שבת, יג תשרי
תש"ף, 12 לאוקטובר 2019
עיינתי בשבת בספרו/יומנו
של יהודה דוד אייזנשטיין (1854-1956) "אוצר זכרונותי: קורות תולדותי ומקרי
יום ביומו" (יצא לאור בניו יורק, מרחשון תר"צ, נובמבר 1929): "זכרונות מדברי הימים לבני
ישראל באמריקא מעת בואי לנויארק בשנת 1872, והשקפה לאחור מהישוב הראשון של היהודים
באמריקא בשנת 1654 ואילך". [ספרו של
אייזנשטיין, הוא מהמיוחדים בספרייתי; וכן 2 סיפורי "היכרותי" עמו (1990,
2006), ברוך ה'].
עמוד 76:
1892 אוקטובר 12 – ביום השבת היה חג זכרון ארבע מאות שנה להתגלות הארץ החדשה ע"י
קריסטופר קולומבוס, בעצם היום הזה בשנת 1492.
היהודים כמו כל אזרחי הארץ קראו עצרה בבתי כנסיות לחוג היום ברנה ותפלה
ותודה לה', והיהודים הוסיפו להזכיר נשמת קולומבוס כמו ביום הזכרת נשמות בימים
טובים שלנו, והדרשנים נשאו דבריהם על מאורעת היום.
בתי העיר מקושטים בדגלים ועל כולם תתנוסס תמונת קולומבוס לכבודו...
ששה ימים רצופים חגגו אנשי נויארק את החג הזה, ואין קץ לכל ההוד וההדר והתפארת.
... והארץ ההיא לא נקראת על שמו, כי אם על שם איש פוחז וריק אמריקא
וועספוציוס...".
"כל שהיה
צריך בשביל שהיבשת תקרא על שמו, היה קצת פוליטיקה בינלאומית, זיוף ראיות
היסטוריות, ובעיקר – לא להיות שם
ראשון." (ע"פ מאמר "מכון דוידסון" שע"י מכון ויצמן).
ביום שני 14
לאוקטובר, יערך בשדרה החמישית במנהטן, זו השנה ה- 75, המצעד המסורתי-ססגוני – Columbus Day Parade
– לציון אותו גילוי מפורסם.
לקריאה נוספת:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה