כבוד שר החינוך, שומע? כאן האזרח הקטן, עבור...

ביום רביעי, ה- 3 ליולי 2019, לקראת פתיחת שנה"ל תש"ף, שלחתי לשר החינוך השר פרץ, ולצוות משרדו, את האימייל להלן:

שלום לכבוד שר החינוך, סגנו, וצוות המשרד,

(בנוסף לכבוד השר, כותבו באימייל, בעלי התפקידים הבאים, בהנהלת המשרד (שבשמותיהם אני נמנע מלנקוב כאן): סגן השר, מנכ"ל המשרד, "מנהלת אגף בכיר דוברות תקשורת והסברה, יועצת למנכ"ל ומנהלת תכניות הסברה", והאגף לפניות ותלונות הציבור – info@education.gov.il).

נראה שיש בציבור ויכוח, האם שנה"ל הבאה עלינו לטובה היא שנת תש"פ או תש"ף?

האקדמיה ללשון העברית מעדיפה את תש"ף; ובמו-אזניי שמעתי מפיו של אבשלום קור, ש- תש"ף היא אכן צורת הכתיבה הנכונה.

אם תש"ף היא הצורה הנכונה והמועדפת... מדוע באתר משרד החינוך ופרסומיו אתם כותבים תש"פ?

(ראו לדוגמא > מהלך שנת הלימודים התש"פ (לוח החופשות)).

לפי אתר האקדמיה:

האקדמיה היא המוסד הפוסק בתחום הלשון העברית, והחלטותיה בענייני דקדוק, כתיב, מינוח ותעתיק שנתפרסמו ב"רשומות" מחייבות את מוסדות המדינה.

מדוע, אם כן, שתהיה סתירה בין פרסומי משרד החינוך, להחלטות האקדמיה?

אולי כדאי שתתקנו את הראוי תיקון ותצאו בהנחיה רשמית לבתי הספר, מהי צורת הכתיבה הנכונה, והמועדפת עליכם?

ראוי שמחנכינו ואזרחי מדינת ישראל ילמדו לכתוב את הצורה הנכונה.

אגב, נראה שגם בוויקיפדיה מעדיפים, משום מה, את תש"ף.

לתגובתכם – אשמח.

רוב תודות,

<עד כאן תוכן פנייתי>

עברו מאז 114 יום, שהם 3 חודשים ו- 22 יום, אך לא זכיתי למענה כלשהו... ואני מתקשה להבין איך מתיישבת התנהלות והתעלמות השר והנהלת משרדו, מפנייתי... עם סיסמתם החיובית ומפיחת התקוות: "להאמין, לאהוב, להצטיין".

 

בכתבה באתר Ynet מספטמבר 2014, נכתב כבר לפני 5 שנים:

המדינה מרבה להצהיר על כוונתה לפעול נגד חברות שלא עונות לפניות לקוחות.  עם זאת נראה כי הכללים שבהם היא מחייבת את החברות אינם חלים עליה עצמה.  לראיה אפשר לציין לא מעט ניסיונות להתקשרות עם המדינה – מבלי לקבל מענה.

אז מה עושים? אחת הטכניקות היא להתקשר ישירות ללשכת השר או המנכ"ל, שם תמיד יש מענה, לא בגלל שדואגים לכם – אלא בגלל שדואגים לשר.

ומה בן גוריון היה אומר על זה? החוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) נחתם על ידו בשנת 1958, אך עדיין לא הופנם.  החוק מחייב עובדי ציבור להשיב לבקשות שבתחום סמכותם בתוך 45 ימים.  החוק אינו נוקט סנקציה של ממש נגד מי שלא השיב בתוך פרק זמן זה, אך קובע כי בהיעדר מענה, רשות שלא טרחה להשיב, תידרש להוכיח כי פעלה כדין.

היעדר תשובה לפניותיכם מהווה גם עבירה משמעתית...

לפחות בתיאוריה, נקבע בתקנון שירות המדינה (תקשיר): "נתקבלה פנייה מאיזה פונה שהוא, חייב העובד, שעליו מוטל לטפל בנושא, לתת תשובה עניינית תוך 14 יום לכל המאוחר מיום קבלתה... אם אין העובד מסוגל לתת תשובה תוך פרק הזמן האמור, תישלח תוך 14 יום תשובת ביניים, בציון הזמן המשוער למתן תשובה עניינית... בתשובת הביניים על העובד לציין מה הוא המועד שבו יכול הפונה לצפות לתשובה...".

המציאות כמובן, רחוקה מכללים אלה כרחוק מזרח ממערב, אך עצם קיום הוראה זו מאפשר לכם לפנות לנציבות שירות המדינה בתלונה נגד עובדי ציבור שנמנעים מלהשיב, ולקוות שלפחות משם תקבלו תשובה.

לאחר פרסום רשימה הזו, אנסה, בלי נדר, להתקשר למשרד החינוך כמוצע לעיל... להפנות את תשומת לבם לאימייל ששלחתי... ונראה מה יוליד יום.  אולי גם אנסה לפנות, באימייל (אין לי זמן לטלפונים, ובטלפון קשה לתעד), גם לנציבות שירות המדינה, ולנציבות תלונות הציבור.

עדכונים, ו/או מענה ממשרד החינוך, אפרסם, בלי נדר, בתגובות, להלן.

לקריאה נוספת:

-         חובת רשות ציבורית לתת תשובה מנומקת לפנייה של אזרח ("כל זכות")

-         תשובות למגוון שאלות נפוצות למעוניינים להגיש תלונה לנציבות תלונות הציבור ("מבקר המדינה")