מתוך אנציקלופדיית "אוצר ישראל" (1907-1913):
במאה האחרונה נתחללו
תוארי הכבוד ע"י השפעתם המרובה, עד כי כל מי אשר בשם רב יכונה מתואר גאון,
והרבנים הגדולים מתוארים: גאון גדול, גאון מפורסם, רבן של כל בני הגולה, המאור
הגדול, ומאור הגולה, ותוארים מופלג חריף ובקי ניתן לכל תורני. עד שנעשו התוארים לחוכא וטלולא בפי המשכילים
כערטער וי"ל גארדאן. גם התואר Reverend לקחו לעצמם אפילו המגידים והחזנים והמוהלים ומסדרי גיטין וקידושין
באמריקא ובאנגליא. וכבר נשאו ונתנו בזה
הרבנים בתשובותיהם אם נכון לתאר בתוארים מופלגים ונפרזים או שיש לחוש לחנופה
ולהרחיק מדבר שקר. הרב ר"ע אייגר לעת
זקנתו נסה לצמצם בתוארים ממה שהיה כותב ולא עלתה בידו, מפני שהרבנים שהשיב להם על
שאלותיהם, חשבו להעדר כבודם ולזות שפתים אם החסיר להם התואר גאון. אך הרשד"ם כותב שעכ"פ אין להוסיף
בתוארים שאין נהוג בזמננו (חלק אה"ע סי' ס"ה). ור' חזקיה די מדיני בספרו שדי חמד מביא פסקי דינים
ע"ז (ח"א אות ח' כלל ק"מ, אות כ' כלל קנ"ז).
הערות והפניות:
1. הקישורים המוטמעים,
כמובן אינם במקור, אלא תוספת שלי.
2. את הערך הנ"ל
כתב יהודה דוד אייזענשטיין.
3. בעניין רבי עקיבא אייגר (1761-1837). א) בוויקיפדיה, בפרק
"פטירתו" נכתב שבצוואתו ציין את הנוסח המדויק שיש לחרוט על גבי מצבתו כדי למנוע
כתיבת תוארי כבוד שלא היו לרוחו בחייו. ב) בעזרת ערך הרב באתר
"דעת" ואיזכור המכתב לבנו אברהם (משנת 1833), מצאתי בוויקיפדיה את
ההקדמה לשו"ת הרב אייגר. ראה שם פסקה
רביעית: "והא
לכם לשונו הזהב מירח כסליו תקצ"ג החיים והשלום לבני וכו' מה"ו אברהם
נ"י... אבקשך, שלא להעתיק השאלות שלום אלי אשר
באו בראש השאלות, כי אמרתי אני בלבי תמיד על דברת התוארים שנהגו גבן לכתוב... וכ"כ
קצה נפשי בהם עד שקבלתי עלי שלא להביט בם ולא לקראותם, על אחת כמה וכמה בל אחפוץ
בם בדבר הנדפס אשר עומד לימים רבים, פן אהי' לבוז בעולם האמת, וע"כ בראש הספר
ובכל מקום אשר תזכיר את שמי אל תרבה בתואר, ודי בתואר הרב שהוא רגיל לכל יושבי
כסאות...".
4. כשחיפשתי להטמיע
קישור ל- "חלק אה"ע סי' ס"ה" לרבי שמואל די מדינה (הרשד"ם), מצאתי שמדובר בטעות
דפוס, ומדובר ב- חלק אבן העזר סימן סג. את
המקור הראשון מצאתי באתר "ספריא".
מקור נוסף מצאתי ב- שו"ת
מהרשד"ם, באתר HebrewBooks,
עמוד 261 (ראה שם בשורות הראשונות בעמודה השמאלית). לבסוף, כשחיפשתי בגוגל: "מתאר אותו בתארים זרים שאינם עתה בזמנינו", מצאתי איזכור לזה בעבודתו של פרופ' יעקב
שפיגל על הרשד"ם, עמוד 36: "יג. בעניין התארים". פרופ' שפיגל מציין, שב- שו"ת
חיים שאל להחיד"א גם כן כתוב סימן סה, ומתקן שם בהערה 249: "לפנינו
הוא בסי' סג".
5. בעניין שני המקורות מהספר "שדי חמד", הגעתי לחלקי-הספר השונים ב- HebrewBooks דרך ערך הספר בוויקיפדיה, כנ"ל. כלל קמ נמצא בחלק ב, אך לא צרפתי קישור, כיוון שכנראה עקב תקלה בסריקת הספר, אחרי עמוד 444 (כלל קלה), מופיע עמוד 451. כלל קנז נמצא בחלק ג, עמודים 240-243.
6. ראה
מאמרו של חיים מיכל מיכלין (1867-1937), באתר "פרוייקט בן יהודה" על רבי חיים חזקיאו מדיני (1833-1904).
7.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה