מתוך נימוקי השופטים לפרס ירושלים:
"מילונו של אַבְרָהָם
אֶבֶן-שוֹשָן הוא מזה עשרים שנה הכלי אשר בעזרתו נהג התלמיד, המורה וכל מי שרוצה
לדעת עברית ולהשתמש בה כראוי, לעמוד על משמעויותיהן של המילים ועל שימושן
הדקדוקי. בשקידה ובתבונה אסף המחבר את
אוצרה של העברית הנהוגה בימינו בכתב ובדיבור, על מכמניה השאובים ממקורותינו
הספרותיים, על חידושיה ועל המלים הזרות שחדרו אליה, מלשון השירה ועד המלים הפשוטות
ביותר, וערך אותם מלאכת מחשבת. אַבְרָהָם
אֶבֶן-שוֹשָן השכיל וניסח לראשונה בתולדות המילונאות העברית בצורה מדויקת ונכונה
את מובנם של שמות צמחים וענייני טבע ושל מונחים מתחום הטכניקה, המדע
והאומנויות. – – זכותו הגדולה של אֶבֶן-שוֹשָן שהבין את המהפכה אשר באה על הלשון עם תחייתה, ושמי שהעברית היא לשונו היומיומית
ולעיתים היחידה, זקוק למילון מסוג חדש אשר כלל לא נתנסינו בו, ושהיה צריך לייצרו יש
מאין כמעט". – –
מתוך נימוקי השופטים לפרס ישראל:
"אַבְרָהָם אֶבֶן-שוֹשָן
נתפרסם בציבור העברי בארץ ובתפוצות בשל מפעלו המילוני הגדול, החדשני ורב
ההיקף. כבר בראשיתו, עם צאת הכרך הראשון
של "מילון חדש" בשנת תש"ח, הפתיע בחדשנותו, והתברר, שאין כאן עוד
מילון עברי, אלא מהפכה בשדה המילונאות העברית.
אֶבֶן-שוֹשָן סלל דרכים חדשות בדרכי עריכת המילון, הקיף עצמו בחבורה של
יועצים מלומדים, לשם דיוק ההגדרות המקצועיות ובהירותן – – באוצר המילים כלל אֶבֶן-שוֹשָן
לא רק את אוצרות הלשון העברית מן המקרא, מלשון חכמים, מן פיוט ומימי הביניים, אלא
גם דלה את מילים וצירופי הלשון, שנתחדשו והמתחדשים בתקופתנו, במיוחד מיצירותיהם של
סופרים ומשוררים, ואף מן הסלנג לא משך ידו.
– – מילונו של אֶבֶן-שוֹשָן
הנהו מפעל חלוצי רב-ערך, שהטביע את חותמו על המילונאות העברית ושינה את פניה.
– – עושרם ודייקנותם
של מילוני אֶבֶן-שוֹשָן עשו להם שם בחיי העם בישראל ובתפוצות, אשר שום מפעל מילוני
אחר לא זכה לו. הם נתקבלו כאסמכתה בענייני
משמעותן וצורתן של המלים העבריות, כתיבן ונטיותיהן. מילוניו הריהם תרומה נכבדה ומתמשכת להתפתחות
הלשון העברית ולהרחבתה.
– – בשנת השלושים למדינת ישראל, שהיא גם שנת השלושים לראשית מפעלו המילוני, אנו שמחים להמליץ על
הענקת פרס ישראל לחבר האקדמיה ללשון העברית, אַבְרָהָם אֶבֶן-שוֹשָן"
הנ"ל הועתק מדש עטיפת המילון שברשותי (7 כרכים) / מהדורת...
לקריאה נוספת:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה