פורסם: ביום חמישי, 23 לפברואר 2012 / עודכן: ביום רביעי, 17 לדצמבר 2025
תשובה: האלוף דוד מרכוס David Marcus
/ "מיקי סטון" / "Mickey Stone" – נולד ב- 1901 בניו יורק. נהרג מאש כוחותינו ב- 1948, באבו-גוש. מקום מנוחתו: בית הקברות (הצבאי) של West Point Academy.
"ב־28
במאי, יום נפילת הרובע היהודי, מונה דוד מרכוס למפקד חזית ירושלים... לרגל מינויו
זה הוענקה לו דרגת אלוף, והוא היה הראשון לקבלה בצה"ל הנולד, שהיה אז בשלבי
ארגונו הראשוניים כצבא סדיר (קודם לכן לא נשאו המפקדים הבכירים דרגות). בפקודת מטכ"ל (י"ט באייר ה'תש"ח,
28 במאי 1948) נקבע כי: "האלוף סטון מתמנה למפקד חזית ירושלים ולפקודתו יעמדו
חטיבת עציוני, חטיבת הראל והחטיבה השביעית..." (וויקיפדיה).
ב- 31 למאי 2009, עליתי לקברו (כ- 75 ק"מ צפונית למנהטן). בדף מידע ל- סיור רגלי בבית הקברות,
נמצא קברו של האלוף מרכוס בין קבריהם של 42 אישים מפורסמים (בשנת 2025 הוא מס' 19 מתוך 28):
40.
Col. David “Mickey” Marcus ’24, investigated gangsters, served at Pearl Harbor
and Normandy, helped draw up the German and Italian surrender documents and was
chief of the War Crimes Division at the Nuremberg Trials. In 1948, with U.S.
permission, he became the first Israeli general and was killed on the last day
of the Arab-Israeli War. Actor Kirk Douglas portrayed him in “Cast a Giant
Shadow.”
קטעים מ- ועל הסרט (1966) "הָטֵל צֵל עֲנָק"
(Cast a Giant Shadow), המבוסס על הביוגרפיה
של מרכוס:
להלן, ראו מדקה 04:05
הסרט מבוסס על הספר: Cast a Giant Shadow: The Story of Mickey Marcus Who Died to Save Jerusalem, מאת Ted Berkman. הספר יצא לאור לראשונה
בשנת 1962. בשנת 1965 יצאה המהדורה
הראשונה של הספר בעברית: האלוף: ביוגרפיה של הקולונל דוד ("מיקי") מרכוס. תרגם: שמשון אבידל. הוצאת "עם הספר". עיצוב העטיפה: אבשלום מרגלית. כריכה קשה.
279 עמודים. "מעין
הקדמה", נכתבה ע"י דוד בן-גוריון (1886-1973), שדה בוקר, 21.4.1965.
מידע נוסף:
West
Point Rites Honor Hero Commissioner / Col. 'Mickey' Marcus

"נקראנו לחזית המרכז כדי להלחם על הדרך לירושלים. בן-גוריון היה זרז בלתי נלאה להילחם על ירושלים כדי שזו, והדרך אליה, יהיו מחוברים למדינה... הוא מינה את מיקי מרכוס (הוא האלוף מיקי מרכוס, איש צבא יהודי-אמריקני, שהתנדב לשורותינו) למפקד העליון של המבצע ואת יגאל אלון לסגנו. הכרתי את מרכוס מהגליל, אפילו חלקתי עמו חדר כמה שבועות. הוא היה אדם חביב ומקצוען; אנשינו למדו מניסיונו וידיעותיו ברצון...
השבמחקמרכוס היה שותף לכל התיכנונים... התיכנון היה די קפדני. לא היינו רגילים ל"התקפה מותנית"... את זה למדנו ממרכוס.
יום-יומיים לאחר מכן נהרג מרכוס... באמצע הלילה הוא לקח שמיכה ויצא החוצה. הלילה היה די סוער. כשהוא עוטה את השמיכה הזאת, הוא ענה באנגלית לשאלת הזקיף: "מי שם?" וזה ירה בו למוות; שוב אחד מתעתועי המלחמה - לוחם מיוחד במינו נהרג בשגגה".
מתוך הספר "לתת ולקבל: פרקי זכרונות אישיים" / מולה כהן.
הוצאת הקיבוץ המאוחד, הדפסה שניה, יולי 2000.
עמודים 129, 132.
נכון להערב, המקור הנ"ל והמיוחד (עוד דיווח על האלוף מרכוס, מנקודת מבא אישית, של חבר לנשק)... לא מופיע בוויקיפדיה.