בעקבות הכתבה "מגפת עישון בישראל", שפורסמה
ב- Ynet ב- 3 ליוני 2025... נזכרתי בהתנהלות הנהלת
בית הספר בו עבדתי. כותרת המשנה בכתבה
הנ"ל:
"1
מכל 5 מבוגרים מעשן... שיעור העישון בישראל גבוה בכשליש מהממוצע העולמי... בני
נוער פונים יותר לסיגריות אלקטרוניות... האכיפה
רופפת ברוב הרשויות, ושיעור הגמילה נמוך ב- 50% מהממוצע במדינות ה- OECD".
במקום שהנהלת בית הספר תגן על בריאות התלמידים – המנהלים הפקירו אותם! לא רק בנושא העישון, אלא גם באדישות למצב
התברואה (נמלים, חולדות, פסולת ומיחזור), מכירת ואספקת מזון ומשקאות בניגוד מוחלט
לשכל הישר והנחיות משרד החינוך, חשיפה לאסבסט, הימצאות חומרים מסוכנים האסורים
לשימוש בבית הספר, ועוד.
מפקח? מועצת ההורים? מנכ"ל רשת החינוך? מישהו ממחלקת החינוך/הבריאות
של הרשות המקומית? שומר-סף אחר? נראה שאת כולם מעניינים רק הציונים. שום דבר אחר.
גם לא עניינים של פיקוח נפש.
אדישות מזעזעת לחיי-אדם. בית הספר
נהיה כשטח הפקר – No man's
land.
קטעים מתוך חוזר מנכ"ל בנושא איסור העישון במוסדות חינוך:
-
מערכת החינוך אחראית ליצירת סביבה
בריאה, ובכלל זה סביבה נקייה מעישון. מטרת
החוק להגבלת העישון במקומות ציבוריים, וביניהם מוסדות החינוך, להפחית את נזקי
העישון למעשנים ולמעשנים הפסיביים ולצמצם את מספר המתבגרים המתחילים לעשן.
-
מחקרים מראים כי המדיניות של איסור העישון
במקומות ציבוריים והגבלת הפרסומת למוצרי טבק, בצד הסברה ועבודה חינוכית למניעה,
מצמצמים את שיעור ההתנסות בעישון בקרב בני נוער. התוכניות הללו אף מעבירות מסר של
דאגה לבריאות התלמידים.
-
הסביבה שבה התלמידים נמצאים והנורמה
המקובלת ביחס לעישון משפיעות גם הן על גיבוש עמדותיהם ועל החלטתם אם להתנסות
בעישון. סביבה המצמצמת חשיפה לעישון ולעישון כפוי מעבירה מסר חינוכי ברור נגד
העישון.
-
המבוגרים, ובמיוחד אנשי הצוות החינוכי,
משמשים מודל לחיקוי לתלמידים, ועל כן נדרשת מהם מעורבות והקפדה על כללי ההתנהגות
שקובעים החוק וההנחיות.
-
חל איסור מוחלט על עישון בכל שטח המוסד
החינוכי... לרבות החצר, אזור הכניסה למוסד החינוכי ואזור היציאה ממנו, בטווח של
עשרה מטרים.
-
מנהל המוסד החינוכי לא יתיר את קיומם
של פינות עישון או חדרי עישון לעובדי הוראה, לעובדי המוסד ולאורחים.
-
על מנהל המוסד החינוכי ליידע בדבר החוק
את כל הגורמים הפועלים בו: אנשי הצוות החינוכי, העובדים, ההורים והתלמידים.
-
שילוט: יש לקבוע שילוט בשטחו של המוסד
החינוכי, במקומות הנראים לעין, במעברים, במסדרונות ובשטחים הפתוחים. השילוט יוכן תוך שיתוף עם רשות החינוך המקומית,
ויופיעו עליו הסמל וההוראה על איסור עישון בכניסה למבנה המוסד.
-
על מנהל המוסד החינוכי להנחות את אנשי
הצוות החינוכי ולוודא שהוראות החוק מיושמות ונאכפות.
להלן תיעודים מהודעות וואטסאפ ואימיילים ששלחתי בזמנו למנהלים...
בניסיון נואש להעלות מודעות אצל בעלי-האחריות, ובתקווה לטיפול... גם במפגעים
חמורים אחרים. המאמר המקורי נכתב במיוחד
רק על עישון, אך בהמשך הרחבתי את הדיבור גם על הבעיות האחרות, שמשתלבות זו בזו. מסודר לפי סדר כרונולגי.
26 לינואר 2017 שעה 20:30 – אני
פונה למנכ"ל בזמן אירוע ערב חיצוני: ... אם הייתי יודע מראש שעישון זה חלק
מהאירוע... גם עבור מיליון שקל לא הייתי מסכים להיות פה. יש פה כעת רק 10 אנשים והמקום כבר ספוג
עישון, כשכבר מההתחלה אמרתי ל-ש. שיעשנו בחוץ. אם המצב יחמיר... ואין שליטה.... אני
קם והולך. השאלה מה אני עושה תוך כדי האירוע?
המנכ"ל, בגישה חריגה, נדירה ומפתיעה,
אומר: צודק. אני לא מסכים שיעשנו באולם. תעביר
את זה בצורה ברורה ל-י ו-ש: אם יהיה עישון
באולם אסגור להם את האירוע. אני מעביר את
זה גם ל-י.
אני: י. אומר שכל אירוע שהוא עושה זה
ככה; וכולם מסתכלים עליי... כאילו אני לא בסדר. הסיטואציה ממש לא מתאימה לי.
המנכ"ל: אני מגיע.
·
זו הייתה פעם אחת נדירה של אכיפת סמכות ואחריות.
יולי 2018 – חומרים רעילים ומסוכנים בבית הספר. אני מקבל מידע על הימצאות
חומרים רעילים ומסוכנים בבניין המדעים (900 גרם כספית, 800 גרם עופרת, 150
סמ"ק טטרזוליום
Tetrazolium, ו- 160 גרם אשלגן), שנמצאים במקום כבר 10 שנים (כלומר לפחות משנת 2008?!). במקום לשלם כמה אלפי שקלים על פינוי...
"מעדיפים" המנהלים שהחומ"ס ימשיך לשכב במחסן ומקווים ש- "יהיה בסדר".
לרגל רגישותי הגבוהה גם לנושא הזה, אני מנסה לפעול. אני יוצר קשר עם כל המעורבים: מנכ"ל בית
הספר, אחראי הבטיחות בבית הספר בעבר ובהווה (מחנכים), וקב"ט הרשות המקומית –
בניסיון להבין איפה ומה הבעיה? ומדוע החומ"ס לא מפונה? כשאבין איפה הבעיה – אנסה
לפתור אותה, בעזרת ה', היכן שעד כה כולם לכאורה נכשלו משום-מה.
אני כותב למורה שהיה אחראי הבטיחות, עד זה לא מכבר: "יש לך
תובנות לתת לי איך להתקדם באופן מועיל... ולא לחזור על אותם מהלכים לא מועילים...
מול אנשים שמגלגלים האחריות מהם והלאה?"
הבעיה הייתה נעוצה בכך שלבית הספר מעמד מיוחד... ולרשות המקומית אין
בו דריסת רגל; ועל כן היא איננה מספקת לו שירותים כמו לבתי ספר אחרים בעיר, כבכל
עיר. מצב שאומר שעל בית הספר לממן את כל
שירותיו בעצמו... ומדובר בהרבה כסף שההנהלה מבקשת לחסוך.
הלבורנטית כותבת לי אז: "טוב שאתה עכשיו בבית הספר. מבין הכל מחצי מילה. יש עם מי לדבר ועל מי לסמוך. תודה רבה".
רק בספטמבר 2019 אני מצליח, בסיעתא דשמיא, לסגור מעגל והחומ"ס
מפונה משטח בית הספר, בפיקוחי. ראו
להלן.
אוגוסט 2018. הלבורנטית פונה אליי: "דלת המעלית לא
נפתחת. מ. (המנכ"ל) אמר לדבר איתך".
מעניין, הא? בזמן שאב הבית הפריבילג נח בסוויטה שלו, כמו בכל יום, בגיבוי
מלא של ההנהלה... – ההנהלה מנסה להפוך את הספרן לאב בית, ללא הכרה, וללא שכר מתאים.
15 לאוקטובר 2018. פיצוץ על גג בניין מדעים, בזמן הלימודים, כשהחומ"ס
קומה אחת מתחת. כל הגְּבַרְדְּיָה מוזעקת. בתמונה שברשותי
נראים: מנהל בית הספר, מנהל התיכון, המנכ"ל, 6 כבאים, 2 שוטרים, וניידת
מד"א בסמוך.
< תמונה שבינתיים לא אפרסם >
מה יכול להיות מסוכן באשלגן? "אשלגן
הוא המתכת הקלה ביותר. אשלגן מתחמצן
במהירות באוויר ולכן יש לאחסנו בשמן, נפט או קרוסין. בדומה למתכות אלקליות אחרות,
אשלגן מגיב בצורה "אלימה" בתגובה כימית עם מים ונפלט מימן באותה תגובה".
29 לאוקטובר 2018. לאחר ששוחחנו, אני שולח
אימייל למנהל חטיבת-הביניים (שמתפקד בפועל גם כסוג של מנכ"ל) – יד-ימינו של
מנהל בית הספר, בנושא: "חוזר
מנכ"ל, בנושאים: איסור העישון במוסדות חינוך ו- הזנה וחינוך לתזונה נכונה
במוסדות החינוך"... וכותב:
בהמשך
לשיחתנו לפני מספר שבועות, הריני, לבקשתך, מעביר לך הפרטים:
2. הזנה וחינוך לתזונה נכונה במוסדות החינוך הוראת
קבע מס' 0070... הוראה תקפה מתאריך: 4.4.2016 סעיף
11.2 סעיף קטן ד: מזונות אסורים להגשה או למכירה: אסור למכור, לספק או
להגיש בשטח המוסד החינוכי – בגני הילדים ובבתי הספר – ממתקים וחטיפים עתירי
שומן, מלח וסוכר, וכן משקאות ומוצרים מתוקים וממותקים. סעיף קטן ה: משקאות מותרים למכירה,
לאספקה או להגשה. המשקאות המותרים הם מים וחלב בלבד. יודגש כי
אסור לחלוטין לכלול בהיצע השתייה במזנונים, במכונות, בקיוסקים או בכל אירוע
שמוגשים בו מזון ושתייה משקאות מתוקים וממותקים. סעיף קטן ו: המשקאות האסורים למכירה,
לאספקה או להגשה הם שתייה מתוקה, מיצים, משקאות דיאטטיים, ברד ומשקאות אנרגיה.
יהי
רצון שנצליח בהשתדלותנו לחיות בבריאות, ולהנחיל חיים טובים יותר לילדינו
ותלמידינו... שנוכל לומר בלב שלם: "רִבּונו שֶׁל עולָם. עָשינוּ מַה
שֶׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ. אַף אַתָּה עֲשה עִמָּנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ.
הַשְּׁקִיפָה מִמְּעון קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם. וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת
יִשרָאֵל. וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ. כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ
לַאֲבתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ". אמן.
·
כל מה שאסור, לעיל, התירה ההנהלה למכירה והגשה לתלמידים, במכונות, בקיוסק, ובחדר האוכל.
אז העברתי למנהל את החומרים וההנחיות (אותם היה אמור, מתוקף תפקידו,
להכיר ולאכוף)... אך הלה בחר לא לנקוף אצבע לטובת בריאותם של תלמידי ז-ט,
שבאחריותו, בניגוד לכל הנחיות והכללים.
10 לאפריל 2019 שעה 10:20. אני פונה למנכ"ל, ומתלונן על י. אב
הבית (אותו מנכ"ל כדלעיל מינואר 2017): הוא מעשן פה בבניין בית המדרש, ומרעיל
אותנו. בבקשה תגיד לו בבקשה שיפסיק...
27 למאי 2019. אני שולח אימייל למנהל בית הספר, בנושא: "איסור העישון במוסדות חינוך", וכותב:
-
בהמשך לשיחתנו, בעניין איסור העישון
במוסדות חינוך...
"כל מקום במוסד חינוך, לרבות חצר המוסד, מגורי התלמידים וכן באזור הכניסה
והיציאה בטווח של 10 מטרים מהכניסה ומהיציאה."
-
על מנהל המוסד החינוכי ו/או מי מטעמו
לפנות אל הבגיר או אל הקטין במקרים שבהם הוא מעשן או מחזיק במוצר טבק או בכלי
לעישונו ולהבהיר לו כי אסור לעשן ו/או להחזיק כלי עישון בשטח המוסד החינוכי.
מנהל
המוסד החינוכי לא יתיר את קיומם של פינות עישון או חדרי עישון לעובדי הוראה,
לעובדי המוסד ולאורחים. כמו כן אין להתיר פינות עישון לתלמידים.
אז העברתי למנהל את החומרים וההנחיות (אותם היה אמור, מתוקף תפקידו,
להכיר ולאכוף)... אך הלה בחר לא לנקוף אצבע לטובת בריאותם של כ- 1,000 תלמידי
ז-יב, שבאחריותו, בניגוד להנחיות והכללים.
26 אוגוסט 2019. מנהל תיכון חדש, בן 37, מתארגן במשרדו, ומבקש
ממני, מתוקף תפקידי כספרן ואחראי מיחזור (האחרון – תפקיד שיצרתי לעצמי יש מאין
לטובת בית הספר), לסייע בפינוי חפצים במשרד, ביניהם חוברות חוזר-מנכ"ל ומידע
חשוב בניהול בית-ספר.
נראה שאת מנהל התיכון הקודם, שהיה מאושפז באותה תקופה, ונפטר בגיל 56 כחצי
שנה לאחר מכן, במרץ 2020, , הספרים "המיותרים" הללו דווקא כן עניינו.
22 לספטמבר 2019 – שלשה שבועות אחרי תחילת שנה"ל תש"ף. אחרי כ- 11 שנה של הימצאות
חומ"ס בבית הספר, בניגוד לכל כללי הבטיחות... ולאחר שנה בה אני דוחף לסיים את
הסאגה המסוכנת הזו – הפינוי מושלם, בשעה טובה.
מחיר: 2,500 ₪ (כשחברות אחרות ביקשו עד פי 3). אני מקפיד לכתב (באימייל) את כל בעלי התפקידים המוסמכים והמקצועיים, לביצוע המהלך הזה בבית הספר, באופן מסודר.
הטיפול חייב להתבצע "בהתאם לתקנות וחוקי מדינת ישראל לטיפול ושינוע
חומ"ס".
בשלב מסויים מאבד המנכ"ל את
שלוותו (הוא מבין את אחריותו ואת הבעיה שהחומרים עדיין בבית הספר) וכותב לי: "... לא מבין. חתמתי לך על ההצעה. תפנה וזהו". אני מסביר לו שלא מדובר בדבר של מה בכך, ואת
המורכבות של ההכנה לפינוי. זו האחריות שלו
לדאוג לזה. הנה חלק מהפרטים, כדי לסבר את
האוזן:
-
על כל הבקבוקים להיות משולטים לפי
תכולתם, ארוזים בקרטונים באופן בטיחותי לשינוע.
-
יש להפריד באריזה בין מוצק לנוזל.
-
על הקרטונים להיות מרוכזים בקומת קרקע
בנקודה אחת.
-
באחריות הלקוח לשלט את האריזה בהתאם
לתכולתה.
-
באחריות הלקוח לוודא שרישום סוג הפסולת
המופיע בטופס המלווה ובתעודת המשלוח תואם את הפסולת המפונה בפועל.
27 למאי 2020. אני כותב למנכ"ל בתמיהה, לאחר עוד תקלת התנהלות של חברת הניקיון:
אתה מגן על חברת הניקיון? או עליי ועל אינטרס בית הספר? ... לי אתה מכסח את הצורה
כשיש לך ביקורת נגדי... למה לא לגיטימי שתהיה לך ביקורת כלפי חברת הניקיון?
המנכ"ל: יש לי אינטרסים פרטיים
מולם לכן אני מגן עליהם.
טובת חברת הניקיון – IN, טובת בית הספר – OUT.
27 לדצמבר 2020 – תקופת מגפת הקורונה. הקלטה של מנהל בית הספר
נוזף ומאיים על תלמידים משודרת בגלי-צה"ל.
תגובת הנהלת רשת החינוך: בית הספר "תמיד שמר ותמיד ישמור על
הכללים של משרדי החינוך והבריאות..."; הם ציינו פרטים, כמה אירוני, מתוך
פרסומי חוזר-מנכ"ל... כדי לתת תוקף להצדקת מנהל הספר "לפגוע"
בציוני התלמידים... והוסיפו "ואנחנו נקפיד על כך".
פשוט מדהים! לא יאומן כי יסופר.
מעניין מה יודע מנכ"ל הרשת ואנשיו על התנהלות המנהל/ים תחתיו...
בניגוד חמור לכל הכללים, בכל הנושאים המובאים כאן, ועוד! על ההפקרות, ההזנחה, וחוסר ההקפדה בעליל על ההנחיות
והנהלים, אפשר לכתוב ספר... כמו גם על פגיעות חמורות של ההנהלה בגיבוי הנהלת הרשת
ופגיעה בזכויות ושכר העובדים, במשך שנים.
הלוואי שהנהלת הרשת באמת הייתה מקפידה שהדברים יתנהלו כדין; חוקית, מוסרית,
ואנושית.
·
ראו בסוף המאמר עדות חזקה על פגיעות מצד המנהל.
·
מעניין מה הנהלת הרשת יודעת על הפגיעות הללו, שנמשכו ונמשכות עשרות
שנים! ומה עשתה ועושה להפסקתם. בשנים שאני
עבדתי שם, נראה שלא הרבה; אם בכלל.
14 ליוני 2021. מנהל החטיבה מעדכן אותי, מתוקף תפקידי (גם)
כאחראי שיבוצים, שלמחרת יתקיימו 3 שיחות לתלמידי ט בנושא "עישון".
מצד אחד מקבלים
התלמידים הדרכה נגד עישון, אך מצד שני, בצאתם מהכיתה הם נחשפים לעישון, ולמחדלי
המנהלים, שאמורים למנוע זאת.
"המבוגרים, ובמיוחד אנשי הצוות החינוכי,
משמשים מודל לחיקוי לתלמידים, ועל כן נדרשת מהם מעורבות והקפדה על כללי ההתנהגות
שקובעים החוק וההנחיות. פעולות להקטנת
ממדי העישון בקרב תלמידים אמורות לכלול נקיטת מדיניות ברורה של איסור עישון על פי
הנחיות משרד החינוך" (מתוך
ההנחיות).
מודל חיקוי חיובי? מעורבות והקפדה על הכללים? נקיטת מדיניות ברורה? דאגה לבריאות התלמידים? – לא בבית ספרנו!
·
אגב, ברבים רבים מהפעילויות הלא-שגרתיות, "דאג" מנהל
החטיבה/המנכ"ל ליידע אותי רק יום אחד לפני.
לא, חס ושלום, יומיים או שבועיים ויותר, כשהפעילות אושרה ונסגרה. תמיד במתח, תמיד בלחץ. כאילו הוא נהנה מהיחס הפוגעני הזה כלפיי.
·
במהלך קיץ 2021 נעלם האיש שכיהן כמנכ"ל בית הספר במשך כ- 20
שנה. יום אחד נעלם... עד שהבנו שפוטר, או
התפטר משום-מה.
19 ליולי 2021.
הלבורנט פונה בקבוצת המנהלה לאבות הבית: "בחדר 13 כבר כשבוע יש יותר
ויותר נמלים. לא ראיתי אותם בחדר
כימיקלים, אבל אני מפחד שהם יחדרו לשם ויש חומרים אורגניים גם בחדר המרכזי. ניקיון לא עזר. מבקש ריסוס
לפני שנצא לפגרה. האם זה אפשרי?"
תגובת אב הבית/איש התחזוקה: "תגש אליי ואתן לך k7000
תרסס בזווית הפאנלים, זבנג וגמרנו"... במקום ללכת ולטפל בזה בעצמו.
ספטמבר 2021 (שנה"ל תשפ"ב). המזכירה, במישרה חלקית, של
המנכ"ל שפוטר... מקודמת לתפקיד מנכ"ל בית-הספר, במהלך תמוה מאוד.
14 לספטמבר 2021. אני שולח סרטון ומדווח למנהלים: נמלים בכמות חסרת תקדים. K300
וחבריו כבר לא פתרון אפקטיבי. דרושה הדברה
מקצועית ויסודית, פנים וחוץ. בהקדם. אני מציע הדברה יסודית גם בבניין מדעים. תקופת החגים, זה זמן מצויין להדברה, כשאין תלמידים. אם לא עכשיו, אימתי?
·
ההנהלה לא מגיבה. כל הדיווחים
והתחינות לטיפול יסודי-תקופתי נופלים על אזניים ערלות.
23 לספטמבר 2021. אחרי עוד דיווח על הימצאות חולדות, אני כותב
בקבוצת המנהלה: חייבים
הדברה.
המנכ"לית הנכנסת (לא מבינה את מהות התפקיד וגודל האחריות אליו
נכנסה): חובה!! יש
הדברה נגד עכברים?
אני: לכל
דבר יש פתרון. במצב בו נמצאות התשתיות בבית הספר, רצוי שהנושא יטופל באופן יסודי
ומקצועי, עם החומר והשיטה הנכונה. הפתרונות הנקודתיים טובים לבעיות נקודתיות "פעם ב-" כשנתקלים
ביצור סורר ששרד את ההדברה המקצועית. זה לא המצב בבית הספר. לא הייתה הדברה יסודית ותחזוקה מתאימה למניעת פלישת יתושים, נמלים,
ועכברים. יש מוסדות ועסקים שעושים פעמיים בשנה הדברה. ממש חיוני.
7 לאוקטובר 2021. בסוף יום הלימודים אני כותב למנכ"לית
ומיידע אותה על מחזה חסר-תקדים:
מדהימה
שיטת ניקוי הכיתות של צוות הניקיון: עם מפוח בנזין במקום מטאטא. הייתי בשוק כשראיתי את זה
באודיטוריום... עם ריח הבנזין שנשאר אחכ בחלל. רעל של ממש. כעת שומעים את המפוח בכיתות התיכון. ממש לא יאומן.
תוך כדקה מעבירה המנכ"לית הודעה שקיבלה
ממנהל העבודה: "מטפל בזה מיידית", ומסביר: "הוריתי
להשתמש אך ורק בחצר".
"רק בחצר??" אני כותב למנכ"לית: גם בחצרות, נדמה לי שאסור כ"כ
להשתמש בזה. מפגע רעש ורעל רציני. והמנכ"לית עונה: "ייבדק בהמשך" (אבל כלום לא קורה). מפגעי הרעש וזיהום האוויר
בשטח בית הספר, נמשכים באופן יום-יומי.
במקביל, אני כותב למנהל הניקיון:
הבוקר
לקראת סיום הניקיון באודיטוריום, היה שם ריח חריף של עישון סיגריות. (... ומצטט לו כמה משפטים מהתקנות,
מצרף קישור. אני מיידע את
המנ"כלית... שבוחרת לא להתייחס)
10 לאוקטובר 2021. אחד מאנשי המנהלה מדווח: לתשומת לבכם עדיין יש חולדה או עכבר בחדר
הכנה ביולוגיה. יכול להיות שיש משפחה בגג.
הבוקר הגעתי והיה ציוד על הרצפה וגללים. דרושה ביקורת מעמיקה כי יש ניסויים, חומרים
וכלים שדורשים סטריליות.
23-24 לנובמבר 2021. אני כותב למנכ"לית ומדווח לה (מצפה שתגש
בזמן אמת למעשנים ותורה להם להפסיק, אחת ולתמיד):
העובדים
מעשנים בשטח בית הספר!!! אסור לעשן פה בכל המתחם!!! בחוץ או בתוך המבנה? החוק
מגדיר, בין היתר, את מוסדות החינוך כאזור שבו העישון אסור (לרבות תחליפי סיגריות,
כגון סיגריות אלקטרוניות, נרגילות): "כל מקום במוסד חינוך, לרבות חצר
המוסד, מגורי התלמידים וכן באזור הכניסה והיציאה בטווח של 10 מטרים מהכניסה
ומהיציאה." את כל הפרטים, ציטטתי לך לעיל, בזמנו. גם בחוץ אסור לעשן!
זו
אחריות של מנהל העבודה של חברת הניקיון לדאוג לקיים את החוקים והתקנות במקום, כמו
איסור העישון. וכשהוא מזלזל בזה, כפי שהוא נשמע בהקלטה... איך אפשר לצפות מהעובדים
לעבוד ולהתנהל כמו שצריך?
המנכ"לית עונה לי, ומפלילה את
עצמה ואת ההנהלה: לא יצאה דרישה לעובדים שלנו וודאי לא אוציא דרישה לעובדים שלו.
24-27 לפברואר 2022. צוות הלבורנטים מדווח להנהלה, ב- 24 לחודש, ושולח תמונה של עכבר
גדול/חולדה שחוסל במלכודת קפיץ: "יש עוד כאלו צריך לתפוס אותם גם"...
ושלשה ימים לאחר מכן הם מדווחים למנכ"לית (כולל התמונה, להלן): "נתפסה
חולדה נוספת בחדר הכנה בניין מדעים. דחוף
לפנות ובדרך גם לטפל באזעקה."
14 לספטמבר 2022 – שבועיים מתחילת שנה"ל תשפ"ג. אני מגלה לחרדתי לוחות
אסבסט בחצר בית הספר. תלמידים משחקים
בקרבת מקום. מי-יודע כמה זמן נמצא כאן
המפגע הזה. פירוק ופינוי (מיידי) של אסבסט
מותר רק ע"י אנשי מקצוע מורשים ומתאימים.
"באוגוסט 2011 נכנס לתוקפו החוק
האוסר שימוש חדש באסבסט בישראל. על פי הוראות החוק בישראל, ובדומה למדינות
מערביות, חל איסור על ייצור, יבוא, מסחר או כל שימוש חדש באסבסט או בפסולת אסבסט.
החוק גם מחייב הוצאה הדרגתית של אסבסט פריך ממבני ציבור, ממתקני תעשייה ומציוד
וכלי רכב בצה"ל. עיסוק
לא מורשה באסבסט או גרימת מפגע אסבסט היא עבירה פלילית" (מתוך
"אסבסט והסיכון לסרטן", אתר האגודה למלחמה בסרטן)
-
חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק,
התשע"א-2011 ותקנותיו
המנכ"לית אומרת שהפשע הזה יפונה למחרת, אך מדווחת על כך 3 ימים לאחר מכן?! מי פרק את זה והשאיר את זה ככה בחצר בית הספר, במקום לפנות מיידית?
30 לאוקטובר 2022. בעקבות מקרה עישון נוסף, אני כותב בקבוצת
המנהלה, ומצטט כמה משפטי-מפתח מחוזר המנכ"ל.
המנכ"לית בתגובה: "מעבירה למנהל המוסד".
שום דבר לא משתנה.
25 לינואר 2023. אחד המורים הוותיקים מסביר לי למה בשירותי
הנכים, המרווחים, יש מעגל כסאות, כפי שראינו: עדות לעישון משותף של תלמידים (כנראה
סיגריות אלקטרוניות). אני כותב/אומר לו
בציניות: בהמשך
לשיחתנו. בביה"ס "מותר"
לאנשי צוות ואורחים לעשן, בניגוד לחוק. למה
שזה יהיה אסור על תלמידים?
הוא כמובן לא עונה.
מרץ 2023. בעקבות איזשהו אירוע כתב לי אחד המחנכים
הוותיקים והאמיצים, על מנהל בית הספר: "לא אחת מחיתי בפניו על פגיעה באנשי צוות ותלמידים". "לא אחת"??? כלומר כמה וכמה פעמים,
והמנהל המשיך לפגוע???
3 ספטמבר 2024. יומיים אחרי תחילת שנה"ל תשפ"ה מפיצה
ההנהלה שתי מודעות דרושים (להלן אחת מהן):
"דרישות לכל התפקידים: אהבת תלמידים, מוסר עבודה, ונשמה
יתרה".
מי שלא מכיר באיזו מיטה חולה מדובר, כנראה יחייך לעצמו למראה הדרישה
"נשמה יתרה". אוי, לו היו
יודעים המועמדים, מה עומד מאחורי הדרישה/ההמלצה הזו. אוי, לו היו יודעים שמנהלי בית הספר מומחים
בלהוציא נשמות, ורצוי מאוד לבוא מוכן.
רצוי שלאיש האחזקה יהיה ניסיון ב- "ניהול חדרי מחשבים"? ניהול
חדרי מחשבים בבית ספר של 1,000 תלמידים – אמור להיות תפקיד נפרד ומיוחד. המנהלים מומחים בהעמסת עוד ועוד תפקידים על העובדים.
במודעה אחרת נכתב: "חמשה ימי עבודה מלאים". אם ציינתם שמדובר במשרה ל- 5 ימי עבודה... מה
הטעם לציין "לא כולל ימי שישי"... ו- "מלאים"? אלא אם יש פה
"קטש" (מלכודת). ואכן יש! ראו
הוזהרתם! אז אולי לא ידרשו ממך לבוא לעבודה בימי שישי... אבל מה עם עבודה בערבי-חג,
ובמוצאי שבתות וחגים, וזמינות 24/7?
ההנהלה מצפה לציות מוחלט ומילוי מלא של כל המשימות.
נראה שמאז פיטוריי ההזויים, בפברואר
2023, ההנהלה מתקשה מאוד למצוא לי מחליף – מישהו שיסכים למלא שורה של
תפקידים שונים (כולל אחראי הספריה), כשאיוש תפקיד אחד עומד בניגוד ובהתנגשות תמידית
עם תפקיד שני, שלישי, ורביעי. על הראש שלך
יעמדו 3-4 מנהלים שיטריפו אותך. הם לא
מתואמים. כאילו בכוונה. מצופה ממך לרצות את כולם בכל המשימות. רבות מהמשימות מוטלות עליך
מרגע אחד למשנהו. הפסקת צהרים? חצי
שעת-מנוחה, כחוק? הצחקת אותם. אתה עלול
למצוא עצמך עובד גם 14 שעות ביום... ואיכשהו יתרת ימי החופש שלך נמצאת במינוס.
"לא יכול? קשה לך? תתפטר!!" ככה
(ועוד) עשו לי. אתה מראש מיועד לכשלון. לא תתפטר?? כי אתה באמת מאמין שאתה עושה כמיטב יכולתך, וחס ושלום יש
לך סיפוק מהעבודה והאתגרים הרבים? אל דאגה, המנהלים המיומנים יעשו לך דה-לגיטימציה
ויפטרו אותך בבושת פנים, בשקרים ובעלילות... והנשמה היתרה שלך תפגע קשות.
למורים עוד יש הגנות איכשהו. אנשי המנהלה הם שק חבטות!
מצוה שלח, בספר החינוך: שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּדְבָרִים... כְּלוֹמַר, שֶׁלֹּא נֹאמַר
לְיִשְׂרָאֵל דְּבָרִים שֶׁיַּכְאִיבוּהוּ וִיצַעֲרוּהוּ וְאֵין בּוֹ כֹּחַ לְהֵעָזֵר
מֵהֶם... כַּמָּה אַזְהָרוֹת וְכַמָּה זֵרוּזִין
שֶׁהִזְהִירוּנוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּעִנְיָן זֶה שֶׁלֹּא לְהַכְאִיב
הַבְּרִיּוֹת בְּשׁוּם דָּבָר... וְרָאוּי לְהִזָּהֵר שֶׁאֲפִלּוּ
בְּרֶמֶז דְּבָרָיו לֹא יִהְיֶה נִשְׁמָע חֵרוּף לִבְנֵי אָדָם, כִּי הַתּוֹרָה
הִקְפִּידָה הַרְבֵּה בְּאוֹנָאַת הַדְּבָרִים, לְפִי שֶׁהוּא דָּבָר קָשֶׁה מְאֹד
לְלֵב הַבְּרִיּוֹת... וְאוּלָם לְפִי הַדּוֹמֶה, אֵין בַּמַּשְׁמָע שֶׁאִם בָּא
יִשְׂרָאֵל אֶחָד וְהִתְחִיל וְהִרְשִׁיעַ לְצַעֵר חֲבֵרוֹ בִּדְבָרָיו הָרָעִים
שֶׁלֹּא יַעֲנֵהוּ הַשּׁוֹמֵעַ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת הָאָדָם כְּאֶבֶן
שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִים, וְעוֹד, שֶׁיִּהְיֶה בִּשְׁתִיקָתוֹ כְּמוֹדֶה עַל
הַחֵרוּפִין. וּבֶאֱמֶת, לֹא תְּצַוֶּה הַתּוֹרָה לִהְיוֹת הָאָדָם כְּאֶבֶן... שֶׁאֵין
סָפֵק שֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב הָאָדָם לִסְבֹּל הַנְּזָקִים מִיַּד חֲבֵרוֹ, כִּי יֵשׁ
לוֹ רְשׁוּת לְהִנָּצֵל מִיָּדוֹ...".
לסיכום: "הנה עניין הזהירות הוא, שיהיה
האדם נזהר במעשיו ובענייניו, כלומר מתבונן ומפקח על מעשיו ודרכיו, הטובים הם אם
לא, לבלתי עזוב נפשו לסכנת האבדון, חס וחלילה, ולא יילך במהלך הרגלו כעיוור
באפלה" (מסילת ישרים, ראש פרק ב).
"ניסיון החיים מורה שפרצות עלולות
להתרחב ושבעלי האחריות צריכים לעמוד בפרץ... הכרת טבע האנוש מזהירה אותנו בכל לשון
של אזהרה ומדליקה כל נורה אפשרית שלא להגיע למצבים אלה". מדברי אליקים רובינשטיין, על סכנת "המדרון
החלקלק".