חווית מטופל: אסותא רמת-החייל, תל אביב / מרץ 2025

 

יום חמישי 27.3.2025.  אני כותב לפניות הציבור של בית החולים: לידיעתכם, ביום שני 17.3.2025 בשעה 2200 בלילה נקבעה לי בדיקת MRI.  הגעתי בזמן ב- 2130, מוכן עם כל המסמכים הדרושים.  ממש לפני הבדיקה מוכנס לוריד ביד התקן מסויים, כדי להחדיר דרכו לדם את חומר הניגוד.  ניגשה אליי בחורה צעירה בשם רוני.  היא הזדהתה כ- "פראמדיקית"(?!).  אחרי שניסתה 3 פעמים ללא הצלחה להחדיר את ההתקן ביד שמאל... עברה ליד ימין.  הניסיון הראשון ביד ימין, היה כואב להחריד ומתמשך.  היה נראה שהיא מנסה בכח למצוא את הנקודה המתאימה.  צעקתי מכאב, שוב ושוב.  דרשתי שתפסיק ושתקרא למישהו מיומן שיעשה את העבודה.  חבל שלא דרשתי את זה קודם, אחרי הניסיון הראשון, הכושל, ביד שמאל.  הגיעה גברת ד"ר (לבושה כמו שצריך, כיאה לאיש מקצוע בתפקיד, עם תג מזהה).  לצערי, אינני זוכר את שמה.  תוך רגע, במיומנות ובקלות, בניסיון אחד, מצאה את המקום הנכון ביד שמאל, ללא שום כאב.  הרופאה הייתה גם מקצועית וגם אדיבה. ברוך השם.  העינוי היה מיותר! הכאב היה מיותר! החווייה השלילית הזו הייתה מיותרת! חוויה הפוכה לגמרי מכל "סטנדרט של בריאות".  שיתפתי מישהו שמכיר את פרוצדורות רפואיות.  הוא אמר שאחרי 2 ניסיונות רוני הייתה צריכה לקרוא למישהו לעזרה, ולא לעשות עליי ניסויים.

אחרי יום-יומיים ניכר שטף דם רחב ביד שמאל.  ביד ימין שרף לי בפנים לפחות 3 ימים.  כאב חד ומדאיג.  כעת, אחרי 10 ימים, הצבע הצהוב ביד שמאל הולך ונעלם, ברוך השם.

גם לאחר הבדיקה.  כשחיכיתי לקבל את הדיסק.  הבחורה הצעירה שם הייתה חסרת סבלנות, לא שירותית בעליל... ועוד היה לה דברי ביקורת עליי.

עצוב ומתסכל מאוד.

יום שלישי 22.4.2025 – עשרים וששה (26) ימים לאחר מכן, קיבלתי אימייל מ- נועה – מנהלת שירות וחווית המטופל אסותא רמת החייל: "תודה רבה על המשוב שרשמת לנו.  ניסתי להשיגך מספר פעמים חשוב.  לי לשוחח עימך.  מתי נח לך שנשוחח?"

לא הגבתי.  ציפיתי למענה בכתב.

יום חמישי 29.5.2025 (נדמה לי שזה היה בתאריך הזה) – כ- 6 שבועות לאחר האימייל מנועה... היא תפסה אותי בעבודה.  אמרה: "טיפלנו בזה".  שאלתי: "איך"? "איך אתם מוודאים שאף אחד אחר לא יעבור את מה שאני עברתי?" נועה לא פרטה.  שאלתי, ואיך טיפלתם ביחס שקיבלתי מהבחורה הצעירה בסוף ההליך? גם על זה כתבתי לכם.  גם לזה לא היה לנועה מענה.  הייתי חסר סבלנות.  זה ממש לא היה הזמן להאריך, כשאני בעבודה.  ביקשתי שתשיב לי בכתב, באימייל, בכל מה שאמרה לי כעת בעל-פה.

יום שישי 30.5.2025, אני כותב לנועה באימייל המשך (כשאני עדיין מצפה לתשובה בכתב): "אני רק רוצה לדעת למה זה קרה? ומה אתם עושים/עשיתם למניעת הישנות מקרה כזה לאחרים? מקרה חמור מאוד".

נכון למועד פרסום החוויה – אין תגובה.

חיפה 2016. מה נסגר?

שתי כתבות שהתפרסמו היום, 8 לנובמבר 2016:

-         אחרי 82 שנה: אושרה תוכנית מתאר לחיפה.  ועדות התכנון אישרו סופית את התוכנית המרחבית לעיר, שעיקרה הגדלת האוכלוסייה ב- 50 אלף איש עד שנת 2025

-         משרד הבריאות מודה: בחיפה חולים ומתים יותר מזיהום אוויר.  בנייר עמדה שפרסם משרד הבריאות, כתשתית להתנגדותו לתוכנית להרחבת המפעלים בחיפה, הוא קובע כי הנתונים מראים שמאז 2001 סובלים תושבי אזור חיפה באופן עקבי מתחלואת נשימה, סרטן ולב בשיעורים גבוהים באופן ניכר מהממוצע הארצי. בין המחלות שנבדקו והראו תוצאות מובהקות: אסתמה בילדים ומחלות לב במבוגרים

רק "מאז 2001"???

במשרד הבריאות כנראה לא זוכרים את שנת 1987?!

אז הנה תזכורת צבעונית וברורה.  מרץ 2016:

האם יתעניין "הרופא שלי" בשלומי?

הנה נוסח מכתב (באנגלית ובספרדית) שקיבל מטופל בארה"ב מהרופא שלו:

As your cardiologist I'm concerned I have not heard from you in the past few months.  You need to call our office to make follow-up appointment with us, by calling ______

Como su cardiologa estoy preocupada que no he sabido de usted en los ultimos meses.  Favor de llamar nuestra officinal para hacer una cita de seguimiento al numero ______

מתי יתקשר אליי הרופא "שלי", לדרוש בשלומי?

או ישלח מכתב, אימייל, SMS, וואטסאפ, וכד'?

לקריאה נוספת:

-         רופאים וחולים: כיצד לשפר את התקשורת (2004)

-         דרגות של אינטימיות ומרחק ביחסי רופא-חולה (2007)

-         יחסי רופא-מטופל (וויקיפדיה)

יהדות ואיכות הסביבה

ברוך ה' שיש גם דברים טובים כאלה במרחבי הרשת.

הנה בלוג קילורין – יהדות ואיכות הסביבה, מאת ישעיהו גרין!

יישר כח!

לקריאה נוספת:

-         יהדות ואיכות הסביבה (aish)

-         איכות הסביבה ("דעת")

כיסחתי קצת את ה- Pinky Toe שלי

יום ראשון בבוקר, 24 לנובמבר, תוך כדי הליכה מהירה בבית, הצלחתי ברוב כישרון, לדפוק את האצבע הקטנה של רגל שמאל באחד הרהיטים, דיי חזק.  במבט ראשוני לא נראה שום דבר חריג, וחוץ מהכאב המעט מוכר, לא היה כלום.

הלכתי ליום עבודה מלא, של 10 שעות.  נעלי העבודה הבריאות שמרו על כף הרגל... אולם, באמצע היום כבר הרגשתי כאב חד ולא כיפי, ובהמשך קצת תחושה של חוסר תחושה ואולי נפיחות.  רק בסוף יום העבודה... כשהחלפתי לסנדלים, בדרך הביתה... נראתה האצבע המסכנה, עם שטפי דם, והאזור היה נפוח.

רופא המשפחה, אליו הוכנסתי בין התורים... שלח אותי מיד לבדיקה ב- "מוקד רפואה דחופה" של קופת החולים... ואכן, בצילום, נראה בבירור שאחת העצמות, נשברה.

ממצאי האורתופד:

רגישות והמטומה (שטף-דם) בבוהן 5 רגל שמאל ללא דפורמציה וללא חסר N.V דיסטלית.  בצילום – שבר בגליל מקורב בוהן 5, לקיבוע ללא תזוזה.

תכנית טיפולית:

רגל מורמת, קומפרסים קרים, דריכה לפי כאב בתמיכת קביים.  נגד כאבים לפי הצורך.  מעקב רופא מטפל.  בקורת אורתופד בקופ"ח בעוד שבוע.  בהחמרת המצב, יש לשוב למוקד.

בינתיים קיבלתי 3 ימי מחלה למנוחה בבית;  ולגבי המשך מנוחה, במקרה הצורך, בתיאום עם רופא המשפחה.

אני חייב לציין לטובה, את החוויה במוקד, בו הייתי בפעם הראשונה. דורה - הגב' בקבלה הייתה רגועה, אדיבה וסבלנית (למרות שהיו עוד מטופלים להם הייתה צריכה לתת מענה (ולכולם, בנחת וברוגע))... וענתה בנחת לכל שאלותיי (איפה האורתופד? איפה עושים צילום? איך הולך התור אצל האחיות? ועוד.).

הרופא היה בסדר.  צוות הרנטגן היה ידידותי וחביב להפליא (הנשים בקבלה והטכנאי).  וגם האחות ג'ניה, שחבשה אותי בחיוך נעים, בעדינות ובמיומנות.  לג'ניה אמרתי שאני מופתע לטובה, שכולם כ"כ אדיבים ונחמדים... והיא תהתה: "למה ציפית?".  אמרתי לה שאני מקווה שהם תמיד ככה, ולא רק היום.  גם לדורה אמרתי תודה רבה מאוד, כשיצאתי מהמקום, מדדה לאיטי לאוטו.

ברוך ה'.

אז מה למדנו?

-         שצריך להיזהר.

-         שאצבעות כף הרגל (כמו כף היד) מורכבות מעצמות קצרות המכונות "גלילים"... ובאנגלית קוראים לגלילים: Phalanges of the foot.

-         שלכל אצבעות הרגל קוראים "בוהן", ובאנגלית Toe... ולאצבע הקטנה קוראים באנגלית, גם, Pinky toe.

-         השבר אצלי, הוא בעצם שנקראת (ע"פ מיקומה) "בגליל המקורב"... ובאנגלית קוראים לזה: Proximal phalanx.

-         את האצבע הקטנה אי אפשר לגבס... אז חבשו וקיבעו לי אותה לאצבע השכנה.  המליצו לנוח בבית, עם רגל מורמת (גם בשכיבה), גם כדי להקל על כאב או לחץ, וגם כדי שפחות דם יזרום לאזור הפגוע, ובכך זה יוריד הנפיחות, וההבראה תהיה טובה יותר.  ולשים קרח על המקום הפגוע.

-         שיש להודות על דברים טובים.  אני מודה לאל על כך שלא נגרם לי נזק חיצוני (חתכים, פצע פתוח, דימום חיצוני וכד').  תודה לאל, שכמעט ולא כואב לי, למרות הנזק.  ותודה לאנשי המקצוע (כולל רופא המשפחה) שטיפלו בי באופן כה ראוי.

-         איכשהו, הכל לטובה.

 בריאות ובשורות טובות.

מודעות, איכות הסביבה, ניצול משאבים, מחזור ויצור אנרגיה - 2

משנים את העולם (וממחזרים) - Making A Difference

אוקטובר 2013.  הגעתי למקום העבודה הקודם שלי, לקניות (כפי שאני נוהג מפעם לפעם).  זהו סניף של רשת מזון ידועה (זו שעגלת הקניות המופיעה בפרסומי החברה – "נוסעת" לאחור)... כשבמהלך שמונת החודשים שעבדתי שם, שיפרתי כמה וכמה תהליכי עבודה (בלי נדר, אולי אפרט את הרשימה, מתישהו).

שם, כמו ביותר מידי עסקים במדינת ישראל, כמות הנייר המודפס – מזעזעת... ורובו המוחלט מיותר ואיננו ממחוזר.

נוצר מצב הזוי, שאלפי גיליונות נייר נזרקים לפח, ובה בעת הרשת קונה כמה אדירה של נייר לפתקים (אלו המגיעים בקוביות צבעוניות וכד').  תארו לעצמכם שאני מדבר על סניף אחד, מכלל כ- 20 סניפים.

תפסתי יוזמה, ריכזתי גיליונות נייר בקרטון... ובכמה הזדמנויות לקחתי הנייר לבית דפוס, כדי שזה יחתוך הנייר לקוביות של 8 וחצי ס"מ על 8 וחצי ס"מ... כדי שהצד הלא מודפס שלהם יוכל לשמש לכתיבת פתקים וכד'.  מדובר באלפי דפים שמוחזרו לשימוש חוזר, בדרך זו.

גם אחרי שסיימתי לעבוד שם (התפטרתי בפברואר 2013)...  באתי.  השקעתי זמן בלרכז את הניירת.  לקחתי הנייר לחיתוך.  החזרתי קרטון של ריבועי נייר ארוזים בחבילות.

טובת הכלל והסביבה, והתרומה שלי לנושא הזה... היא שעמדה לנגד עיניי.  בלי רווח אישי (ואפילו "הפסד" אישי, על הזמן ש- "בזבזתי" בהתעסקות הזו).  אני לא מבקש תודה וגם לא הכרה וכד'... העיקר, שלא יפריעו לי.

בקיצור, במהלך השוטטות בחנות, נגש אליי בחנות אחד מאחראי המשמרת ואמר לי (בחיוך של סיפוק), שהחבר'ה מהיחידה להזמנת ציוד של החברה, יצרו אתו קשר ותהו מדוע ולמה, כבר כמה חודשים, הוא לא מזמין את הפתקאות הצבעוניות?!...

ברוך ה'.

Reduce, Reuse, Recycle

How Do They Do It? - Airplane Recycling

The smashing story of recycling Glass

17" Drum chipper

לקריאה נוספת:

-         פסולת. טיפול והפחתה (שלושת ה – R) [המועצה לישראל יפה]

-         מדרג הפסולת / Waste hierarchy