אוי אוי... כמה שהמצב קשה.
למקורבים אליי כבר נמאס לשמוע את הביקורת שלי; תקצר היריעה מלפרט במה אני מבחין, ממה/י אני מפחד... ולמה אני חושב שהמצב כ"כ נורא (גם כשנראה שהמצב טוב)... עד כדי חסר-תקנה.
שורש העניין נמצא ברוח האנשים במדינת ישראל; האיש הפשוט כאיש פשוט, כאחד-העם, כאזרח מן השורה, כלקוח... ואותו אדם עצמו, במקום עבודתו, כנותן שירות, כשוטר, כנציג שירות לקוחות בחברה כלשהי.
אני מדבר עם אנשים. סטודנטים, ישראלים צעירים, בראשית דרכם, מודים שהמצב, החברתי-כלכלי, שנוצר "פה" בשנים האחרונות החליש מאוד את רוח העם, ויכולתו להתנגד ולמחות באופן יעיל.
רוח האנשים (רוב העם) היא שפלה ומדוכאת מאוד (יחסית למצב שהיה לפני כ- 20 שנה). זה לא נורמאלי שאנשים, במדינת ישראל (ואני מדבר על מעמד הבינייים) מדברים יותר מידי על "הישרדות" וחוסר-אונים.
ולא... אני לא מגזים בתיאור המציאות!!!
אז כשאיש כזה, שגם לו יש ילדים בבית שהוא דואג לעתידם (והוא דואג!), ובעבודתו הוא נותן שירות (בדוגמא כאן, אני מציין דווקא שוטר או נציג שירות לקוחות)... והמצב נהיר לו, ברמה זו או אחרת... כשרוחו שפלה, אין רוחו בריאה דייה לעשות עבודה מקצועית יותר, טובה יותר, ראוייה יוצר, נכונה יותר...
אנשים משתדלים... אבל, בגדול, השירות הוא לא שירות... והמדוכאים נהיים מדוכאים יותר, בדר"כ. החזק ינצל יותר את החלש... וכשנפגש באיזה אירוע, כאנשים פשוטים, כולם רוצים לדבר חיובי, להראות טוב, לחיות בשלום... וכמעט לא שומעים תלונות. כמעט אין ביקורת. הביקורת מודחקת "נורא".
אני שוב מנסה ומתאמץ לקצר.
אבל לפני שאגיע לחלקה של מערכת אכיפה החוק ומשטרת ישראל... אנסה לתת עוד דוגמא (סיפור מהחיים).
חבר של המשפחה עובד (בתפקיד בכיר) במפעל שידוע כמפעל שגרם וגורם המון נזק לסביבה, ופוגע קשות באיכות החיים והבריאות של האוכלוסייה בסביבה. הנתונים ידועים וברורים, שהמפעל והזיהום שהוא מייצר, מקצר חייהם גם של אנשים, שהאיש הזה מכיר; אולם, כשהוא "על האזרחי" בחוג החברים, הידידים והמשפחה... יש איזשהו קשר של שתיקה בנושא. אין ביקורת!!!
וכעת לנושא המרכזי שלשמו התכנסנו: "משטרת ישראל", ובקיצור ה- "משטרע" (קיצור של משטרה + רע).
דוגמא 1: עניין של שיקול דעת. האם עניין זה אמור לעודד את האזרח "הקטן" והפשוט, שנציגי החוק באמת רוצים להגן ולשמור עלינו? אותי, לא רק שזה לא מעודד... אלא שזה מפחיד ומרתיע!
2. מוקד 100 לא עונה. המשטרה ממשיכה לפזר הבטחות.
3. שוטרים לדוגמא.
4. מצלמות המהירות החדשות. משטרת ישראל ותנובה.
5. בטיחות בדרכים. אכיפה, אחריות ושקיפות.
6. "אל תצעקי, שולחים ניידת". לילה במוקד 100 (כתבה ב- Ynet).
7. איך עוצרים את האלימות ומחזירים את הביטחון לרחובות? (עוד כתבה ב- Ynet).
הנה מדבריהם של "שלושה קציני משטרה בדימוס... והתשובות שהם נתנו אינן מעודדות". שימו לב, כיצד אנשים "מדוכאים" ומוחלשים מדברים בכתבה:
- ניצב בדימוס אריה עמית מזהיר כי "בתנאים שבהם אנו חיים, אין סיכוי להחזיר את הביטחון לרחובות".
- ניצב בדימוס משה מזרחי שכיהן כראש אגף חקירות ומודיעין: "הממשלות השונות הפריטו את האחריות לביטחון האישי, אני מסתכל על משטרת ישראל ואומר 'אלוהים אדירים'".
- אסף חפץ, שהיה המפכ"ל ה-12 של המשטרה, מאמין שהפתרון לא צריך לבוא בעיקרו מכיוון המשטרה. "הבעיה היא בעיקר חברתית"... חפץ טוען כי "הרשות המקומית וכל המערכות הכפופות אליה צריכות לייצר פחות עבריינות... חפץ מציין כי מדובר בתהליך שמתרחש בכל העולם - למעט בישראל. "המודל שלנו לקוי, אנחנו רואים את המודל המקומי החזק בניו יורק שעשה מהפך. לשלטון המקומי שם יש אחריות, סמכות, גמישות תקציבית והוא זה שמצליח לשנות מצב קיים. מחוסר ביטחון לביטחון, מפגיעה כלכלית לכלכלה חיובית".
ולגבי מערכת אכיפת החוק, חפץ סבור כי היא מרתיעה רק את שומרי החוק ולא את העבריינים".
מר חפץ,
אתה כנראה לא חי במדינת ישראל. לא יכול להיות שאתה מכיר את המציאות הישראלית ומדבר ככה. אתה מדבר על "הרשויות המקומיות"??? ראה מה שחברך, מר מזרחי, אומר: "הממשלות השונות הפריטו את האחריות"; ברוב הרשויות המקומיות כבר אין שירותים נורמאליים לתושבים... עובדי הניקיון הם עובדי קבלן... על רמת הניקיון הם לא לוקחים אחריות... אתה רוצה שהם יקחו אחריות על ביטחון התושבים???
כ- 8 שנים התנדבתי במשמר האזרחי במקום מגוריי. עזרנו רבות למשטרה ולקהילה. לאן נעלם ארגון המתנדבים הזה, עם אנשיו האיכותיים?
קריאה נוספת:
- החינוך במדינת ישראל לאן? מדינת ישראל לאן?
- עובדי קבלן, המצב החברתי-מוסרי, ומצב החינוך וההשכלה במדינת ישראל
- אני מאשים!!!
- "המדינה צריכה לקחת את עצמה בידיים"? המדינה???
למקורבים אליי כבר נמאס לשמוע את הביקורת שלי; תקצר היריעה מלפרט במה אני מבחין, ממה/י אני מפחד... ולמה אני חושב שהמצב כ"כ נורא (גם כשנראה שהמצב טוב)... עד כדי חסר-תקנה.
שורש העניין נמצא ברוח האנשים במדינת ישראל; האיש הפשוט כאיש פשוט, כאחד-העם, כאזרח מן השורה, כלקוח... ואותו אדם עצמו, במקום עבודתו, כנותן שירות, כשוטר, כנציג שירות לקוחות בחברה כלשהי.
אני מדבר עם אנשים. סטודנטים, ישראלים צעירים, בראשית דרכם, מודים שהמצב, החברתי-כלכלי, שנוצר "פה" בשנים האחרונות החליש מאוד את רוח העם, ויכולתו להתנגד ולמחות באופן יעיל.
רוח האנשים (רוב העם) היא שפלה ומדוכאת מאוד (יחסית למצב שהיה לפני כ- 20 שנה). זה לא נורמאלי שאנשים, במדינת ישראל (ואני מדבר על מעמד הבינייים) מדברים יותר מידי על "הישרדות" וחוסר-אונים.
ולא... אני לא מגזים בתיאור המציאות!!!
אז כשאיש כזה, שגם לו יש ילדים בבית שהוא דואג לעתידם (והוא דואג!), ובעבודתו הוא נותן שירות (בדוגמא כאן, אני מציין דווקא שוטר או נציג שירות לקוחות)... והמצב נהיר לו, ברמה זו או אחרת... כשרוחו שפלה, אין רוחו בריאה דייה לעשות עבודה מקצועית יותר, טובה יותר, ראוייה יוצר, נכונה יותר...
אנשים משתדלים... אבל, בגדול, השירות הוא לא שירות... והמדוכאים נהיים מדוכאים יותר, בדר"כ. החזק ינצל יותר את החלש... וכשנפגש באיזה אירוע, כאנשים פשוטים, כולם רוצים לדבר חיובי, להראות טוב, לחיות בשלום... וכמעט לא שומעים תלונות. כמעט אין ביקורת. הביקורת מודחקת "נורא".
אני שוב מנסה ומתאמץ לקצר.
אבל לפני שאגיע לחלקה של מערכת אכיפה החוק ומשטרת ישראל... אנסה לתת עוד דוגמא (סיפור מהחיים).
חבר של המשפחה עובד (בתפקיד בכיר) במפעל שידוע כמפעל שגרם וגורם המון נזק לסביבה, ופוגע קשות באיכות החיים והבריאות של האוכלוסייה בסביבה. הנתונים ידועים וברורים, שהמפעל והזיהום שהוא מייצר, מקצר חייהם גם של אנשים, שהאיש הזה מכיר; אולם, כשהוא "על האזרחי" בחוג החברים, הידידים והמשפחה... יש איזשהו קשר של שתיקה בנושא. אין ביקורת!!!
וכעת לנושא המרכזי שלשמו התכנסנו: "משטרת ישראל", ובקיצור ה- "משטרע" (קיצור של משטרה + רע).
דוגמא 1: עניין של שיקול דעת. האם עניין זה אמור לעודד את האזרח "הקטן" והפשוט, שנציגי החוק באמת רוצים להגן ולשמור עלינו? אותי, לא רק שזה לא מעודד... אלא שזה מפחיד ומרתיע!
2. מוקד 100 לא עונה. המשטרה ממשיכה לפזר הבטחות.
3. שוטרים לדוגמא.
4. מצלמות המהירות החדשות. משטרת ישראל ותנובה.
5. בטיחות בדרכים. אכיפה, אחריות ושקיפות.
6. "אל תצעקי, שולחים ניידת". לילה במוקד 100 (כתבה ב- Ynet).
7. איך עוצרים את האלימות ומחזירים את הביטחון לרחובות? (עוד כתבה ב- Ynet).
הנה מדבריהם של "שלושה קציני משטרה בדימוס... והתשובות שהם נתנו אינן מעודדות". שימו לב, כיצד אנשים "מדוכאים" ומוחלשים מדברים בכתבה:
- ניצב בדימוס אריה עמית מזהיר כי "בתנאים שבהם אנו חיים, אין סיכוי להחזיר את הביטחון לרחובות".
- ניצב בדימוס משה מזרחי שכיהן כראש אגף חקירות ומודיעין: "הממשלות השונות הפריטו את האחריות לביטחון האישי, אני מסתכל על משטרת ישראל ואומר 'אלוהים אדירים'".
- אסף חפץ, שהיה המפכ"ל ה-12 של המשטרה, מאמין שהפתרון לא צריך לבוא בעיקרו מכיוון המשטרה. "הבעיה היא בעיקר חברתית"... חפץ טוען כי "הרשות המקומית וכל המערכות הכפופות אליה צריכות לייצר פחות עבריינות... חפץ מציין כי מדובר בתהליך שמתרחש בכל העולם - למעט בישראל. "המודל שלנו לקוי, אנחנו רואים את המודל המקומי החזק בניו יורק שעשה מהפך. לשלטון המקומי שם יש אחריות, סמכות, גמישות תקציבית והוא זה שמצליח לשנות מצב קיים. מחוסר ביטחון לביטחון, מפגיעה כלכלית לכלכלה חיובית".
ולגבי מערכת אכיפת החוק, חפץ סבור כי היא מרתיעה רק את שומרי החוק ולא את העבריינים".
מר חפץ,
אתה כנראה לא חי במדינת ישראל. לא יכול להיות שאתה מכיר את המציאות הישראלית ומדבר ככה. אתה מדבר על "הרשויות המקומיות"??? ראה מה שחברך, מר מזרחי, אומר: "הממשלות השונות הפריטו את האחריות"; ברוב הרשויות המקומיות כבר אין שירותים נורמאליים לתושבים... עובדי הניקיון הם עובדי קבלן... על רמת הניקיון הם לא לוקחים אחריות... אתה רוצה שהם יקחו אחריות על ביטחון התושבים???
כ- 8 שנים התנדבתי במשמר האזרחי במקום מגוריי. עזרנו רבות למשטרה ולקהילה. לאן נעלם ארגון המתנדבים הזה, עם אנשיו האיכותיים?
קריאה נוספת:
- החינוך במדינת ישראל לאן? מדינת ישראל לאן?
- עובדי קבלן, המצב החברתי-מוסרי, ומצב החינוך וההשכלה במדינת ישראל
- אני מאשים!!!
- "המדינה צריכה לקחת את עצמה בידיים"? המדינה???
