לספרים היה תמיד חלק מרכזי בחיי... כמעריץ וכלקוח-עבר של איתמר לוי המוכשר (איתמר ביוטיוב), שמורים אצלי, עדיין:
הסימניה, עם הלוגו המפורסם (כ- 13 שנה לפני "סימניה")
ספרו: "מיומנו של מאתר ספרים" (ב- ULI וב- "סימניה")
...ודף
מידע מספר 101 שהופץ ב- 15 ספטמבר 2010, השמור בג'ימייל. הנושא
הראשי היה: הראי"ה
קוק (ראו דף מידע נוסף, בנושא אחר, מיולי 2019).
בדף פורסם גם אודות "צימר הספרים של איתמר" בכרם מהר"ל (ראו, "סוף שבוע בכפר": תיאור הצימר ותמונות באתר המופלא "הבית של עידה", כנראה
מדצמבר 2011
(אני מקווה שישמר לנצח ויתן השראה לעשייה מבורכת שכזו)... ומידע נוסף ב- "צימר לכל כיס: 10 הצימרים הכי טובים בישראל"):
אנחנו
שמחים להציג את 'צימר הספרים של איתמר': אשר נמצא על גג בית בכרם מהר"ל בהרי
הכרמל. יש בו חדר שינה, חדר קריאה, פינת
אוכל, מטבחון ושירותים. בחוץ יש מרפסת
גדולה מקורה עם כיסאות נוח ושולחן אוכל. בכל החדרים יש כאמור הרבה ספרים! הצימר
מתאים בעיקר לזוג, אבל יש אפשרות לאורח נוסף עם הוספת מזרון בחדר קריאה. יש ספרים בכל התחומים כמעט, קריאה, נוער, ילדים,
מדע בדיוני, היסטוריה, אמנות, יהדות, ביוגרפיות ועוד. מחירים = 500 ש"ח באמצע השבוע, 600
ש"ח בסוף שבוע [עם הנחה על כמה לילות].
את הספר, שאיתמר הוציא בהוצאה עצמית: "ספר זכרונות, חנות הספרים
של איתמר, 2000", בעריכת יגאל שוורץ, הוא פותח כך:
הספר מוקדש באהבה רבה
לכל לקוחותיי: לדיתה מכפר יהושע, לאבינועם מחיפה, לאריה מתל אביב, (ועוד 37 שמות
ומקומות, בהם גם בוכסי מבארי)... ולעוד אלפי לקוחות אחרים, אשר בזכות בקשותיהם
המשונות וסיפוריהם המרתקים והמרגשים, למדתי את כל מה שאני יודע.
מתוך הפרק הראשון:
ביום ה' 19.8.1993, דקותיים לפני חצות, בשעה שטיילתי עם כלבי
"בובי" ברחובות הסמוכים לנחל הירקון, בצפון תל אביב, החל הכל... צעדתי
בעקבותיו שקוע בהרהורים. אין אדם מושל
בהרהוריו. נכנסים הם ויוצאים כרצונם. לפעמים הרהור דבק בהרהור והופך למחשבה, לעיתים
מחשבה מצטרפת למחשבה והופכת לרעיון... לספרים היה תמיד חלק מרכזי בחיי... דומיית
לילה ירדה על תל אביב... התיישבתי ליד המחשב.
ראשית, ידעתי, עלי למצוא שם לשירות החדש.
שם קולע אשר יעביר מיד תחושה של ספרים ישנים ואהובים. הצירוף "ספר זכרונות" עלה בדעתי תוך
שניות. מיד הרגשתי כי זהו השם המתאים
ביותר... אחרי השם בא תורו של הלוגו.
רציתי סמל שיתן הרגשה נעימה של געגועים לעבר. פקדתי על מחשבי לצייר אליפסה, ולמלא אותה בצבע
חום מוקה. במרכז האליפסה באותיות שחורות
ובניקוד ילדותי כתבתי "ספר זכרונות".
מתחת, באותיות קטנות יותר, נכתב "ספרי ילדים משומשים"... בבסיס
האליפסה ציינתי את השנה 1993. יום יבוא
והשנה 1993 תיתן הרגשה של משהו ישן... חשבתי לשלב איור מתוך ספר ילדים מוכר, איור
שיעביר אותנו לעולמות קסומים. אולי מתוך
"הנסיך הקטן", אולי מתוך "נילס הולגרסון". לבסוף, לאחר חיפושים והתלבטויות, החלטתי לצייר
לבדי. אחזתי בעכבר המחשב, והחלקתי אותו כה
וכה. כך נולדה הציפור המוזרה המסוככת
בכנפיה על הכתוב...: "אם אתם מחפשים בנרות ספר מסוים, כל ספר, אנחנו נמצא
אותו בשבילכם"...
ההצעה והשירות של איתמר מזכירים לי את כרטיס הביקור שלי אי-שם
בתחילת שנות ה- 2000 (מצונזר מעט):
צמד המילים "עולמות קסומים" מזכיר לי את אחד הספרים היותר מיוחדים ומעניינים באוסף הספרים שלי, ההולך ומצטמצם לאיטו: The dictionary of imaginary places (ULI), מהדורת 2000, ISBN: 0-965-036634. כרך עב כרס בן 755 עמודים, בכריכה רכה, הכולל
יותר מ- 1,200 ערכים ויותר מ- 220 מפות ואיורים (בשחור-לבן):
ינואר 2025: הפוסט של בית אריאלה והודעת הפרישה של איתמר, ו- 218 תגובות (נכון להיום). // ינואר 2026: בשיחה קצרה שלי עם איתמר (אוטוטו בן 70),
הצטערתי לשמוע שהצימר שרד רק מספר חודשים. קיים מחסור חמור של אנשים ומקומות מעוררי השראה.
התנחמתי בעובדה שאיתמר נשמע טוב, ואיחלתי לו בריאות טובה ועיסוקים מחזקים.
חלק מאוצר הספרים שלי, בימיו הטובים והקצרים, 2007-2011. תמונת הסלון – לב הבית, בדירת ה- 50 מ"ר
אי-שם. ברוך השם.
מעניין, תודה
השבמחק