ברכה לשנת ה'תשפ"ז

"וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ" (פרשת קרח, במדבר יז כג).  אונקלוס: "וְאַפֵּיק לַבְלַבִּין וַאֲנֵיץ נַץ".  מבאר ה- "כלי יקר":

"והנה פרח מטה אהרן וגו'.  רמז כי לא למראה עיני האדם ישפוט ה', כי אם נראה אחד עץ יבש בלי לחלוחית מים תורה וחכמה – הקב"ה מפריחו... ויכול להיות שמשם נמשך המקור שכל מה שהיה במקדש היה מלבלב ועושה פירות... ובזכות שכהנים זריזים הם, כגמול ידו השיב לו להצמיח שקדים שיש בהם משמעות לשון שקידות ומהירות... וטעמו של דבר שכל הִנֵּה לשון זריזות הוא וכל מה שהאדם עושה בזריזות ודאי הוא שמח בעשייתו."

"וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ" (פרשת ראה, דברים טז יד).  מבאר רש"ר הירש:

"כל הרגלים קרויים "חגים" על שם ה"חוג" הלאומי המתאסף לפני ה' במקדשו.  אולם חג הסוכות (ה)קרוי בייחוד בשם חג... חל בזמן האסיף המסייע באופן טבעי להתבדלות היחידים; ומשום כך חג זה אמור לעורר ולבטא יותר משאר כל הרגלים את תודעת ההתקשרות הלאומית הנובעת מהתורה המשותפת.

חדוות היחיד בחייו לפני ה' והגילה בהרגשת קירבתו היא מצוה הנוהגת בכל החגים... שכל חג קורא לשמחה... מכאן ששמחת היחיד תימצא רק על יסוד תחושת הכלל הלאומי, כדרך ששלום הכלל הלאומי יתגשם רק בשמחת החיים של כל היחידים... ולמדנו מכאן שמצות שמחה איננה תלויה במקום ובזמן של המקדש אלא בכל זמן ובכל מקום חייב אדם לשמח את עצמו ואת בני ביתו... על ידי הנאות שונות המשמחות את הלב."

דוד המלך ע"ה אומר (תהלים נב י): "וַאֲנִי כְּזַיִת רַעֲנָן בְּבֵית אֱלֹהִים".  מלבי"ם: "שהזית הוא רענן תמיד ועלהו לא יבול." רד"ק: "ואהיה כזית רענן שלא יִבּוֹל עלהו לעולם, כי כל השנה עַלֵּי הזית רעננים ולחים."

תשפ"ז (בגימטריה) = 787 =

וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ = וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ = זַיִת רַעֲנָן

יהי רצון שנזכה להיות, השנה ובכל שנה, "מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן" שהיה כדברי הִלֵּל (משנה אבות א יב) "אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם".

יהי רצון שנזכה, נשכיל ונתברך בדעת-תורה ובמעשים טובים בכל התחומים, כמו שאמר שלמה המלך ע"ה (משלי ג ו): "בְּכׇל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ".  מצודת דוד: "בכל דרכיך" – בכל עניניך"... בבריאות איתנה ועם פרנסה טובה.

יהי רצון שנזכה לפריחה ושמחת-חיים, לבלוב ורעננות, סיפוק והנאה מכל ובכל מעשה ידינו בחיים האישיים בכלל עם-ישראל.  איש איש עם התכונות והכישרונות המיוחדים לו... וכל אשר נעשה – נצליח.

"אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק.  וַיְחַזֵּק חָרָשׁ אֶת צֹרֵף מַחֲלִיק פַּטִּישׁ אֶת הוֹלֶם פָּעַם אֹמֵר לַדֶּבֶק טוֹב הוּא וַיְחַזְּקֵהוּ בְמַסְמְרִים לֹא יִמּוֹט (ישעיהו מא ז)

"בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ... וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שׇׁרָשָׁיו וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבֹא חֹם וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי" (ירמיהו יז ז-ח) "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ" (תהלים א ג).

"הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ" (מיכה ו ח)

לְשָׁנָה טוֹבָה נִכְתַּב וְנֶחְתַּם לְאַלְתָּר לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם

יְהִי רָצוֹן שֶׁיְּמַלֵּא ה' כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבְּנוּ לְטוֹבָה

אָמֵן