה ביתם.

"בסתירה לאמונתם ובניגוד לתכנית חייהם, בלב רותח ובנפש עגומה..." חלק ח: אחרית דבר - המדינה והמפונים (מתוך הדו"ח הסופי של ועדת החקירה הממלכתית בנושא טיפולן של הרשויות המוסמכות במפוני גוש קטיף וצפון השומרון.  יוני 2010).

אפריל 2021: אסון מירון

מאי 2021: פרעות תשפ"א

אוגוסט 2022.  בצלאל סמוטריץ' (כיום שר האוצר): "שנים היינו בשלטון ולא באמת שלטנו.  לא תיקנו את מה שדרוש תיקון ולציבור יש ציפייה לממשלת ימין אמיתית שתתקן את מה שצריך לתקן, תיישם את ערכי המחנה הלאומי כתוכנית עבודה בכל תחומי החיים" (ערוץ 7)... והזהרנו פה ממה שקיווינו שלא יקרה.

אוקטובר 2023: פלישת חמאס לישראל וטבח ה- 7 באוקטובר

מרץ 2024.  ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון מפרסמת את מסקנותיה.  "בדוח הוועדה על בנימין נתניהו, שכיהן כראש הממשלה בעת האסון, הטילה הוועדה אחריות אישית.  היא ציינה כי נתניהו ידע, או לכל הפחות היה עליו לדעת, על הטיפול הלקוי באתר קבר הרשב"י ועל הסיכונים שטמונים בכך למבקרים במקום והיה עליו לפעול לתיקון הדברים.  בנוגע לטענתו כי לא ידע על הליקויים באתר קבר הרשב"י קבעה הוועדה כי "רה"מ ידע שאתר קבר הרשב"י מטופל במשך שנים טיפול לקוי, ושהליקויים עלולים ליצור סיכון להמוני המשתתפים בהילולה שנערכת במקום בל"ג בעומר. אין לקבל את טענת נתניהו לפיה 'לא תפסו אותו בדש המעיל'" (ויקיפדיה)

דצמבר 2025.  "לוין בדרך ללא מוצא".  אחרי עשרות שנים של הפקרות "בכל תחומי החיים"... וכשהמצב הולך ונעשה יותר ויותר גרוע... שר המשפטים וחבריו עדיין מסרבים לקחת אחריות למחדליהם.  "למתקפות על השופטים ולהאשמות בשחיתות הוא צירף הפעם גם את המשטרה: "פעולות חקירה בסיסיות לא נעשו, עדי מפתח לא נחקרו" (Ynet).

"כָּל הַפּוֹסֵל בְּמוּמוֹ פּוֹסֵל" / "כָּל הַנְּגָעִים אָדָם רוֹאֶה, חוּץ מִנִּגְעֵי עַצְמוֹ"

יריב לוין (שר המשפטים) כאילו על הקואליציה בה הוא חבר:

"כך נראית מערכת אשר איבדה את הבושה, אשר יודעת שריחות השחיתות והאיפה ואיפה עולים ממנה, ואשר נאחזת נואשות בשררה ובכוח גם במחיר אובדן מוחלט של אמון הציבור בה ובראשיה. האחראים למחדל ולטיוח לא יוכלו להסתתר לנצח מאחורי גלימות השופטים, וכאשר האמת תיחשף, הם לא יוכלו לומר 'לא ידענו'" (Ynet).

אסון רודף אסון.  הליכוד וחברי הקואליציה הביאו אותנו עד הלום (תרתי משמע), תוך השחתת כל דרך תיקון.  במקום להקים וועדת חקירה ממלכתית לפלישת חמאס... הם עסוקים בסגירת תחנת הרדיו גלי צה"ל.  הבעיה היא שגם לאופוזיציה אין תכנית שיקום.‎  מה שקרה וקורה פה, זה נזק לדורות!

הציבור משווע לעובדי ציבור ונבחרים שיתנו דוגמא אישית-חיובית בסגנון הדיבור, בתוכן, ובמעשה.‎

בפסקת הסיום של מאמרו: "אחריות העם למעשי מנהיגיו" (עם ההקשר המקראי), כתב ד"ר איתמר ורהפטיג מהפקולטה למשפטים באוני' בר אילן:

"עם שמסכים למהלכים של מנהיגיו נושא גם באחריות על מהלכים אלה ואינו יכול להשתמט בטענה כי הוא לא יזם, לא עשה בפועל וכיוצא בזה.  הסכמתו בשתיקה, או אי-התנגדותו, עושה אותו לשותף למעשה או למחדל... הדברים אמורים לא רק בעם ישראל, אלא בכל עם וציבור, מאז ועד ימינו".

חובה על כל אדם הגון, להשמיע קול מחאה.  "לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר, וְלֹא אַתָּה בֶּן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה" (משנה אבות ב טז)

יחסי אחים: "היה בידם למחות ולא מיחו"

 בהמשך ל- "יחסי אחים: בין וַיִּשְׁלַח ל- וַיֵּשֶׁב" (2020)

פרשת וישב, בראשית לז כג-לו, לט א: "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּא יוֹסֵף אֶל אֶחָיו וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף אֶת כֻּתָּנְתּוֹ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו.  וַיִּקָּחֻהוּ (ראו להלן הערה 1) וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם.  וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד... וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו... לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו.  וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים (ראו להלן הערה 2) סֹחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ (ראו להלן הערה 3) וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף וַיָּבִיאוּ אֶת יוֹסֵף מִצְרָיְמָה... וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרָיִם לְפוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים... וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה".

רש"ר הירש (לז כה): ... ומכיון שמשמע המלים בפסוק כח מורה בהחלט שהסוחרים המדינים – לא האחים – משכו את יוסף מן הבור, והם שמכרוהו לישמעאלים, - הרי הדעת נוטה לפירוש זה.  האחים ביקשו למכור את יוסף לישמעאלים, אך הסוחרים הקדימו אותם, משכו את יוסף מן הבור, ומכרוהו לישמעאלים... אך למרות זה נתלית המכירה בצואר האחים, שכן היא נעשתה ברוחם ובהסכמתם האילמת.  היה בידם למחות ולא מיחו ועכבו.

 

הערה 1 > רש"ר הירש: ויקחהו כתוב רק אחרי הפשטת הכתונת, הוא לא גילה התנגדות – רק בתחנונים ביקש לרכך את לבם, כפי שנראה להלן (מב כא): "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת".

הערה 2 > רש"י: ויעברו אנשים מדינים.  זו היא שיירה אחרת, והודיעך הכתוב שנמכר פעמים הרבה.

הערה 3 > רש"י: וימשכו בני יעקב את יוסף מן הבור וימכרוהו לישמעאלים, והישמעאלים למדינים, והמדינים למצרים.

בעקבות מדבקה ישנה של סטימצקי

 מדבקה שנמצאה בספר שהתגלגל לידי

... עיינתי אודות "סטימצקי" (ויקיפדיה).  מצד אחד ציינו השנה (2025) בחברת סטימצקי 100 שנה ליסוד החברה (שאגב, מאז אוקטובר 2006 איננה בבעלות משפחת סטימצקי) – 100 שנה לפתיחת החנות הראשונה של יחזקאל סטימצקי (1900-1983) בירושלים ב- 1925... אך מצד שני גם כתוב ש"בשנת 1920 עלה לארץ ישראל צבי סטימצקי (1875-1962) והקים בה חנות לספרים בתל אביב".  כלומר, החנות הראשונה שנפתחה על ידי מי מבני משפחת סטימצקי, נפתחה ב- 1920, ולא ב- 1925.  במאמר לא כתוב שבאיזשהו שלב איחדו בני המשפחה כוחות והקימו יחד את החברה המוכרת לנו כיום.  בערך "סטימצקי" אמנם כתוב: "מייסדים: צבי סטימצקי, יחזקאל סטימצקי"; אך בערך על "יחזקאל סטימצקי" כתוב "מייסד רשת חנויות הספרים סטימצקי", ללא אזכורו של צבי.  אם צבי ויחזקאל נהיו שותפים והתאחדו מתישהו, מדוע לא ציינו 100 שנה לחברה בשנת 2020?  בשנת 1925, היה צבי בן 50 ויחזקאל בן 25.

צבי הרש צדוק (ע"פ GENI וע"פ כיתוב מצבתו) הגיע לחוף יפו עם אשתו שרה ושני ילדים, באניה "מחמודיה" (לעיתים מופיע "מחמודיא"), ב- 14 לנובמבר 1920.

האזכור המוקדם ביותר שמצאתי עליו בארץ, בפרוייקט "עיתונות יהודית-היסטורית", מופיע  בעיתון "העולם", 13 לאפריל 1923

דבר, 21 לאוקטובר 1925

מודעה מעניינת (להלן): "... הנני מודיע בזה לקהל הנכבד, כי לא היה אף פעם ואין גם עכשו שום קשר בין הפירמה החדשה "סטימצקי" ובין הפירמה שלי... ונא לא לערבב את שתי הפירמות.  בכבוד רב צְבִי סְטֵימַצְקִי".  מודעות שכאלה התפרסמו באפריל 1928, ביולי 1929, ובאפריל-מאי-יוני 1931.

דבר, 12 ליולי 1929

הארץ, 1 לאפריל 1931

הארץ, 1 ליוני 1931

הפרסום העסקי האחרון של צבי בעיתונות, היה לכאורה ב- 1934, כשצבי בן 59.

צבי נפטר בגיל 86, באוקטובר 1962.  זו מודעת האבל היחידה שמצאתי.  יהי זכרו ברוך.

צָרִיךְ לִנְהֹג כָּבוֹד בַּחֻמָּשׁ

 

אין להניח את החומש במקום לא מכובד.

אין לשבת על שולחן, כסא או ספה שחומש מונח עליהם.

אין להניח על החומש ספרים ומחברות.

אין להפוך חומש על פניו, ואם נמצא הפוך יש להניחו כראוי.

אין להניח את החומש פתוח ולצאת החוצה.

אין לקפל את דפי החומש.

אין לכתוב בחומש.

אין להשתמש בחומש שלא לצורך-לימוד, כגון: להעמידו להגנה מפני השמש.

אין להניח בחומש שום דבר למשמרת.

חומש שנקרע יש למסור אותו לבית הכנסת לגניזה.

(מקור: אינו ידוע)

לקריאה נוספת:

-         כבוד הספרים והלומדים (אוגוסט 2022)

ארבעה שיעורים "על היחס שבין תורה לעבודה" / הרב אילעאי עופרן (2024)

 שיעור 1: ״יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ״ (41:06 דקות)

שיעור 2: ״המקבל עליו עול תורה מעבירים ממנו עול דרך ארץ״  (43:09 דקות)

שיעור 3: ״הנהג בהם מנהג דרך ארץ״ - מחלוקת ר׳ ישמעאל ורשב״י״  (46:25 דקות)

שיעור 4: ״שתי הלכות ביום״  (45:20 דקות)