"מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב מִצָּפוֹן וּמִיָּם"

יום שני כ"ב תשרי תש"ף, שמיני עצרת / שמחת תורה.  אמרתי את פרקי התהלים היומי (בזכות אשתי, מאז שהתחתנו), בהם את פרק ק"ז, אותו אני משתדל לומר גם כל ערב שבת, לפני מנחה.

"בהרבה מקומות אומרים "הודו" בכל ערב שבת קודם מנחה, לבד כשחל יום טוב או חול המועד בערב שבת" (מתוך סידור "תפלת כל פה").

בספר "אמרי אמת", כותב המחבר רבי אברהם מרדכי אלתר (היה השלישי באדמור"י גור): "שהבעש"ט ז"ל תיקן לומר הודו בערב שבת קודש". [את זה מצאתי בעזרת ה- "התקליטור התורני" (DBS גרסה 16)]

"הפרק מדבר על ארבעה שיצאו מצרה לרווחה, וצריכים להודות לה', כי בעונש חטאם היו בצרה, ובחסד אלקים נצלו, ומהראוי לשבח ולספר בפני הרבים" (תיאור מקדים על תוכן הפרק, כפי שמופיע בתחילת כל פרק בספר התהלים שלי).

שלשת הפסוקים הראשונים בפרק ק"ז בתהלים, הינם:

"הֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.  יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי ה' אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד צָר.  וּמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב מִצָּפוֹן וּמִיָּם".

את פסוק ג' תרגמו במכון-ממרא לאנגלית (ע"פ JPS 1917 Edition):

And gathered them out of the lands, from the east and from the west, from the north and from the sea.

אני מעריך שעד היום קראתי את פרק ק"ז יותר מ- 500 פעמים... אך רק הפעם שמתי לב, שלכאורה, במקום "דרום" כתוב "ים" (ו- "ים" בדר"כ שווה "מערב"), וזאת למרות שאני משתדל, ולפעמים מצליח (כנראה לא מספיק), לקרוא בעיון ובתשומת לב למילים ולתוכן.

אחייניתנו (20), שהייתה הכי קרובה, כאשר העליתי את התמיהה, קלעה לפירושו של עמוס חכם, כפי שמצאתי לאחר מכן ב- "דעת מקרא" (הספר הראשון שהיה נגיש לי): "ים כאן הוא דרום על שם ים סוף, שהוא בדרומה של ארץ ישראל".

לא נחה דעתי.  חיכיתי לרגע שספר תהלים "מקראות גדולות" יהיה נגיש לי, כדי לקרוא מה כתבו על זה הפרשנים הקלאסיים.

רש"י:

(נראה שלרש"י אין שום פירוש והערה על הפסוק.  מפתיע?!).

מצודת דוד:

ומים - מאיי הים.

רד"ק, לשמחתי, גם מסביר מדוע נעדר "דרום":

 ... וזָכַר מהפאות מזרח ומערב וצפון ולא זָכַר דרום, כי הוא מעט הישוב מכל הפאות מפני חום השמש, ולא ילכו באותה הפאה בסחורה אלא מעט. ופירוש וּמִיָּם, אותם שעוברים דרך ים מארץ לארץ ישיבם האל יתברך לארצם בשלום...

אבן עזרא אומר דברים דומים:

... הזכיר מזרח ומערב כי כן היישוב מן הקצה אל הקצה והזכיר מצפון כי שם כל היישוב ולא הזכיר דרום בעבור חום השמש אין שם יישוב בראיות גמורות וטעם ומים יורדי הים כי היורד כתוב מהארבעה הנזכרים וכן הוא מזכיר יורדי הים ואחר כן כתוב יודו לה' חסדו...

מלבי"ם:

ומים, היינו מאיי הים, ודרום לא חשב כי אין ישוב בדרום.

בשלב זה השתמשתי ב- "פרוייקט השו"ת" (גרסה 20+), כדי למצוא מקורות נוספים.  "בכל המאגרים" מופיע צמד המילים "מצפון ומים" 32 פעמים.  אחד מהם הוא פסוק י"ב בספר ישעיהו פרק מ"ט: "הִנֵּה אֵלֶּה מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וְהִנֵּה אֵלֶּה מִצָּפוֹן וּמִיָּם וְאֵלֶּה מֵאֶרֶץ סִינִים".

נראה שהפרשנים על פסוק זה (בישעיה), תמימי דעים ש- "ים" זה צד מערב, ולא כפי שפרשו בתהלים.

רש"י:

מארץ סינים - מארע דרומא.

מצודת דוד:

ומים - מפאת המערב.

רד"ק:

ומים - הוא המערב.

מארץ סינים - הוא הדרום כמו שתרגם יונתן מארע דרומא, כי הסינים שוכנים שם, והסינים הוא מבני כנען...

מלבי"ם:

... ואלה גולים צפון ומערב, באים מצפון ומים.

מקורות נוספים, מוסיפי מידע, מפרוייקט השו"ת:

ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תסט:

הנה אלה מצפון ומים אלו שנתונים במקומות רחוקים באספמיא

רד"ק תהלים פרק סה ו

מִבְטָח כָּל קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם רְחֹקִים... כאילו אמר: קצוי ארץ וקצוי ים, והם איי הים, וכן (שם קז, ג): מצפון ומים, רוצה לומר ומאיי הים, כי מַעֲרָב זכרוֹ.

מהרש"א חידושי אגדות מסכת ברכות דף נד עמוד ב

... והוא ענין שמספר בו ארבע הצריכין להודות... ואמר מארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים היינו משאר ד' גליות מד' מלכיו' כמפור' בב"ר וז"ש ממזרח הוא מלכות מדי שהוא במזרחו של ארץ ישראל מצפון הוא מלכות בבל שהוא בצפונו של ארץ ישראל ממערב ומים הוא מלכות יון ומלכות ארם שהם במערבו של ארץ ישראל ולכך נקט מערב ב' פעמים ולא נקט כלל רוח דרום שאין באותו רוח מד' מלכיות אבל התחיל בגאולת מצרים שהיא גאולה ראשונה והיא בדרומה של א"י...

ב- "התקליטור התורני" (DBS גרסה 16) לא מצאתי מידע חדש.

לסיכום: 1) התעניינתי עם אנשים סביבי, חלקם מבוגרים ממני, הקוראים את הפרק הזה בקביעות, כנ"ל.  נראה שאף אחד לא שם לב לזה שצד דרום לא מצויין בפרק ק"ז.  2) נראה שדעתו של עמוס חכם במיעוט.  מעניין לדעת מה אסמכתאותיו.  3) מעניין אותי למצוא מקורות, כדי ליישב את הסתירה, לכאורה, בפרשנות שני הפסוקים.  4) נראה שהמהרש"א נוגע בכל מרכיבי העניין (ואידך זיל גמור): א) מתייחס לדרום הארץ.  ב) מסביר למה לא מצויין צד דרום בפסוק.  ג) מסביר למה "נקט מערב ב' פעמים".  יפה מאוד.  ברוך ה'.