יום שלישי, 2 בדצמבר 2025

זנלכל-יכין: קטע לא ברור

 הסיפור התחיל כשרציתי לבקר ב- "מחלבות רמת הגולן", באזור התעשייה קצרין (מיקום ו- Street View).  הייתי באיזור ורציתי לראות את המקום ולהתרשם מתהליך ייצור החלב.  לא חשבתי על "מרכז מבקרים" אלא רק על מישהו אחראי שם, שיהיה זמין, בתיאום מראש, ויוכל לתת סקירה מוחשית LIVE.

כתבתי להם אימייל (כך למדתי שהמחלבה בבעלות "זנלכל").  תשובתם הייתה: "שלום רב, אנו מודים לך על פנייך לחברתנו ושמחים כי חשבת על מפעלינו.  המפעל אינו עורך סיורים ועל כן לא ניתן לתאם ביקור".  הוספתי ושאלתי: "יש לכם אולי איזשהו מפעל אחר, שמוצריו מוכרים לציבור... שאפשר לבקר בו ולקבל סקירה על תהליך היצור (כמו מפעל השימורים "יכין" באזור התעשייה אלון תבור)?" (מיקום ו- Street View).  תשובה (קצת מוזרה): "לא משהו שאנו יודעים".  השבתי: "תודה.  חבל."

מה שכן... ראוי לציון לשבח, עמוד ה- "צור קשר" שלהם, הכולל גם כתובת אימייל קלאסית (ומענה ראשוני מהיר), וגם מספר טלפון חינם 1800.  יפה מאוד.  ראוי שכל גוף פרטי, ציבורי, ובוודאי ממשלתי יאפשר לציבור ליצור איתו קשר באמצעים הללו.

כתבתי להם ביום שני בערב.  קיבלתי מענה ב- 0748 בבוקר יום שלישי.  יפה.

בהמשך, כשהתעקשתי, בנימוס, אולי בכל זאת אוכל לבקר ולהתרשם מהמפעל: "יש לכם היסטוריה מעניינת, ומפעל מרשים, ואני הקטן מבקש הצצה.  אני רואה אונליין שב- 2015 נערך סיור "לעיתונאים ובלוגרים" במפעל "יכין" באזור התעשייה אלון תבור (הנה סקירה אחת, ואחת אחרת)... – על כך כבר לא קיבלתי כל מענה.

גם התעניינתי למקור השם "זנלכל" (Sanlakol): למה עם S ולא עם Z? מי הגה את השם? האם יש מסמך מקורי-נוסטלגי שאפשר לראות? בויקיפדיה כתוב שהשם בהשראת המילים "הַזָּן אֶת הַכֹּל" מברכת המזון... אולם אם ההשראה והמקור בברכת המזון... אז נראה לי שנכון יותר לנסח זאת ולדייק ש- "מקור השם "זנלכל" הוא ככל הנראה במילים: "זָן (וּמְפַרְנֵס) לַכֹּל" (המופיעות בפסקה הראשונה של הברכה).  ועל שום מה השם "יכין"? – גם על כך, באופן תמוה, לא זכיתי למענה.

"זנלכל" בפרוייקט "עיתונות יהודית היסטורית"

ברכת שנה טובה [לשנת תש"ז] (העולם 24.9.1946)

תערוכה של שמורים מתוצרת הארץ (הגה, 26.11.1946)

מתוך "תעשית השימורים בארץ ובעיותיה" (הארץ, 4.12.1946)

בית החרושת הראשון לשימורים בארץ — "עסיס" — נוסד בשנת 1929, "פרימן" הוקם בשנת 1934 והוא התחיל בייצור שימורי־דגים, כבר לפני המלחמה.  בימי המלחמה נוסדו עוד מפעלים כגון: "שימורי ארץ־ישראל", "זנלכל", "יכין" וכן שלשת המפעלים הגדולים בקיבוצים, "אשד", "גת", ו"רימון".

רימון - סימני דרך / סרטו של מוטק'ה קשת, גבעת ברנר 1980

ברכת מזל טוב (הבקר, 4.4.1949)

ברכת מזל טוב חמה ולבבית לסבא מר אליהו פרומצ'נקו ולאבא ד"ר יעקב פרומצ'נקו להולדת הנכד-הבן.  תזכו לגדלו לבן ראוי למסורת אבותיו.  הנהלת "זנלכל" בע"מ, דב שינפלד.

תמונה של דב שינפלד (1910-1967), ניתן לראות ב "אוצרות".

מזל טוב להולדת הבן (חרות, 20.1.1952)

ע"פ ויקיפדיה:

-         ב- 1986 עברה החברה ממפעלה בחיפה לאזור התעשייה אלון תבור.

-         ב- 1992 נקלעה חברת "יכין" לקשיים כלכליים ונמכרה לאיש העסקים סמי שמעון.

-         ב- 1998 רכשה "זנלכל" את פעילותה של "יכין" בתחום שימורי המזון, ו"זנלכל" הפכה את המותג "יכין" למותג העיקרי והרחב שלהם.

-         חברות בנות: יכין-חק"ל.

בכתבה "מפעל, חיים: סיפורה של הכלכלה הישראלית" (ישראל היום, 2020), אין שום אזכור לשם "זנלכל".  יו"ר חברת "יכין" קובי שינפלד, מספר ש- "יכין היא אחת מחברות תעשיות המזון הוותיקות והגדולות ביותר בישראל.  החברה, שהוקמה ב־1927, ייצרה בעיקר לפתני הדר ופירות אחרים, והתוצרת יועדה ליצוא לאנגליה.  דב שינפלד, אבי, הצטרף לחברה בשנות ה־40 כשותף של חברת עלית, ובשנת 1947 רכש את החברה".

חבל שהדברים הללו, אודות ההיסטוריה המיוחדת, המעניינת, והעשירה הזו, לא מופיעים ב- "אודות יכין" באתר החברה, אוטוטו 100 שנה לחברה.  מעניין שהלוגו המפורסם לא מופיע בויקיפדיה אודות "זנלכל"; אלא דווקא בויקיפדיה אודות "יכין-חק"ל", שאיננה לכאורה יצרנית השימורים, כנ"ל.

עוד בפרוייקט "עיתונות יהודית היסטורית", מצאתי מודעה מינואר 1969 (מעריב), שהזכירה לי את מרכז הקניות "יכין Y סנטר" בפתח תקווה (מיקום ו- Street View):

דרושים באופן דחוף מלגזנים (ייליסטים).  נא לפנות לביח"ר יכין חברה לתעשית שימורים בע"מ פתח תקווה ליד בית חולים בילינסון.

בעמוד ה- "צור קשר" של החברה המנהלת של מרכז הקניות כתבו: "נשמח לעמוד לרשותך בכל שאלה או בקשה".  כתבתי להם, תהיתי מדוע הם לא מציינים שבעבר עמד שם המפעל הידוע, על עברו המפואר?  אך גם משם לא קיבלתי כל מענה.

ע"פ תקנון האתר ומדיניות הפרטיות נראה שהמקום בבעלות "קבוצת יכין ו/או חברות בנות ו/או חברות קשורות"... ושם מצאתי כתובת אימייל עם סיומת: yakhin.co.il – הכתובה באופן שונה מכתובת אתר חברת השימורים: yachin.co.il.  כך גיליתי שמדובר באתר של "קבוצת יכין" שבאודותיה גם כתוב: "יכין נוסדה בשנת 1927", כמו שמספר קובי שינפלד בכתבה כנ"ל... אך בעמוד ה- "צור קשר" כתוב בהדגשה:

קבוצת יכין אינה קשורה למותג השימורים והתרכיזים "יכין".  לפניות מסוג זה יש לפנות לחברת "זנלכל".

מאוד מבלבל!

בהודעה/כתבה ב- "גלובס" (אוגוסט 1998) נכתב: "חברת זנלכל, הפועלת בתחום היצירים והרכזים, חתמה על הסכם מיזוג עם קבוצת יכין תעשיות...".

קשורים? לא קשורים? אולי הם נפרדו מאז, שוב?

התקשרתי ל- "קבוצת יכין" (מספר רגיל.  לא 1800 חינם).  במרכזיה (0) לא היה מענה.  בשלוחת ההנהלה (7) ענתה לי אשה שלא הזדהתה (למרות שהתעניינתי: עם מי אני מדבר).  שאלתי מדוע הם לא כותבים ב- "אודות" מרכז הקניות, גם אודות בית החרושת "יכין" שהיה שם בעבר, שעל-שמו שם מרכז הקניות? האשה שנהייתה חסרת סבלנות אמרה: "אני לא יודעת אם היה שם מפעל או פרדס... וזה לא רלבנטי".  פה היא הצליחה לבלבל אותי, והתחלתי לגמגם.  אם אני שואל... אז זה רלבנטי...; מדוע לא לציין שמרכז הקניות ממוקם על שטח שהיה פעם פרדס (הזמנים משתנים [ולא שאני מסכים עם זה]... והרשויות המירו את יעוד הקרקע מחקלאי למסחרי, כמו בשטחים נרחבים ביותר בפתח תקווה בפרט, ובארץ בכלל) או לציין שהיה שם פעם מפעל שימורים מפורסם, בעל אותו שם; למה להסתיר מידע על כך? ממה נובע קשר השתיקה, לכאורה?

מוזר מאוד.  חבל.  מזמן לא נתקלתי בחווייה כ"כ חריגה.

 

לקריאה נוספת:

-         לוגו (ויקיפדיה).  מה מקור המילה ״לוגו״ (אאא), ועוד מאמרי "לוגו" באתר אאא הנהדר.

-         "קניאל תעשיות פח" היה עוד בית חרושת ידוע בפתח תקווה.  היה ממוקם בזמנו לא רחוק מ- "יכין".  (מיקום ו- Street View, הופקדה תוכנית "מתחם קניאל" (2023), סרטון)

יום שבת, 29 בנובמבר 2025

מחשבות והרהורים בענייני דיומא: א

 1.

"... טוב לו לאדם לרשום את כל מחשבותיו.  לא לעשות שם בחבר חבור, רק לחרות את עצמו עלי נייר, ולקיים את כל גלגלי הנפש נפילותי׳ עם עליותי׳.  וכל עצמותה, צורתה השגתה, וקנינה, שקנתה לה במשך חיי׳, תעמודנה חי׳, לחיות חיי נצח בקרב אוכלי׳ ובולעי׳, תתפשט דור ותלבש דור."

-         מתוך קונטרס "צו וזרוז" א, מאת הרב קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפיאסצנה (1889-1943).  נחשפתי לזה בשיעור של הרב חנן שוקרון, רב קהילת "אורות נחלים" הדר גנים, פתח תקווה; פרשת "חיי-שרה", ה'תשפ"ו.

2.

"בלב חיי המוסר שלנו נמצא עימות שאין לו פתרון פשוט.  אין חוק אצבע שיאמר לנו מתי התגובה הנכונה היא אהבה, ומתי היא צדק.  בשנות השישים שרו הביטלס "כל מה שאתה צריך הוא אהבה".  הלוואי שזה היה נכון.  האהבה אינה מספקת.  הבה נאהב – אבל הבה לא נשכח את אלה המרגישים לא-אהובים.  גם הם בני אדם.  גם להם יש רגשות.  גם הם עשויים בצלם אלוהים."

-         הפסקה האחרונה במאמרו של הרב יונתן זקס (1948-2020) לפרשת "ויצא": "אהבה זה לא מספיק" (שיג ושיח: קריאות חדשות בפרשת השבוע. חלק א עמוד 80. הוצאת "מגיד", 2019 / וכן תחת הכותרת "עת לאהבה ועת לצדק".  "כל מה שאתה צריך זו אהבה": מילים וקליפ)

יום ראשון, 21 בספטמבר 2025

אדם ועולמו (הוצאת עקד, 1967)

 

בשבת פרשת "כי תבוא", כ אלול ה'תשפ"ה, 13 לספטמבר 2025, שלפתי לי את הספר מאוצר הספרים שלי.  פתחתי באקראי באחד העמודים ותהיתי אודות האימרה שנתגלתה לי.  כידוע אין "מקרה" (אלא הכל "רק מה'").  אני ממש לא מאלו שמבינים הכל, ולצערי גם מאלו שלא כל כך מבינים את המושג "סליחה"; בוודאי לא ככה באופן גורף.  אולי המטרה הייתה לעורר בי הרהוריי סליחה ותשובה?!

הספר שברשותי זכה לשרוד 58 שנה, מאז יצא לאור, עם עטיפת הנייר שלו / Dust Jacket (אכן מוזר שאין עדין למושג הזה ערך בעברית בויקיפדיה).

מאחר ובקטלוג ULI מוצגים רק 3 עותקים, והספר לא מופיע עדיין ב- "סימניה", יצאתי למסע תיעוד ופרסום לספר, ולאנשים המעורבים ביצירתו.

תמונת הספר בידיי (צולם במוצאי שבת)

"אדם ועולמו", הוצאת "עקד" תל-אביב, 1967 – ציורים: ט. פלודי / כתב ועריכה גראפית: אמציה כ"ץ / ליקוט: א. ב. / ביצוע: מריצה רוסמן

הספר "אדם ועולמו" קטן-מימדים: גובה 12 ס"מ, רוחב 9 ס"מ, עובי כ- 0.9 ס"מ.  בספר 24 דפים לא ממוספרים, עליהם מודפסים, רק בצד אחד, 19 פתגמים/אימרות מאת (לפי סדר ההופעה): פול ואלרי, נ. קאזאנצ'אקיס, פ. קאפקא, אונאמונו, קאנט, לאו-טסה, עמיאל, אריסטו, רנאר, א. ד. גורדון, ר. קיפלינג, לה רושפוקו, קורניי, שופנהאואר, שקספיר, פ. סגאן, הוראציוס.

הספר משובץ ב- 5 ציורים של ט. פלודי.

מיהו הצייר ט. פלודי? תעלומה.  אולי מדובר ב- טיבור פלודי Tibor Faludi? ומיהו המלקט א. ב.? אולי אגלה ביום מן הימים, ואוכל לתת קרדיט?! או אולי שמותיהם וזכרם אמורים להישאר עלומים לנצח?!

אחרון חביב: אמציה כ"ץ (כתב ועריכה גראפית).  נכון להיום עדיין אין לו ערך בויקיפדיה.

-         איש הסמלים הצה"לי: אסור להשאיר אותו אלמוני ("במחנה", 4 בנובמבר 1987)

-         תקופת התגים ("במחנה", 13 בספטמבר 2002)

-         22 רשומות בקטלוג ULI ורשימת ספרים בהם תרם אמציה מכישוריו.

-         אמציה כץ - איש הסמלים (ראיון) וגלריית התמונות ("ישראלינה", אודות)

לכל איש יש תג (ראיון מצולם.  יוטיוב, 4:45 דקות)

איך תג נולד? (יוטיוב, 2:42 דקות)


לקריאה נוספת:

-         גולני שלי: על הערכים שמעצבים את סמל החטיבה (אאא)

-         כאן סקרנים | מדוע סיכות הלוחם בצה"ל מצמיחות כנפיים (יוטיוב, 6:56 דקות(

-         סמלי-צה"ל (ויקיפדיה)

-         לקרוב ולרחוק, יום חמישי ב מנחם-אב תש"ה, 12 יולי 1945: רשימות ניצולים בקובנה, דאכאוּ, 354 יהודי הונגאריה ממחנה האסאג־אלטנבּוּרג, 16 ילדים מאוֹשביאֶנצ׳ים; נתינים בּאֶלגיים, צרפתיים, הולאנדיים ופולניים שהגיעו לשבאֶדיה; המשך מרשימת משוחררי בּוּכנואלד, פּליטים ברוסיה המחפשים קרוביהם; ידיעות ממחנות הריכּוּז, מכתבים מגיא צלמות; הוראות על קשרי דואר עם ארצות אירופּה ומשלוח חבילות לשטחי ססס״ר.

באחד מחיפושי המידע למאמר הזה, הגעתי איכשהו גם לגיליון "לקרוב ולרחוק" הנ"ל.  למידע נוסף, ראו 73 גיליונות של "לקרוב ולרחוק" באתר "עתונות יהודית היסטורית"; וכן בארכיון בית לוחמי הגטאות.

יום ראשון, 17 באוגוסט 2025

מחלפון עמישב (פתח תקווה): סכנת-חיים והזנחה

 

נובמבר 2012: "ב- 2003 סגרה הממשלה את מעצ והקימה את החברה הלאומית לדרכים, שכונתה גם "מעצ החדשה". כעת משנה החברה את שמה שוב, והפעם ל"נתיבי ישראל" (לא עוד מעצ: החברה משנה את שמה ל"נתיבי ישראל", דה-מרקר).  "החברה קיבלה תחת אחריותה את כל מערכת הכבישים הבינעירוניים, ניהול ובקרת תנועה, תכנון, פיתוח ותחזוקת הדרכים ובטיחותם" (ויקיפדיה).

מביך ולא מקצועי בעליל, ש- 13 שנה לאחר ששמה הוחלף בפעם השניה... – השלט בכניסה וביציאה הדרום-מזרחית של פתח תקווה מתפורר, ונראה שב- "נתיבי ישראל –החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ" עדיין לא מצאו זמן ותקציב להצבת שלט ברור וקריא, עם השם החדש:

לא פלא שגם תשתיות ותמרורים נוספים שם מוזנחים

כביש הגישה מ- "המחלפון" מוזנח כבר שנים! לאחרונה רובד מחדש, אך בתזמון בעייתי, מאחר ולאחרונה התחילו במקום עבודות להרחבת המחלפון + הקמת מסוף אוטובוסים (במקום שהיה עד זה לא מכבר שדה חקלאי, מוקף עצים (שנכרתו ברובם הגדול)).  כ- 13 שנים מאז פתיחת המחלפון... עדיין אין עצים וצל עבור הספורטאים והמטיילים שם על המדרכה.

"כיום, החברה משקיעה משאבים רבים בפיתוח מערכות ניהול תנועה חכמה בכבישים, חדשנות, השקעה בפיתוח נתיבים לתחבורה ציבורית, קשרי קהילה, אינטגרציה וקישוריות בין אמצעי תחבורה שונים (תחבורה ציבורית, רכב פרטי, אופניים והליכה ברגל), ומשקיעה רבות בתחום האחריות התאגידית, ומחשבה על הסביבה בפיתוח תשתיות התחבורה".  נו, באמת! גם כאן, אין קשר בין המילים הגבוהות למציאות בשטח.

"אחריות תאגידית, ומחשבה על הסביבה"??? על מה אתם מדברים? שלטים אתם לא מחליפים, עצים לא שותלים, נוף לא מתחזקים, כורתים עצים בסיטונאות, פרוייקטים תחבורתיים מתעכבים במשך שנים, ובמקום להרחיב שוליים ולתת מענה בטיחותי בכבישים הצפופים והפקוקים (שבאחריותכם לפתח)... אתם מבטלים שוליים ומסכנים באופן מהותי וממשי את משתמשי הדרך!!! אין כאן לא ניהול תנועה, לא חדשנות, לא השקעה, לא אחריות, ולא מחשבה על הסביבה ומשתמשי הדרך!

מרץ 2024: "ב-2015 נחשפה פרשת שחיתות חמורה בחברה הממשלתית נתיבי ישראל, והיא עברה הליך הבראה ■ ואולם, ההתנהלות בשנה האחרונה – כשיו"ר החברה יגאל עמדי הוא מקורבה של רגב והמנכ"ל ניסים פרץ מיישר קו עם מינוי מקורבים – עלולה להחזיר אותה לימים אפלים ■ נתיבי ישראל: "החברה מקבלת ציונים לשבח" (דה-מרקר)

אסון ביטול השוליים בכביש 471 הסמוך, לטובת נת"צ מיותר לחלוטין גבה כבר יותר מידיי קורבנות.  הנה דוגמא אחת > פברואר 2025: תאונת דרכים קטלנית סמוך למחלף עמישב: שוטר שהגיע לסייע לנהגים נהרג מרכב חולף

התאונות שקורות במחלפון כמעט מידי שבוע, מעידות על בעיה עמוקה בעצם קיומו/תכנונו של המחלפון (בנוסף להזנחה).  הנה כמה דוגמאות לתאונות מהשנים האחרונות:

דצמבר 2019: תאונה במחלף עמישב: שני פצועים בהתהפכות רכב

אפריל 2022: רכב איבד שליטה ופגע ב- 3 הולכי רגל, בהם ילד בן 6 שמצבו קשה

יוני 2022: נתיבי ישראל ביצעו עבודות מעקה בטיחות במחלפון עמישב בשל התאונה שבה נפצעו שלושה אחים (נכון לאוגוסט 2025, חלק מגדר/מעקה "הבטיחות" שוב חסר, בדיוק באותו מקום בו ארעה התאונה ב- 2022; גם הפעם עקב תאונה אחרת שארעה במקום)

מרץ 2023: רכב שנסע לכיוון 471 מערב, עבר לצד הנגדי תוך שהוא מוריד עמוד תאורה בדרך.  בנס לא נפגעו הולכי רגל באירוע הזה (תמונה מהוואטסאפ השכונתי)

כ- 250 מטר שם, עד הכניסה לעיר, עדיין (אוגוסט 2025) ללא גדר הפרדה בין הכביש למדרכה, עד האסון הבא, לא עלינו

אוגוסט 2024: רכב התהפך ביציאה ממחלפון עמישב

ינואר 2025: מכונית התהפכה במחלפון עמישב ("אירוע חריג"? ממש לא, לצערנו).  גדר בטיחות? אין שם!

אוגוסט 2025: גדרות בטיחות חלקיות ולא תקניות (טלאי על טלאי).  סימני פגיעה רבות על חלקן.  חלקן שבורות כבר חודשים ארוכים.  יותר מ- 70 מטר גדר חבוטה.  כ- 250 מטר של מדרכה ללא גדר בטיחות.  להולכי הרגל ורוכבי האופניים זה כמו "רולטה רוסית".  כעת, בגלל עבודות הקמת מסוף האוטובוסים כמות המשאיות והרכבים הכבדים הנוסעים במחלפון – עלתה.  האם גדר הבטיחות תשודרג? נראה שבינתיים לא:

סימני פגיעה בעיקול הדרומי

גדר שבורה כבר כמה חודשים(!) בעיקול הצפוני

להלן, במקום ששביל הולכי הרגל נמצא מתחת למפלס הכביש, התרסק כלי רכב ופרץ את הגדר לפני כשנתיים, וכן את הגדר השניה, שם למטה.  את הגדר המישנית לא טרח איש לתקן.  את גדר הבטיחות בצמוד לכביש כן; אך כמו שניתן לראות, היא נחבטה מאז לא מעט; ואיש כבר לא בא לתקן.

המצב בשטח משקף מחדל ניהולי, תפקודי, ותחזוקתי ההולך ומחריף.  אנשי "נתיבי ישראל", ו/או "שלוחיהם", לא נוכחים מספיק בשטח.  נראה שאין מספיק פיקוח ובקרה על בעלי האחריות... ונראה שגם בעלי האחריות העירוניים לא ממש מוטרדים מהנושא.  העיקר פרסמה העירייה לאחרונה רשימה ארוכה של כתובות נוספות, שם הותקנו מצלמות לאכיפת חניה (שאיננה מסכנת חיים, כמו המצב הנ"ל).


יולי 2025: החלה הקמת מסוף אוטובוסים במחלפון עמישב.  בכתבה נכתב שתתבצע שם "נטיעה של כ-250 עצים חדשים ליצירת חיץ ירוק בין המסוף למגורים".  מעניין! הלוואי! בינתיים, כורתים ומייבשים עצים, הרבה יותר מנוטעים ומתחזקים.  נעקוב ונראה, בעזרת השם.

בדצמבר 2015 היו שם ליד, בככר, שלישיית דקלים

הם עדיין שם בינואר 2019 (מפות גוגל)

אך באוגוסט 2025 – אינם!

במאי 2025, פניתי למנהל אגף גנים ונוף בעניין דומה.  התעניינתי בנוגע לגורלם של עצים בגינה ציבורית לא רחוק משם, נעניתי: "אין ברשותי המידע הנ״ל. שפקיד היערות יחזור לעבודה ישיב לך".  כשחזר פקיד היערות (המשמש כסגן מנהל האגף) מחופשתו, הוא נפנף אותי הלאה, ואמר: "לקבלת המידע יש לפנות למחלקה לחופש המידע בעירייה".

 

לקריאה נוספת:

-         נתיבי ישראל (מע"צ לשעבר) > כך התרוקנה החברה שמתוקצבת ב-7 מיליארד שקל משומרי הסף שלה (גלובס. ינואר 2024)

-         כביש 471 (ויקיפדיה)

-         "אוֹי וֵיי Oy Vey / אויבי ישראל": כביש 40 פתח-תקווה

-         2007: המפגעים עליהם דיווחתם עוברים לטיפול מע"צ + תגובת מע"צ לדיווחי הקוראים.

-         נובמבר 2018: נתיב לאוטובוסים ייסלל בכביש 471. הצפי לסיום העבודות  יולי 2019.  נכון לאוגוסט 2025, העבודות רחוקות מסיום!