במהלך העיסוי, שוחחתי עם המטפלת המצויינת, על תפקיד האדם. בקטנה.
על כך שלכל אחד יש כישורים ותפקיד, והכל משפיע על הכל. המטפלת אמרה שאולי הייתה רוצה "לתקן את
העולם" כמוני, אבל לה יש את הנישה שלה, בטיפול... וחיזקנו אחד את שני, כל אחד
במשימתו הוא ובכלים העומדים לרשותו.
אמרתי לה, שזה בדיוק העניין... וטוב שלכל אחד יש כישורים אישיים
וייחודיים. לדוגמא, הכישרון שלה – לטפל בי
– מבריא ומחזק אותי... ונותן לי כח להמשיך ולעשות את מה שאני עושה; ככה שהיא גם כן
שותפה למשימות החיים שלי, והרבה ממה שאני עושה, זה בזכותה, ברוך ה'.
והנה, יצאתי מהטיפול בתזמון שיצאתי, נכנסתי לרכב, ובחרתי לנסוע בדרך
מסויימת, הביתה, מאשר דרך אחרת...; כחצי ק"מ משם, ואני בתוך עומס תנועה, בתוך
הישוב, אני רואה נהגת מנופפת ומסמנת לכיווני, שהיא צריכה עזרה. אני מאט, ועוצר לידה ומתעניין במה אוכל לעזור
(בינתיים מכל הכיוונים נהגים עצבניים צופרים).
היא מראה לי את הנייד שלה עם אפליקציית Waze, ואומרת שהלכה קצת לאיבוד, בדרכה ל- יהוד. אמרתי שאני לא כ"כ מבין בטכנולוגיה... אבל
שתיסע אחריי... נצא מהישוב לדרך ראשית יותר... ואכוון אותה, בקו ישיר יותר, לעבר
היעד. ראו המפה להלן, הכוכב האדום מציין
את מקום המפגש הראשוני... והקו האדום את מסלול הנסיעה, שבחציו היא נסעה אחריי,
ובנקודה מסויימת אמרתי לה פשוט לנסוע ישר עד קצה הכביש, ושם ימינה, לעבר
היעד; אולי שם תשאל עוד מישהו, או ששם כבר
תסתנכרן על המסלול.
והנה... תוך כדי נסיעה, וכשהיא אחריי... ובסיטואציה ממש נדירה, אני
רואה לפניי רכב מאט, עם 4 אורות מהבהבים, מימין; אני מאט, פותח החלון, והנהג אומר לי
שנראה שאיבד את דרכו... והוא צריך להגיע לכביש 471 לכיוון כביש 6 צפון, לכיוון
חיפה. אני אומר "אין בעיה. סע אחריי". ראה מפה, כנ"ל:
אני נוסע קדימה לאט, מסתכל במראות, ומקווה ששני הרכבים יסתדרו ויצליחו
לעקוב אחריי עוד כמה מאות מטרים, לקראת היציאה מהישוב ולכיוון דרך המלך.
בשלב מסויים אני עוצר... ומסמן לנהג להמשיך ישר עד הסוף, וברמזור האחרון,
שמאלה, לכביש 471 (מזרח)... בתקווה שהשילוט לא יטעה, והנהג ימצא דרכו לעבר כביש 6
צפון.
... את הנהגת אני "לוקח" איתי ימינה, ובהמשך... כשאני פונה
שמאלה... אני מורה לה להמשיך ישר עד הסוף, כנ"ל... גם כן בתקווה שתמצא דרכה
בהמשך.
למרות כל ההסברים, מצפוני קצת מציק לי, שלא יכולתי לסייע לשני הנהגים
באופן טוב יותר... ולקרבם ביתר קלות לכיוון יעדם.
... עם המטפלת דיברתי גם שצריך מודעות, פתיחות ורצון לעזור.
אמרתי לה, שאני "שונא" את אלו שאומרים לי מידי פעם: "אתה
לא יכול לשנות את העולם!"... אז זהו, שאני כן!!! וגם אתה יכול לשנות העולם,
ולקדם אותו להיות מקום טוב יותר, בריא יותר, ידידותי יותר. זה לא בא ברגע אחד, וזה לא קורה בפעולה
אחת. זה פרוייקט הדורש התמדה. צריך רק להיות פתוח לזהות הזדמנות, גדולה או
קטנה... ואז, להרים את הכפפה. זה הכל.
... וככה יצא שיצאתי מהטיפול מחוזק ומלא אנרגיות טובות... ותוך כדי
מחשבות על "תיקון עולם" זימן לי הבורא יתברך שמו... לעזור לשני אנשים. ברוך ה'.
רב אמר: לא נתנו המצות אלא לצרף בהן את
הבריות (מדרש בראשית רבה).
"את מכלול
המצוות כולו אפשר לדמות לתווי הנגינה של סימפוניה, אשר כל אדם נוטל חלק בביצועה; כל
אדם בעולם הוא כאחד הנגנים בתזמורת, שתפקידו להצטרף בזמן המתאים ובאופן המתאים, ולבצע
את תווי הנגינה שמוטל עליו לנגן. בעשותו כן
הריהו משתתף, עם התזמורת כולה, בהשלמת המכלול" (מתוך ספר "שלושה עשר עלי השושנה", מאת הרב עדין אבן-ישראל. ירושלים
תשנ"ח עמ' 286)
לקריאה נוספת:
