"עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט"? / סלקום. חיוב יתר 2

 

רקע: ב- 27 לאפריל 2026 אני מקבל את החשבון התקופתי.  בנוסף לחיובים הקבועים ("שאינם תלויים בהיקף השימוש")... חוייבתי 0.50 ₪ (0.43 אג"ח + מע"מ) עבור "חיובים משתנים – התלויים בהיקף השימוש" עבור "שיחות ל- 155".  אין לי מושג במה מדובר ואני יוצר קשר בוואטסאפ עם שירות הלקוחות של סלקום (ראו אודות חיוב יתר חריג אחר, בחשבון הקודם):

0845. אני: נציג אנושי בבקשה.  ארצה לדבר עם נציג

0846. נציגה: היי 💜.  שמי (שם ושם משפחה) ואני אטפל בפנייה שלך.

0846. אני: בוקר טוב (שם).  תודה על המענה המהיר.

·  כ- 10 דקות אנחנו מדברים על עניין שיחות לחו"ל.  סאגה נוספת, שאפרסם בהמשך.

0855. אני: דבר אחר, אפשר?

0857. אני: ? את איתי? או עם עוד לקוחות במקביל?

0902. נציגה: כן, אני איתך.  אני במקביל מתעסקת בעוד פניות.

0904. נציגה: איך אוכל לעזור לך

0905. אני: בחשבון האחרון חייבתם אותי ב- חצי שקל?! עבור שיחות ל- 155.  למה? מה זה? הסתכלתי בפירוט השיחות ולא מצאתי 155.

0906. נציגה: אני בודקת

0908. אני: תהי איתי בבקשה

0909. נציגה: לפי מה שאני רואה זה משמש לרוב כחלק ממספרי חירום או קידומת אזורית ולפעמיים מזוהה כשיחות ספאם

0910. אני: היה לי סרט/חיוב דומה בחשבון הקודם.  זיכיתם אותי... וכעת עוד חיוב לא ברור?! לאיזה מספר 155 התקשרתי? לאיזה מספר משוייך החיוב החריג הזה?

0911. נציגה: אין לי אפשרות לדעת

0912. אני (מציג אימוג'י מופתע): מזתומרת? אם לכם, נותני השירות, אין מידע על זה... איך אני, הלקוח, יכול לדעת לאיזה מספר עליי להימנע מלחייג... כדי לא להיות מחוייב בכל החיובים החריגים הללו?

0914. נציגה: יש לך שיחות ספאם?

0915. אני: מקבל מפעם לפעם, לצערי.  וחוסם בדר"כ.  אבל מה פתאום שתחייבו אותי על שיחה נכנסת?

0915. נציגה: אולי יצא לך לענות בטעות ולנתק?

0916. אני: כן.  מפעם לפעם.  כמו אצל כולם.  אבל מה פתאום שתחייבו אותי על שיחה נכנסת שאין לי שליטה עליה? שלא אני יזמתי את השיחה...

0917. נציגה: אם לא ענית לשיחה אתה לא מחויב, במידה ונכנסה שיחות כזאת וענית גם אם מיד ניתקת נוצר חיוב. 

0917. אני: איפה בחוזה השירות כתוב שאחוייב בשיחות נכנסות? ומאלו מספרים?

0918. נציגה: יש להימנע פשוט משיחות לא מוכרות/קידומת שאתה לא מזהה

0919. אני: אם לכם, נותני השירות, אין מידע על זה... ואני, הלקוח, לא יכול לדעת מאיזה מספר עליי להיזהר ולא לענות... כדי לא להיות מחוייב בכל החיובים החריגים הללו... אני מבקש זיכוי.

0919. אני: לא מבין.  את חייבת לתת לי דוגמא.  אני דורש לדעת על איזה מספר נכנס חייבתם אותי.  את תמיד עונה רק למספרים מוכרים? זו בקשה לא סבירה בעליל.  לאחרונה אני מקבל שיחות ספאם, מפעם לפעם, מ- 077.  זו קידומת רגילה לחלוטין בישראל.  למה שאחשוד?

0921. אני: אני שואל שוב: איפה בחוזה השירות כתוב שאחוייב בשיחות נכנסות כלשהן? ומאלו מספרים עליי להיזהר?

0921. נציגה: כמה רגעים

0922. אני: תודה

0926. נציגה: זיכיתי אותך ב 5 שח, לגבי מספרים אני לא יודעת להגיד לך במדוייק מאלו מספרים להימנע, ברגע שאתה לא מזהה קידומת של שיחה נכנסת כלשהי מומלץ לא לענות וניתן לבדוק את הקדימות בגוגל וכך להבא תדע מאלו מספרים להימנע.  משהו נוסף?

0927. אני: מה לגבי שאלתי איפה בחוזה השירות כתוב שאחוייב בשיחות נכנסות כלשהן? ומאלו מספרים עליי להיזהר?

0929. נציגה: לא כתוב בחוזה, אם לקוח רוצה לוודא או לדעת משהו יש את שירות הלקוחות כדי שנוכל לשקף לו ובמידת הצורך לזכות כמו שנעשה עכשיו

0930. אני (מתוסכל): מוזר מאוד, אבל תודה.

0930. נציגה: בכיף.  משהו נוסף?

0934. אני: לא. תודה

כעת, לא נותר אלא לחכות לחשבון הבא.  אני מקווה שלא יהיו בו הפתעות בדמות חיובים נוספים ואראה רק זיכוי, לסיום הסאגה הזו.

לקריאה נוספת:

-         "עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט" (ירמיהו יז יא, ויקיפדיה)

"עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט"? / סלקום. חיוב יתר 1

 

רקע: ב- 24 למרץ 2026 אני מקבל את החשבון התקופתי.  בנוסף לחיובים הקבועים ("שאינם תלויים בהיקף השימוש")... חוייבתי 1 ₪ (0.85 אג"ח + מע"מ) עבור "חיובים משתנים – התלויים בהיקף השימוש" עבור "חיוב שליחת הודעה לפרטנר בתעריף התוכנית".  אין לי מושג במה מדובר ואני יוצר קשר בוואטסאפ עם שירות הלקוחות של סלקום:

0840. אני: שלום.

0841. בוט סלקום: הפנייה שלכם התקבלה! אחד הנציגים שלנו יתחבר אליכם ממש בקרוב.  בינתיים אתם יכולים להמשיך בשגרה שלכם – אנחנו נשלח לכם הודעה ברגע שנתפנה. 💜

0851. היי 💜 שמי (שם) ואני אטפל בפנייה שלך.

0852. אני: קיבלתי בחשבון התקופתי חיוב חריג עבור "שליחת הודעה לפרטנר בתעריף התוכנית".  מה זה? למה חוייבתי? לאן התקשרתי "בטעות"? אולי תזכו אותי בבקשה? מן הראוי היה, כמו בהודעות MMS, שעד רגע זה לא ברור לי מהותן ומדוע לחייב יותר... מן הראוי היה שאקבל הודעה ואוכל לבחור אם להמשיך, בידיעה שאחוייב בחיוב נוסף, או לא.

0855. נציג: בוקר טוב מקווה שהכל בסדר איתך.  בוא נבדוק לך את החיוב ומה אפשר לעשות עם זה.  אני לא רואה חיוב על שליחת הודעה לפרטנר החשבונית האחרונה שלך היא עם חיוב נורמלי.

0901. אני: בחשבון שהגיע אתמול יש חיוב יתר של 0.85 ש"ח (לפני מע"מ) "שליחת הודעה לפרטנר בתעריף התוכנית".

0904. נציג: כן אני רואה שמדובר על חיוב של 80 אגורות כשהתקשרת למספר הזה 039119900, באיזה נושא נוסף אוכל לעזור לך?

0905. אני: 85 אגורות.  מה הבעיה עם המספר הזה? מספר 03 רגיל.  למה יש פה חיוב חריג?

0910. נציג: שלחת הודעה למפעיל זר ועל זה החיוב של ה 85 אגורות.

0910. אני: זה מספר מקומי – לא זר.  זה מספר רגיל לחלוטין.  איך אני אמור לדעת שה- 03 הזה הוא מספר מיוחד?

0915. נציג: לא מדובר על מספר זר מדובר על מפעיל זר כלומר לא סלקום.

0918. אני: עדיין לא הבנתי את מהות חיוב ה- 85 אגורות.  ממש לא מובן לי ואני מבקש זיכוי.  שאלתי ולא ענית, איך יכולתי לדעת שה- 03 הזה, שנראה כמו מספר רגיל (אגב, נדמה לי שזה של קופ"ח מכבי), הוא בעצם מספר אחר, עליו אתם מחייבים אקסטרא?

0925. נציג: התקשרת למספר נייח של מפעיל זר זו הסיבה לחיוב של ה 85 ועכשיו אתה יודע, אין לי זיכוי של 85 אגורות אז אני מזכה אותך חד פעמית על 5 שח ואני מתעד את זה כך שעכשיו אתה יודע שיש חיוב על זה.

0928. אני: זיכוי 5 ש"ח?? תודה! נראה שגם לכם לא מובן הקטע הזה; ואולי אתם צריכים לעשות משהו בנידון, כדי לא להכשיל לקוחות אחרים... כולל אותי.  לגבי המספר הזה ספציפית, אני מקווה לזכור להבא.  אבל איך אוכל לזהות מספרים אחרים כאלה, שנראים כמקומיים... אבל זו לדבריך רק תחפושת?

0932. נציג: אם זה מספר נייח של מפעיל זר אז תחויב על כך, זיכיתי אותך על 5 שח עכשיו.  אוכל לעזור לך בעוד משהו מעבר?

0936. אני: שוב, תודה על הזיכוי.  ולגבי מספר דומה להבא, כפי ששאלתי קודם, אין תשובה?

0939. נציג: עניתי לך אם זה מספר נייח של מפעיל זר אז אתה תחויב על כך

0941. אני: הבנתי... אבל איך אני אמור לזהות שמספר לכאורה מקומי ותמים של איזור חיוג 03 וכד' איננו תמים והוא בעצם "מפעיל זר"? יש פה בעיה שדורשת פתרון.  מה הגדרתכם ל- "מספר נייח של מפעיל זר"? איך אני אמור לדעת שזה "נייח של מפעיל זר"?

0945. נציג: אם אתה מתקשר לפרטנר, יס, הוט או כל מפעיל זר אחר והמספר מתחיל ב 03 כלומר הוא נייח יהיה לך חיוב על זה.

0949. אני: פעם ראשונה שאני נתקל בבעיה כזו.  אתה לא עונה לי על השאלה, כי גם אתה מבין שיש פה בעיה.  ואכן יש פה בעיה שאתם לא מתריעים עליה... אבל מחייבים... וזה מכשיל.  חייבים למצוא לזה פתרון, ולא נכון לחייב לקוח על דבר מכשיל שכזה.

0952. נציג: אני מבין שלא ידעת על כך ולכן זיכיתי אותך אבל עכשיו אתה יודע והסברתי לך על איזה מספרים אתה מחויב, אם אתה מתקשר למפעיל זר למספר הנייח שלו שמתחיל ב 93 אז תחויב על כך

0954. אני: זה עדיין לא מסביר את העניין.  חבל שאין לכם מענה.  תודה על השירות.

0956. נציג: אלה תנאי חבילת הסלולר ושמחתי לעזור לך, אוכל לעשות עבורך עוד משהו מעבר?

·        אני עסוק גם בדברים אחרים.

1006. נציג: חשוב לי לטפל בפנייה שלך, נוח לך להמשיך להתכתב עכשיו?

1010. אני: כתבתי מה שכתבתי.  ענית מה שענית.  ולא קיבלתי מענה.  קורה.  חבל.

1012. נציג: חשוב לי לטפל בעניין עד שתצא מרוצה, מה לא הבנת?

1013. אני: תודה שהשתדלת.  ראוי שמישהו בהנהלה יפעל בנושא, כדי שלקוחות לא יכשלו בזה; ועד שהנושא לא יטופל, ראוי שלא תחייבו לקוחות במצב כזה.  אני בנהיגה.  עצרתי בצד.  אני לא מדבר בנייד בזמן נהיגה.  אולי תתקשר אליי, ואסביר בע"פ?

1019. נציג: אתה מדבר עם מוקד השירות בצאט אין לי אפשרות להתקשר אליך, אם אתה רוצה לדבר איתנו טלפונית אתה יכול לפנות אלינו ב *3123 או שאמשיך לעזור לך פה.

·        הצ'ט נמשך כבר יותר משעה וחצי.  הנציג כנראה מטפל בכמה לקוחות במקביל.  החיים נמשכים.  אני בנהיגה.  ממשיך בדרכי.  אחרי 11 דקות הנציג חוזר לצ'ט.

1030. נציג: חשוב לי לטפל בפנייה שלך, נוח לך להמשיך להתכתב עכשיו?

1040. בוט: שמנו לב שהפסקת לכתוב לנו 😊 אם הכל טוב והסתדרת-מעולה! אם לא, אנחנו זמינים לך כאן בשעות הפעילות לכל מה שצריך.

1040. אני (מצביע על ההודעה הקודמת): אני בנהיגה.  עצרתי בצד.  אני לא מדבר בנייד בזמן נהיגה.

·        נראה שהשיחה התנתקה כשעתיים לאחר שהתחילה.  בתחילת השיחה חיכיתי 10 דקות על שנציג שירות התפנה לצ'טט איתי.  לקראת סוף שיחה, נראה שלחכות 10-11 דקות עבור סלקום – זה יותר מידיי, והצ'ט מתנתק.

בחשבון הבא, באפריל 2026, מופיע סעיף "הטבות" עם זיכוי של 4.25 ₪ (+ מע"מ = 5 ₪) והסבר: "בעקבות פנייתך נמצא כי חויבת כדין, אך לפנים משורת הדין ניתנה הטבה כספית".  יחד עם הזיכוי מופיע חיוב חריג נוסף.  הפעם בסך 0.43 ₪ (+ מע"מ = 0.50 ₪).  שוב בסעיף "חיובים משתנים – התלויים בהיקף השימוש".  הפעם על סעיף לא ברור אחר: "שיחות ל- 155"... ועל כך בפרק הבא.

לקריאה נוספת:

-        "עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט" (ירמיהו יז יא, ויקיפדיה)

"עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט"? מנורה מבטחים (ינואר 2020)

 

רקע: יום חורפי במיוחד.  אני חונה, מסתבר בדיעבד, במקום נמוך יחסית ברחוב תל אביבי והרכב מוצף במים.  ממש שייט לו בהצפה גדולה.  אני פונה לסוכן הביטוח המוכר והוותיק שלנו, והלה, בזמן אמת, זורק אותי אל מתחת לגלגלי החברה המבטחת "מנורה מבטחים".  שם, במיומנות ראויה לשמצה, הם בוחרים לדרוס אותי באכזריות ולהפוך אותי ליעד לתקיפה, במקום לעזור ולסייע.  טראומה קשה ביותר.

עצם הזמנת השמאי, ע"פ הנחיות חברת הביטוח, עולה לי ביוקר; בעיקר רגשית.  אני רואה שהפנייה הפשוטה והתמימה שלי הולכת ומתהפכת עליי, והעניינים הולכים ומסתבכים משום מה... ומוצא, בסיעתא דשמיא, איש מקצוע שמסכים לסייע לי בשאיבת המים מתוך הרכב וייבושו, על חשבוני... ומתפלל שחברת הביטוח שהייתה אמורה לסייע לי, תצא לי מהחיים.  הרגשתי כאילו נפלתי לידיה של כנופיית פשע בעולם התחתון.  מ- "טובע" הפכו אותי ל- "נתבע".  הנה חלק מההתכתבות שהייתה לי איתם:

נציגת מנורה ("מיישבת תביעות הסדר, אגף אלמנטרי"):

בהמשך לשיחתנו לבטל את התביעה, מכיוון והוצאנו שמאי תביעה ובירור נסיבות יש 2 אופציות: האופציה הראשונה: שאנו נשלם לשמאי ולחוקר ותירשם לך תביעה בעדר תביעות.  לא נוכל למחוק אותה כי יצא תשלום.  האופציה השנייה: שאנחנו נשלם אבל לאחר מכן אתה תעביר אלנו את התשלום ואז נוכל למחוק את התביעה.  מדובר על סכום של 585 ₪ ניסיתי להשיג אותך מספר פעמים אך לא היה לי מענה.  אשמח שתחזיר לי תשובה על מנת שאדע איך להתקדם עם התביעה.

אני:

נראה שהעניין יצא משליטה... ומצער שעברתם, באופן רע ומופרך, לשלב האיומים.  יש לי סוכן ביטוח, שדרכו אני מבוטח אצלכם, ומבחינתי הוא הכתובת שלי?/שלכם? לפניות (והוא מכותב באימייל זה).  עד רגע זה לא ברור לי איך הסתבכתי אתכם, עד כדי כך שאתם מאיימים עליי ברישום תביעות בהיסטוריית התביעות, בזמן שלא תבעתי.  אני עדיין מתמודד עם צרת הנזק ברכב שלי ועוגמת הנפש הגדולה שנוצרה לי... ואתם, מהמשרדים הנוחים והיבשים שלכם, מאיימים עלי?!? מצער מאוד שזו הסיטואציה שנקלענו אליה.  בפניה הקודמת, ציינתם תשלום לשמאי; כעת שירבבתם גם תשלום לחוקר?? הדבר שהכי מצער אותי, זה שבשביל רווחים אישיים, "מנורה" משתמשת בישראלים צעירים כמותך, לרעת הציבור... במקום לראות קצת יותר את טובת כלל החברה הישראלית, ולהפוך את החברה שלנו לבריאה יותר, צודקת יותר, הגונה יותר, וידידותית יותר.  לא סיננתי אותך. אני פשוט בעבודה, ולא כ"כ זמין.  התקשרת 3 פעמים תוך 7 דקות, וכשניסיתי לחזור אלייך ב- 1124, גם אצלך לא היה מענה.  אם הייתם מידעים אותי, כששלחתם אותי לשמאי... שיתכן, ובתנאים מסויימים, אאלץ לשלם לו מכיסי... אולי הייתי שוקל אחרת את צעדיי.  לבוא כעת ולדרוש ממי תשלום, זו פשוט רשעות ורוע לב.  מקווה לסגירת העניין בהקדם.

נציגת מנורה:

צר לנו שזו הרגשתך.  אנו נהיה מוכנים לוותר על התשלום לחוקר, אולם עליך לשאת בתשלום לשמאי (במידה והנך רוצה שלא תירשם לך תביעה לפוליסה).  מדובר בשמאי שאתה בחרת ופנית אליו.  מנורה קיבלה היום דרישה לתשלום שכר טרחה מהשמאי.  במידה ומנורה משלמת את השכר טרחה תהיה תביעה רשומה.  העניין לא נתון למשא ומתן.  תעדכן אותי בבקשה בהקדם בהחלטתך.  במידה ולא יתקבל עדכון בשבוע הקרוב אנו נאלץ לשלם לשמאי את דרישתו ונמחק לך את התביעה רק לאחר השבת כספי התביעה למנורה.

אני:

כתבת "צר לנו שזו הרגשתך".  זו לא רק הרגשה – זו המציאות... ונראה שאתם נהנים מהמהלך... וממשיכים לאיים ב- "עשיית עושר ולא במשפט".  לא נראה שכ"כ צר לכם:

1.    אתם מאיימים שתפעלו בדרך עקומה, ותעשו צעד המנוגד ליושר והצדק, ותרשמו תביעה, למרות שאני חוזר ומדגיש שלא תבעתי וחוץ מאיומים לא קיבל מכם שקל שחוק.

2.    את כותבת בכוחניות ובהתנסחות המתאימה לעולם התחתון: "העניין לא נתון למשא ומתן", ומציבה לי אולטימטום.

3.    "תהיה תביעה רשומה"?? אכן נראה שאתם גוף אלים ורע... שמוכן להעיד עדות שקר ולפעול באופן אנטי-מוסרי ואנטי-חברתי, כדי לגרוף רווחים ע"ח חלשים מכם.

4.    אני אכן פניתי לשמאי ג., אולם רק לאחר שנציג "מנורה", בשם א. אמר/הציע לי לעשות כן.  א. לא ציין בשום שלב, שהפניה הזו עלולה לעלות לי ביוקר.

5.    "נהיה מוכנים לוותר על התשלום לחוקר"? שאשלח לכם מכתב תודה?

6.    י. החוקר התקשר אלי, אחרי שעידכנתי אותך, יום למחרת, שבחרתי מסלול תיקון עצמי, ושתוך 24 שעות אדע אם אני סוגר את המהלך מולכם או לא.  לאחר העדכון שלי הייתם צריכים להקפיא את ההליכים, ולא לדחוף קדימה בעודי מתבוסס במצוקתי, ומנסה לבד להבין איפה אני עומד... מי אוהביי ומי אויביי?! גם כשי. יצר קשר, הסברתי לו את המצב, ושאין בשלב זה מה לחקור.  כשאמרתי לו שיהיה איתך בקשר... אמר שהוא לא מכיר אותך, למרות שהצגת עצמך כמנהלת המקרה שלי; ולמרות מה שאמרתי, הוא התעקש להמשיך ו- "לחקור".  מופרך שעל התנהלות בלתי מסונכרנת שכזו, עוד תדרשו תשלום, ויפה שבחרתם לוותר על כך.

7.    אגב, גם את דו"ח השמאי לא קיבלתי עדיין.

מסתבר שבביקורת ומתוך המצוקה שלי, כיוונתי לדעת גדולים.  הנה כתבה שפורסמה באפריל 2017: שופטת לחברת הביטוח "מנורה": ברגע האמת אתם שוקת שבורה.  בסוף פסק דינה (4638-04-14) כתבה השופטת אורית ליפשיץ: "לסיום, ובשולי הדברים, מוצאת אני לנכון להדגיש את מורת רוחי מתופעה לפיה לקוח המתקשר עם חברת ביטוח, ושם בה את אמונו ומיטב כספו, ומתייחס אליה כאל מבצרו בימים קשים, מוצא את עצמו בפני שוקת שבורה בעת שהוא נזקק לשירותיה.  מבוטח לא אמור לצפות כי ביום מן הימים, עת יזדקק הוא באמת ובתמים לחברת הביטוח, היא תפנה לו עורף... חברת הביטוח, כשמה כן היא, אמורה לספק ללקוח ביטחון, ולספק לו רשת ביטוחית ומבטחת, בעת הגיע זמנים קשים.  כמה פרדוקסלי הוא שלא פעם ולא פעמיים ההפך הוא הנכון, ורשת הביטחון הינה רק לכאורה, והתובע, דווקא בעת בה הוא הכי זקוק לחברת הביטוח, מוצא עצמו ברגע האמת מול שוקת שבורה".

מצער שלמרות ביקורת בית המשפט, אתם עדיין חותרים לפגיעה ב- "מבוטחים", ולא הגנה עליהם.

אני (מכתב גם את סוכן הביטוח שמסתכל מהצד):

כתבת ש- 585 ש"ח, הם עלויות השמאי והחוקר.  אחרי שוויתרתם ברוב טובתכם על הוצאות החוקר... מה עלות השמאי, מתוך הסכום הזה? (פשוט מצב הזוי, אני הניזוק העיקרי... ואני עוד חייב לכם "המבטחים" - כסף?!)

נציגת מנורה:

        עלות שכ"ט הוא כ234 ₪

לסוכן הביטוח אני כותב:

אני צריך לשלם לשמאי? לג.? אני צריך להתקשר אליו? את הטלפון הראשון עשיתי אליך; תוכל בבקשה לסגור מה שצריך מול "ג."... ושהם יעדכנו את א. במה שצריך, כדי שהסרט הזה יגמר? פעם ראשונה בחיי שאני נאלץ להתמודד עם אירוע כזה (אישי וביטוחי); הייתי בטוח שאני עומד רק מולך, ואתה מושך בחוטים עם מי שצריך.  כמובן דאגתי, בכל שלב הפעם, לעדכן אותך.

אני לא זוכר האם שילמתי להם את דמי הכופר שדרשו או שהם הסכימו "ברוב טובם" לוותר עליו... אבל בשלב מסויים מעביר לי סוכן הביטוח אימייל שקיבל מהנציגה:

מצ"ב העדר תביעות. כפי שניתן לראות לא רשומה תביעה וזאת האסמכתא שסגרתי את התביעה.

ברוך השם.

"פה נטמנו שרידי אבריהם של השרופים" (תש"י 1950)

 

את המצבה הזו ראיתי בבית העלמין בכפר הרא"ה.  בהמשך, למדתי אודות האירוע בעזרת פרוייקט "עיתונות יהודית היסטורית".  פרטים נוספים איתרתי באתר My Heritage ובחיפוש גוגל.

עיתון "הארץ", 13 לפברואר 1950

עיתון "הבקר", 13 לפברואר 1950

עיתון "על המשמר", 14 לפברואר 1950

בסופו של דבר נמנו 9 הרוגים.  התאונה ארעה כנראה בצומת המכונה כיום "צומת חפר" (או בסמוך לו) על כביש 4, ביום ראשון כה שבט תש"י, 12 לפברואר 1950.

GoogleMaps

ששת נוסעי האוטובוס זוהו והובאו לקבורה ביום רביעי, כח שבט, 15 לפברואר: חנה בתיה הורביץ (58) בתל-יוסף, יצחק בן-אפרים (50) ובתו צפורה בן-אפרים (15) במרחביה, קטיה פריצקר (50) בבלפוריה, ורדה לרנר (43) בעפולה, ועדה ריבנר (26) במרחביה.

שלמה זלמן הלוי דויטש (38), נהג האוטובוס, נפטר ב- כט שבט, 16 לפברואר... ונטמן בטירת צבי.  על שני הנוסעים במכונית המשא: אברהם זלמנוביץ (23) ובן-ציון גולדמן (37) לא מצאתי תיעוד ביוגרפי, כנ"ל.

לקריאה נוספת:

-         זרובבל הורביץ (1923-1948) היה בנה של חנה.  עוד אודותיו ב- "אתר הגבורה".

-     יוסף קופמן הצליח לחלץ עצמו מהאוטובוס הבוער, וסייע לאחרים לצאת (יומן עין חרוד, 17 לפברואר 1950).

-         מידע נוסף על 4 מהנספים: ורדה לרנר, עדה ריבנר, יצחק וצפורה בן-אפרים פורסם בעיתון "הארץ", ב- 20 לפברואר 1950.

-         ע"פ הדיווח בעיתון "הארץ", כנ"ל, זה היה אוטובוס "מטיפוס סופאֵרווייט חדיש".  יתכן שזה היה אוטובוס חברת "White" האמריקאית, מדגם "Super Power".  ראו אוטובוס דומה, עם מכסה המנוע הכחול, במוזיאון "אגד" בחולון... ובצילום הרחפן בדקה 00:51.

-         מיקום וזמן התאונה: ע"פ התיאור, הגיע הרכב המסחרי לצומת מכיוון כפר ויתקין (צילום GoogleStreetView), ממערב למזרח... והתנגש באוטובוס שנסע מדרום לצפון (צילום GoogleStreetView).  התאונה ארעה בסביבות השעה 17:00/17:30 ("שקיעת החמה" הייתה באותו יום בשעה 17:25).

המציאות בראי היהדות: אדישות הרשויות בבניין המשותף ובמרחב הציבורי

 

מאז נובמבר 2017 מתנהל וועד הבית ברחוב "ההתחלה 13" ברשות מקומית אי-שם בהפקרות מוחלטת.  ישנם 3-4 שכנים ועל-פיהם ישק דבר, כי ככה הם החליטו... וכל שאר 18-19 השכנים האחרים – שבויים.  רובם המוחלט אדיש.  לא מעז לפתוח את הפה וגם לא נוקט בשום פעולה לטובת הכלל.  גם לא בפעולות פשוטות, מתחת לרדאר, שלא צריך להיות "וועד הבית" כדי לבצע אותן, כגון: שמירה על הסדר והניקיון, שמירה על הרכוש והשטח המשותף, להתקשר לחברת תחזוקת המעלית במקרה של תקלה (המספר במעלית) או למוקד העירוני כשפח הניירות הכחול – מלא, לא להשתמש במשאבים המיועדים לכלל (מים וחשמל) לצרכים פרטיים, ועוד.

מצער ומטלטל לראות בעלי-חזות יהודית, שומרי תורה ומצוות, בעלי משפחות, מנהלי משק-בית עצמאי – שלא יודעים להתנהג במרחב המשותף, וכשותפים.  לא הצעירים ולא המבוגרים מביניהם.  הן במעשה והן במחדל.  לא כנבחרי ציבור בתפקיד "וועד הבית" ולא כשכנים מן-השורה התומכים בהתנהלות שעומדת לכאורה בניגוד לחוק ולהלכה.  הן תמיכה בשתיקה רועמת במקרה הטוב, והן בהתנהגות אלימה במקרה הרע.  אין "חילוניים", רח"ל (בציניות כמובן), בבניין שלנו.  כולם בעלי-חזות יהודית שומרי תורה ומצוות.

רשלנות חמורה בביצוע התפקיד (לעתים קרובות מידיי באופן זדוני, לאחר שהוועד קיבל מידע מהי הדרך הנכונה לפעול, ובחר אחרת), שימוש בכספים שלא כדין, זיוף חתימות, הונאת מכוונת של השכנים, הסתרת מידע, שקרים, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים, קבלת טובות ההנאה, ניגוד אינטרסים, אי-קיום החלטות, ועוד... – ככה מתנהלים חברי הוועד כבדרך שגרה.  למידע נוסף ולידע כללי, ראו מושגים והגדרות ב- "חוק העונשין", שם מצאתי לצערי שלל תיאורים המתאימים למצב בבניין.

אני מציין "בעלי-חזות" יהודית, כי יהודים לא מתנהגים ככה.  נקודה.  סימן קריאה!

בתחילת פרשת "תרומה", ד אדר ה'תשפ"ו (21 למרץ 2025), קראנו (שמות כה א-ב):

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כׇּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי".

רש"ר הירש מסביר:

"ויקחו לי.  התרומה לא תינתן לה׳ באורח בלתי-אמצעי; כי אם כל יחיד ויחיד יתן את תרומתו לציבור, לצורך מסירתה לגבוה.  מכאן שלא על היחיד, אלא על הציבור לבצע את המשימה שציווה ה׳, ולא בשביל התורמים היחידים, אלא בשביל הציבור כולו נקבעה המשימה האלוהית.  ידבנו.  ... לעורר אחרים להרים תרומה.  הרי זה ביטוי לנתינה מתוך התנדבות גמורה" – למען הפרוייקט המשותף.

המסר היהודי-מסורתי הוא, שלמען פרוייקט משותף וחיי שותפות, כולם חייבים לתרום מכספם ומזמנם.  "אין לי זמן" איננה לכאורה טענה לגיטימית.

במוצאי אותה השבת (פרשת "תרומה") התקיימה אספה דיירים.  מאז נובמבר 2017 "הוועד" מקיים אספה מתי שבא לו.  לא פעם בשנה כחוק.  האספה הקודמת כונסה בטבת ה'תשפ"ד (דצמבר 2023); וזו שלפניה כונסה כשנתיים קודם לכן (נובמבר 2021).  בשביל מה לכנס אספת דיירים כשהוועד ממילא מתנהל ופועל "איך שבא לו"? נראה שלעיתים מבקש הוועד לגיטימיות לפעולותיו , משום מה... ומקווה לקבל הסכמה רשמית מהדיירים.

בכל שלשת האספות שהיו מאז 2021, כולל האספה הפעם, התנהל וועד הבית בבריונות:

-     הוועד העלה הצעות, ולמרות שהציבור הצביע נגד... הם פרסמו בפרוטוקול כאילו הציבור הצביע בעד.

-    חברי הוועד התעלמו מהחלטות שהתקבלו ברוב, שעברו למורת-רוחם של חברי הוועד, ולא בצעו אותם.

לפעמים הדברים נעשים מחוסר ידיעה.  אפילו האנשים מלומדים ומשכילים (עורכי דין, מהנדסים, ובעלי מקצוע שונים), אך מכיוון שלא למדו את הנושא ולא מכירים את היקף האחריות הנדרשת וכיצד עליהם לפעול – הם פושעים בתפקיד.  במקרה שלנו, הפעולות האלימות נעשות בזדון ממש, כנגד האינטרס הציבורי-הכללי.

למחרת האספה פרסם הוועד פרוטוקול בן עמוד אחד עם עיקרי הדברים, בהם רב הנסתר על הגלוי.

כשלושה שבועות לאחר מכן, ביום חמישי כה אדר ה'תשפ"ו (12 למרץ 2026), שלחתי מכתב ל- 13 מתוך 22 השכנים.  מכתב בן כמה עמודים, עם פירוט מורחב יותר של תוכן האספה, כולל חומר רקע המוכר יותר לשכנים הוותיקים ופחות לחדשים יחסית.  ל- 9 שכנים לא שלחתי, בעיקר משתי סיבות: 3-4 מהם הם "מנהלי הבניין"/"הוועד"... והאחרון שהם רוצים לשמוע ממנו, זה אני.  שאר בעלי הדירות, ללא כתובת אימייל או שאדישים ברמה קיצונית ואנטי-חברתית בעליל.

בין מטרות המכתב כתבתי:

-      אם לי אין את הגישה הנכונה, אולי אתם כישרוניים ומיומנים יותר, ותוכלו להעביר את מסר הצורך בתיקון ובאחדות, למען חיים משותפים טובים יותר, באופן טוב יותר... לשאר השכנים... ובמיוחד לדומיננטיים מביניהם שלא מאפשרים, תהא הסיבה אשר תהא, לתקן ולהשתפר.

-      יש פעולות יומיומיות שכל אחד מאיתנו יכול לבצע למען החיים בבניין המשותף, גם בלי להיות "ועד הבית", "על הדרך", בלי להקדיש לכך זמן מיוחד.

-       מי שהקב"ה חנן אותם בילדים ונכדים... אולי להעלות את המודעות לחשיבות השמירה על המרחב המשותף, ולגייס גם אותם?!

-    אנא צרו איתי קשר, ואציע רעיונות לשיפור.  דברים שאני עושה בעצמי, ואם יהיו עוד שותפים, כולנו נרוויח יותר.

רק שניים מהנמענים אישרו קבלה, ותו לא.

כ- 40 שעות לאחר משלוח המכתב קראנו בבתי הכנסת את פרשות "ויקהל-פקודי", סיימנו את ספר "שמות", אמרנו בקולי קולות "חזק חזק ונתחזק", ובחתימת ברכת חודש ניסן הקרב אמרנו אמן גם על "חברים כל ישראל".

בפרשת "ויקהל" (שמות לה כא) קראנו, כמידי שנה:

וַיָּבֹאוּ כׇּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ הֵבִיאוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לִמְלֶאכֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּלְכׇל עֲבֹדָתוֹ וּלְבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ.

רש"ר הירש:

נשאו לבו אינו זהה עם נדבה רוחו אתו.  "נדבה וגו'" מציין בעיקר את הדחף הפנימי למתן תרומת- דבר, ואילו "נשאו לבו" מורה על התעלות פנימית לרמה של החלצות אישית המתנשאת מעל להרגל ולמנהג שנהגו עד כה...; העם הבין את תכלית המפעל בכל רום מעלתה ותכליתה.  כל מי שראה את עצמו מסוגל לתת משלו לטובת המפעל, אם בתרומה ואם בעשייה, חש בהתעלותו האישית כאשר שיתף את עצמו בקידום תכלית שכזאת.  הם באו חדורי תחושה זו והעמידו עצמם לרשות המפעל, כל אחד לפי כוחותיו ויכולותיו...".

מדהים.  אני כתבתי על חשיבות המעורבות של כל השותפים בבניין המשותף, איש איש לפי כשרונותיו ומיומנויותיו... ורש"ר הירש ניסח את חשיבות העשייה המשותפת "כל אחד לפי כוחותיו ויכולותיו".  נהדר.  מעורר קנאה לראות שאף אחד לא אמר "אין לי זמן" בניסיון להתחמק מאחריותו.

אדם קונה דירה בבניין משותף (לא בית פרטי)... וכל תוכן חוזה הרכש/המכר עוסק אך ורק בדירה הפרטית שלו, ללא שום התייחסות לחלקים המשותפים ולשותפות שהאדם אוטוטו נכנס אליה עם שאר הדיירים.  זכויות, חובות, משמעויות.  כלום.

הגעתי למסקנה שחסרים לנו אנשים בעלי תודעה יהודית.  המחסור ממש מורגש וזה משפיע על כל תחומי החיים.  במיוחד על החיים המשותפים, בממשקים ש- "בין אדם לחברו".

סעיף 61 בחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, קובע:

בית משותף יתנהל על פי תקנון המסדיר את היחסים בין בעלי הדירות ואת זכויותיהם וחובותיהם בקשר לבית המשותף.

חבל מאוד מאוד שלא מוקדש לנושא השותפות, פרק בחוזה קניית דירה בבניין משותף, שיסביר את עקרי הדברים ולו בראשי פרקים, להעלאת המודעות.

בספרו המצוין והייחודי "דיני הבית המשותף" כותב הרב אפרים קורנגוט ז"ל:

"במסגרת ספר זה אעסוק בדיני "הבית המשותף" על פי דין תורה על סמך ההלכה הפסוקה והמסורה לנו מדור דור.

בפתח הפרק הראשון, "חיובו של התקנון המצוי", כתב:

... לכל "בית משותף" במדינה יש תקנון... תקנון זה מסדיר את היחסים בין דיירי הבניין, ניהול הבניין, דרך בחירת הוועד, גובה התשלומים המוטלים על כל דייר... ולאור זאת הרי שכל חתימה של דייר בעת רכישת דירה טומנת בחובה גם הסכמה לתקנון זה... על כן כל התייחסות לחוק בספר זה היא בגלל שאנשים קיבלוהו על עצמם בעת קניית דירתם ובגלל שזה מנהג מדינה ולכן התעלמות במקרה זה של הדייר מהחוק היא התכחשות לחתימתם...".

בעניין חיוב תשלום דמי וועד הבית וגבהו, קובע סעיף 58א בחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, פרק ו': בתים משותפים:

"בעל דירה חייב להשתתף בהוצאות הדרושות להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף ולהבטחת השירותים המחוייבים על פי דין או המקובלים על פי הנוהג, לפי יחס שטח רצפת דירתו אל שטח הרצפה של כל הדירות שבבית המשותף, זולת אם נקבע בתקנון שיעור השתתפות אחר; לענין זה, "החזקה תקינה" – שמירה על מצבו של הרכוש המשותף כפי שהיה בעת גמר הבניה, לרבות שיפורים שבוצעו בו לאחר מכן בהסכמת בעלי הדירות."

טבלת הנתונים לחישוב גובה דמי וועד הבית וגבייה מיוחדת, ע"פ התקנון של רחוב "ההתחלה 13":

ראו לדוגמא את יחס חובת התשלום בין בעלי דירות 21-22 הצריכים לשלם 50% יותר דמי וועד, מבעלי דירות 7, 15 ו- 20.  לא פלא שיש שמוחים כנגד הדרישה לקיום הסעיף הזה.

במצב הקיים, כשמחלקים הכנסות/הוצאות של 5,090 ₪ בחודש לפי הנוסחא... גובֶה וועד הבית, שלא כדין, מ- 10 בעלי דירות 4 החדרים בין 21.20 ₪ ל- 36.48 ₪ לחודש... ובין 254.35 ₪ ל- 437.78 ₪ לשנה יותר ממה שמורה התקנון והחוק... ו- 12 בעלי הדירות האחרים חוסכים כל שנה, על חשבון שכניהם בין 114.77 ₪ ל- 298.20 ₪... לדירות 5 החדרים... ו- 728.47 ₪ בשתי דירות הגג.

נראה שאת שנעשה עד כה אין להשיב... אבל, כן אפשר "לקבל לעתיד", וחייבים להתחיל, מהיום והלאה, להתנהל כשורה וכחוק.  חייבים לשים סוף לאדישות ולהפקרות... אבל נראה שאני בודד במערכה.

אמרתי באספה לשני חברי הוועד המכהנים, לפני כולם: אין לכם רשות חוקית להוציא כספים ככל העולה על רוחכם.  החובה החוקית של הוועד, הוא לשמור על הקיים במצב תקין.  לתקן מערכות קיימות.  לתקן קרקע ששוקעת.  לתקן את האינטרקום – אך לא להתקין מערכת חדשה! ובוודאי לא להכניס את הדיירים להתחייבויות "עד עולם" עם תשלום מנוי קבוע להפעלת האינטרקום, ללא ידיעת הדיירים וללא הסכמתם.

המצב כמתואר איננו יחודי רק לבניין שלנו.  זו בעיה כלל ארצית.  חמורה ביותר.  ואין מושיע.  לפני 10 שנים פניתי למרא דאתרא.  בקשתי עזרה.  הצעתי הצעה.  וכלום לא השתנה.  שפע שיעורי-תורה בהם לומדים בדר"כ דברי-סרק ותיאוריה (שאינם חשובים הלכה-למעשה ביום-יום).  גם מיודעינו חברי "וועד הבית" מהמתמידים.  לומדים הכל חוץ מ- דיני הבית המשותף, יחסי שכנים, ודיני "בין אדם לחברו".  מזעזע, מדהים, ובלתי מתקבל על הדעת.

ביוני 2025 הייתה סתימה בביוב ואחת הדירות הוצפה.  בעלה הדירה, אשה כבת 70, התקשרה לאחד מחברי הוועד (כבן 35) וביקשה עזרה.  הלה אמר לה, לדבריה, שהוא נמצא כעת בשיעור תורה ולא יכול להגיע לעזור.

ככה מתנהג אדם חסר תודעה יהודית.  לא משנה כמה תורה תלמד... ועד כמה תדקדק במצוות.  ללא תודעה יהודית, מחשבה ורגש יהודיים-מסורתיים... אי אפשר לקיים חיים נורמליים.  "מילא" אדם כלפי עצמו ומשפחתו.  המצב קריטי כשאדם ללא "תודעה יהודית" הוא איש ציבור.

רעיון דומה כתב פינחס שיפמן (1873־1945) על "בַּעֲיַית הַחִנּוּך בָּאָרֶץ" ב- 1938 לציבור "הכללי", ועם הפסקה הבאה על הציבור "הדתי":

ואף בבתי הספר הדתיים אין "וָחַי בָּהֶם".  אין לימוד התורה והנבואה מקור לחיי הנשמה, אינו מרוה הויה עליונה את קרקע החיים, אלא חיי חולין לחוד וחיי קודש לחוד; מחיצה ביניהם.  ...אין האחדות החיונית של כל מדורי הנפש.  אין רוח אחת חודרת את כולם; ואין נשמה אחת מחיה את כולם.

אף הרשות המקומית אצלנו אדישה לשלום הציבור ולסדר הציבורי וחוסמת מדרכות בעצמה:

הם לא מבחינים בין טוב לרע, בין נכון לפסול, והמסר חסר-האחריות מחלחל לציבור:

רכב הנ"ל עם תג נכה.  נכה אמיתי לא חונה ככה.  אסור לו לחנות ככה.  הנהג, איש נמרץ מאוד.  לא נכה רגליים חס וחלילה.  הולכי הרגל: ילדים, מבוגרים, קשישים, נכים... יורדים לכביש כדי לעקוף את המיפגע ולהמשיך בדרכם תוך סיכון חייהם... כי הוד-מעלתו כנראה חושב שזו חנייה תקינה לעתיר זכויות שכמותו, בחסות ממשלת ישראל והרשויות המקומיות.

הרשות המקומית לא אוכפת עבירות חנייה הזויות כאלה.  מדובר בתקלה יומיומית.  במחדליה ובאדישותה לבטיחות בדרכים מאפשרת הרשות המקומית למצב להידרדר לתהומות ומצבים שקשה מאוד להיחלץ מהן.

רכבים מסחריים ארוכים, באורך 6-7 מטרים, חונים בחניות המיועדות לרכבים פרטיים.  כדי שלא יבלטו מאחור ויפריעו לתנועה הם חייבים לחנות מקדימה על המדרכה.  לעתים קרובות הם גם חונים על המדרכה, במקום המיועד להולכי רגל, וגם בולטים לנתיב הנסיעה ומפריעים לתנועה.

במקום לשמור על הסדר הציבורי, הרשות המקומית מעלימה עין מחניות על המדרכה בניגוד לחוק, על מעברי חצייה, בתחנות אוטובוס (והאוטובוסים עוצרים על נתיב הנסיעה היחיד שיש תוך עיכוב התנועה), על נתיבי נסיעה, ואיי-תנועה תוך הפרעה ממשית לנהיגה בטוחה (הסתרת שדה ראייה)... ועוד תקלות מסכנות-חיים.

כך זה במרחב הציבורי וכך זה בבניין המשותף.  מתפלפלים בסוגיות מורכבות בבית במדרש... וממשיכים לחבוט בשכנים כשחוזרים הביתה.  אפשר עוד להאריך ולפרט.  לית דין ולית דיין.

בשבת פרשת "ויקרא" (21.3) פגשתי את אחד השכנים במדרגות.  שאלתי אם ראה את המכתב ששלחתי לפני 10 ימים.  אמר שלא וישאל את אשתו (ולא חזר אליי).  תוך כדי שאני מדבר איתו ואומר לו שחברי הוועד מוציאים כספים שלא כדין... עבר לידנו אחד מ- 3-4 השכנים הפעילים לרעה, לצערי.  יהודי לא מתערב בשיחה פרטית של שני אנשים.  היה ושמע שמשהו לא תקין מתרחש עם כספי הוועד, הגיוני היה שיתעניין ויבקש הסברים.  אבל השכן הלה שיודע על מה אני מדבר, הפליל את עצמו בהתערבו בשיחה ואמר תוך כדי המשך הליכה: "לשון הרע.  לשון הרע.  לשון הרע".  מדהים! על ראש הגנב בוער הכובע.  גזל ושוד הקופה הציבורית במשך שנים וגם בימים אלו – סבבה; אך לדבר על זה – אסור?!!

ראוי לו ליהודי העובר ליד שני משוחחים, שיעשה עצמו, לכל הפחות, כלא שומע.  בוודאי לא ראוי שיקשיב, יצוטט ויתערב בשיחה לא לו ויעיר הערות.

מטרת השיחה הייתה להתריע בפני השכן שלא ישתף פעולה עם המזיקים, ולא בשביל "סתם" לרחל, אלא לתועלת נדרשת.

אחת מ- 16 המצוות בפרשת "ויקרא", ע"פ ספר החינוך, היא מצווה קל: מצוות השבת גזל.  במקום להתעורר ולעשות את הדבר הנכון... בוחר השכן שלשון הרע חשוב לו מהכל או אולי מצוות "הוכח תוכיח", כיפה שחורה לראשו, וחבריו... להמשיך ולהתחפר בשקרים וממשיכים בעצם ימים אלו בהונאת הציבור באשר לשימוש הפסול שהם עושים בכספי הציבור.  כאילו אומר: אני אעשה מה שבא לי... ולך אסור להגיד כלום כי זה יהיה "לשון הרע".

המצווה, "נוהגת בכל מקום ובכל זמן... ועובר עליה וגזל ולא השיב בטל עשה זה, מלבד הלאו שעבר בשעת גזלה.  ואוי לו למי שבידו לִתְקֹן הַמְעֻוָּת ואינו מתקנו טרם מותו".

לא בכדי, כשפרש מתפקידו בוועד באוקטובר 2023, כתב לשכנים בקבוצת הוואטסאפ, כשהיה לו כנראה עוד מצפון:

"מקווה שהצלחתי לעשות את תפקידי ושימוש בכספי הציבור נאמנה, ואם לא אבקש את סליחתכם".  

כשנכנס לתפקיד ביולי 2020 הוא קיבל אוצר: קופה עם 16,000 ₪.  שנתיים לאחר מכן, בקיץ 2022 היינו בפשיטת רגל.  איכשהו נגמר הכסף.  דו"חות הכנסות והוצאות, גם לצערי לא הוציא... ולא טיפל ברבות מהמשימות הבסיסיות.  לפני כשנתיים וחצי הוא בקש סליחה... אך את טובות ההנאה שקיבל בחר לשמור בכיסו.  והנה הוא ממשיך בניסיונותיו ההסתרה גם כיום במקום פשוט להשיבם, כדי לזכות אולי במחילה.  אז, כדהיום, ממשיכים הוא וחבריו ופועלים שלא כדין לתיקון נזילה בבניין הנוגעת ישירות לאחד מהם.  במקום להביא איש מקצוע לאיתור ממוקד של הנזילה, בעלות של 2,000 ₪... הם מתכננים להוציא לפחות 6,000 ₪ להחלפת מערכת צינורות שלמה.

סיכום מאמר "על מרמה והפרת אמונים", מאת עו"ד יעקב שפירא, ממונה המחלקה למשפט עברי במשרד המשפטים ומרצה למשפט עברי (אתר "דעת", 2008):

נוכחנו לדעת כי חרף אי-קיומה של מדינה ריבונית ברוב ימיה של ההיסטוריה היהודית, חכמים נתנו דעתם בהיקף משמעותי לנורמות התנהגותם של ממוני ונבחרי הציבור. הודגש שנבחרי הציבור ועובדיו מחויבים להתנהגות מוסרית ברמה גבוהה. כבר בתקופה קדומה, הושווה מעמד עובדי הציבור למעמד הדיינים, ונקבע שיש להחיל עליהם את הנורמות הפליליות והאתיות שנקבעו כלפי הדיינים. בהקשר לזה, בחנו את היקף איסור קבלת טובות ההנאה של עובדי הציבור ונבחריו ואת חובתם להימנע מניגוד עניינים.

"בעלי האחריות", הן ברשות המקומית והן בוועד הבית, איבדו את המצפון המוסרי שלהם.

הרב יונתן זקס, מתוך ההקדמה להגדה של פסח: "פסח על שום מה?" (הוצאת "מגיד", 2015):

"המושג "סדר" תופס מקום מרכזי בתפיסת החירות ביהדות.  אנחנו נעשים שותפים לאל בבריאה כשאנחנו יוצרים סדר בחברה – סדר המכבד את כל בני-האדם שנבראו בצלם.  כדי למצוא את נוכחות האל לא רק ברגעי אקסטזה נדירים אלא גם בהתנהלות היומיומית של החברה בכללותה, חייב לשרור סדר, חייבת להתקיים מערכת חוקים המקובלת על הכול.  הסדר הופך פרטים לקהילה וקהילות לעם.  ליל הסדר משקף את הסדר המחבר אותנו ליהודים אחרים ברחבי העולם ובדורות הקודמים".

על סכנת "המדרון החלקלק" (אליקים רובינשטיין, 2002):

"נמצאנו למדים בצורות שונות שעניינים שיש בהם חריגה מן הנורמות הבסיסיות מחייבים זהירות רבה מאין כמוה, שלא יימצא מי שיגלה בהם פנים שלא כהלכה, ותיפרץ הפרצה.  ניסיון החיים מורה שפרצות עלולות להתרחב ושבעלי האחריות צריכים לעמוד בפרץ... הכרת טבע האנוש מזהירה אותנו בכל לשון של אזהרה ומדליקה כל נורה אפשרית שלא להגיע למצבים אלה".

הרמח"ל אמר (מסילת ישרים, ראש פרק ב):

"הנה עניין הזהירות הוא, שיהיה האדם נזהר במעשיו ובענייניו, כלומר מתבונן ומפקח על מעשיו ודרכיו, הטובים הם אם לא, לבלתי עזוב נפשו לסכנת האבדון, חס וחלילה, ולא ילך במהלך הרגלו כעיוור באפלה".