"...
בקיצור: באנו אל מזרע בשרב הגדול של ערב פסח. אם אתם רוצים לראות חן כפר ומשפחה, ראשית נחת,
כמעט קצת שובע, של איכרים נחים מעמלם ואווירה אמתית על כניסת חג, מה אני אומר: של התקדש
חג, ראו את השומר הצעיר בחג באהלו. באנו
למזרע ומצאנו כל אוירו של הקיבוץ ספוג מה שמכונה היום "תודעה ישראלית". לקראת הסדר צויירו שנים עשר המזלות וסמלי
השבטים והגדי התמהוני מחַד־גַּדְיָא ופסוקים מן המקרא וחוברה, כמובן, הגדה. פה ושם נעשה נסיון, ועתים מאמץ, ליצוק חדש בישן,
אבל — בינינו לבין עצמנו – מי זוכר ומי יזכור כל אלה מול "מַה נִּשְׁתַּנָּה"
פשוט כאפיקומן או מול הפאתוס המעורר לב של "וְהִיא שֶׁעָמְדָה"? בקיצור:
גם תיקוני הנוסח אינם מועילים הרבה. בליל
הפסח — אין ברירה — נשבה במזרע רוח יִשְׂרָאֵל סָבָא. אנחנו, האורחים, לא הצטערנו
עליה וסברה כי גם איש במזרע לא הצטער.
ישבנו
בחדר האוכל המרווח של מזרע, הגג היה קרוע לנוף לילי, יכולנו להקשיב להגדה ובעת
ובעונה אחת לקרוץ אל הלילה ולהשיח עם הכוכבים, ולא שבעו העינים מראות... מופיע
נוער על הבמה, הילוכו ביישני כלשהו, דיבורו לא מאושש ועיניו זכּות. אלף חן יצוק בהיסוס הזה ובכל תנועה מתנועותיו
ובכל הפיות הקטנים המסלסלים במקהלה של במת מזרע "דְּזַבִּין אַבָּא".
שתי פסקאות מהמאמר "בדרכי הכפר באביב", מאת א. יותם, שפורסם בעיתון "דבר:
עיתון פועלי ארץ-ישראל" [– מיסודו (ועורכו הראשון) של בֵּרל כַּצנֶלסוֹן –
עיתונה של "ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל"], ביום ששי, כב בסיון תשי"ז, 21 יוני
1957, עמוד 8.
ראו עוד, שם למטה, מתחת למאמר
הנ"ל, וכאן להלן, הכתבה "עולים חדשים מטיילים בארץ" [ראו קטעים נבחרים ממאמרו של זאב וילנאי "הטיול בארץ כערך חינוכי"]:
לקריאה נוספת, רושם וידע, על
"ישראל סבא", ראו 259 תוצאות החיפוש (נכון להיום) באתר "פרוייקט בן-יהודה": "מיזם התנדבותי שעוסק ביצירת מהדורות אלקטרוניות של נכסי
הספרות העברית, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה (פרוזה, שירה, מסות,
מאמרים, עיון, תרגום ומילונים), אשר מוגשת לציבור באתר אינטרנט, חינם וללא
פרסומות."
