איך אומרים "שממית" באנגלית?

אני חושב ששממית היא אחת מבעלי החיים החמודים יותר, בסביבת המגורים.

היא ידידותית, אוכלת יתושים וחרקים קטנים שאנשים בדר"כ לא מחבבים,  "ביישנית", שקטה, ונחבאת אל הכלים... כך שכמעט בכלל לא רואים אותה.

חיפוש המידע לרשומה הזו, הובילו אותי לגילוי המפתיע והמרתק, שבאנגלית קוראים לשממית – Gecko.

למה מפתיע??

כיוון שנזכרתי מיד בסרטוני הפרסומת המבריקים של חברת הביטוח הרכב -  Geico.  מככב שם (בעיקר) שממית (לטאה?) זכר, בצבע ירוק, שמדבר אנגלית שמבטא בריטי... ובכל פעם מחדש מצליח לחייך אותי במשך 30 שניות; ביצירתיות שלו.  כל הכבוד לפרסומאי שיצר אותו.  חמוד וחביב מאוד.  את הפרסומות ראיתי מי-יודע-כמה פעמים בארה"ב, אולם אף פעם לא חשבתי ש- Gecko, בשמו/ה בעברית הינו/ה "שממית";  את זה למדתי את זה היום, ב"ה.

הנה כמה דוגמאות לפרסומות הנ"ל:

Baltimore Boat

 

Rocky Mountains

 

Words Can Hurt

הנה קישור אחד, ל- 25 פרסומות ברצף... וקישור נוסף לעוד סרטוני פרסומות.

מסתבר, שב- 2012 כיכבו הפרסומות של Geico במקום החמישי בארה"ב, מכלל הפרסומות המשודרות ביותר, בכל התחומים (לא רק בתחום הביטוח).  החברה השקיעה סכום אדיר של יותר מ- 3,000,000,000 (3 מיליארד) ש"ח בפרסומות (921 מיליון דולר).

ב- 1996 נרכשה החברה ע"י חברת האחזקות Berkshire Hathaway שבשליטת המיליארדר Warren Buffett.  ב- 1996 נתח השוק את Geico היה פחות מ- 3%.  ב- 2012, נתח השוק של Geico היה יותר מ- 9%.

לקריאה נוספת על גאון הפרסום:

"Muscling Past Mayhem: Geico Rides Giant Ad Budget Past Allstate: Consistent Messaging,Relentless Spending Allow Insurer to Move Into No. 2 Position" (July 2013)

מה היא פרסומת טובה?

אוכלים את זה?!

אֶקְזוֹטִי (ע"פ מילון אבן שושן):

ראו, לדוגמא, תמונות של פירות וירקות אקזוטיים.

במהלך עבודתי במטבח גורמה מיוחד, בניו יורק (שם עבדתי יותר מ- 3 שנים (תמונה מתוך אחת הקומות)), נחשפתי ואכלתי כמה וכמה מיני מאכלים אקזוטיים...  וביניהם:

פרי בשם Rambutan, שנראה כמו איזה קיפוד ים וכד'.

אחרי שמתגברים על הרתיעה ונעתרים לגעת ב- "שיער" ולקלף את הפרי, מתגלה תוכן בשרני לבן, שמזכיר ליצ'י גם בטעם.

צמח בשם Fiddlehead fern, ממשפחת ה- שרכאים.  נקרא בעברית (?) "שרך ראש הכינור".  אסור לאכול אותו כמות-שהוא.  כדי לאכול אותו, חייבים לבשל ו/או לטגן אותו כהלכה.  לקריאה נוספת כיצד לטפל בצמח לפני אכילה, ראו Food Safety Facts on Fiddleheads.

קנה שורש אכיל בשם Crosne, כשחופן ממנו נראה כמו ערימת תולעים שמנות ועסיסיות.  ראו בעמוד 2, במסמך המתרגם שמות פירות, ירקות, קטניות ועוד... עברית/צרפתית... קוראים ל- Crosne – אשבל סיני.

פקעת קנה שורש(?) בשם Jicama.  בעברית נבטא את זה כמו Yicama.

"הוא ניתן לאכילה כמו שהוא, רק צריך לקלף".  יש לו מרקם הדומה לתפוח-עץ קשה ועסיסי.  כמו Granny Smith, רק בלי החמיצות.  בשווקים מסויימים מוכרים אותו מקולף וחתוך לרצועות (כמו צ'יפס), כשהוא שמור בקירור;  כך שפשוט קונים חבילה, ומנשנשים.

שני האחרונים הינם "ירקות שורשיים" / Root Vegetables (מעניין שנכון לרגע זה, אין לזה ערך מקביל, בעברית).  ה- Crosne נחשב כ- פקעת קנה שורש / Tuber, כמו תפוח אדמה וחמנית הפקעות...  וה- Jicama נחשב כ- "שורש אמיתי" / True Root, כמו גזר וצנון.

כמו באמריקה: שוטרים יקריאו זכויות לחשודים בארץ?

"תזכיר של משרד המשפטים שמבקש לעגן בחוק זכויות נחקרים, כולל גם את האזהרה המוכרת מתכניות משטרה בארה"ב.

אחרי שמשטרת ישראל אימצה מדים כמו של ה- NYPD... הגיע הזמן... ללמוד גם כמה משיטות העבודה הטובות, ומניסיונה של ה – NYPD... כולל כיצד מתייחסים ב- NYPD, לעבירות המהירות.  עובדה מעניינת - שברשימת 27 הגורמים העיקריים לתאונות ברחבי העיר ניו יורק, הפלא ופלא... "מהירות מופרזת" לא מופיעה!!!!

ודיי לחכימא ברמיזא!

הייתי מציע למשטרה גם לאמץ את ערכי ה- CPR, המופיעה על כל ניידת משטרתית שם (לא שהם מקיימים את זה... אבל טוב לתזכורת מה אמור להיות):

"Courtesy, Professionalism , Respect"

מוטב מאוחר מאשר אף פעם!

סנטראל פארק, 1999

גן החיות לילדים - Tisch Children's Zoo - בו פינות ליטוף והאכלה.

(ראו קצת תמונות ומידע נוסף)

אני יושב על ספסל עץ, לאחר הכניסה הקלאסית, ליד ה- "חנייה" של עגלות הילדים.  לידי 8 עגלות.  לאחת מהן קשור בלון ורוד.  שתיים מקופלות על הרצפה. מאחוריי שיח גדול המשפיע צל.

ברקע ציוצי ציפורים בשלל קולות.  חלקם מזוייפים — כבר הבחנתי ברמקולים בין השיחים.  למרות זאת, המקום מהמם.

מזג האוויר נהדר היום.  אני מביט לשמיים בהירים, עד מעוננים חלקית.  חם — אבל בלי יותר מידיי לחות.

נעים לי.

הגן מלא בילדים והורים.  מזרקות ושפריצים של מים, באינטראקציה עם הילדים.  אפשר לקחת, חינם, גרגרי האכלה ולהאכיל את הכבשים והעיזים.

חלק מהגדרות שנראים כמו בולי עץ ענקיים ועתיקים, בכלל עשויים אבן, כמו גם גזע העץ העצום המקבל פני האורחים בכניסה.  בלוטי אלון ענקיים — מלאכותיים — מפוזרים בכל פינה, ועליהם שלטים עם שם הפינה, ו/או האתר.

ברווזים בצבעים שונים.  יש גם עם מקור כחול.  ציפורים, יונים, צבי-מים, פרה, חזיר, ארנבות, פרגיות, ועוד כלמיני עופות, עצים ושיחים ירוקים. פינות ישיבה.

כמובן שאני מצלם את היופי הזה.

... לידי נשארו רק ארבע עגלות.

שילוב הצמחיה והמים יוצר אחלה ריח שכזה.

השבילים בגן — מעפר עם המון קליפות עץ מסוגים שונים.

... נעלמה עוד עגלה. נשארו שלוש, כולל זו עם הבלון.

עוד אני כותב... לא נשארה לידי אף לא עגלה אחת.

ברווז חום, קטן... מוציא את ראשו מבעד לגדר... ומחפש מוצא.

בגן המעניין הזה — פסלים של חיות שונות; חלק בצבעים וחלק לא...

ארנבות, צבים, עכביש כל קורי עכביש, שפירית ענקית, ופסלים קטנים של החיות בפינת הליטוף... שנגיעה בהן גורמת להשמעת קולותיהן.

כרטיס הכניסה עלה 3.50 דולר... והוא כולל כניסה לגן החיות לילדים + כניסה לגן החיות הרגיל, שנמצא מעבר לשביל.

הייתי רעב... אז עברתי מהר בין חלקי הגן.

A Garden of Butterflies – מאחורי השלט, חלקת פרחים קטנה, בשלל צבעים: צהוב בהיר וצהוב שמש, ורוד וסגול, אדום-כתום, וכתום-צהוב. פרחים שמזכירים לי את אלו שהפרח מורכב, בעצם, מהמון פירחונים קטנים, שאפשר ללקט בעדינות, עם האצבעות, כאשר, כמו עם זרועות מנוף, מושכים את הפרח (את הפירחונים) מלמעלה; הפרח כולו – אוסף הפירחונים – באריזה/צבירה קטנה – נמצא ביד, שמור בקצה האצבעות. ואז... כמו שעשיתי כשהייתי צעיר בשנים... מעיפים הכל לשמים, ומקבלים גשם פרחים צנוע וצבעוני.