‏הצגת רשומות עם תוויות מכל מלמדי השכלתי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מכל מלמדי השכלתי. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 11 ביוני 2017

7 תובנות למורה מאת יאנוש קורצ'אק


היה זה יום אוגוסט חם, הדוקטור הזקן, הלא הוא יאנוש קורצ'אק, צעד בראש ילדיו להשמדה.  "מאתיים הילדים לא צעקו ולא בכו.  איש מהם לא נמלט, הם רק התרפקו על מורם ומחנכם שיגן עליהם.  אבני הרחוב בכו למראה תהלוכה זו" (מן הגטו, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1974, עמ' 67). – מתוך אחת העדויות על פינוי בית היתומים. 

לא לחינם יש עדויות רבות לתהלוכה זו.  דמות זו של הדוקטור הזקן הייתה משמעותית ובעלת הדים רבים עוד בחייו.  דמות של רופא, מחנך ואדם גדול.

לנו, אנשי החינוך, יש הרבה מה ללמוד מדמות רבת הוד זו.  דברים רבים שאמר וכתב עוד רלוונטיים לימינו.  במאמר זה אסקור שבעה עקרונות של קורצ'אק שנותנים לנו הסתכלות רחבה של מחנך ואדם דגול שהבין ש"לתקן את העולם פירושו לתקן את החינוך".

1. היחס לעובדים ה"טכניים"

מה המשקל שאנו בבית החינוך נותנים למנקה, לשומר או לאב הבית? בבית היתומים היה מקובל העיקרון שכל העובדים נכללים בצוות החינוכי.  המנקה, הכובסת והשוער היו מוזמנים לישיבות הפדגוגיות.  יש לציין שהמעמד המכובד מצא את ביטויו בימי הכיבוש כאשר כל העובדים נשארו עד יומו האחרון של בית היתומים.

2. שותפות המנהל בעבודות ה"בזויות"

קורצ'אק מסביר מדוע הוא אסף את הכלים בתום הארוחות על אף שהוא גרם יותר נזק מאשר הועיל בכך.  הירידה ל"שטח" נתנה לו את המבט של ה"מלצר".  משם הוא רואה אלו צלחות שבורות, מה החסרון בשולחנות ועוד.  דברים שרואה המנהל כאשר הוא מתפקד בתפקידים אלו נותנים זווית ראייה ייחודית וכנה.  שכל אחד יעשה את הנמשל לעניינו.  כל זאת, בנוסף לגישתו העקרונית שכל התפקידים שווים.

3. זכות הילד לכבוד

אנו מטפטפים תמיד שהגדול חשוב מן הקטן.  לכן הילד תמיד רוצה להרגיש "גדול".  בתרבות שלנו המבוגר הוא הגדול החזק והילד הוא החלש, העוצמה נמצאת אצל המבוגר והילד הוא הכנוע.  המבוגרים דנים על הילדים: המחוקקים, המדינאים ואף אנשי החינוך; אך מי ישאל את הילד מה יש לו לומר? אנחנו אלה שדואגים לו, אנו אלה שיודעים מה שטוב בשבילו, אנו מצווים אותו ובעצם... אנו מזלזלים בו.  הילד הוא יישות בפני עצמה ולא רק מבוגר עתידי.  "הרעיון הכללי המוליך: הילד הוא אדם השווה בערכו לנו".

4. על בית הספר והתלמיד

רבות נכתב על בית הספר – אבל רק עבור המבוגרים.  לא כותבים על בית הספר עבור התלמידים והרי הם אלו שצריכים לחיות שם ולהסתדר! אולי אם התלמיד היה מכיר את תולדות בתי הספר: מה היה בעבר או מה יכול היה להיות, היה מעריך יותר את בית הספר שלו.

מכל מקום, יתרונות רבים יש לבית הספר ביחס לתלמיד אף שאינו תמיד מודה בכך.  בבית הספר הכול בשביל התלמיד: האולם, הכיסא והכיתה מיועדים לתלמיד.  שעת הלימודים של המורה מוקדשת לתלמיד והוא לא אמור לשמוע תשובות כגון "אין לי זמן אליך" או "אתה עוד קטן".

בנוסף, בית הספר מסדר את היום. יודעים הילדים לאן הם הולכים, מתי, מה קודם ומה אחר כך.  סדר זה עוזר לסדר הטוב ולרוגע הנפשי של הילד.

התלמיד אוהב חופשים וחגים, אוהב כששולחים אותו הביתה מוקדם, אבל, בגילוי לב, הוא יודה שהוא רוצה להיות תלמיד ולא משהו אחר.

5. הכול טמון ברצון... או שלא

לפעמים אנו כהורים אומרים לילד "כנראה שלא רצית מספיק".  לצערנו, לא תמיד זה נכון, לפעמים הוא רוצה ובאמת איננו יכול.  לפעמים אנו טוענים שהוא מוכשר אבל עצלן.  צריך לדעת שלפעמים ילד מוכשר לדבר אחד אך אינו מוכשר בדבר אחר.  צריך מצד אחד לדחוף למצויינות אך מצד שני להכיר במציאות.
בנוסף, בית הספר הוא המצאה, חידוש.  כבר הרבה זמן מלמדים בצורה מסוימת ומצפים לרמה אחידה.  האם מי שלא מתאים לסגנון זה הוא לא בסדר?!אנחנו החלטנו שהוא צריך להצליח במקצועות מסוימים בצורה שאנחנו בחרנו.  תלמיד שלא מתאים לסגנון מקובע זה הוא לא בהכרח לא בסדר, אנחנו במקרים מסוימים קצת לא בסדר שאנחנו מנסים להכניס פיל לקופסה שאיננה מתאימה לו.

6. בריאות

המבוגרים חושבים שילדים אינם דואגים לבריאותם.  שאלמלא שמרו עליהם הם היו כולם קופצים מהחלונות, נדרסים בכבישים ושוברים רגל.  זה לא נכון.  הילדים רוצים להיות בריאים וחזקים כמו המבוגרים אלא שאינם יודעים תמיד כיצד לשמור על עצמם.  אם יסבירו להם, הם יעשו זאת.  לכן, החינוך לבריאות צריך להיות בזהירות, מבלי להפחיד יותר מידי ומבלי לאסור יותר מידי על מנת שלא יצא ההפך.

7. כשרנות

יש מכשיר שמודד חום, יש מכשיר שמודד כח אבל אין מכשיר שמאבחן כשרון.  אך בוודאי, לכל ילד יש כשרון ייחודי משלו וכל אחד מוכשר בכל מיני תחומים.  הכשרון נמצא אך לא תמיד גלוי.  לתגובתו של המורה או הסביבה יש משקל גדול בגילוי הכשרון או בהטמנתו.  לעיתים תגובה מלעיגה או אפילו תגובה כגון "כתבת לבד או שמישהו עזר לך?" דיה בשביל לקבור את הכשרון עמוק בתודעה.  לא לחינם "גילוי הלב בבתי הספר מועט כל כך".  האמונה והפרגון חשובים.


חייו של יאנוש קורצ'אק לא היו פשוטים כלל וכלל כפי שהעיד על עצמו "קשים היו חיי אבל מעניינים.  דווקא חיים כאלה ביקשתי מאלוהים בימי נעוריי".  המניעים של הדוקטור היו אלטרואיסטים "איני קיים כדי שיאהבוני ויוקירו אותי, אלא כדי שאפעל אני ואוהב.  אין הסביבה חייבת לעזור לי, אלא אני חייב לדאוג לעולם, לאדם".  יאנוש קורצ'אק היה רופא ונשאר רופא.  התחיל כרופא ילדים בבתי החולים וסיים כ"רופא ופסל של נפש הילד".

לאיזה מסר של קורצ'אק אתם מתחברים?!

הציטוטים לקוחים מתוך:
"מן הגטו", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1974, עמודים 67, 133, 151, 166, 105.
"כתבים פדגוגיים", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1954, עמודים, 1-11, 23-24, 45.
"קורצ'אק – נסיון לביוגרפיה", יואנה אולאצ'אק רוניקייר, הוצאת זמורה ביתן, 2013.


יום שבת, 26 בדצמבר 2015

מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי / Montessori & Ibuka



תודה רבה ל- "ח" (ידידה/חברה וותיקה), ששלחה לי קישור YouTube להרצאתו של Rabbi Jonathan Rietti על הנושא:
Montessori & Mesorah: The Parallels Between Chazal & Montessori Education

כך שמעתי לראשונה על "שיטת מונטסורי" / Metodo Montessori.

בגרסה העברית של הערך הוויקיפדי "מריה מונטסורי", 1870-1952:
-         כתוב שהיא הייתה "פמיניסטית", ביטוי שאינו מופיע (נכון לכתיבת שורות אלו) בגרסה באנגלית.
-         לא כתוב שהיה לה בן (על אף שמעולם לא נישאה).
-         "ראו גם" (שיטת מונטסורי)... קלרה גרונוולד; כשהגרסה הגרמנית לערך זה, גם מפורטת הרבה יותר מהעברית (אין שפות אחרות).

הקריאה על הנושא, הזכירה לי את המאמר "כושר-היצירה של הילד: היוצרנות".

תוך כדי קריאה בקישורים הנוגעים לכל הנ"ל, שוחחתי על הנושא עם "ל", מורה לאנגלית, במקום עבודתי... ששאלה אם אני מכיר את הספר "בגן הילדים מאוחר מדי"?  אמרתי: לא.

 
אז הנה למדתי עוד משהו...
את הספר כתב ב- 1971 היפני (ממייסדי חברת סוני) Masaru Ibuka (עדיין אין גרסה עברית לערך זה).  האיש חי בין השנים 1908-1997 (קישור לערך ביפנית).

שמו של הכותר באנגלית: Kindergarten is too late (ובתמונות גוגל)

 

יום שני, 30 במרץ 2015

חידה וחקירה



לפני שנה פלוס, הבריקו מוחי כמה חידות לא שגרתיות.  אחת מהן חזרתי להפיץ, לאחרונה:

איזו מתכת תביא/י לי, בבקשה?

עד לאחרונה ידעתי על תשובה אחת לשאלה... והנה, לפני כמה שבועות, כששאלתי את החידה לשתי נשים צעירות מתחום הכימיה... קיבלתי תשובה נוספת, מפתיעה, ויותר מתוחכמת, ב"ה.

התשובה הראשונה, הפשוטה והמקורית היא: פְּלִיז.  מדוע? כי: א) "פליז" זו סוג של מתכת (סגסוגת של נחושת ואבץ). ב) "פליז" באנגלית / Please... זה "בבקשה", כמובן (כנ"ל המילה המודגשת).
באנגלית, נקראת המתכת הזו: Brass.

לימוד נוסף בעניין "פליז".  מה מקור המילה בעברית?
כותב אברהם אבן שושן, במילונו:
פְּלִיז (ז') [ארמית: פְּלִיזָא, בבא קמא קיג: לפי הערוך; ערבית: פִ'לִז] מתכת צְהֻבָּה עשויה מֶסֶג של נחשת ואבץ: פמוטים של פליז.

עיינתי במסכת בבא קמא (וילנא) דף קי"ג, ומצאתי בעמוד ב', כדלהלן... ושם כתוב "פרזלא" ולא "פליזא"?!?!?

 
וכן כתוב בגרסת וויקיטקסט?! רש"י מפרש:
לקנא דדהבא במר דפרזלא – מזרק של זהב בחזקת של נחושת:

לעומת זאת, רומז ה- ויקימילון על לפחות שתי גרסאות לגמרא הזו (ראה גם "שיחה" מאחורי הקלעים, לערך זה)... וכפי שמביא בעל "שיטה מקובצת" על מסכת בבא קמא דף קי"ג עמוד ב':
וכן פירש רבינו חננאל ז"ל וז"ל: שמואל קנה ספל של זהב מגוי בחזקת שהיא פליזא פירוש נחושת מוזהב בארבעה זוזא ואבלע ליה זוזא נתן לו זוזא יתירה...

וכן מובא בספר הלכות גדולות סימן מ"ג - הלכות בבא קמא עמוד תנ"ח:
... הא דשמואל זבן לקנא דדהבא בכלל דפליזא [ג"א דפרזלא] מההוא גוי...

וכן כותב הרי"ף על מסכת בבא קמא דף מ' עמוד ב':
... כי הא דשמואל זבן לקנא דדהבא בכלל דפליזא מן ההוא כותי...

·        פה "כותי" ושם "גוי"...

וכן בספר נימוקי יוסף מסכת בבא קמא מ' ב':
טעותו. שטעה בחשבון או שהבליעו דליכא חלול השם: לקנא. מזרק: דפליזא. בחזקת של נחושת: ואיבלע ליה זוזא. פי' בערוך שנתן זוז לכותי יותר בעבור שישמח הכותי וילך מהרה: חזי דעלך וכו'. רב כהנא אמר כן לכותי איני מונה אותם כדי להוציא עצמו מן החשד:

הערה חשובה: בבירורים הנ"ל נעזרתי גם במאגרי "התקליטור התורני" וב- "פרוייקט השו"ת".

לא ידעתי שמחידה כה "פשוטה"... אסחף לחקירה כה מעמיקה; ונראה לי שמיציתי, לעת עתה.  למידע נוסף ראו: מאגר עדי הנוסח של התלמוד הבבלי. ומהרצאתו של פרופ' דוד רוזנטל על 'תרומתם של כתבי היד לחקר התלמוד'.


ובכן, התשובה השניה, והיותר מתוחכמת, שקיבלתי לחידתי: איזו חתיכת מתכת תביא/י לי, בבקשה? הינה: נתרן.
... והשאלה כעת היא: מדוע נתרן?

... כי סמלו הכימי של הנתרן (יסוד כימי מסדרת המתכות האלקליות), כפי שניתן לראות בצידה השמאלי של הטבלה המחזורית (ראו גם טבלה מחזורית דינמית)... הינו Na... ו- "נא", בעברית, היא מילה נרדפת ל- "בבקשה"...

ובכן, אם בענייני חקירות עסקינן... ואם עד רגע זה לא הרמתם גבה... הרי עולה השאלה (וכך תהיתי, אפילו אני, מיד כשקיבלתי התשובה)... מדוע סמלו הכימי של הנתרן בטבלה המחזורית הוא Na??? הלא "נתרן" היא מילה בעברית, לא?? כשבאנגלית מדובר ב- סודיום.

ובכן, מסתבר שהמילה בעברית היא נגזרת של המילה הלטינית: Natrium... וכך גם בשפות אחרות, כמו גרמנית, הונגרית, ו- אפריקאנס.  לעומת זאת בשפות אחרות, כמו צרפתית, רומנית, ופולנית, משתמשים יותר במילים הדומות ל- Sodium.


לקריאה נוספת:
-         התפלספות (העמוד הזה נוצר לפני שוויקיפדיה נולדה, או בגלגוליה הראשונים, כשהייתה פחות מוכרת בציבור).