מדד החיים הבריאים

להלן ציטוט מחוברת: "מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי 2016" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו ביום שני 12 למרץ 2018.  החוברת (20 עמודים), כוללת את תמצית הממצאים (המסמך המלא):

"איכות חייו של אדם תלויה בגורמים רבים כגון בריאות, קשרים חברתיים, אמון, עבודה, הכנסה, תחושת ביטחון ועוד. ככל שצרכיו של אדם על פני ממדי החיים השונים מקבלים מענה ראוי, כך משתפרת איכות חייו. 

בהמשך להחלטת ממשלת ישראל מאפריל 2015 (החלטה מס' 2494) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעדכנת את מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי בתחומים: איכות התעסוקה, ביטחון אישי, בריאות, דיור ותשתיות, חינוך, השכלה וכישורים, רווחה אישית וחברתית, סביבה, מעורבות אזרחית וממשל, רמת חיים חומרית, פנאי תרבות וקהילה וטכנולוגיות מידע".

הממשלה החליטה – מערכת מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן (אפריל 2015 / ניסן תשע"ה).

בפרסום הנ"ל (ובעצם כבר בדצמבר 2017), מודיעה לנו המדינה, לראשונה, על מדד שנות החיים הבריאים הצפויות מהלידה... העומד, נכון לשנת 2016, על 65.1 בקרב נשים ו- 65.4 בקרב גברים.  נשים צפויות לחיות 77% משנות החיים ללא בעיה בריאותית המפריעה בתפקוד, וגברים - 81%.

תוחלת החיים – היא מרכיב מרכזי באיכות חיים ובקיימות, ומשקפת את מצב הבריאות של האוכלוסייה.  תוחלת החיים מושפעת מגורמים ביולוגיים, סביבתיים, חברתיים וכלכליים, והבדלים בתוחלת החיים משקפים הבדלים בבריאות ובסיכון לתמותה באוכלוסיות שונות.

שנות החיים הבריאים – הן מספר השנים שאדם צפוי לחיות ללא בעיה שמפריעה לו בתפקוד.  ההפרש בין תוחלת חיים בלידה ושנות חיים בריאים משקף את השנים שאנשים חיים לא בבריאות מלאה.

במסמך החשוב הזה כתוב:

"הכיוון הרצוי למדד הוא עלייה בתוחלת החיים, וכן עלייה בתוחלת החיים הבריאים".

"הכיוון הרצוי למדד".  רצוי למי?

יש לפרסם, מעתה ואילך, ולדבר בעיקר על "מדד החיים הבריאים", ופחות על מדד תוחלת החיים.  מטרת החברה חייבת להיות "חיים בריאים".  על כלל המערכת (הציבור ונציגיו) להתגייס, לפעול, להשיג, ולשמור על יעד זה, בכל האמצעים.  בלי נגיעות אישיות להפקת תועלת ההפוכה והמנוגדת להשגת תכלית זו, תוך פגיעה, חס ושלום, באוכלוסיית ישראל.  כן, על הציבור ונבחריו לפעול כנגד כל מציאות הפוגעת בהשגת התכלית.

"מדינת ישראל משקיעה בעיקר בטיפול ולא באבחון ובמניעה" (מרץ 2013)

מתי תהיה מדינת ישראל יצואנית השלום הגדולה בעולם? (מרץ 2018)

אין לשמוח בתוחלת חיים בעלמא, אלא בתוחלת שנות החיים הבריאים, ולעודדה.

זה, חייב להיות המדד!

בישראל, הולכים אנשים לעולמם מכל מיני סיבות ובדר"כ מדובר בשלל מרעין בישין.  ב- 2013 (ע"פ פרסומים, והתכתבות שהייתה לי עם הלמ"ס בדצמבר 2015), נפטרו בישראל 41,479 תושבים:

-         סיבת המוות השכיחה ביותר: סרטן, ואחריה מחלות לב.

-         עשר סיבות המוות השכיחות ביותר לשנת 2013 גרמו ל- 75% מכלל הפטירות באותה שנה.

מה עם הנפטרים "בשיבה טובה"? "מיתת נשיקה"? "סתם" מיתה בלי יסורין, או מיתות משונות למיניהן?  כמה כאלה יש? בכל הגילאים...

בחלק זעום מהמקרים "סיבת המוות אינה ידועה" (כשלא נודע ממה מת האדם, כשהסימנים או הסימפטומים אינם מוגדרים, ושום מחלה לא נקבעה).  ב- 2013, מתוך 41,479 נפטרים, נמצאו רק כ- 2,460 מקרים כאלה, אשר מהווים 5.9% מהפטירות (בכל הגילים).

המקור לסטטיסטיקת סיבות המוות הוא החלק המוקדש לכך בהודעת הפטירה אותה ממלא הרופא.

65 – זה לא הגיל הנכון לסיום החיים הבריאים במדינת ישראל, על הפוטנציאל הגלום בה.

לקריאה נוספת:

-         החלטות הממשלה (מנוע חיפוש)

-         מדדי בריאות ואיכות חיים בישראל 2008 (פורסם ע"י חברת "פייזר").  קובץ PDF

-         "תוחלת חיים בריאים" – Healthy Life Expectancy (תוצאות גוגל)

-         "תוחלת חיים מתוקננת למוגבלות" (גוגל)

-         תוצרי השנתון הסטטיסטי לישראל (הלמ"ס)

-         מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי (הלמ"ס)

-         יום הסרטן הבינלאומי: בישראל יותר חולים - ופחות מתים (ינואר 2018)

-         יהיה בסדר