למה יש ריח כלור במי-השתייה בפתח תקווה?

יום שלישי 29 לספטמבר 2020, סביבות שעה 1400.  לאחר כמה שבועות(!) של ריח כלור לא-שיגרתי במי-השתיה, פניתי סופסוף לתאגיד "מיתב".  ליידע אותם... לשאול למה זה קורה... לברר פרטים... ללמוד למה צריך להוסיף כלור למי-השתיה... 

הנציגה, ראוי לציין, הייתה סבלנית ואדיבה.  אך דבר ראשון, בלי לברר פרטים, אמרה, בניסיון לגלגל את האחריות מהתאגיד המים והלאה, שאולי בעיית הכלור נובעת מתשתיות הבניין?! מאגרי-מים וכד'?! אמרתי לה שבניגוד לשכנים אחרים, אנחנו מקבלים את אספקת המים ישירות מהקו העירוני, וזה לא עובר (כמו בדירות אחרות) דרך מערך המשאבות ומאגרי המים של הבניין.

הנציגה הציעה לשלוח דוגם.  תוך כשעה קיבלתי טלפון חזרה, שנעשתה בדיקה, ו- "הכל בסדר".  אמרתי לה, מה בסדר?! הריח החריף במים מעיד שמשהו ממש לא בסדר.

ביקשתי לראות את תוצאות הבדיקה, ונעניתי בשלילה: "אנחנו לא נוהגים לשתף את הציבור בנתונים".  "למה?" תהיתי בהפתעה.  "למה שלא תהיה שקיפות בין נותן השירות לתושב? למה ליצור מצג של הסתרה? אנחנו הרי חיים באותה עיר, ב- "אותה סירה"; למה העויינות הזו?".

הנציגה אמרה: "טוב. אני אבדוק"... ואחרי כמה דקות חזרה אליי ואמרה שקיבלה אישור להעביר לי הפרטים.

לקח להם שלשה (3) שבועות לכתוב לי מכתב באימייל, ובו ביום – יום שני 19 לאוקטובר 2020, שעה 1621 – להשיב לי כדלהלן:

במענה לפנייתך מיום 29.9.2020 אתכבד להשיב כדלהלן:

1.    כללי המים, אשר אנו פועלים על פיהם, קובעים כי האחריות של אגידי המים חלה על תשתיות המים והביוב הציבוריים בלבד.

2.    במענה לפנייתך... נבדקה איכות המים בתשתית הציבורית, בנקודת דיגום הקרובה ביותר אל הנכס.

3.    להלן תוצאות הבדיקה והשוואה לתקנות משרד הבריאות:

4.    יודגש כי תוצאות הבדיקה תקינות.

המים המסופקים על ידי מיתב איכותיים וראויים לשתיה. 

בברכה,

ראש תחום פניות הציבור

 

"בנקודת דיגום הקרובה ביותר אל הנכס"? איפה? למה לא לציין את המיקום?

ב- 23 למאי 2016, בבדיקה עצמאית שעשינו במאגר המים העליון של הבניין; לאחר שהמים מהקו העירוני מגיעים למאגר התחתון ודרך מערכת המשאבות והצנרת בת 20 השנה, עולים 7 קומות למאגר העליון... נמצא ריכוז כלור של 0.05 מג"ל (לעומת 0.49 מג"ל כדלעיל) ו- עכירות של 0.40‎ יח' (לעומת יותר מפי 2 בבדיקה בספטמבר 2020).

איזה מים יותר "איכותיים וראויים לשתיה": אלו ש- "מיתב" סיפקה במאי 2016 או אלו ש- מיתב סיפקה בספטמבר 2020?

על-פי תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי-שתיה), תשל"ד-1974, סעיף 6א: חיטוי מים תק' תש"ן-1989... נראה שיש חובה להכניס חומר חיטוי למי-השתיה, כאילו המים מזוהמים בחיידקים דרך קבע?!

ספק יחטא באופן קבוע ורצוף את מי השתיה שהוא מספק, באופן שהמים יכילו כלור פעיל בריכוז שלא יעלה על 0.5 מיליגרם לליטר ולא יפחת מ-0.1 מיליגרם לליטר, או ריכוז שווה-ערך של חומר חיטוי אחר שאישר המנהל.

בכתבה ב- "גלובס" (פברואר 2017): "האיומים שיכולים להפוך את מי השתייה למסוכנים", אומר פרופ' אבנר עדין, מהנדס ומומחה עולמי בתחום המים, שכיהן בעבר כיו"ר ועדת עדין הציבורית לעדכון תקנות איכות מי השתייה, שמונתה על-ידי משרד הבריאות... שהמקום הראשון במפת האיומים המרכזיים על מי השתייה בישראל, שמור לחיידקים שעלולים לגרום לזיהום המים:

"במשרד הבריאות, שתפקידו להיות כלב השמירה, רוב התקציבים מופנים לפתרון של בעיות רפואיות ולא למניעה.

איום נוסף קשור לחיטוי המים, שמטרתו לקטול חיידקים: "מכניסים למים חומר חמצון חזק, בין היתר כלור, שפוגע בחיידקים, אבל החומר הזה עלול להתרכב עם חומרים אחרים במים וליצור תוצרי לוואי.  אלה כוללים ריח לא טוב ועד חומרים אורגניים שבטווח הארוך עלולים לגרום למחלות.  יש מקום בישראל לשפר את הדברים הללו ולבדוק חומרי חיטוי אחרים, אלטרנטיביים לכלור, כפי שארצות-הברית וקנדה למשל בודקות כיום.

כשמפלחים את מקורות המים העיקריים לשתייה בישראל, מגלים שלכל נתח בעוגה יש את הבעיות הפוטנציאליות הנפיצות שלו.  כ- 60% ממי השתייה, ממפה פרופ' עדין, הם מים מותפלים, ואילו מי תהום מהווים את החלק הארי של שאר העוגה.  לפני עידן ההתפלה, מי התהום סיפקו שני שלישים ממי השתייה ואילו הכנרת סיפקה שליש.

לזיהום האדיר בגוש דן יש כמובן חלק בכך... החומרים שהתגלו בחלק מהאתרים הם מסכני חיים של ממש, כגון חומרים מסרטנים ומתכות כבדות ורעילות... "המים בגושי הזיהום הגדולים שנמצאו בגוש דן מאוד מזוהמים והזיהום זוחל כיום לכיוון הרצליה ותל-אביב", מבהיר פרופ' עדין.

אם מטרת הכלור לחטא את המים מחיידקים ולמנוע זיהום, האם המים שסופקו בספטמבר 2020 (ואולי עדיין) מזוהמים יותר, רגישים יותר, מהמים שסיפקה "מיתב" במאי 2016?

ואם כן, מדוע? מה מקור המים שאנחנו שותים? איך אפשר לדעת את זה? מי-גשמים, בארות, תהום, מותפלים, קולחין?

בפברואר 2017 אמר פרופ' עדין, ש- "הזיהום זוחל כיום לכיוון הרצליה ותל-אביב".  האם יתכן ש- 4 שנים לאחר מכן – פברואר 2021, הזיהום הגיע גם לפתח תקווה?

מריח הכלור, שלא היה ניכר, עד ספטמבר 2020, נראה, לכאורה, שהמים מאז מזוהמים יותר, ולכן כמות הכלור שתאגיד המים "מיתב" שם לכאורה במים, גבוהה יותר מבעבר... עד שהריח דולף ומגיע לברז בדירת הצרכן הפרטי.

כך או כך, תוצאות הבדיקה מעידות על רמות גבוהות וגבוליות של כלור ועכירות ברשת הציבורית.  מה צריך לקרות/לעשות כדי שרמות הכלור והעכירות תרדנה?

ע"פ נתוני הלמ"ס לסוף 2019 גרו בפתח תקווה 247,957 תושבים.  ע"פ תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי-שתיה), תשל"ד-1974, תדירות הדיגום והבדיקות במערכת אספקת המים בפתח תקווה, אמורה להיות, לפי גודל האוכלוסיה 200,001 עד 250,000, כדלהלן:

-         בדיקות מיקרוביאליות: 5 פעמים בשבוע, 4 דגימות בכל בדיקה.

-         בדיקות עכירות: פעם ב- 3 חודשים, 4 דגימות בכל בדיקה.

ע"פ סעיף 11ב... "בעת נטילת דגימת מים לבדיקות מיקרוביאליות... יבדוק הדוגם נוכחות חומר חיטוי פעיל במים וריכוזו".

שאלה נוספת: למה כל-כך קשה למצוא את תוצאות הבדיקות הללו באתר תאגיד המים? למה אין קישור בולט בעמוד הבית של אתר התאגיד?

באמנת השירות של "מיתב" מוזכר המושג "שקיפות מלאה".  בעמוד "שאלות בנוגע לאיכות המים", אין קישור לתוצאות הבדיקות.  בעמוד "מידע ודוחות", במשפט הראשון כתוב: "אנו שמחים להעביר לידיעתך תמצית מידע על פעולות התאגיד לשנת 2016 בתחומי שירות הלקוחות...", אך גם שם אין קישור לתוצאות הבדיקות. 

באתר משרד הבריאות, מצאתי (גם זה לאחר חיפוש וחקירה) את מערכת המידע "המים שלי – מערכת מקוונת להצגת נתוני איכות מיהשתייה בישראל".

תחת "איכות המים ביישוב שלי", הגעתי לפתח תקווה.

בסוג בדיקה, ניתן לבחור בין 2 סוגי בדיקות: כימיה ומיקרוביולוגיה... ולכל בחירה, ניתן לבחור מרשימת "נקודות דיגום".  הרשימה לא מסודרת, ואי אפשר למיין אותה, נניח, לפי שכונה וכתובת.  חבל שאי אפשר פשוט להקליד כתובת, ושהמערכת תדע לתת את מיקום נקודות הדגימה הקרובות ביותר, ואז קישור רלבנטי וממוקד יותר, לתוצאות הכי עדכניות.

בעיה נוספת: מה עוזר לי לדעת תוצאות בדיקה בנקודה X או Y, מעבר לכביש או בקצה הרחוב, כשאינני יודע האם קו המים בו בוצעה הבדיקה, הוא קו המים ממנו אנחנו שותים?

ברוב הרשימות, לא מפורסמות תוצאות הבדיקה, אלא רק "נמוך מרמת הסף המדווחת ע"י המעבדה".  במיעוט הבדיקות כם מצויין נתון ספציפי.  מתי מחליט משרד הבריאות לפרסם נתון ספציפי ומתי לא? גם זה לא ברור.

דוגמא (קישור לעמוד)

בתחתית הטבלה כתוב: "תוצאות בדיקות כימיות: יוצגו נתונים משלוש השנים האחרונות, החל מספטמבר 2014"... ופה מוצגות תוצאות רק מתאריך אחד, האחרון?? מלפני כ- 14 חודשים???

 

לקריאה נוספת:

-         איכות מי השתייה בישראל – המצב המצוי מול הרצוי (2013)

-         הזיהום בחופי ישראל: ''ישפיע בוודאות על איכות מי השתייה שלנו'' (21.2.2021)