"פִּתְחוּ, שְׁעָרִים;
וְיָבֹא גוֹי-צַדִּיק, שֹׁמֵר אֱמֻנִים" (ישעיה כו ב)
בפירושו
על הפסוק, קושר ה- "ילקוט שמעוני" גם את הפסוק מתהלים קלב ט, ואומר:
"כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ-צֶדֶק; וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ. כהניך - אלו צדיקי אומות העולם שהם כוהנים להקב"ה
בעולם הזה, כגון: אנטונינוס וחבריו...".
"וָאֹמַר אֲלֵיהֶם, אִם-טוֹב בְּעֵינֵיכֶם
הָבוּ שְׂכָרִי--וְאִם-לֹא חֲדָלוּ; וַיִּשְׁקְלוּ אֶת-שְׂכָרִי, שְׁלֹשִׁים כָּסֶף"
(זכריה יא יב)
אמר
רבי יהודה: אלו שלשים צדיקי אומות העולם שאומות העולם מתקיימים בהם (ילקוט שמעוני)
מיהו "חסיד
אומות העולם"?
1. הרמב"ם
(1138-1204), כותב ב- "הִלְכוֹת
מְלָכִים וּמִלְחָמוֹת" (ח יא): "כָּל הַמְּקַבֵּל שֶׁבַע מִצְווֹת, וְנִזְהָר
לַעֲשׂוֹתָן – הֲרֵי זֶה מֵחֲסִידֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְיֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא...".
2. במדינת
ישראל מקובל ליחס את התואר הזה, לאדם לא-יהודי ששם נפשו בכפו להצלת יהודים בתקופת השואה. על-פי חוק זכרון השואה והגבורה – יד ושם, תשי"ג-1953,
התואר הזה מוענק רק על-ידי "יד ושם" [חסידי אומות העולם > שאלות נפוצות ("יד ושם")].
לא נכנס כעת לעומק ההתפלספויות, הפרשנויות והדקויות; בהחלט ניתן
להפליג בזה.
סיף א-דין א-זועבי היה אחד מחברי הכנסת בכנסת הראשונה... והיה יכול להיות בקלות מועמד לתואר "צדיק אומות העולם".
ב- 5 לספטמבר 1956, פרסם העיתונאי יעקב אביאל ב- "מעריב", כתבה
רחבה ומפורטת (בעמוד 5, והמשכה בעמוד 8) בשם "פרשת סייף אל-דין אל-זועבי". להלן קומץ ציטוטים:
אודה על האמת: כאשר
באו לראשונה וספרו לי כי סייף אל-דין אל-זועבי אפנדי, האישיות הבולטת ביותר בקרב
המיעוט הערבי בישראל היום, וראש ונשיא לחמולת אל-זועבי המפורסמת, אותה חמולה ערבית
תקיפה וענפה שהיא היחידה בישראל אשר הצליחה לצאת ממלחמת השחרור שלמה ללא כל פגע, –
כאשר באו ואמרו לי כי גם סייף אל-דין זה נסחף בגל ה"ירידה" שתקף לאחרונה
את ערביי ישראל והריהו מבקש לעזוב את הארץ ולעבור לאחת מארצות ערב, הייתי בטוח
שזוהי אך מהתלה בלתי מוצלחת שמפיצים על חשבונו, או עלילת שוא שאויביו טופלים עליו
כדי להבאיש את ריחו.
גם כאשר ראיתי במו עיני, שחור על גבי
לבן, את העתק מכתבו לשלטונות בענין זה, קשה היה לי להאמין למראה עיני.
הדבר פשוט לא יתכן, אמרתי בלבי... וכך
נמצאתי מיסב עמו ב"דיוואן" (חדר האורחים) רחב הידיים שלו, רפוד השטיחים
היקרים ועטור עציצי צמחים נדירים. הרצל בזקנו
ההדור ובמבטו הרציני והעמוק השקיף עלינו מתמונתו שתפסה את המקום המרכזי בקיר
ה"מזרח" של ה"דיוואן", ד"ר ויצמן, בן-צבי ובן-גוריון
נבטו בנו מיתר הקירות, וסייף אל-דין פרש לפני את יריעת חייו...
מה יהא
בסופו של דבר, היתנו לסייף אל-דין להגר מישראל לארצות ערב או יעכבו בעדו בדרכי
שדולים ופיוסים? מאחורי הפרגוד של חוגים מסוימים בצמרת מפא"י וההסתדרות שמעתי
אומרים כי "היה לא תהיה זאת בישראל"... נשיא המדינה, מר יצחק בן-צבי, הזוכר
לסייף אל-דין חסד נעורים מימי ידידותם הותיקה עוד בטרם היותו לנשיא, קרא אליו לא
מכבר את מיודענו סייף לשיחת רעים ממושכת בארבע עינים, ונקל לשער על מה היא נסבה...
לקריאה נוספת:
