‏הצגת רשומות עם תוויות שבויים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שבויים. הצג את כל הרשומות

יום שני, 15 באוקטובר 2012

נמצאה גופת החייל הנעדר מָגְ`דִי חַלָבִּי



בסוף חודש ספטמבר 2012 נמצאו שרידי גופתו של מג'די, שנעדר מאז חודש מאי 2005.

ב- 24 לאוקטובר 2011, כשבוע לאחר חזרתו מהשבי של גלעד שליט, פניתי לרב הראשי לישראל, וביקשתי לברר מדוע נוסח הרבנות הראשית לתפילה לשלום השבויים והנעדרים, הנאמרת בבתי הכנסת מידי שבת, איננו כולל את מג'די? במה שונה היעדרותו של מג'די מהיעדרותו של גיא חבר?

הרב לא הגיב לפנייתי.

הפנייה הראשונה נעשתה דרך אתר הרבנות הראשית. ובסיום ההקלדה, אף קיבלתי הודעה: "פנייתך נשלחה בהצלחה".

27.11
יצרתי קשר עם לשכת הרב; שם אמרו שהם לא קיבלו את פנייתי.
שלחתי שוב.

28.11
קיבלתי אישור "נתקבל" באימייל.

5.12
ראש לשכת הרב הראשי מגיב לפנייתי.  הרל"ש לא מתייחס לפנייתי המרומזת, לכלול גם את מג'די חלבי בתפילה.  באשר ליהונתן פולארד, אומר הרל"ש:  "... מדינת ישראל הכירה בו באופן רשמי כסוכן, ומשכך, ראוי הוא להכלל יחד עם מי שנשבו בעת מילוי תפקידם הביטחוני למען עמנו וארצנו".

עוד באותו יום כתבתי לרל"ש:
"... נראה שלא עניתם לי כראוי...; אולי תואילו לקרוא, שוב, ובעיון את פנייתי... ולהשיב לי? ברשימה של הרב, חסר חייל אחד ויחיד, המוכר כנעדר ע״י צה״ל; מדוע הוא אינו נכלל בתפילה?"

14.12.2011
הרל"ש כותב, שנוסח התפילה נערך מעט אחרי היבחרו של הרב מצגר לרב הראשי לישראל (אפריל 2003), ומג'די חלבי נעדר משנת 2005.
עוד כתב הרל"ש: "על מנת לערוך את השינויים בנוסח תפילת "מי שברך לשבויים והנעדרים", עלי להוועץ בעוד מספר רבנים, בטרם אציע את השינויים שעליהם כתבת להרב הראשי לישראל".

25.2.2012
עברו 73 ימים, שהם כחודשיים וחצי.
אני כותב ללשכת הרב, ומזכיר שאני מחכה לתגובה.

22.3.2012
עברו 150 יום, שהם 4 חודשים ו- 27 יום, מיום הפנייה הראשונה שלי, מה- 24 באוקטובר 2011.  התקשרתי ללשכה... והגעתי למנהלת הלשכה, שאמרה שתביא את פנייתי למי שאמור לטפל בה.

28.3.2012
הרל"ש כותב לי: "אבקש סליחתך על שעברו כבר שלושה חודשים ועדין אין לי מענה לשאלתך בנוגע לשינוי נוסח תפילת מי שברך"... והרל"ש מוסיף שיבדוק זאת "מיד אחרי חג הפסח".

12.10.2012

כמעט שנה תמימה מאז הפנייה הראשונית שלי.
... ומאז אמרה מנהלת הלשכה שתעביר פנייתי, עברו 205 יום, שהם ששה חודשים ו- 21 יום... ומענה אין!



יהי רצון שנדע בהקדם מה עלה בגורלם של שאר החיילים, ולא נצטרך את התפילה.

לקריאה נוספת (הענף לאיתור נעדרים של צה"ל):
"חלל שמקום קבורתו לא נודע , הינו לוחם צה"ל אשר קיימות לגביו עדויות מהימנות כי נהרג בקרב, אולם לא ידוע מקום הטמנת גופתו".

שנשמע בשורות טובות, בבריאות. אמן.

יום שני, 24 באוקטובר 2011

מי ראוי להיכלל בתפילה לשלום שבויי ונעדרי צבא ההגנה למדינת ישראל (צה"ל)

אף על פי שבאתר "הענף לאיתור נעדרים" (אית"ן) של צה"ל, ישנה רשימה ברורה של ששה (6) חיילים... נדיר שבתפילה לשלום הנעדרים והשבויים, יוזכרו כל הששה. למה?!

יש מי שיגיד, ובדר"כ בלי לדעת אפילו בכמה נעדרים באמת מדובר, שזה טירחא דציבורא... אע"פ, שקריאת ששה שמות אורכת כ- 13 שניות בלבד!!
ואם 13 שניות זה טירחא דציבורא... אז יש בתי כנסת שאומרים את התפילה בלי להזכיר שמות!
(מה גם ש- "טירחא דציבורא" לא תמיד מתאים לכל מה שהינו, לכאורה, טורח הציבור!)

בנוסח הנפוץ, אומרים: "מי שברך אבותינו... הוא יברך... את נעדרי צבא הגנה לישראל ושבוייו, ובהם...";
... כאילו אומרים, יש הרבה שבויים ונעדרים... וזה טירחא דציבורא לפרט את כ-ו-ל-ם... ולכן, נציין רק 6 מתוך המי-יודע-כמה...!
אבל... ברוך ה', אין רשימה אינסופית של נעדרים, ובסה"כ מדובר על ששה (6) חיילים (נכון ל- 24 לאוקטובר 2011).

אז מה הבעיה עכשיו... כשאנחנו יודעים שיש רק ששה חיילים?!?!?!?

כשהדגש הוא על שמות ששת החיילים הנעדרים, ופחות על נוסח התפילה, לפני ואחרי ציון השמות.

ששת החיילים הנעדרים (לפי סדר כרונולוגי) הם:

האם יכול להיות, שמג'די חלבי טוב להיות חייל צה"ל... אבל בגלל שהוא איננו יהודי... לא יתפללו לשלומו? אם טיעון כזה יעלה... הרי שמדובר באפלייה וגזענות לשמה, שאין הדעת סובלת אותה!!!

בזמן האחרון נראה שיהונתן פולארד, הי"ו... קיבל את התואר "שבוי" או "נעדר"... כששמו מוזכר בתפילה לשלום השבויים והנעדרים!!!
מילא, שינסחו תפילה לאנשים במצבו (אנשים שעברו עבירה בזדון ונדונו, ע"פ חוק, למאסר)... אבל להכניס אותו כשבוי??? ועוד במקום חייל צה"ל, שהוכר באופן רשמי ע"י הרשויות כנעדר???
פתאום אין כאן טירחא דציבורא???

איך אפשר בכלל, אם מבחינת מוסרית... ואם מבחינת "צדק"... להציב את יהונתן פולארד באותה קטגוריה כמו את רון ארד או גלעד שליט?
(תזכורת: יהונתן פולארד הופקר לגורלו ע"י ממשלת ישראל, כשזו מנעה את כניסתו למתחם השגרירות הישראלית בוושינגטון, בקטע הזמן הקריטי והגורלי ביותר... כשפולארד נזקק להגנתה של מדינת ישראל. האם אפשר למצוא איפשהו, התנצלות רשמית ופומבית של מדינת ישראל על שככה הפקירה אותו?).

הערב, 24 לאוקטובר 2011, העברתי פנייה לרב הראשי למדינת ישראל - הרב מצגר, דרך פניות הציבור באתר האינטרנט של הרבנות הראשית:

לכבוד הרב מצגר,

נושא הפנייה: נוסח התפילה לשלום שבויי ונעדרי צה"ל.


מדוע הרבנות הראשית לא יוצאת בנוסח רשמי, עדכני ומדוייק לגבי של התפילה הזו?


נאמר לי שהרבנות הראשית כן הוציאה נוסח מסויים, אולם להפתעתי (וחרדתי) לא מוזכרים בתפילה הזו, כל ששת נעדרי ושבויי צה"ל, כמפורט באתר הרשמי של צה"ל - בענף איתור נעדרים.


יש ששה חיילים המוגדרים שבויים או נעדרים (זה אחרי שמחקנו, את גלעד שליט, מהרשימה).


וכן, מדוע יונתן פולארד מוזכר בתפילה הזו? לכל הדעות, יונתן פולארד, איננו ולא היה חייל צה"ל, והוא איננו שבוי וגם לא נעדר!!!


מן הראוי היה שהרבנות הראשית למדינת ישראל, תצא בקריאה רשמית ונוסח תפילה אחיד (גם אם לא כולם יענו לומר דווקא את גרסת הרבנות), שיכלול את כל ששת החיילים... או, שלא יכלול אף שם... ויכלול גם, בנוסח ברור ומתאים, את פולארד.


לתגובת הרב אצפה,

בריאות וכל טוב,


בלי נדר, אם תתקבל תשובה מהרב... אפרסמנה.


יהונתן פולארד נדון, בארה"ב, למאסר עולם, בעוון ריגול.
בנובמבר 2011 ימלאו 26 שנה לישיבתו בכלא... ובישראל אומרים שזה לא צודק שהוא ישב כ"כ הרבה זמן???
איזה מסר רציני מדינת ישראל מעבירה (לעולם, לעצמה, ולעמה)... כשהביטוי "מאסר עולם" נשחק עד כדי כך, שאסיר שנשפט ל- 29 מאסרי עולם (על שסייע ברצח 30 בני אדם, במלון פארק בנתניה)... משוחרר אחרי תשע וחצי שנים בלבד (ראה ההסכם לשחרור גלעד שליט)!!!
או אולי, מדינת ישראל תרצה לטעון... אנחנו שיחררנו, בלב כבד, רוצחים עם הרבה דם על הידיים; אולי, גם פולארד יוכל עכשיו להשתחרר??

כנראה שיש מקרים ש- "לא בכל מחיר"... זה לא בכל מחיר!?!

וכשערבים עם כל-כך הרבה דם על הידיים משוחררים... מדוע לא ישוחרר, לדוגמא, עמי פופר?

אולי זה המקום להזכיר גם את יונה אברושמי, שישב בכלא 27 שנה, והשתחרר בינואר 2011.

ואם בענייני מרגלים ועונשים עסקינן...
אולי ראוי גם להזכיר, איך מדינת ישראל התייחסה ומתייחסת למרגלים:
מרקוס קלינגברג - קלינגברג נידון לעשרים שנות מאסר (שוחרר ב- 2003). רק לאחר שריצה עשר שנות מאסר פורסמו בעיתונות פרטים על הפרשה. אחרי שש עשרה שנות מאסר ומאבק מתוקשר, הוא שוחרר למעצר הבית, שהיה כמעט בתנאי כלא, חייב אותו לממן מכיסו את השמירה עליו.
מרדכי ואנונו - נחטף לישראל, נשפט, והורשע ואנונו בבגידה ובריגול חמור. ב-11 שנות המאסר הראשונות, שהה בבידוד מוחלט. סיים לרצות את מלוא עונשו - 18 שנים בכלא, ושוחרר מהכלא ב- 2004, תחת הגבלות קיצוניות, ביניהן נאסר על ואנונו לשוחח עם אזרחים זרים או עם עיתונאים, וכן נאסר עליו ולצאת מהארץ.
(לקריאה נוספת: "פרשיות ריגול בישראל")

כנראה שגם בישראל "לא בכל מחיר"... זה לא תמיד בכל מחיר!?!
ונראה שגם במדינת ישראל... יש לפעמים פרינציפים ועקרונות (אם כי לא תמיד באופן פרופורציונאלי). 

קצת צניעות לא תזיק לעם במדינת ישראל, ולראשי המדינה.

יום שלישי, 18 באוקטובר 2011

כמה שווה שבוי ישראלי?

זו פעם שלישית שראש הממשלה בנימין נתניהו עושה עסקאות עם טרוריסטים (ראו טבלת 12 העסקאות האחרונות).

הנה נוסח המעודכן (תשרי ה'תשע"ב) לתפילה לשלום השבויים והנעדרים.

תקציר אירועים:
במרץ 2006, כתשובה לשאלה: "איך תיראה המדינה שתשאיר מאחריך?" אומר רה"מ אהוד אולמרט: "זו תהיה מדינה שכיף לחיות בה. שאנשים לא רק יאהבו אותה, אלא גם יאהבו לומר שהם אוהבים אותה".

ב- 25 ביוני 2006, נחטף גלעד שליט. ב- 28 ביוני יוצא צה"ל למבצע "גשמי קיץ" בעזה... שמטרתו, ע"פ דברי רה"מ אהוד אולמרט: "יש לנו מטרה אחת, להחזיר את גלעד". פרס: "כניסה למו"מ תהפוך את חאלד משעל וחבורת הרוצחים למנצחים".
המבצע נכשל!!! גלעד לא הוחזר ארצה בעקבות המבצע!!! 

ב- 12 ביולי 2006, בעקבות חטיפתם של אהוד גולדווסר ואלדד רגב (זכרונם לברכה)... פותח ראש הממשלה ב- "מלחמת לבנון השניה"... כשהמטרה המרכזית היא שחרור שני החיילים החטופים. המטרה הזו לא הושגה. הנזק היה עצום. אולמרט ושר הבטחון עמיר פרץ... הובילו את מדינת ישראל לכישלון חמור והפסד במלחמה.
חשוב להזכיר את נפילתם של בני אברהם, עדי אביטן ועומר סואעד (זכרונם לברכה), בנסיבות דומות, בגבול הצפון, באוקטובר 2000.
לקריאה נוספת, ראו "וועדת וינוגרד", שמצאה בין היתר: כשלים וליקויים חמורים בתהליכי קבלת ההחלטות ובעבודת המטה בדרג המדיני, בדרג הצבאי ובממשק ביניהם. כשלים וליקויים רציניים באיכות ההיערכות, המוכנות, ההתנהלות והביצוע של החלטות בדרג הפיקודי העליון בצה"ל, בעיקר בכוחות היבשה. כשלים וליקויים חמורים בהסתמכות על חשיבה ותכנון אסטרטגיים, הן בדרג המדיני והן בדרג הצבאי. כשלים וליקויים חמורים בכל הנוגע להגנה על העורף ולהתמודדות עם הפגיעה בו.

איך, לעזאזל, יתכן, שאף אחד מראשי המערכת (המנהיגים?) לא הועמד לדין בעקבות רצף הכישלונות והמחדלים הללו?
אין אחראים???

איך אפשר לוודא ולבטוח שהלקחים הופקו... ואירוע כזה לא יחזור על עצמו?

 האם אפשר, לכל הפחות, לוודא שמי שהיה בראש המערכת וכשל, לא יחזור לתפקד בתפקיד כה בכיר בעתיד?

בשנים האחרונות, ממחזרים בפוליטיקה הישראלית, כמעט, את אותו זבל!
דיייייי!!!!!!!