מענייני דיומא

סקר בארה"ב: בניגוד לדעה הרווחת, צעירים ממשיכים לבקר בספריות

הכתבה המקורית ב- New York Times.

תגובה 1

ומה המצב במדינת ישראל? עם הספר, עלק!!!

אפשר לקבל נתונים מה קורה בישראל בקטגוריות שנמדדו? אפשר לקבל נתונים מה קורה בישראל בקטגוריות שנמדדו? אפשר לקבל נתונים מה קורה בישראל בקטגוריות שנמדדו?

עיריית ירושלים אישרה הקמת המרכז למדעי המוח באוניברסיטה העברית

תגובה 1

אוי ואבוי... האם גם במרכז החדש יהיה "בית חיות"???

האם המוסדות האקדמיים האחרים בישראל, אצלם יש "בית חיות"... תקנו כבר את הליקויים עליהם הצביע מבקר המדינה בדו"ח חמור על אי קיום הנחיות, והתעללות בבעלי החיים???

דייייייייייייייייי להתעללות בבעלי חיים!!!

האמת... אולי יש תחליף לחיות...

הרי פרופ' אסא כשר אמר לאחרונה, שזה בסדר לעשות ניסויים רפואיים בחיילים אם זה מעצים את הכח ויכולות של הצבא והמדינה... כך שאולי יביאו לאוני' העברית ולמרכז לחקר המוח חיילים מצבא ההגנה למדינת ישראל?!?!?

קשה לי להאמין שאדמונד ספרא ז"ל, היה מסכים לדבר כזה.

קשה לי להאמין, שבשם המחקר והאקדמיה הוא היה מסכים להתעללות פוטנציאלית בבעלי חיים!!!

"המועצה לניסויים בבעלי חיים" (2)

17 למאי 2011:
"הארץ": המבקר מצא ליקויים חמורים במועצה שאמורה לפקח על הניסויים בבעלי חיים באוניברסיטאות ובבתי חולים. המבקר קורא גם לפיקוח על ניסויים במשרד הביטחון. התברר כי ב-17 שנות עבודתה לא דנה המועצה בחלופות לניסויים בבעלי חיים, להוציא דיון אחד בו נשקלה שיטת ניסוי חלופית.
לפי נתונים בלתי מסווגים שהעביר משרד הביטחון למשרד המבקר, בשנת 2009 בוצעו במערכת הביטחון ניסויים ב-27,774 בעלי חיים, בהם 295 חיות משק ו-14 קופים.
בדו"ח נמצא כי לאחר הניסויים בישראל מקצת מבעלי החיים נמסרים לפינות חי וכדומה, אך במקרים רבים החיות מומתות, ולא תמיד יש לכך הצדקה, כשהמבקר אף רומז כי ייתכן והמניעים להמתת חיות כלכליים.

Ynet: המבקר: ליקויים בפיקוח על ניסויים בבעלי חיים. מהדו"ח עולה כי חוק צער בעלי חיים מתיר ניסויים בבע"ח לאוניברסיטאות, מכללות אקדמיות, בתי חולים, מכוני מחקר, חברות פרטיות שונות ומשרד הביטחון, לצורכי מחקר והוראה בתחומי מדעי החיים, הרפואה והפסיכולוגיה ולצורכי פיתוח ובדיקה של תרופות וחומרים. עם זאת, הוא מטיל על הגופים הללו הגבלות רבות שנועדו להפחית את השימוש בבע"ח ולמזער את כאבם וקובע הליכים למתן היתרים לניסויים ולפיקוח עליהם. בסיכום הדו"ח, כתב המבקר כי הוא מדגיש כי יש ליישם את ההמלצות שנתן בדו"ח משנת 2004. מן הראוי שהאוניברסיטאות שנבדקו והמוסדות האחרים העוסקים בניסויים בבעלי חיים, יפיקו גם הם את הלקחים וינקטו את כל הצעדים הדרושים ליישום כל הוראות החוק.


"המועצה לניסויים בבעלי חיים" מסונפת למשרדו של "המדען הראשי" במשרד הבריאות.
כיצד יתכן, שאחרי דו"ח נוקב שכזה, אף אחד מ- 23 חברי המועצה, לא מתראיין ומנסה להשיב על הטענות החמורות?
מעניין מה היה לשר הבריאות לומר על הדו"ח?
(להזכירכם, שר הבריאות, מה- 31 למרץ 2009, הוא ראש הממשלה ה-32 של מדינת ישראל - בנימין נתניהו).


דו"ח מבקר המדינה התפרסם ב- 17 למאי 2011 . יומיים קודם, ב- 15 למאי, התכנסה המועצה לישיבתה ה- 110. מתוך 23 חבריה, נכחו בישיבה רק 14 חברים. הנה תוכן הישיבה: סדר היום, פרוטוקול, החלטות.
מעניין. לפי רשימת ישיבות המועצה לשנת 2011... נראה שישיבה מס' 111 הועלמה מעיני הציבור?!
הישיבה הבאה, לאחר פרסום דו"ח המבקר, הינה ישיבה מס' 112, ב- 4 לאוקטובר 2011.


הדיו מהדו"ח החריף של מבקר המדינה לא יבש... וב- 28 למרץ 2012 פורסם ("הארץ"): המדען הראשי של משרד הבריאות, פרופ' אבי ישראלי, העביר באחרונה חוות דעת חד משמעית במיוחד בעניין נחיצות הטסתם לישראל של בעלי חיים לצורך ניסויים... כאילו תוקנו כבר כל התקלות במועצה שתחת אחריותו של פרופ' ישראלי?!?!

לקריאה נוספת: "המועצה לניסויים בבעלי חיים" (1)
וכן, "ברגע שהרווח שלהם נהיה חשוב יותר מהבריאות שלנו" - פרופ' מרדכי שני ומערכת הבריאות בישראל.

אפרופו "משרד הבריאות"...
... לפני כמה חודשים, בעקבות כתבה שראיתי, ניסיתי לברר פרטים אודות "האגודה לבריאות הציבור" - "עמותה עצמאית שנוסדה בשנת 1972 על-ידי משרד הבריאות. לאגודה חזון של איכות קידום החיים על-פי שלושה עקרונות: איכות, שיוויון ויעילות בתחומי הבריאות והרווחה"... ומי הם החברים בה?!

ניסיתי ליצור קשר... ולהתעניין מי הם האנשים היקרים שכה דואגים לבריאות הציבור...

אחרי ששלחתי את בקשתי, התבשרתי: "תודה על פנייתך. קיבלנו את פנייתך ואחד מנציגנו יחזור אליך בהקדם"... אולם, כאמור, עברו כמה חודשים, ומענה אין. גם, אין כתובת למשלוח מכתבים, מספר טלפון, אימייל. 
אולי שיבחרו "שעיר לעזאזל" אחד, ששמו ותמונתו יופיעו באתר?

אגב, בשנת 1972, שר הבריאות היה ויקטור שם-טוב, שכיהן כשר הבריאות מ- 1970 עד 1977.
בשנת 1972, כיהן עבד אל-עזיז א-זועבי כסגן שר הבריאות.

בעמותת בריאות אחרת - "המועצה לבריאות הציבור וקידום הרפואה", אם כי לא ברור לחלוטין, כן מפורסמים שמות של שבעה מ- "בין החברים והתומכים במועצה".
בדף היצירת קשר, ישנה כתובת אימייל + מספר טלפון.

"המועצה לניסויים בבעלי חיים" (1)

{ההדגשות הן שלי, ואינן נמצאות במקור}

ראו מסמך (39 עמודים) " ניסויים רפואיים בבני אדם" (המכון ללימודי השואה ע"ש חדווה אייבשיץ ז"ל), מ- אמצע עמ' 21 והלאה:

סוג נוסף של ניסויים, אלו ניסויים שנעשו למען מטרות מדעיות, ותאמו את האתיקה הרפואית אך דרך עריכתם נגדה את המוסר האנושי.

שתי דוגמאות בולטות בקטגוריה זו הן: ניסויים למטרות הצלה. ניסויים למטרות ריפוי (ריפוי פצעים, וכמו כן מציאת תרופות במטרה לרפות מחלות)".

עמ' 23:
מבחינת הרופאים הגרמניים ניתן לראות ניסויים אלו כלגיטימיים, מאחר והמטרה הסופית הינה חשובה ומדעית, אך בפועל, השיטות שבהן נערכו הניסויים משייכות אותם למעשים בעלי אופי פלילי...

(היו) ניסויים שנעשו אך ורק לשם רכישת ניסיון וידע... ניסויים וניתוחים אלו, היו חסרי תכלית וללא שום מטרה מוגדרת, מלבד הקניית ניסיון לרופא.

עמוד 25:
מלבד הניסויים שנעשו על יהודים, רוסים וכו' היתה קבוצה נוספת של אסירים שבהם גם נערכו עשרות ניסויים קשים ואכזריים ואלו הצוענים! לצוענים היה מחנה נפרד משלהם בעל תנאי תברואה ירודים ביותר... חלקם קיבלו טיפול טוב ומוצלח, אך ברגע חיסול המחנה נרצחו כולם!!

עמוד 36 (סיכום): בניסוייהם המזוויעים בקורבנות חסרי האונים (אשר, בדיעבד, לא הניבו תוצאות מדעיות-רפואיות) נתנו הנאצים לסקרנותם המדעית, ובעצם, ליצרם החייתי להשתלט עליהם. אותם רופאים, שלכאורה היו אנשים לכל דבר, בעלי משפחות, הגיעו לדרגת שפל וקהות חושים שמילים כמעט לא יוכלו לתאר.


ראו מה יש למבקר המדינה לומר על מקרים דומים, ב- " דוח שנתי 61ב לשנת 2010 ולחשבונות שנת הכספים 2009 (תקציר הדוח)", מעמוד 301.
 
וכך נכתב בדו"ח מבקר המדינה, על מקרה מאוד מאוד ספציפי שקרה באחת האוניבסיטאות במדינת ישראל, עמוד 307:

"בבדיקה רפואית של בעלי החיים בבתי החיות של המרכז התגלה בהם זיהום קשה שחייב את השמדת בעלי החיים והפסקת המחקרים".


ומכאן דברי פרשנות שלי, וכמה שאלות ונקודות עקרוניות למחשבה ועיון:
- האם לפעמים מותר לבצע ניסויים (רפואיים וכד׳) בחיילים, חוסים, זקנים, יהודים ואחרים, עובדים זרים, וחיות?
- האם לפעמים המטרה תצדיק את האמצעים?
- מה בורא עולם היה אומר על כך?
- מי רשאי להחליט על ביצוע הניסויים?
- האם מותר, במקרים מסויימים, ״לקצור״ איברים מחסרי ישע כדי להציל אדם שסיכויי ההישרדות שלו גבוהים יותר?
- אם נאמר, ש- השיטות שבהן נערכו הניסויים הינן מקטגוריה בעלת אופי אנטי-מוסרי ו/או אנטי-אנושי... האם יפסקו הניסויים? או שתמיד ימצאו תירוצים למה זה נחוץ, למרות הבעיות המוסריות?!

אם מתייחסים לשתי דוגמאות המאוד מאוד נקודתיות וספציפיות, בשני המקרים המתוארים בשני מסמכים הנ"ל...
- במקום אחד העניקו מבצעי הניסויים "טיפול טוב ומוצלח" לאלו שבהם בוצעו הניסויים.
- במקום שני, נתגלה זיהום קשה שחייב השמדה.

מדוע לא ניתן להשוות ולומר, שבמקרים המאוד מאוד נקודתיים וספציפיים הללו, שכמובן ברור ומוסכם שאין להשליך מהם על הכלל... האם ניתן לומר שהנאצים התייחסו טוב יותר, לאלו שעליהם נעשו הניסויים, מאשר התייחסו האחרים (כל מקרה לגופו ובזמנו)?


בלי ספק, זהו נושא כבד ובעייתי... ועל כן ראוי עוד יותר לדון בו ולהתייחס אליו בכובד הראש הראוי... ולא לבטל במחי-יד את הבעיות הקשות העולות מהעיסוק (אם בפועל ואם בתיאוריה) בנושא... כמו התגובות שאני שומע, לעיתים, מפי סטודנטים ושאר בני אדם... כמו "אז איך יוכל ללמוד הסטודנט הצעיר ולרכוש ניסיון אם לא ילמד על בעלי חיים?" - המזעזעות אותי!

ניסויים "רפואיים" בחסרי ישע

ניסויים ״רפואיים״ ב- ״חסרי ישע״ מתבצעים במסווה של מחקר ואקדמיה לטובת האנושות.

האם ראוי/נכון להצדיק, לפעמים, במקרים מסויימים, ניסויים בחסרי ישע?
ואם כן... מי מחליט מתי זה מוסרי ונכון, ומתי לא?

האם יש הבדל בין ניסויים למטרות ריפוי, אם בוצעו ב: חיילים, חולים סיעודיים, יהודים, בעלי-חיים?

אולי ראוי להתרכז ולהשקיע יותר משאבים ויותר מאמצים לשיפור בריאות הציבור, מאשר למצוא תרופות ולעשות ניסויים שמוסריותם מוטלת בספק?