פרוטוקול
בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
בפני כב'
השופט דוד חשין, נשיא
עמודים
12-15:
על חשיבות ההנמקה אמר פרופ' זמיר, בספרו הסמכות המינהלית,
כרך ב (נבו הוצאה לאור, תשנ"ו 1996) - את הדברים הבאים :
"כמה מעלות טובות להנמקת החלטות מינהליות. ראשית,
ההנמקה דורשת מחשבה סדורה והגיונית. לפיכך הצורך לנמק מוביל לביקורת עצמית של
המחליט. ביקורת כזאת, אגב ההנמקה, מקטינה את החשש מפני החלטות שרירותיות או שגויות...
ההנמקה, כמו השימוע, תורמת למערכת היחסים הראויה שבין הרשות המינהלית לבין האזרח
במדינה דמוקרטית, שכן יש בה כדי להקהות את התחושה של שרירות שלטונית" (שם,
בעמ' 897-898)...
... סבירותה של החלטה מינהלית נבחנת על רקע סבירותו של ההליך
שקדם לקבלתה. "תקינות ההליך היא תנאי לתוקפה של ההחלטה המינהלית. כאשר ההליך
שקדם לקבלת ההחלטה המינהלית הוא בלתי תקין, עשויה ההחלטה להיפסל מטעם זה בלבד, גם
אם הרשות היתה מוסמכת לקבל את ההחלטה ואף הפעילה שיקול דעת ראוי" (פרופ' ד'
ברק-ארז, משפט מינהלי כרך א (תש"ע- 261).
בנסיבות אלה, ומשהחלטות המרב"ד, ועדת הערר ורשות הרישוי בעקבותיהן לא
נומקו כנדרש ובאופן המאפשר ביקורת שיפוטית עליהן, סבורני כי צודק המערער בטענתו כי
נפל בהן פגם המצדיק את התערבות בית המשפט.
... אחת התכליות העומדת בבסיס חובת ההנמקה קשורה בטעמי
ביקורת. פשיטא, שהחלטה שאינה מנומקת אינה מאפשרת ביקורת: לא על ידי מקבל ההחלטה
בדיעבד, לא על ידי הממונה על מקבל ההחלטה ולא על ידי בית המשפט. על כן, "על
הרשות המינהלית חלה חובה לפרט את הנסיבות ולבאר את הנימוקים שהביאו להחלטתה. זאת
אלא אם כן קיים טעם שלא לעשות כן.... למעשה חובת ההנמקה אינה אלא שם כולל לשתי
חובות משנה : האחת, החובה לנמק את ההחלטה המינהלית. השניה, למסור נימוקים אלה לידי
האזרח..." (אליעד שרגא ורועי שחר, המשפט המינהלי – עילות ההתערבות, הוצאת שש,
התשס"ח 8002- , בעמ' 743). שהרי "... באין גילוי הנימוקים אין לעותר במה
להיאחז : 'עם ספינקס אי אפשר להתווכח'" (כדברי כבוד השופט לנדוי (כתוארו אז)
בבג"ץ 2/79 אל אסעד נ' שר הפנים, פ"ד לד1 513 ,505(
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה