טרור בשירות "משטרת ישראל" ו- "המדינה"

השבוע, כשהעליתי זכרונות מ- "פינוי עמונה, 2006"... נחשפתי לתמונה מזעזעת, שלא ראיתי בעבר – אזרח ישראלי, בחור יהודי, צעיר, מושלך מהחלון, כאילו היה חפץ... לכאורה, ע"פ העדויות מהמקום, ע"י שוטרים מ- "משטרת ישראל".

לתמונה המלאה

(צילום: בועז אופנהיים)

לא יכולתי שלא להיזכר בתמונות הלינץ', שביצעו ערבים טרוריסטים, בשני חיילי מילואים של צבא ההגנה למדינת ישראל, באוקטובר 2000.  באחת התמונות נראים הערבים משליכים את אחד החיילים מהחלון (אולי כבר מת?!).

 

האם השוטרים הישראליים האחראים למעשה נתנו את הדין להתנהגות המזעזעת הזו? האם המפקדים שלהם, בכל שרשרת הפיקוד, נתנו את הדין על המעשה?  האם ההנהגה נתנה את הדין?

חסכתי מעצמי ומכם... תמונות מדממות, משני האירועים.

אם מתסכלים היטב בתמונה מעמונה... נדמה לי שרואים שראשו של היהודי, כבר מדמם... לאחר מהלומות קשות שספג מהשוטרים, בתוך הבית?!

בספר "ישעיהו ליבוביץ': על עולם ומלואו. שיחות עם מיכאל ששר" (עמ' 82-83), נשאל פרופ' ליבוביץ':

כלום אינך מגזים כשאתה משתמש בביטוי "יהודו-נאצי"? אתה באמת מאמין שאנחנו עלולים להידרדר עד לממדים של הנאצים?

ליבוביץ' עונה:

כשאומה )בלשון הנאצים - 'הגזע') ועוצמתה הממלכתית נעשים ערכים עליונים, אין עוד מעצורים למעשי האדם.  מנטליות זו רווחת גם בקרבנו... לא הקימונו מחנות השמדה כמעשיהם במזרח, אבל מה נורא הדבר שאנו נאלצים להציג עובדה זו כמה שמבדיל בינינו לבין הנאצים?

מה ידע פרופ' ישעיהו ליבוביץ כבר ב- 1966 על פריון, שחיתות ופרוטקציה?

"השחיתות הכספית והכלכלית ‏(העלמת מס, הברחת מטבע, קבלת שוחד וכו'‏) איננה נגע פושה בגוף המשטר הכלכלי והחברתי הישראלי, אלא תכונה מהותית של משטר זה.  משטר זה מושחת מיסודו, באשר הוא פרזיטי: המשק ורמת החיים של האוכלוסיה - של 'השכבות הנכבדות ביותר' ושל המוני העם כאחד - אינם מושתתים על מאמצים והישגים ואינם מותנים בהם, אלא מקוימים בחסדם של מענקים, שילומים, מגביות, תרומות ונדבות וסובסידיות, שאותם מחלקים בעלי השררה לפני האינטרסים של ההחזקה בשלטון ולפי מידת קרבתם של המקבלים לשלטון.  האדם במדינה זו מתחנך להרגשה, שאין קשר בין כישרונו, יכולתו, מאמציו והשגיו בעבודה - מזה, ובין התגמול שהוא מקבל - מזה.  הוא מרגיש שלא הפעילות הכלכלית הכשרה - בין בעבודה פיסית או משרדית, בין במסחר, בין בפקידות, בין במקצוע חופשי וכו' - היא הבסיס להצלחה, אלא טובת ההנאה שאפשר להשיג על ידי השתלבות בשחיתות הכלכלית ובמנגנון הפרוטקציות המפלגתיות וההסתדרותיות - ומכאן רק צעד אחד אל המעילה והשוחד.  חברת השנור, חברה הנתמכת, מאבדת את קנה המידה המוסרי לגבי ההתנהגות הכלכלית־חברתית, ככל פילגש מוחזקת המאבדת את התחושה המוסרית".

מיכאל רז שטיינקריצר (קצין חקירות משטרתי לשעבר במחלקת הונאות במשטרה), אמר פעם על עניין אחר:

-         "המערכת לא מאפשרת לחקור באופן אובייקטיבי, אלא רק לטייח"

-         "רז... ממשיך להאשים את המשטרה: "היום מתנהגים שם בצורה עוד יותר גרועה. יש אנשים שנרצחים אבל במשטרה טוענים שהם התאבדו. הם עושים את כדי לסגור תיקים. יש המון מקרי רצח שלא מפוענחים ככה".

לקריאה נוספת:

-         "משטרת ישראל" של תחילת שנות ה- 60.  איפה טעינו?

-         האם "משטרת ישראל", היא ארגון הפשע הגדול במדינה?

האם "אנחנו" באמת יהודים "מאמינים"? [מי מפחד ממי?]

במחקר מקיף במיוחד שערך מרכז גוטמן, ב- 2009... ופורסם בינואר 2012; נמצא ש- 80% מהיהודים בישראל: מאמינים באלוהים (Ynet).

האם חשבתם פעם, בינכם לבין עצמכם, בכובד ראש, מה זה אומר? מה המשמעות של זה? מה היקף האחריות? במה זה בא לידי ביטוי?

אבל זו לא הנקודה שביקשתי להציף, ולא הדיון שרציתי לפתח. אלא...

נניח שאנחנו "באמת" אנשים "מאמינים", ואולי אפילו "שומרי תורה ומצוות"...;  אם נשים את כל פוטנציאל ה- ״סכנות״ הקיומיות המרחפות על מדינת ישראל, באופן ישיר או עקיף, מהרשימה להלן, על כף מאזניים אחת:

אירן, חיזבאללה, חמאס, בית המשפט הבינלאומי בהאג, אש"ף, ה- BSD, טורקיה... ותוסיפו לרשימה את כל מי שאתם רק רוצים.

ועל הכף השניה נשים את:

מצוות שמירת השבת והאיסור לחלל שבת.

האם נוכל להסתכל לעצמנו בעיניים, ולומר (באמת ובתמים) שחילול שבת (ע"י רשויות המדינה, לדוגמא: כמו הפעלת נמל התעופה הלאומי בשבת ומשחקי הכדורגל בשבת)... הינה סכנה פחותה לעם היהודי היושב בציון... מאשר כל האיומים האחרים?

אחת מעשרת הדברות, היא: "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ.  שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ.  וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ.  לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ" (שמות כ')

"... וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם; מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ.  שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַה'; כָּל הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, מוֹת יוּמָת" (שמות ל"א)

" לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל-בְּהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ, כָּמוֹךָ" (דברים ה')

ותראו כמה "אנחנו" (ונבחרי הציבור "שלנו") מתעסקים עם "אויבי ישראל" (הגוים)... ולא משקיעים מספיק (אפילו לא את המינימום המתבקש, ולא את כמות האנרגיה הנדרשת), כדי לחזק את שמירת השבת ולמנוע חילולה.

איזה מסר מקבל בורא כל העולמים מאתנו, על התנהגות והתנהלות כזו?

מדוע הפצצה הגרעינית של אירן מפחידה אותנו יותר מאשר הסכנות בחילול השבת ההמוני (וה- "רשמי") במדינה הזו?

"וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק;  לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם.  לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן:    חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם... וַיִּתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם;  וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ.  בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ; הַלְלוּ-יָהּ" (תהלים ק"ה)

"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ; וְאֶת מִצְו‍ֹתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם... וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד... וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת.  וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי; וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְו‍ֹת הָאֵלֶּה, וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ, וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם, לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְו‍ֹתַי, לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי.  אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם... וְלֹא תִהְיֶה לָכֶם תְּקוּמָה לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם..." (ויקרא כ"ו)

ממי "אנחנו" מפחדים יותר, מהבורא יתברך (שהבטיח לאברהם אבינו "לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת") או הפצצה הגרעינית של אירן?

נקודה למחשבה ולפרופורציה.

לקריאה נוספת על מלחמתה של "מדינת ישראל" ב- "פשע המאורגן":

-         "כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן"

-         פרשת רפי רותם והשחיתות ברשות המסים

-         טרור בשירות "משטרת ישראל" ו- "המדינה"

מרוצץ הגולגולות – הורשע!

9 שנים מאז פינוי עמונה (הראשון.  השני עדיין מתבשל), "נידון" השוטר מרדכי (מוטי) מהגר, שעדיין משרת במשטרה, ל- 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות... וכן גזר עליו בית המשפט גם פיצוי כספי על סך 10,000 ₪ לכל אחד משלושת המתלוננים.

השוטר מוטי בפעולה

למיגור פושעי ישראל, עמונה 2006

 

השוטר מוטי, בבית המשפט, 2015

 

 

אחרי שנים: גזר דין לשוטר הכי זכור מפינוי עמונה.

במהלך השנים קיבל השוטר מוטי, מחמאות על תפקודו כשוטר, כאשר ברקע ידוע לכולם, כיצד פעל עם חבריו בעמונה, תוך כדי אלימות קשה כלפי אזרחים.

-         "הצוות שתחת פיקודך הוכיח במהלך המבצע (פינוי הבתים בעמונה, א"ו) בגרות ומקצועיות שראוי שישמשו מודל לחיקוי".

-         "מוטיבציה ללא גבולות, תעוזה שאין לה אח ורע וביצוע מושלם של משימה מורכבת".

-         בשנת 2007 נבחר מהגר לשוטר המצטיין במחוז ש"י, תוך קבלת מחמאות על כך שהוא מבצע את המוטל עליו בצורה טובה מאוד ועל היותו מודל לשוטרים אחרים בעבודתו ובהתנהגותו.

-         מדובר במפקד "ערכי, אחראי, בעל יוזמה במילוי תפקידו ושנותן דוגמה אישית לפקודיו".

תזכורת:

הריסת הבתים בעמונה – 2006 (וויקיפדיה)

11 סרטוני YouTube

 

 

 

 

מתוך עדותו של יצחק בר-טוב (חובש קרבי, פרמדיק, ואח טיפול נמרץ) שהיה במקום, מלכתחילה, כמפגין [ציטוט מתוך פרוטוקול מס' 2, מישיבת וועדה החקירה הפרלמנטרית לעניין אירועי עמונה יום שלישי, 7 במרץ 2006]:

-         התמונות המוטמעות, נלקחו ממקור אחר.

בחור מורד מגג, אזיקים על הידיים, הוא שוכב על הרצפה.  עומדים עליו ארבעה-חמישה, גם יס"מניקים וגם מג"בניקים, כלומר, מדים שחורים ומדי חאקי - - - אחד עם הברכיים על הראש שלו, שניים על הגב שלו, ואני מתרשם שהוא לא נושם.  אני לא יודע אם מהלחץ של המשקל עליו.  אני רץ אליו ואני צועק: אני פרמדיק, תנו לי לבדוק אותו. ואני נבלם.  אני אומר לו: אני פרמדיק 382, סיימתי קורס ב-1997 בבנימין.  הוא אומר: אני פרמדיק. אני שואל אותו: מי אתה? כי הפרמדיקים הם קבוצה לא גדולה, אני מכיר את רובם.  הוא אומר לי: זה לא עניינך, אני אחראי פה.  איך קוראים לך? אליהו הנביא.  הוא חזר לאיפה שהוא היה קודם.  שוב ניגשתי לנער.  הפעם הגעתי יותר קרוב, ושוב אני נהדף אחורה.

 

מקרה אחר שראיתי: נזרק נער מהחלון, קם ומתחיל ללכת. הוא זב דם (תמונה. קרדיט: בועז אופנהיים).  לא הרבה דם, מעט דימום, אבל הוא נפל על הראש ואני יודע שזה עלול להיות פגיעת ראש, זעזוע מוח, משהו שיתפתח בהמשך.  אני ניגש אליו, הוא נמצא ממטר ממני, ואני אומר לו: בוא, בבקשה, לך לתחנת איסוף פצועים כי אתה חייב להתפנות.  רצים מתוך הרחוב, לא מהבית, ארבעה יס"מניקים ואומרים לו: בוא אתנו בחור.  אני אומר: רגע, הוא פצוע.  הם אומרים: לא, אנחנו עוצרים אותו.  אני אומר: על מה? אתם באתם משם, הוא יצא מהבית.  הם אומרים: הוא אתנו.  הוא היה באזיקים, ידיים מאחורי הגב.  תופסים אותו שניים מכל צד, ומתחילים ללוות אותו במכות... ובאלות ומאחור.

אני אומר: סליחה, פרטים.  עוד פעם התשובה: אליהו הנביא.

מידע נוסף ב- פרוטוקול מס' 4.

 

לקריאה נוספת:

-         האם "משטרת ישראל", היא ארגון הפשע הגדול במדינה?