על "שוֹלֶם" וחברים

יום חמישי 21 לנובמבר 2019.  אני חולף בבוקר על-פני "חברה לעבודה" (Coworker, באנגלית), שאומרת לי בחטף ובטון חריג ולא אופייני לה בכלל, שהיא רוצה לדבר איתי.  היה נשמע כאילו היא בתחושה שאני מתחמק ממנה, או לא רוצה לדבר... אך לא היא, והופתעתי.

הטון החריג והלא אופייני הזכיר לי פתגם המיוחס לרבי שמעון אבן גבירול (1021-1058)... ומופיע בספר "אורחות צדיקים" (תוכן מפורט באתר "דעת") / שער שתים-עשרה, שער הכעס:

"ואמר החכם:

כשתרצה ל(הת)חבר עם אדם – הכעיסהו;

ואם יודה לך האמת בשעת כעסו – התחבר לו; ואם לאו – עזוב אותו".

בהמשך, כתבתי לה (בשעה 1351):

לא רוצה לריב אתך, חס ושלום; ולא אוהב לראותך כה מתוסכלת.

אחר כך, דיברנו, שיתפנו, הבהרנו... ועשינו "שוֹלֶם".  ברוך ה'.

למחרת, ערב שבת, תוך עלעול בעיתוני השבת... נחו עיניי על טורה השבועי של אמילי עמרוסי: יחד כל הדרך: 20 מחשבות על החברות הכי טובות שלי" (עמוד 75 במוסף שישבת של "ישראל היום").

לפי אתר "ישראל היום", נראה שהטור פורסם יום קודם (יום חמישי 21 לנובמבר, בשעה 1459) – כשעה וקצת לאחר ששלחתי לחברה את דברי הפיוס שלי.  צירוף מקרים מעניין.

קראתי, ואני "קצת" מקנא.  אין לי חברים (במובן העמוק והאמיתי של המילה), וזה מצער מאוד; אבל, אני משתדל להיות חבר טוב לאחרים.  אני מתעניין באמת בשלום אחרים, קשוב ושמח לעזור.

העניין גם מזכיר כמובן את המלצתו של יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה: "וּקְנֵה לְךָ חָבֵר" (מסכת אבות א ו); ולא אתעכב על זה כעת.

"מתעניין באמת"

אחד הדברים הטובים שלמדתי מ- אדם ברוך, והוא מחזק אותי יום-יום, הוא הלקח מאחד מסיפוריו, בספרו המיוחד "בתום לב: גן השבילים היהודי-ישראלי המתפצל. שפה, מוסר, תרבות, משפט, תורה, סוד, דרך ארץ", שער אחד-עשר, עמוד 243... לא לשאול אדם: מה שלומך? מה העניינים? מה קורה? מה חדש? הכל טוב? – "אלא אם כן התכוונת להיות שותף ממש לסבלותיו ולמטלותיו ולשאת איתו את משאותיו הכבדים".

אני משתדל לברך אנשים בברכות מסורתיות, כגון: "בוקר טוב", ולהתעניין בשלומם באמת.  אני לא מסתפק כשעונים לי "ברוך ה'", אלא מתעניין ושואל ומבקש עוד אמירה אישית כלשהי, כגון: ברוך ה', מצויין.  ברוך ה', ככה-ככה; ומשתדל, כשאפשר, לעצור רגע, לשבת, ולהקשיב לשני, ולא כלאחר-יד.  כשאני פוגש מישהו יקר, ואין לי זמן להתעכב, אני מרגיש החמצה.  צד אחר למטבע, זו העובדה ששיתופים יוצרים אינטימיות, ויש אנשים שזה מפחיד אותם.  שיתוף כזה, עם בני המין השני, מובן ומסובך כאחד.

לקריאה נוספת 1:

-         אני רוצה שלום, אתה רוצה שלום: שלום ביהדות זה לא מה שחשבתם (הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ), 1974)

-         שלום זכר (וויקיפדיה)

-         שער החברים (פתגמים נוספים המיוחסים לרבי שלמה אבן גבירול)

לקריאה נוספת 2: עוד דברים שלמדתי וחוויתי בשבוע שעבר:

-         שמעתי לראשונה על ד"ר יאיר זיינפלד (1958–1884)

-         ראיתי לראשונה את הסרט הקצר והמיוחד "הספרים המעופפים של מר מוריס" (קישור לסרטון בן כ- 15 הדקות, ביוטיוב), בהמלצתה של החברה-לעבודה הנ"ל.  קודם ראיתי הסרטון, ואחר-כך קראתי עליו.  נראה שמצאתי פרשנות אחרת לסיפור.  כמה מילים על הספר ב- "סימניה".