תרופות: המדריך השלם, 1994

 

צילום כריכת הספר שברשותי
ותודה רבה לדוד אסף שלימד אותי איך מטמיעים "תיאור תמונה" כזה

תרופות: המדריך השלם, 1994 (פרטים ב- ULI)  מהדורה חדשה עם אינדקס לועזי.  כריכה קשה.  440 עמודים + 16 עמודי המפתח.  ייעוץ מדעי: פרופ' דינה מיטס.  עריכה: ד"ר יצחק לוי ואסתי אנגל, M.Sc..  הוצאת ספרי עליית הגג, ידיעות אחרונות, ספרי חמד.  מהדורה שנייה.  מסת"ב 965-448-001-8 ISBN.  דאנאקוד 362-1003.  שם כותר מקורי: Guide to Prescriptions and Over the Counter Drugs.  הוצאת Dorling Kindersley, London 1988.  מהדורה ראשונה בעברית, 1992. תרגום חופשי של שם הכותר המקורי: "מדריך לתרופות-מִרשם ותרופות ללא מִרשם.

תודתנו נתונה לרופאים המומחים הרשומים להלן, על עזרתם הנדיבה בעצה ובביקורת: ד"ר אינגבר אריה, ד"ר גור חנן, ד"ר גלר-ברנשטיין כרמי, ד"ר דן מיכאל, ד"ר כהן סמדר, ד"ר לריאה יוסף, ד"ר מיטס אילן, ד"ר נחשוני אבישי, ד"ר קנובל בולסלב, ד"ר רייטר מיקי, פרופ' תיאודור עמנואל.

תוכן העניינים: מבוא: מיבנה המדריך, כיצד להתמצא בספר // חלק 1, הכרת התרופות והשימוש בהן: מהן תרופות? כיצד מסווגים את התרופות? איך פועלות התרופות? צורות השימוש בתרופות. טיפול תרופתי בקבוצות סיכון מיוחדות. התלות בתרופות. הטיפול התרופתי שלך. // חלק 2, מראה מקום (אינדקס) למציאת תרופות: מדריך זיהוי צבעוני. אינדקס לשמות גנריים ומסחריים של תרופות. // חלק 3, קבוצות התרופות העיקריות: המוח ומערכת העצבים. מערכת הנשימה. הלב ומחזור הדם. מערכת העיכול. שרירים, עצמות ופרקים. אלרגיה. מחלות זיהומיות. הורמונים ומערכת ההפרשה הפנימית. תזונה. מחלות ממאירות ומחלות המערכת החיסונית. מערכות הרבייה והשתן. עיניים ואוזניים. העור. // חלק 4, תרופות מ- א' עד ת': תרופות מ- א' עד ת'. ויטאמינים ומינראלים מ- א' עד ת'. סמים. // חלק 5, מילון ואינדקס: מילון מונחים רפואיים. מראה מקום (אינדקס) בעברית. מדריך למצבי חירום של הרעלה מתרופות. מראה מקום (אינדקס) לועזי.

ספר נהדר.  למעט "מדריך זיהוי צבעוני" בחלק 2, עמודים 34-47 המופיע בצבע מלא... כל הספר מודפס בשחור-לבן, עם נגיעות גווני כחול ותכלת.  עשיר באיורים ופרטים.  יופי של ספר לכל אדם המבקש להרחיב אישוניו ואופקיו.  עד כתיבת שורות אלו לא ידעתי שהספרים הנהדרים שלי, בהוצאת DK הם ספרי "דורלינג קינדרסלי", שעם השנים התפתחו בצורה יפהפיה.  איזה יופי.  מומלץ ביותר.  יש לי לפחות 5 ספרים שלהם, באנגלית.  מצויינים לילדים אוטודידקטיים גם ללִמוד אנגלית והעשרת אוצר-מילים.

עמוד 163, לדוגמא

גב-ספר אחר בהוצאת "DK", הנמצא ברשותי, 1998

נפתרה התעלומה: זה נאמר ע"י יזהר סְמִילַנְסקי – לא ע"י דוד בן-גוריון

 "פארק בן גוריון" בדימונה מנציח את זכרם של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון ואשתו פולה, שהתגוררו לא הרחק משם, בקיבוץ שדה בוקר.  באתר קק"ל כתוב:

"היער המדברי הראשון של קק"ל, ניטע" שם "בשנות ה-60 כדי להעניק לתושבי דימונה צבע ירוק בעיניים ומקום נופש בקרבת הבית.  עצי אורן ירושלים, עצי זית ועצי חרוב ותיקים מאותן נטיעות עודם מעטרים את היער."

בהמשך העמוד שם, תחת הכותרת: "דוד בן גוריון ויחסו לעצים", כתוב:

דוד בן גוריון הוכיח מנהיגות לא רק כמדינאי שאין שני לו, אלא גם בהבנתו את חשיבותם של עצים לבני אדם.  זה מה שאמר בכנסת בשנת 1962:

"עץ בן שבעים שנה שנכרת לא יוכל לבוא במקומו שום מבנה מועיל חדש.  אין תמורה לעץ עתיק.  המשמיד עץ כזה עוקר שורשי אדם.  אין שום בניין או חשמל חשוב יותר מעץ אקליפטוס עבות, שקמה ישנה, חורש אלונים.  הם שורשי האדם.  בניין תוכל להקים כאן או שם, ולעץ בן מאה אין תמורה.  אין זו רק ונדליות אלא ערעור העתיד..."

בדיון בכנסת ב- 11 ליולי 2011 צִטט אחד מפקידי היערות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, את אותם דברים והוסיף עוד שני משפטים:

"... ובאיזו קלות עוקרים אצלנו. תמיד נמצא שעצים מפריעים למישהו או למשהו, לקו הישר של המדרכה או לחוטי החשמל או לאיזה כיכר קטנה שמישהו יזם בדמיונו קצר הכנפיים...".

גם הוא סיים את הציטוט עם "3 נקודות", שרומז בדר"כ על המשך כלשהו.

הציטוט, בשם "ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, בנאום בכנסת ב-1962" מוצג גם באתר עיריית פתח תקווה, ממש מעל "רשימת הרישיונות לביצוע כריתה", בחוסר רגישות מטריד (יחד עם שגיאת כתיב מביכה):

ובעוד אתרים רבים אחרים.

ביום ראשון 25 לינואר 2026, כשבוע לפני טו בשבט ה'תשפ"ו, החלטתי שאני עושה מאמץ ומאתר את המקור.  אם בן-גוריון אמר את זה בכנסת, הרי שככל הנראה זה מתועד בפרוטוקולים.  יגעתי.  לא מצאתי.  וכמעט התייאשתי.  לא הצלחתי להבין למה זה כ"כ קשה.  לעיתים, כמו בחקירות הגנאולוגיות שלי, זה עניין של מזל (סיעתא דשמיא).  לפעמים מוצאים בקלות ולפעמים זה ממש מאתגר.  עשיתי עוד חיפוש בגוגל והגעתי למאמר של אורי הייטנר "ארץ יפה" שפורסם ב- "חדשות בן עזר": גיליון מס' 898 תל-אביב, יום שני, ו' בטבת תשע"ד, 9 בדצמבר 2013:

"חתן פרס ישראל, הסופר ס. יזהר (יזהר סמילנסקי) כיהן כח"כ בשש הכנסות הראשונות, בין השנים 1949-1967, מטעם מפא"י ולאחר הפילוג בה – מטעם רפ"י.  אחד הנושאים המרכזיים בהם פעל יזהר, ובמידה רבה הקדים את זמנו, היה איכות הסביבה, או בלשון התקופה – הגנת הטבע.  בנאום שנשא בכנסת ביוני 1962, אמר יזהר: "ארץ נושבת בלי פרחי בר – מחנק בה.  ארץ שאין בה משב רוח פתוח, בלתי מופרע – תהיה מלון ולא מולדת.  ארץ נושבת שהכול בה כביש ומדרכה והרגשת הכל-גמור-לי-כאן, תאכל כל חלקה טובה בלב צעיריה...".

עם המידע היקר והמפעים הזה חזרתי לאתר הכנסת: עמוד הבית > פעילות הכנסת > המליאה > ישיבות מליאת הכנסת (מנוע החיפוש חייב להיות ידידותי יותר וקל יותר לתפעול).  חיפשתי את "סמילנסקי" בפרוטוקולים, מה- 1 עד ה- 31 ליוני 1962... ו- אֵאוּרֵקָה (Eureka)... – מצאתי פרוטוקול אחד ויחיד, מיום שלישי, י' בסיוון התשכ"ב, 12 ביוני 1962, שעה 15:05, הכנסת ה-5, ישיבה 141:

בדיון שם על חוק התקציב לשנת 1962/63... בעמוד 23 של קובץ ה- PDF, בצד שמאל למטה בפרוטוקול, נותן היו"ר י. ש. בן-מאיר את רשות הדיבור לחבר הכנסת סמילנסקי (מפא"י):

רבותי חברי הכנסת.  נטלתי רשות-הדיבור, להעיר הערות אחדות שאינן אולי מתחומי משרד ראש הממשלה לבדו, אבל הן בכלל תחומיו, שאין הוא לבדו מופקד על פתרון כל השאלות שאשאל, אבל הוא בין העוסקים בשאלות אלה, ומכל מקום כשאחרים אינם פנויים להן, מידיו יידרש ועליו לפתוח ולנצח על מלאכה זאת.

חוששני כי הנושא שאני מבקש להסב תשומת­לבכם אליו, ייראה תמוה, וכאילו שלא מן הענין, ואף-על-פי-כן אינו אלא: מראה פני הארץ מחר.  רצונכם, הנושא הוא: השחתת נוף הארץ; רצונכם, הוא: פיתוחה של הארץ.

הרי זו ארץ כה קטנה שדי בשתיים-שלוש שגיאות גסות, וקלסתר ­פניה מושחת.  אלה השגיאות שהן מן המעוּות אשר לא יוכל לתקון.  וגם אם בתום­לב, או מחפזון להושיע, עשו מה שעשו – לא רק שחכמה לא היתה בהן, אלא סכנת ניוול פני הארץ נשקפת מהן, ואם לא נדע לעצור, סכנה של ממש היא שיגדל כאן דור אזרחים צעירים בלא חיבה יתרה לארץ, ובלא מגע הזדהות בלתי-אמצעית עם הווייתה.

אין אני מתכוון כאן לאותו עיסוק חשוב בטיפוח אתרים שונים בארץ או בשיפור פינות נאות שונות להנאת בני הארץ ולהנאת תייריה, כי אם לעיוות מראה פניה ולבזבוז אוצרות יופיה כפי שהיא, כפי כוחה להיות וכפי ייחוד טבעה.

עד שאנו באים לשפר פינה זו או זו, משתמט נוף הארץ מידינו.  עד שאנו נותנים דעתנו, כבר לקח מישהו ונטה ידו ו"פיתח" אזור מסויים, פתח והשמד, הכה ופצוע, ללא מתום.  עד שבאים להוסיף פינת נוי אחת, מקדים "מתכנן" זה או בעל-­גוף אחר ומשחית את יסוד הארץ במחי-יד, חבל­-ארץ, הר שלם, מעיין או יער, בלי לדבר על צמחים וחיות-בר, בהשחתה כה גורלית שלא רק שקשה לתקן, אלא שתיקון כזה רק ירבה קלקול.  צריך איפוא להציל אוצרות טבע אלה קודם שיבוא בעל-מלון זריז ויקנה נוף בפרוטות, ונמצא הציבור מרומה.

כלום צריך להוסיף כי אי-אפשר לאדם בלי שיישאר לו מרחב בלתי מתוקן בידי אדם, שאי-אפשר להתקיים במקום שהכל כבר אורגן ותוכנן עד גמירתו, עד מחיקת כל צלם דמות הווייתו הראשונה, הטבעית, האורגנית של מסד הארץ? הכרח שיהיה לאדם מקום ללכת ולהתנער ולהתרענן מן העיר, מן הבנוי, מן הסגור והשגור, ולאגור לו מגע מרענן עם הראשוני, עם הפתוח, עם הטבעי, עם לפני היות האדם.

ארץ נושבת בלי פרחי בר – מחנק בה.  ארץ שאין בה משב-רוח פתוח, בלתי-מופרע – תהיה מלון ולא מולדת.  ארץ נושבת שהכל בה כביש ומדרכה והרגשת הכל-גמור-לי-כאן תאכל כל חלקה טובה בלב צעיריה.  ואילו חורף חורף הולכים ומושמדים פרחי הבר בארץ ביד גסה ורחבה.  לא יאריכו הימים וכלנית ורקפת ונרקיס, מן הרגילים והנפוצים והאופייניים ביותר לארץ – ייעלמו ויישארו רק כמוצגי מוזיאון.  כמה מיני אירוֹס כבר נשמדו.  צבעוני הגבעות מושמד והולך.  עיר שכותרות עציה נכרתים מדי שנה בצד אחד של הכביש, כדי שלא להפריע לקווי החשמל, אינה רק מתכערת אלא שלא ייפלא אם ילכו בה בניה בכתף אחת מוגבהת וכתף שניה שפלה.  עץ בן שבעים שנכרת – לא יוכל לבוא במקומו שום מבנה מועיל חדש.  אין תמורה לעץ עתיק.  המשמיד עץ כזה עוקר שורשי אדם.  אין שום בנין או חשמל חשוב יותר מעץ אקליפטוס עבות, שיקמה ישנה, חורש אלונים.  הם שורשי אדם.  בנין תוכל להקים כאן או שם, ולעץ בן מאה אין תמורה.  אין זו רק ואנדליות אלא ערעור העתיד.  ובאיזו קלות עוקרים אצלנו.  תמיד נמצא שעצים מפריעים למישהו או למשהו, לקו הישר של המדרכה או לחוטי החשמל או לאיזה כיכר קטנה שמישהו יזם בדמיונו קצר-הכנפיים.  הרי זה בוז גמור לכל מה שאינו "סעיף הכנסה".

יש המתרצים עקרוּת-ראייה זו וסירוס-לב זה בחסרון כיס.  כל שיכון מבוהל וקבצני מוסבר תמיד בנימוקים קצרי נשימה, ואילו האמת שלא תמיד חסרון-כיס כאן.  לעתים חסרון דמיון כאן או חסרון לב.  לא קבצנות בממון אלא קבצנות באנושיות, או תלישות מעפר הארץ.

כלום רק מקבצנות נטלו והשחיתו בקוביות של כיעור חלק מפניה של צפת? כלום אין את מי לתבוע לסדר להבטיח לבל יניפו תנופות "פיתוח" כאלה שאין אחריהן חרטה? כלום יש עוד צפת אחרת? או הר מירון שני? כלום יש שני הרי הכרמל בארץ, שאפשר לקחת אחד מהם ולתיתו הפקר לכל קונה קרקעות משלם במזומנים, או לכל מתכנן עשוק חכמה, ולעשות מטבע כליל ייחוד שכונות מכוערות או ארמונות פרטיים הגוזלים מן הציבור רשות בן חורין על הר הכרמל שלו? את מיטב הפסגות, את הנאות שבחורשות, את החבויים שבגיאיות - להפוך לסחורת קרקע נמכרת כאמה מרובעת, ולצאת ידי חובה בשיפור סביבת מעיין קטן אחד?

או חוף הים? למי הוא חוף הים בארץ זאת? לכורי הזיפזיף המשחיתים את קו החוף הקצר שלנו לבלי רחם ולבלי תקן? לפרטים או לחברות הסוגרים נתח אחר נתח ורואים רשות הים כרשות הפרט וגובים מס על חופש הכניסה לים? קו ים כה קצר אצלנו - ורובו כבר סגור או מושחת או בלתי-כשר לרחיצה מעיקרו? האין זה עיקור הרגשת חירות האזרח - רשותו לבוא ולצאת כרצונו ולטבול בים, לשחק ולבלות על שפתו בלי לשאול פי איש? מחובתו של מי לפתוח בפני האזרח כברות ים משופרות, מתוקנות, מבוטחות ולכל דכפין? האם אין זה מיסוד שמחת החיים הראשונה המכפרת על הרבה רגשות טרוניה?

תקצר השעה מלפרט כל המקומות שהושחתו בעבר ושעומדים להיות מופסדים מחר-מחרתיים, עם כל תכנית פיתוח נפסדת, עם כל העברת קרקעות.  אם לא ייעשה בעוד מועד, יתברר שהרוצה ליהנות מיפי יער בהר - יסע לחוץ­-לארץ.  הרוצה לרחוץ בים מסביר פנים - יסע לחוץ-לארץ.  הרוצה לנשום נשימת רווחה וירוקה בארץ רעננה - יסע לחוץ-לארץ.

אינני מדבר היום על שגיאות ומשוגות בשיכונים ובערים, בגלל דלות ראיית מתכנניהם.  זו שאלה קשה בפני עצמה וראויה לדיון ממצה.  אבל ימי המדינה הקצרים הספיקו כבר לשתי נפלאות, של פיתוח יפה שיש להתגאות בו ושל עיוות וקלקול מרובה במקומות אחרים.  דומה כאילו אי-אפשר עוד בלי התערבות, בלי חוק מתאים שיגביל ויאסור על כל תקיף מקומי לעשות בטבע הארץ כבתוך שלו, שלא יהיה זה דן יחיד בענין הנוגע לרבים והפונה אל זמנים רחוקים.  יש למנוע ריבוי נורא זה של רשויות מתרוצצות, כשזו סותרת מה שזו בונה.  יש לעכב בנייה בהולה.  אין להביא יד אדם במקום מה שעשה ריבון העולם מימות עולם, בידי אותם כוחות הבונים עולם כדרכם.

אבל חוק לבדו לא יספיק כאן.  פעולת הסברה רחבה, ענפה ויסודית צריכה להיעשות בכל מקום ומקום, ובכל דרך חינוכית; בבתי-הספר, ברדיו, בעתון, בקולנוע ובכל פנייה שהיא.  שלא יוכל איש לקטוף פרח בלי נקיפת הרהור.  שלא יוכל כל מיישר חלקת אדמה להרוס, לעקור ולהשחית מה שקוצר-דמיונו אינו משיג, ולקלקל בתנופת דחפור אחת מה שנוצר קו לקו כל ימות עולם.

זו ארץ קטנה, חלקה הגדול שומם ושרוף-שמש.  עודה מתפתחת וגדלה.  אם לא נדע לכלכל מעשינו בזהירות, באהבה ובראייה למרחוק – נשאיר אחרינו מעוּות מרחיק כל לב-צעיר.  מי יאהב ארץ לא-יפה? ארץ דוחה בקוצר נשימתה, בפזיזות תכנון ובמועקת ארגון כפוי מתוך קבצנות של דמיון?

איני בא לגרוע ממעשי המחלקה לשיפור נוף הארץ ולא לחסוך דברי שבח על כמה וכמה מפעלי שיחזור אתרים היסטוריים והקמת גנים ציבוריים.  אלא שלא זה נושא דברי.  נושא דברי אינו "שיפור" כי אם "קיום".  עד שאנו באים לשפר, צריך לשמור שהקיים לא יאבד, לא יופסד ולא יוּצא לבטלה.  אין שיפור בידי אדם יכול להתחרות בקיום היפה שבא מידי בורא העולם, בבריאתו, בדרך חירותו, בהפקרו או בסדריו, ובאותו שיווי-משקל אורגני, מופלא ורב-הוד.  לא על שיפור פינה בכרמל אני מדבר, אלא קודם כל על שמירת הכרמל ככרמל.  קודם שייהפך כולו, על פינותיו המקסימות ביותר, לסגור מפני כלל הבריות, או לשפוּך-שיכונים בהולים על מיטב חלקותיו.  כלום צריך לומר שאינני כנגד בניית שיכונים? אבל אין זה הכרח שבניית שיכון תהא ממילא למחריבת עולם או למשחיתת צורתו הטבעית.  פינות של ייחוד בארץ, שהתמידו דורי דורות, נהפכות על-פיהן להיות גרוטאות של תכנון פגום.  באיזו קלות נוטלים אילן בן מאות ומדחיפים אותו למדחפות כדי לעשות שם משהו נוצץ שאפשר בלעדיו, או שיוכל לעמוד לו ימינה או שמאלה מזה.

ככל שהארץ מצטופפת – שאלת המרחבים הפתוחים, הפראיים, התמימים, נסוכי-השקט, שלא נוגעו בידי אדם – שאלה זו נעשית דוחקת יותר.  צריך לזכור ששום מגרש-משחקים עירוני, משופר ככל שיהיה, לא יוכל לבוא במקום יציאה למרחב.  צריך לפנות אל טובי נותני הטעם : ציירים, משוררים, אדריכלים, אנשי מדע, חובבי טבע, אגודות אזרחיות, שלבם פתוח לכך, כדי שיסייעו למצוא דרכים לעשות שיער-הבר בהר מירון יישאר שלם בהווייתו התמימה, שנאות-מדבר, או ציבור חולות או מעיין נידח, לא יישמדו באין חל ובאין מרגיש.  לקיים כפי שהם - אזורים שלמים, שאפשר לעבור בהם מבלי לראות ומבלי להיתקל לא במיתקני אדם ולא בפליטת עסקנותו.  מקומות שהטבע שבהם נאמן עד כדי כך שיהיה דולה את הנאמן שבאדם.  שיהיה לו מגע טבעי ותמים עם החי והצומח במקום חיותו הנכון.

השאלה שאני שואל, אפשר תיראה תמימה מדי או צדדית מאד.  ואף-על-פי-כן היא נראית בעיני נכבדה ביותר : איך ייראה קו-האופק שבתחומיו חי האדם? מה יראה האדם כשיפתח בבוקר את חלונו? איך תהא נושבת רוח הים על פניו? מה משקל הירוק במערכת בית גידולו? מה תחושת חירותו לנוע ולקלוט כחפצו במגע ראשוני ובלתי-אמצעי? לאן יוכל להיפלט כשחיי העיר הסגורה יכלו בו כל חלקה טובה?

ובקצרה : מה מוטל על מדריכי העם לעשות כשאיכפת להם שיהיו בני הארץ אוהבים את ארצם?

עד כאן הנאום. וואוו

את הנאום המכונן הזה חייב לקרוא, לפחות פעם בשבוע, כמו תפילה, כל פקיד יערות, כל אדריכל נוף, כל גנן, כל קבלן, כל ראש עיר, כל ראש ממשלה וכל שר.  כל מקבל החלטות הקשורות לטבע, כל מנהל וכל עובד במחלקת או באגף גנים ונוף בכל רשות מקומית.  כל מנהל בית ספר, כל מורה וכל תלמיד, כל מפקד בצבא, וכל חייל.  כל אזרח וכל תושב בארץ הזו חייב להפנים את הדברים היטב היטב... כדי שלא יגדל-פרא וישחית את הארץ הטובה אשר ה' נתן לעם ישראל לעובדה ולשומרה – לא להשחיתה!

עץ איננו "סתם" קישוט שכל פרחח, מהנדס, או פקיד יערות כזה או אחר, עירוני, ארצי או ממשלתי... רשאי לעשות בו כרצונו.  לא ולא! עצים גם אינם לוח מודעות.  אין רשות לאף אחד, גם לא לראש הממשלה, לדקור עץ ולדחוף לבשרו נעץ או סיכה.  גם לא להדביק עליו או למרוח אותו בשום חומר, רק כדי שהמודעה לא תעז להתעופף לה למקום אחר.  לא מודעת-אבל ולא מודעת אבדות ומציאות.  לא מודעת "דרושים" ולא פרסומות.  העץ משול לאדם והאדם לעץ.  מה ששנוא עליך אל תעשה לעץ.  בין שהוא ברשותך בשטח הפרטי שלך, ובוודאי אם הוא ברשות הרבים.

על הרשות המקומית לשמור על העצים, ולקנוס כל מתעלל בהם.  על הרשות לטפל בעצים, להשקות אותם, לתחזק אותם.  לא לגזום ולא להשחית אותם.  לטפח אותם.  להשתדל לרפא עצים חולים, לפני ש- "לא תהיה ברירה" אלא לרצוח אותם.  ועוד וכו' וכד'.

גילוי הסקופ לא הניח את דעתי.  אם סמילנסקי אמר את הדברים, מדוע בקק"ל ובאינספור מקורות אחרים אומרים שזה היה בן-גוריון?  בכמה אתרים המצטטים את בן-גוריון ציינו שהדברים נאמרו בכלל בדיון על "חוק גנים לאומיים ושמורות טבע".

חזרתי לאתר הכנסת: עמוד הבית > פעילות הכנסת > המליאה > ישיבות מליאת הכנסת (מנוע החיפוש חייב להיות ידידותי יותר וקל יותר לתפעול)... ומצאתי בשנת 1962, שני פרוטוקולים המתעדים דיונים על "חוק גנים לאומיים ושמורות טבע".  עיינתי בשני המסמכים ומצאתי את פתרון החידה.

ראו הפרוטוקול מיום שני, ו' בכסלו התשכ"ג, 3 בדצמבר 1962, שעה 16:00.  הכנסת ה-5, ישיבה 187.  שם, בעמודה הימנית של עמוד 5, בקובץ: היו"ר ק. לוז נותן את רשות הדיבור לראש הממשלה ד. בן-גוריון, שפותח:

"אני מתכבד להגיש לפניכם הצעת חוק על גנים לאומיים ושמורות טבע"...

ושם למטה בהמשך... אומר ראש הממשלה:

"ארשה לעצמי לצטט כמה דברים מרהיבים ורבי השראה שהשמיע לפנינו חבר-הכנסת יזהר ס. בוויכוח בכנסת, ב-12 ביוני 1962."

ובראש העמודה השמאלית, שם, צִטט בן-גוריון שלוש פסקאות מדברי סמילנסקי, בהן הפִסקה המפורסמת, על גרסאותיה השונות.

הדיון על הנושא בכנסת מסתיים בתום דברי ראש הממשלה, וממשיך בדיון נוסף שבועיים לאחר מכן.  ראו פרוטוקול הדיון מיום שני, כ' בכסלו התשכ"ג, 17 בדצמבר 1962, שעה 16:00.  הכנסת ה-5, ישיבה 193.  הנה שתי פנינים מדברי בן גוריון שם:

-         "אין שום סיבה מדוע לא תהיה ארצנו מכוסה יערות ועצים בכל מקום ששם אפשרי הדבר, ואין מקום שהדבר אינו אפשרי בו."

-         "מי שהיה בניו-יורק יודע שבמרכז העיר הענקית, אשר יושבים בה קרוב ל-10 מיליון איש, יש שטח עצום הנקרא "סנטראל פרק" ובוודאי כל דונם עולה 100 אלף דולר.  לא יעלה על הדעת – אם כי זו עיר של סוחרים ומתעשרים – שמישהו ימכור מגרש ב"סנטראל פרק" המשתרע על שטח גדול יותר מהר הכרמל."

ובכן, אכן אמר בן-גוריון את הדברים המיוחסים לו... אך הם אינם שלו! כל אדם שבחר לצטט את הדברים המכוננים, המרהיבים ורבי-ההשראה הללו, ראוי שיציין שנאמרו ע"י יזהר סמילנסקי (יוני 1962), ולא דוד בן-גוריון (דצמבר 1962).

נראה שכל מי שאומר שבן גוריון אמר את הדברים – לא ראה מעולם את מקור הדברים ולא עיין בהם בכלליותם, בפרוטוקול הנ"ל.  מצער לראות שכולם העתיקו את הטעות... ונתפסו כעת "על חם".  אני אומר "כולם", אבל האמירה הנחרצת הזו כוללת כמובן את הכלל: "לכל כלל יש יוצא מן הכלל".

אחד מהיוצאים מן הכלל, ע"פ השתלשלות הסיפור וממצאיי, הוא אורי הייטנר.  השני הוא חיליק אברג'ל במאמרו המצויין "המשמעות מאחורי האמירה של התורה: "כי האדם עץ השדה"", שפורסם ב- "מקור ראשון" (18 לאוגוסט 2023).  ראו גם "כלל ויוצא מן הכלל" / רפי זברגר.

"... הָא לָמַדְתָּ, כָּל הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְאֻלָּה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדְּכָי" (משנה, אבות ו ו).  תפארת ישראל: "והאומר דבר בשם אומרו: ... שלא יאמר סתם כך שמעתי, רק יזכיר שמו לברכה.  הא למדת שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם: שמי שעושה דבר טוב, הקב"ה חפץ שיתפרסם שם המטיב ודרכיו בעולם, וילמדו אחרים ממנו."

יהי רצון שדבריי אלה והגילוי שזכויות המאמר המקורי שייכים לסמילנסקי, ובן-גוריון רק מצטט את סמילנסקי, ונותן לו קרדיט מעל בימת הכנסת... יהיו-נא תיקון היסטורי, ויובאו הדברים החשובים הללו בשם אומרם המקורי (תרתי משמע).  יהי רצון שנביא בזה איזושהי גאולה לעולם, ויהי רצון שהגאולה תגיע לאלתר גם לעצים בארץ ישראל.

"ממושבה למטרופולין": הטרגדיה של פתח תקווה (פרק 5): פני העיר כפני המדינה: השחתת-המידות ורצח-עצים

 

במאמרי (מאי 2025) "אוֹי וֵיי Oy Vey (אויבי) ישראל": כביש 40 פתח-תקווה הראיתי שמועד סיום העבודות המקורי לסלילת נתיב התחבורה הציבורית המיותר, בין צומת שעריה לצומת גנים היה אמור להיות – אפריל 2025.  העבודות עדיין מתנהלות באיטיות רבה.  ניכר שגם העבודות לא מנוהלות ע"י רשויות המדינה והעיר (כאן, ובשלל אתרים נוספים בסביבה ובארץ).  נראה שאין בקרה ואין פיקוח.  נראה שלקבלן שזכה במכרז לא היו מלכתחילה מספיק עובדים וכלים כדי לסיים העבודות בזמן.  אז מה עושים? משנים את התאריך:

תמונה מ- 21.4.2025 > מועד סיום: אפריל 2025

תמונה מ- 22.12.2025 > מועד סיום: אפריל 2026

אוקטובר 2017.  שר התחבורה הוא ישראל כץ (ליכוד).  כיהן בתפקיד יותר מ- 10 שנים: ממרץ 2009 עד יוני 2019.  בסיכום דו"ח "פיקוח ובקרה על פעילותן של חברות תשתית בתחום התחבורה היבשתית" שפרסם אז מבקר המדינה יוסף שפירא, נכתב:

"הביקורת העלתה שקיימים כשלים רבים בתפקודם של מנגנוני הממשל התאגידי בחברות התשתית, בין היתר ליקויים במינוי דירקטורים ו"שומרי סף" ובתפקודם. הליקויים הרבים העולים פעם אחר פעם בתחום החשוב והמרכזי של ניהול המכרזים וההתקשרויות מעידים ש"שומרי הסף" בחברות הממשלתיות לא תמיד מצליחים למנוע התנהלות לא תקינה ופגיעה בטוהר המידות ובעקרון השוויון.  במשך שנים הזניח משרד התחבורה את נושא ליווי חברות התשתית וביצוע פיקוח ובקרה עליהן. בין היתר, במשך שנים היו חסרות בקרות על תחום התכנון, ומינהל התשתיות עבד ללא כלי בקרה, שיטות עבודה מגובשות ונהלים סדורים.  גם כיום חלק מהנהלים וכלי הבקרה עדיין אינם מגובשים.

מנגנוני הבקרה של משרדי התחבורה והאוצר והממשל התאגידי מכבידים על חברות התשתית, חסרים את התיאום הנדרש ביניהם, ופעמים רבות לא הצליחו לגלות פגמים מהותיים בהתנהלות החברות ולמנוע התרחשותם של אירועים כמו פרשת נת"י, התקשרויות בניגוד לדיני המכרזים, חריגות מלוחות זמנים ומתקציב בפרויקטים וטעויות באישור חשבונות.

כל אלה מצביעים על כשלים במבנה הפיקוח והבקרה הקיים, שאמור להבטיח את האיזונים והבלמים הנדרשים לצורך עבודה עצמאית ויעילה של החברות מחד גיסא, ולצורך מינהל תקין, שמירה על האינטרס הציבורי והתנהלות זהירה ואחראית בכספי ציבור מאידך גיסא.  פרשת נת"י העלתה על סדר היום את נושא הבקרות על חברות התשתית, ועל משרדי האוצר והתחבורה ורשות החברות לבחון ביסודיות את מודל הפיקוח והבקרה הקיים על חברות התשתית על מנת לגבש מערכת בקרות אפקטיבית, יעילה, אחידה ומתואמת.  עליהם להקים לאלתר את הצוות הבין-משרדי בהתאם להחלטת הממשלה מ-2016, לבחון את מכלול הליקויים שהועלו בדוח זה ולפעול לתיקונם".

אוקטובר 2025.  שרת התחבורה היא מירי רגב (ליכוד).  עדיין מכהנת בתפקיד.  בדו"ח שפרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן נכתב (ע"פ Ynet) שבניגוד לנוהל הרשמי, חלק ניכר מהפרויקטים התחבורתיים מאושר מבלי שנבדקה הכדאיות הכלכלית שלהם.

"בין 2015 ל- 2024 נערכו רק 317 בדיקות, ורובן בחנו חלופה אחת בלבד שנבחרה מראש.  הדו"ח מציג תמונה מדאיגה של תכנון לקוי, חוסר תיאום והיעדר בקרה כלכלית בפרויקטים תחבורתיים מרכזיים בישראל... בלי תוכנית אסטרטגית רחבה וארוכת טווח, הציבור הוא זה שישלם את המחיר: בזמן, בכסף ובאיכות החיים."

דצמבר 2025.  בכתבה ב- "כלכליסט" נכתב: "150 מיליארד שקל בלי דדליין: אתר התשתיות הממשלתי חושף פרויקטי ענק ללא תאריכי סיום".  מדובר על "פלטפורמה ממשלתית חדשה שמטרתה לפרסם את לוחות הזמנים והנתונים המרכזיים של מיזמי התשתית הגדולים והחשובים בישראל"... שם גם כתוב ש- "אין סנקציות או קנסות שמוטלים על חברות שאינן עומדות בזמנים, ואין אכיפה על אמיתות הדיווחים"... בדיוק כמו האבחנה שלי.  נהדר.

קברניטי המדינה ונבחרי הציבור, בעלי הסמכות והאחריות, עושים צחוק מהאזרחים שנאלצים לנסוע על כבישים משובשים ללא שוליים, תוך סיכון ממשי לחיי-אדם... – הולכי רגל שנאלצים ללכת במקומות ללא מדרכה או על מדרכות הצמודות לכביש ללא מעקה בטיחות שיהיה יעיל מפני נהג שלא שם לב לדרך והחליט לעוף למדרכה.  אנשים מבוגרים ונכים לא יכולים לעבור כביש בסביבת מגוריהם, במשך חודשים ושנים, עקב מעברים משומשים, ומפלסים לא תקניים ולא בטיחותיים בעליל... – ונראה שלאף אחד מהרשויות והאנשים "האחראיים" למצב לו הם שותפים – לא ממש אכפת.

אתר התשתיות הממשלתי נמצא באחריות משרד ראש הממשלה, אולם "משרד ראש הממשלה אינו אחראי לנכונותם"? אם ראש הממשלה, אותו "בחר" העם להנהיג ולנהל את המדינה "אינו אחראי"... אז מי כן אחראי למה שקורה כאן? לא יאומן כי יסופר.

הממשלה מציגה את: "עשרת מיזמי התשתית הגדולים", אך בפועל מוצגים שם 17 מיזמים, בהם: "הקו הסגול" של הרכבת הקלה בגוש דן:

תאריך התחלה מקורי ועדכני: דצמבר 2018 / תאריך סיום מקורי: מרץ 2028 / תאריך סיום עדכני: יוני 2028 // לו"ז המיזם, מקטעים של שלב אינפרא1, לצפייה בתתי המקטעים של אלוף שדה-רמת גן (PLW2)

ביולי 2012 פרסמתי את המאמר: "תחנת רכבת "ראש העין דרום" – שנת 2018".  בויקיפדיה היה כתוב אז "תחנת ראש העין דרום עתידה לשוב לשימוש עם הפעלת המסילה המזרחית בשנת 2018".  "ביולי 2021, פורסם כי יתבצעו הכנות תשתיות להקמת התחנה אך היא לא תיבנה משיקולים תקציביים ועל מנת לחסוך עצירות של הרכבת העתידית" (ויקיפדיה)... – ותחנת הרכבת החדשה שמוקמת בימים אלו מערבית לעיר אלעד – דרומית לראש העין, לא תעכב את מהירות הנסיעה של הרכבת העתידית שם? בוודאי שכן!  ו- "על הדרך" החריבה המדינה, בהנהגת הליכוד, עוד שטח עצום שעד עד לאחרונה קרקע חקלאית.

מעניין שבין 13 מיזמי התשתית הגדולים בתחום התחבורה המוצגים לא מופיע פרוייקט "המסילה המזרחית".

להלן רשימת 13 מיזמי התחבורה לפי סדר הופעתם דלעיל, עם תאריך הסיום המשוער (בהם פרוייקט שהסתיים לפני כשנה), למעקב: הרכבת הקלה בגוש דן – הקו הסגול: יוני 2028 / הרכבת הקלה בגוש דן – הקו הירוק: יולי 2030 / מטרו גוש דן: תאריך סיום טרם נקבע / רק"ל י-ם: קו ירוק – הטורים-מלחה: מרץ 2026 / רק"ל י-ם: קו ירוק – שלוחות גילה והר הצופים: יוני 2026 / רק"ל י-ם: קו ירוק – גבעת שאול-שרגאי: אוקטובר 2027 / רק"ל י-ם: קו כחול – גילה-קינג ג'ורג': דצמבר 2029 / רק"ל י-ם: קו כחול – קינג ג'ורג'-רמות: דצמבר 2031 / הארכת הרכבת לאילת: תאריך סיום טרם נקבע / המסילה הרביעית באיילון: תאריך סיום טרם נקבע / הארכת הרכבת לקריית שמונה: תאריך סיום טרם נקבע / הכפלת מסילות החוף עד מפרץ חיפה (מקטע שפיים עד חיפה): דצמבר 2032 / רק"ל י-ם: הארכות קו אדום - הסתיים: פברואר 2025.  כעת ב- "הפעלה".

למרות אין סוף וועדות תכנון ובירוקרטיה מייאשת, לא יודעים במדינת ישראל לתכנן תכניות ארוכות-טווח.  זה אפילו אולי בכוונה... וזה בלתי נסבל! כך נראית מלחמת אחים! במלחמה יש נפגעים, וכאן ראש הממשלה – המנהיג העליון, חבריו וחבריהם ב- "ממשלת החורבן" – פוגעים באזרחים ובטבע.

כבר אי אפשר להאשים את הפריץ האנטישמי, הרי אנחנו כבר 78 שנה חיים במדינת "ראשית צמיחת גאולתנו"... וכאן מדובר בישראלים, חברים/משפחה של מישהו, שגם עוטפים את כל הרוע במילים מכובסות, כאילו הנזקים בלתי נמנעים וכאילו הם פועלים אך ורק למען "רווחת התושבים".

נראה שיש חברות וארגונים המומחים במכבסת המילים... וצבא עיתונאים ישראליים "מטעם" המפרסם את זה, במקום את האמת, ובמקום דברי ביקורת נאמנים וישרים כדי לעצור את המדרון החלקלק הזה ולצמצם את הנזקים.  נזקים לדורות!!!

במקום לעסוק בטוב... הם בונים והורסים, בונים והורסים.  זורקים מיליארדי-שקלים מכיס האזרחים... ומתפארים שוב ושוב, עוד ועוד, בבנייה "לטובת" האזרח והתושב.  אוי לנו ואבוי לנו אומת סטארט-אפ כזו.

בין מיזמי התחבורה הגדולים נמצא כאמור פרוייקט הכפלת מסילות החוף עד מפרץ חיפה (מקטע שפיים עד חיפה):

"הכפלת מסילת החוף, הוספת מסילות במקטעים בהם קיימת כיום מסילה כפולה בלבד ליצירת מסילה מרובעת - שתי מסילות לכל כיוון. הפרויקט יאפשר תדירות גבוהה יותר של רכבות וקיצור של זמני הנסיעה, עד 45 דקות בין חיפה לתל אביב."

תאריך התחלה מקורי ועדכני: דצמבר 2023 / תאריך סיום מקורי: דצמבר 2034 / תאריך סיום עדכני: דצמבר 2032.  למעקב אחרי לו"ז המיזם, ראו כאן.  המחיר? כולל בין היתר רציחתם של 27,715 עצים המפארים כיום את שולי המסילה בקטע בן 70 הקילומטרים, בין שפיים לחיפה.

בשנת 1820, כתב היינריך היינה: "מקום שבו שורפים ספרים, שם ישרפו בסוף גם בני אדם".  מניסיוני בחיים, מקום בו כורתים עצים ללא רחמים... הוא מקום בו אין רחמים גם על בני אדם.

761,782 עצים רצחה הממשלה ובאי-כחה בשנים 2014-2023

"מִי הוּא זֶה וְאֵי זֶה הוּא אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן"? (מגילת אסתר ז ה); והמלבי"ם, שם: "מי הוא האיש הזה שעשה נבלה כזאת?" – מי היו ממשלות ישראל בשנים הללו?

-         הממשלה ה- 33 המכונה גם ממשלת נתניהו השלישית, כיהנה מה- 18 במרץ 2013 עד ה- 14 במאי 2015.

-         הממשלה ה- 34 המכונה גם ממשלת נתניהו הרביעית, כיהנה מה- 14 במאי 2015 עד ה- 17 במאי 2020.  זו הייתה הממשלה בעלת תקופת הכהונה הארוכה ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל – כחמש שנים.

-         הממשלה ה- 35 המכונה גם ממשלת נתניהו–גנץ, או ממשלת נתניהו החמישית, כיהנה מה- 17 במאי 2020 עד ה- 13 ביוני 2021.

-         הממשלה ה- 36 המכונה גם ממשלת בנט–לפיד או "ממשלת השינוי", הייתה ממשלת חילופים בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד, כיהנה כשנה ו- 6 חודשים, מה- 13 ביוני 2021 עד ה- 29 בדצמבר 2022.

-         הממשלה ה- 37 המכונה גם ממשלת נתניהו השישית, מכהנת מ- 29 בדצמבר 2022 עד היום, כולל את שנת 2023, כנ"ל.

ובקיצור, בתקופה שנרצחו בישראל 761,782 עצים, כיהן בנימין נתניהו, כיו"ר מפלגת הליכוד וראש הממשלה, כ- 10 שנים וחודשיים... ונפתלי בנט ויאיר לפיד, כיו"ר ממשלת השינוי וראשי הממשלה, כשנה אחת ו- 6 וחצי חודשים.

בין 27,715 העצים שנדונו למוות בפרוייקט הכפלת מסילות החוף, גם עצי פרי: 9,923 עצי מנדרין, 4,507 עצי תפוז, 3,493 עצי אבוקדו, 1,649 עצי זית, 915 עצי לימון, 430 עצי שסק, 275 עצי אשכולית, 253 עצי פומלה, עצי אנונה, אפרסק, חרוב, תמר, פקאן, מנגו, שקד, תות, שיזף.  ובשביל מה כל החורבן הזה? בשביל מסילת ברזל.  ערר שהוגש לרשויות, למניעת ההוצאה להורג ההמונית – נדחה.  יהיה מעניין לראות מה היו הנימוקים לדחייה.

גם הפעם, לא יוכלו ראש הממשלה, שריו, רבניהם, ותומכיהם (שבוחרים לשתוק ולא לעצור את החורבן הארץ הזו), כולל לא מעט חובשי ועוטי כיסויי-ראש למיניהן (גברים ונשים), המצהירים לכאורה בחזות חיצוניותם כאילו יש להם אלקים... לומר: "יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ" (פרשת "שפטים", דברים כא ז).  הכל גלוי והכל ידוע.  עדיין לא מאוחר לעצור את הזוועה, ואת הרכבת, ולשנות כיוון! לעצור את השחתת ארץ ישראל.

רש"י, שם: "יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכֻה – וְכִי עָלְתָה עַל לֵב שֶׁזִּקְנֵי בֵּית דִּין שׁוֹפְכֵי דָּמִים הֵם? אֶלָּא לֹא רְאִינוּהוּ וּפְטַרְנוּהוּ בְּלֹא מְזוֹנוֹת וּבְלֹא לְוָיָה" – כלומר, עשינו השתדלות וככל שביכולתנו ובסמכויותינו למנוע את הרצח?!

ספורנו: "ידינו לא שפכה" שלא הנחנו שום נודע לרוצח בארץ: "ועיננו לא ראו" שלא היה זה במקום רואים שאם היו שם רואים היו מתקוממים ומגידים". – אבל פה, לאור יום, במקום מרכזי בארץ ישראל, מה יגידו? הם לא מתקוממים ולא מגידים!

"הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְּבָרִים, וְאִי אַתָּה בָּא לִידֵי עֲבֵרָה: דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ, עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת, וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִין" (מסכת אבות ב א); והם... לכאורה, עוצמים עיניים, כאילו אין להם אלקים! – "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל" (תהלים קכא ד) – האלקים שאמר (ויקרא כה כג): "כִּי לִי הָאָרֶץ, כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי".  רש"י: "כִּי לִי הָאָרֶץ – אַל תֵּרַע עֵינְךָ בָּהּ שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּךְ" (ספרא פרק ד, ח).  מדרש ספרא: "כי גרים ותושבים אתם.." – אל תעשו עצמכם עיקר".  אמנם "העם בחר"... אבל הארץ איננה הפקר.  אין לכם רשות לעשות בה ככל העולה על רוחכם.  אסור לכם להתנהל ככה.  דוממו מנועים! שדדו מערכות! הפסיקו לסלף את האמת! עִצרו עכשיו את החורבן וההרס! התחילו ליישם מיד את המלצות מבקר המדינה בכל התחומים שהזנחתם כל השנים.

באוגוסט 2022 אמר בצלאל סמוטריץ' (שר האוצר המממן את רצח העצים), בראיון לערוץ 7:

"שנים היינו בשלטון ולא באמת שלטנו.  לא תיקנו את מה שדרוש תיקון ולציבור יש ציפייה לממשלת ימין אמיתית שתתקן את מה שצריך לתקן, תיישם את ערכי המחנה הלאומי כתוכנית עבודה בכל תחומי החיים".

עברו כמעט 3 וחצי שנים מאז.  במקום לתקן, אתם ממשיכים להרוס, ובענק.  נזקים שדורות לא יוכלו לתקן!

"ממושבה למטרופולין": הטרגדיה של פתח תקווה (פרק 4): אנרכיה בעיר

מהומות צעירים קורות בכל ליל שבת, כבר שנתיים, והעירייה לא מתפקדת.  הנה כמה דוגמאות בקצרה:

23 ליולי 2025: "מתחת לאף שלנו מתהווה חבורת פשע בפתח תקוה: משהו לא טוב עובר על שכונת הדר גנים".  המערכות לא מטפלות בהם.

25 לאוגוסט 2025, התכתבות תושב פתח תקווה עם ראש העיר, בעקבות רצף בעיות בשלל נושאים, ואדישות העירייה:

תושב: נראה שהעירייה לא נוכחת באיזור שלנו... והמצב הולך, לאט לאט, ומדרדר.  המערך לשירות התושב – בתהליך קריסה מתמשך.  במקום לתת בראש לגורם האחראי... ולוודא שבעיות לא חוזרות... אתה תוקף אותי?! המערך העירוני התרגל לתקוף פונים, במקום לתת מענה ולומר משהו כמו: "תודה שפנית והפנית את תשומת לבנו לבעיות... נבדוק... ותקבל מענה מפורט".

שלחתי את העובדות.  ראש העיר או נציגיו בחרו לא להגיב.

12-13 לספטמבר 2025: ליל שבת.  צעירים משתוללים ברחוב הראשי בשכונה.  הפעם הם מנפצים זכוכיות בתחנות האוטובוס, תולשים תמרורים ועמודים.

11 לנובמבר 2025: “התושבים זועמים: ונדליזם, רעש ושריפות בלילות שבת בהדר גנים”.  העירייה בתגובה: “העירייה תמשיך לפעול בנושא ... ולא תאפשר פגיעה באיכות חיי התושבים, ברכוש הציבורי או בהתנהלות התקינה בשכונה"... אבל ההתפרעויות נמשכות.  "מדובר בתופעה מתמשכת שהחמירה בחודשים האחרונים... העיריה אינה עושה דבר".  מאות נערים רבים מהם גרים מחוץ לשכונה, מתקהלים מדי ערב שבת וגורמים להרס, הצקות ורעש עד השעות הקטנות של הלילה.

סיוט ליל שישי: תלונות בהדר גנים על השלכת אבנים, ביצים, הצתה והטרדת נערות.  המצב מסלים.  "המצב בחודשים האחרונים הגיע לנקודת רתיחה בלתי נסבלת".  העירייה (משקרת): "הקומץ טופל בכלים מתאימים.  עיריית פתח תקווה פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם משטרת פ"ת בכל רחבי העיר, במטרה לשמור על הסדר הציבורי ולמנוע מפגעים" – אבל האנרכיה נמשכת.  משהו בטיפול העירייה פשוט לא עובד.

22 לדצמבר 2025: 2 נערים תועדו כשהם נוהגים בפראיות.  הנערים חצו את פ"ת והגיעו להדר גנים שם הרעישו בחריקות צמיגים והעירו את התושבים.  מדובר במקרה שחוזר על עצמו.

16-17 לינואר 2026:  "ליל המטפים" בהדר גנים פתח תקווה.  סיוט ליל שישי הגיע לשיא: צפו בסרטונים, בוונדליזם ובבלאגן: תושבים אומרים שמדובר בתופעה מתמשכת, אבל שישי האחרון היה השיא: מאות בני נוער התפרעו.  התושבים כועסים על הרשויות ומתלוננים על חוסר טיפול מספיק בתופעה.  אחד התושבים: "הם שוברים והורסים ומשחיתים את הרכוש הפרטי והציבורי, בוואנדליזם נוראי הכולל גם גניבות של מטפי כיבוי מהבניינים וריקונם על רכוש ועל עוברים ושבים.  "התלוננו כבר עשרות פעמים, אבל התופעה המסויטת הזו נמשכת כבר כשנתיים".

בפוסט פייסבוק שפרסם פעיל מרכזי בשכונה, נכתב:

רחובות הדר גנים בעיר פתח תקווה הפכו לשדה קרב של נוער מתמודד מכל רחבי העיר שמגיע להדר גנים בלילות שבת.  לא יתכן שנחיה ככה. לא יתכן שלעיריה אין שום מענה אמיתי... נזק חמור לרכוש.  נזק לשלוות התושבים.  איום.  וגם פגיעה במערכות כיבוי האש לשעת חירום.  בושה לעיר ואם בישראל. עיר שעוסקת כמעט ורק בחיצוניות במקום בפנימיות.  בחינוך. ויש תקציבי עתק!

הנה חלק מהתגובות הראשונות:

-     "לאף אחד לא אכפת מהשתוללות של הנוער בעיר.  הייתי בחצות בניידת סיור פרטית בצומת גיסין הרב מלכה הנוער משתולל בצומת שהערתי להם אני לא העלה את הברכות שקיבלתי, התקשרתי למוקד העירוני והתרעתי וביקשתי שהשיטור העירוני יגיע למקום אני הייתי בצד מתצפת על הצומת לאחר כחצי שעה אני מקבל הודעה מהמוקד שהניידת היתה במקום ולא ראו כלום, זו בושה שגם לשקר הם יודעים.

-         "ראש העיר צריך לתת את הדין ויפה שעה אחת קודם. הביטחון שלנו הוא לא הפקר!!!!

-         "כאשר אנשי הבטחון של העיריה נהגים באלימות זו התוצאה

-       "המשטרה חייבת להתחיל לעבוד! לעצור אותם אחד אחד.  הפרעה לסדר הציבורי או מה שלא יהיה!

-         "מזעזע !!! אולי בניית כיכר נוספת תפתור את הבעיה...

-         "האנרכיה שולטת. זה מחלחל מלמעלה.  להתעורררררר

-      "מזמן מתריעים אבל שום דבר לא השתנה איפה המשמר האזרחי איפה הניידות שהבטיחו.  רק רעש וצילצולים

-      "יותר אנשים התעוררו מהמגפונים של השוטרים מאשר מהרעש של בני הנוער.  חלק מהאנשים חשבו בהתחלה שהמשטרה כורזת הודעות חירום כי קרה משהו עם אירן וכו' ורק אחר כך שמעו שזה כריזה לפיזור הפגנות

-         "רמי גרינברג איפה אתה ???

-       "רואים שזה היה מתוכנן, חבורה של עבריינים שמנסה להתעסק עם השוטרים.  הם ידעו שהשוטרים יגיעו.  לדעתי יתכננו גם בשבת הבאה.  הורים צריכים להיות עירניים שהילדים שלהם לא מעורבים.  לא מקנא באותם הורים שפתאום יגלו שזה הילד התמים שלהם.

-     "איפה שר החינוך, איפה ראש העיריה, איפה שר הבטפ, איפה ? כולם ליכוד.  כולם אמורים לטפל בך ובאנשי העיר שמאוד נאמנים להם (לא בציניות בכלל).  איפה? עד מתי נראה מראות פשיעה וחוסר חינוך ורק התעסקות בגובים בכסא ופריימריז? איפה מפלגת ש״ס שחינוך וערכים חשובים לה? כולם בשלטון כולם לא מתעסקים בנו.

-      "אין משטרה היא פשטה רגל מזמן במיוחד תחנת פ"ת שאף פעם לא עשתה דבר והעירייה זה לא מעניין אותם.

-         "יש לעיריה מספיק כלים וטונות של כסף כדי לטפל בנגע הרע הזה

-      "כל שבת יש השחתה ברחוב מנחם בגין, בתי כנסת בניני מגורים, כלי רכב ועוד.  בני נוער שמגיעים משכונות סמוכות וזורעים אימה והרס.  רמי גרינברג הגיע הזמן שתתעורר!

-         "אין דין ואין דיין שר המשטרה דוגל בהתנהגות הזאת מהשטחים זה הגיע לעיר

-         "די עם החמיצות.  העם רצה משילות של ימין על מלא וקיבל.  לא יעזור לאף חמוץ

תגובת ראש העיר, בכעס (25.8.2025): "שום דבר לא בקריסה, אתם סתם מגזימים".

ביום ראשון 18.1.2026 פרסם ראש העיר הודעה (ממוחזרת) כאילו העירייה ומשטרת ישראל תגברו כוחות בשכונת הדר גנים ולאורך ציר בגין בפרט... נפעל באכיפה בלתי מתפשרת ובשיתוף פעולה מלא עם המשטרה כנגד כל מי שיבחר להפר את מנוחת התושבים או לפגוע ברכוש הציבורי".

לו היו בשטח כוחות יעילים של העירייה והמשטרה – המהומות לא היו מתרחשות.

נראה מה יהיה מעתה והלאה.  נמשיך לעקוב.

מעניין לאן נעלמו ומדוע שותקים כל "נבחרי הציבור" בשכונה, ובעיר.