‏הצגת רשומות עם תוויות אוניברסיטה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אוניברסיטה. הצג את כל הרשומות

יום שני, 12 במרץ 2012

חינוך בסיסי, כתנאי ל- "השכלה גבוהה"

מאי 2010. בחיפושיי אחר ידע אמיתי בנושאי חינוך וחברה, הדפסתי את שני המאמרים הבאים:
לאחרונה, ובלי כוונה, מצאתי את המאמרים הללו בערימת ניירת (אחת מיני רבות)... והתחלתי, שוב, לקרוא ולעיין בזה.
Locke maintains that parents or teachers must first teach children HOW to learn and to enjoy learning. As he writes, the instructor "should remember that his business is not so much to teach [the child] all that is knowable, as to raise in him a love and esteem of knowledge; and to put him in the right way of knowing and improving himself".

Rather than sending boys to schools which would ignore their individual needs and teach them little of value, Locke argues that they should be taught at home as girls already were and "should learn useful and necessary crafts of the house and estate".

people's minds were shaped through their experiences and thus through their education

In Switzerland, Johann Heinrich Pestalozzi, relying on Locke's theories, developed the concept of the "object lesson." These lessons focused pupils' attention on a particular thing and encouraged them to use all of their senses to explore it and urged them to use precise words to describe it... according to one of their practitioners "if well-managed, cultivate Sense-Perception, or Observation, accustom children to express their thoughts in words, increase their available stock of words and of ideas, and by thus storing material for thinking, also prepare the way for more difficult and advanced study.

רעיונות שצפו, שוב, ועלו במוחי:


- בנאדם משכיל, שאינו מחונך --
 סתירה!!!
- בנאדם משכיל חייב להיות אדם מחונך!

- מי שנותן תעודה או תואר לאדם שאינו מחונך, הוא פושע!


לא במקרה, באנגלית, זה אותו ביטוי/מושג:

מחונך, משכיל = Educated
ראה ערך "Education".
מעניין מה מילון אבן שושן אומר על זה.

מזעזע שכדי לקבל תואר ולהיות בעל עדיפות לקבל עבודה מתגמלת יותר... לא צריך בהכרח להיות אדם מחונך ובעל ערכים; ומי שמחונך ובעל ערכים איננו מתוגמל על כך.
מדובר בהתנהלות רעה ואנטי-חינוכית בעליל!

אפליה על רקע השכלתי היא עוול חברתי שאין כדוגמתו.

עובד חרוץ ופרודוקטיבי, שמקבל פחות משכורת, בגלל שאין לו ״השכלה גבוהה״ = עוול חברתי ומוסרי!

אולי, גם אפשר לומר... שאדם ״דתי״ שאינו מחונך, זו סתירה!!!
כיוון ש- ״דת״ היא מערכת חינוכית שכל מטרתה - הוראה, בין היתר, להתנהגות נכונה וראויה.

אי אפשר לצפות לתעשייה טובה ואיכותית ולחברה בריאה ומאוחדת, כשתנאי הסף, וכן התמורה, נמדדים על-פי "השכלה", ולא על-פי פרודוקטיביות וערכים!!

ישנו חוסר איזון משווע בהשקעת משאבים, בין חינוך לבגרות, תואר וקריירה... לבין חינוך חינוכי וערכי, ללא פשרות.

>> לקריאה נוספת: "החינוך במדינת ישראל לאן? מדינת ישראל לאן?"
  

יום חמישי, 23 בפברואר 2012

פרוייקט ה- Street View של גוגל, הגיע היום לאוניברסיטת בר-אילן

היום (23 לפברואר 2012), ראיתי את התלת-אופן של Google Street View מסייר לו בקמפוס.

מערכת הצילום המורכבת על האופניים הללו, מאפשרת לצלם בפארקים, בשבילים, באוניברסיטאות, באיצטדיונים, ושאר מקומות מעניינים שאינם נגישים באמצעות המכונית.


יום שני, 26 בדצמבר 2011

הנביא ישעיהו (ליבוביץ') מדבר על החינוך בישראל

(מתוך הספר "ישעיהו ליבוביץ': על עולם ומלואו. שיחות עם מיכאל ששר". ISBN: 978-965-545-367-6)
עמודים 127-128:


מה דעתך על רמת החינוך בארץ?
... אמרתי זאת לאנשי חינוך: עיקר דאגתכם הוא שהמסיים את בית-הספר יהיה חייל טוב וזה חשוב לכם יותר מן השאלה, אם יהיה אדם הגון (בזה לא אמרתי שיש אנטגוניזם בין חייל טוב לאדם הגון) ורובם הסכימו עמי.

אני חושב שאתה עושה להם עוול. בית-הספר הכללי בכל זאת משתדל לחנך להומניזם.
המחשתי את הסיטואציה הבאה: סתם בני-אדם משוחחים לתומם על אדם צעיר, מהו ומה טיבו, והקריטריון המכריע הוא: האם היה, הווה, או יהיה חייל טוב, הרבה מן השאלה אם הוא בחור הגון. זה הלך-הרוח! מאחר שהרעיון הלאומי הוא מרכזי בחיינו, פירוש הדבר שהקריטריון העליון של האדם הוא להיות חייל טוב. הלאומיות היא הרס מהות האדם!

והחינוך הדתי?
גם כאן, הצרה היא שהכול משתלב בסוגיות האומה והמדינה. אם כל היהדות נתפסת מתוך הפרספקטיבה של בעיות מדינת ישראל, כי אז המסקנה היא - מאיר כהנא; או שיש לזרוק את היהדות, שהרי העיקר הוא מדינת ישראל.

כמי שמשמש בהוראה באוניברסיטה כבר למעלה מיובל שנים, מה דעתך על הסטודנט כיום לעומת עמיתו בעבר?
קשה לעשות הכללה. אבל אעשה הכללה שערכה כערך כל ההכללות. כללית, נדמה לי שציבור הסטודנטים ירד ברמתו מבחינה אינטלקטואלית. זאת ודאי מסיבה פשוטה מאוד: לפני 50 שנה הלימוד באוניברסיטה היה עניין אליטיסטי. האנשים הטובים היום הם בוודאי טובים לא פחות מאלה שהיו אז, אבל היום הם טובעים ביד של אלה שלפני 50 שנה לא למדו כלל באוניברסיטה. דומני שזאת הסיבה.

זאת אומרת שאלה שאז לא למדו יכולים לעשות זאת היום, וזה בוודאי לטובה.
נשאלת השאלה האם זה באמת לטובה ועל כך קשה לענות. מצד אחד אפשר להגיד שזהו אחד ההישגים הגדולים ביותר של הדמוקרטיה. כלומר, שמה שנקרא 'השכלה גבוהה', נעשה נכס עממי. היום, למעשה, רק מי שאינו מעוניין בכל אינו לומד באוניברסיטה, אבל כל צעיר שמעוניין לומד; מצד שני, כל הציבור העצום הזה - שאפילו אצלנו מונה כבר 50 עד 60 אלף בני-אדם - רמתו הכללית ירודה מאוד.

אבל לולא למד באוניברסיטה, היתה רמתו ירודה עוד יותר.
אינני יודע. אני רואה תלמידים שהם טובים מאוד במקצוע הלימודים ולמעשה אינם מבינים דבר ואינם חושבים על בעיות האדם. כבר התרגלתי לתופעה זו ופסקתי לתמוה עליה.