אוכלים את זה?!

אֶקְזוֹטִי (ע"פ מילון אבן שושן):

ראו, לדוגמא, תמונות של פירות וירקות אקזוטיים.

במהלך עבודתי במטבח גורמה מיוחד, בניו יורק (שם עבדתי יותר מ- 3 שנים (תמונה מתוך אחת הקומות)), נחשפתי ואכלתי כמה וכמה מיני מאכלים אקזוטיים...  וביניהם:

פרי בשם Rambutan, שנראה כמו איזה קיפוד ים וכד'.

אחרי שמתגברים על הרתיעה ונעתרים לגעת ב- "שיער" ולקלף את הפרי, מתגלה תוכן בשרני לבן, שמזכיר ליצ'י גם בטעם.

צמח בשם Fiddlehead fern, ממשפחת ה- שרכאים.  נקרא בעברית (?) "שרך ראש הכינור".  אסור לאכול אותו כמות-שהוא.  כדי לאכול אותו, חייבים לבשל ו/או לטגן אותו כהלכה.  לקריאה נוספת כיצד לטפל בצמח לפני אכילה, ראו Food Safety Facts on Fiddleheads.

קנה שורש אכיל בשם Crosne, כשחופן ממנו נראה כמו ערימת תולעים שמנות ועסיסיות.  ראו בעמוד 2, במסמך המתרגם שמות פירות, ירקות, קטניות ועוד... עברית/צרפתית... קוראים ל- Crosne – אשבל סיני.

פקעת קנה שורש(?) בשם Jicama.  בעברית נבטא את זה כמו Yicama.

"הוא ניתן לאכילה כמו שהוא, רק צריך לקלף".  יש לו מרקם הדומה לתפוח-עץ קשה ועסיסי.  כמו Granny Smith, רק בלי החמיצות.  בשווקים מסויימים מוכרים אותו מקולף וחתוך לרצועות (כמו צ'יפס), כשהוא שמור בקירור;  כך שפשוט קונים חבילה, ומנשנשים.

שני האחרונים הינם "ירקות שורשיים" / Root Vegetables (מעניין שנכון לרגע זה, אין לזה ערך מקביל, בעברית).  ה- Crosne נחשב כ- פקעת קנה שורש / Tuber, כמו תפוח אדמה וחמנית הפקעות...  וה- Jicama נחשב כ- "שורש אמיתי" / True Root, כמו גזר וצנון.