"כושר-היצירה של הילד: היוצרנות"

"כושר-היצירה של הילד: היוצרנות"

פורסם בעברית 5 חודשים לאחר פרסום מאמר המקור, באנגלית

"הד החינוך"... כרך מ"ו (המתרגם לעברית לא ידוע - לא צויין במקור)

גליון ל"ו... כ"ו סיוון תשל"ב - 8 ליוני 1972, עמוד 5-6

מקור המאמר: Creative Kids. Today's Education

Vol. 61, No. 1, pp. 25-28, January 1972 (4p)

          ברוב הכיתות נכשלים ילדים יוצרניים ונהפכים לבעייתיים בהתנהגותם.  לעיתים מזומנות אף מסווגים ילדים כאלה כסובלים מליקויי למידה.  פול טורנס (Paul Torrance), ראש המחלקה לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטת ג'ורג'יה בארצות הברית (Today's Education, ינואר 1972) מציע להכריז על ילדים בעלי יוצרנות (יצירתיות, creativity) גבוהה כעל קטגוריה חדשה בתחום הילדים הבעייתיים.

          בעיות התנהגות רבות של ילדים יוצרניים נובעות מההבדלים המתגלעים בינם לבין תלמידים אחרים, או בינם לבין מוריהם.  קשיי הלמידה שלהם מתגברים בגלל חוסר ההתאמה שבין יכולתם לבין נטיותיהם, בין הנושאים שהם מעדיפים לעסוק בהם לבין שיטת העבודה הנהוגה בבית-הספר, צורת הגמול שהוא מעניק, ודרך הלימוד המקובלת.

          יש להניח שאם יקבצו ילדים כאלה בקבוצה משלהם, לא ייחשבו עוד ליוצאי דופן, ואם ילמדו אותם בהתאם ליכולתם ולעניין שהם מגלים, קרוב לוודאי שהישגיהם יאמירו ובעיותיהם יתמעטו.  כך קרה במקרים רבים והדבר מחייב לפחות לנסות דרך חדשה בטיפול בהם.

          מחקרים אחדים מצביעים על העובדה שילדים יוצרניים סובלים ברוב בתי-הספר הקיימים.  על פי מחקר אחד השיגו תלמידי כיתה ד', שנחשבו למצטיינים בלימודים, תוצאות נמוכות יותר במבחני חשיבה יוצרת מחבריהם שנחשבו לתלמידים פחות טובים.  תוצאות דומות הושגו במיבדק בין סטודנטים באוניברסיטה.  במיבדק אחר לא הצליחו ילדים מחוננים ביוצרנות מכיתה ד' ו- ה' בלימוד תכנית בלשון המקובלת בבתי-הספר, ואילו במחקר אחר הוכח, שבחלקים קשים במיוחד בתכנית הלימודים, שאפשרויות הפתרון שלהם פחותות, הצליחו המחוננים יותר מאשר שאר ילדי הכיתה.

          כאשר עסק טורנס במחקריו בבתי-הספר היסודיים מצא תכופות את הילד המחונן בכוח-יצירה בין הילדים שהמורה ויתרה עליהם, כעל חסרי-ערך.  ילד כזה מושיבים בדרך כלל בירכתי הכיתה כדי לסלקו מן הדרך, או קרוב לשולחן המורה, כדי שתוכל לפקח על התנהגותו, ויש שהוא נשלח למשרד המנהל בגלל התנהגות יוצאת-דופן.  במקרים מסויימים שינה זיהוי הילד כמחונן את גישת המורה אליו, והיחסים השתפרו.  לילדים שזכו בהכרה הייתה זו תפנית חשובה בחייהם.

          מבדקים בחשיבה יוצרת עשויים לסייע למורה בזיהוי ילדים מחוננים שלא הבחינה בהם קודם לכן, אך אין צורך להסתמך על מבחנים דווקא.  בכל שלבי החינוך מציינים את הילד המחונן בכוח-יצירה כמה סימני היכר.  בגיל הגן והכיתות הנמוכות הילד היוצר, מלא רוח חקירה, דרישה ותהייה.  הוא נכון תמיד לנסות משימות קשות, ובודק בלי הרף את כוחו ויכולתו, אך אין הוא חוזר בעקשנות אל משימות שהן למעלה מכוחו.  זהו ילד הנוטה לבחור על פי הקריטריונים של "נכון, צודק או יפה" ואינו לוקה בקונפורמיות או בנונקונפורמיות לשמה.  אין הוא מוכן ללמוד מפי הסמכות החינוכית, ודרך לימודו היא השאלה, החקירה, החיפוש, המישוש והניסוי.  לעולם הוא מנסה לברר כיצד פועלים דברים.

          כאשר הוא לומד בדרך יצירתית ישקע בלימוד ראשו ורובו וכושר הריכוז שלו ממושך.  כשמפריעים לו כשהוא שקוע בעבודתו, תגובתו עלולה להיות חריפה.  לילד כזה יש בדרך כלל כושר יוצא מן הכלל לארגון דברים ולארגונם מחדש.  הוא יכול לשאת אי-סדר, אך אם נניח לו לעבוד לפי דרכו, יוכל ליצור ארגון דברים משלו.  בשובו אל נושאים מוכרים לו, הוא רואה אותם באור חדש ומעמיק בהם יותר.

          ילד כזה עשוי לעמוד בתוקף על למידה בדרך יצירתית ובלתי סמכותית, ועלול להכשל כליל אם המורה יתעקש ללמדו בדרך הקבועה מראש.  ילדים כאלה יהססו להגיב בכיתה וישתקו, ולעתים הם משתמשים בשתיקה זו בצורה יעילה ביותר.  כאשר תלמיד כזה מתגלה לפתע, משתומם המורה לידע הרב שלו ועד כמה העמיק לחשוב בשעה ששתק בכיתה שבועות וחדשים.

          אף שילדים אלה נראים על פי רוב כפעילים יתר על המידה וחסרי-מנוחה, הרי בהזדמנויות מסויימות הם מסוגלים לשבת במנוחה זמן רב יותר משאר הילדים.  תחילה הם עשויים להסתפק בהסתכלות בחפץ ממרחק, אך עד מהרה הם חשים הכרח להסתכל בו מקרוב, אפילו יסתכנו בעונש חמור.  ילדים יוצרים משתמשים בדמיונם כדי לפתור הרבה מבעיות ההתפתחות שלהם.  בדרך כלל הם מספרי-סיפורים מצויינים, ומסוגלים לחבר שירים וסיפורים המקסימים את שומעיהם.

          נסתכל בילדים יוצרים בכיתות הבינוניות.  מחשבתם העצמאית גורמת קשיים מיוחדים.  ילד כזה מחזיק בנטיותיו בלי להיכנע ללחצי הקונפורמיות, והוא בעל דימוי עצמי חזק.  הוא יודע את יכולתו ואת מגבלותיו יותר משיודע זאת ילד פחות יוצר.  ילד כזה נראה כמתנשא רק משום שהוא בטוח ביכולתו לתפוס את המציאות כמות שהיא — לראות את המלך במערומיו — ולבצע דברים שאחרים מעריכים אותם כקשים מדי.  יש ילדים יוצרים אחרים, החשים שאינם טובים דיים ושהם משוללי ערך — כך חשים בעיקר ילדים שיוצרנותם גבוהה אך רמתם השכלית בינונית או נמוכה.

          הילד היוצר מביע דעות בלתי מקובלות ומרבה לעסוק בפעילות דמיונית.  הוא מגיב על סביבתו באופן רגשי וספונטני, ומתערב מיד במתרחש סביבו.  הוא רגיש יותר ועצמאי יותר, גברי או נשי יותר מילדים אחרים.  רמות הקשב, הריכוז והעניין שלו גבוהות.

          המרץ הרב של הילד היוצר בשנות הלימוד הבינוניות בולט לעין.  דומה שאין גבול למרץ הזה.  הסקרנות הגדולה והחיפוש המתמיד, שהחלו בגיל הרך, נמשכים, אלא שעכשיו כבר למד לרסן מעט את התנהגותו, מפני שתמיד התנגש עם הסביבה.  בתקופה זו הוא נוטה להתמסר בכל לב לפעילות החשובה בעיניו.  ומה שנראה אצלו כנטייה להפריע, או להתנהג כמחפש תשומת-לב, נובע בדרך כלל משעמום או מן הצורך להציע דרכים מקוריות ושונות לפתרון שאלה.

          לא יקשה להבין מה קשה לילד היוצר בכיתה הרגילה.  אין זו ביקורת על מורים בכיתות הרגילות, ואין הכוונה לעורר בהם רגשי אשמה.  פול טורנס שותף לרגשות המורים ומבין עד כמה קשה לפתור את הבעיות הרבות של ילדים יוצרים, אולם לבעיות אלו יש כמה וכמה פתרונות טובים, שנוסחו בחלקם על ידי פרופסור טורנס וחבריו.  והנה כמה אפשרויות של התערבות המורה, העשויה לעזור לילד היוצר בכל שלבי החינוך.

          חשוב לסייע לילד היוצר למצוא לעצמו מקלט רוחני.  החברה אכזרית למדי בטיפולה ביוצרים שבתוכה.  ילד כזה יתנגש עם הסמכות והממסד.  הוא יחוש תסכול, ועל כן יש לספק לו מקור לעידוד ולתמיכה.  צריך לתת לו את הזכות להיכשל בלי שייהרס ובלי שיבודדו אותו בשל כך.  אם אין המורה יכול לשמש קולט רוחני, עליו להקשיב לילד ולעזור לו למצוא קולט כזה בדמות פטרון, וביחוד כאשר משפחת הילד אינה מבינה או שאינה מעודדת אותו.  כאשר כוח-היצירה חוזר ומתגלה בעקשנות על אף לחצי הסביבה, יימצא בסופו של דבר פטרון שייתן לצעיר זה הזדמנות להצליח.  פטרונים כאלה חשובים במיוחד לילדים יוצרים ממשפחות מקופחות, ובכל קהילה יימצאו תמיד אזרח טוב או משפחה הנכונה לתמוך בילד כזה.

          המורה דואג להכרה ביכולתו של הילד היוצר.  כאשר מעניקים לילד כזה הכרה, מצבו ומעמדו משתנים מן הקצה אל הקצה.  הדרכים להכיר ביוצרנות רבות.  אפשר להיעזר במבחנים ובעיסוקים הרגילים כגון כתיבה, אמנות, מוסיקה ולימודי מדע.

          ראוי להדריך את הילד כדי שיבין את שונותו, יכיר ברגישותו, בתכונתו לשקוע ראשו ורובו בעניין אחד, ונטייתו לחפש תמיד אחר פתרונות אחרים.  ייתכן שזו הדרך החשובה ביותר לעזור לתלמיד כזה.

          לאיש אין חופש מוחלט, ההגבלות מרגיזות אותנו.  על הילד היוצר חלות הגבלות רבות יותר מאשר על כל אדם, והוא אף נוטה לחוש בכובד עולן יותר מאחרים.  הפעילות מוגברת לשינוי-המצב מסייעת לילד היוצר לחוש פחות את חוסר-האונים שלו, ועל כן הוא מרבה בפעילות כזאת.  עלינו לסייע לו להבין שפעילות זו מחריפה את מצבו במקום להקל אותו.

          הילד היוצר נמשך להתנהגות פרועה מסוג מסויים.  בשיעור משעמם מאפשרת לו ההתנהגות הפרועה להחלץ מחיים אפורים, חסרי תקווה.  אחת הדרכים למנוע ילדים כאלה מהתנהגות פרועה היא להעסיקם בתפקידים קשים, הנראים להם מעניינים ובעלי-ערך.

          יש לעודד ילד יוצר במציאת דרכים נאותות לביטוי עצמי ולשיחה על רעיונותיו.  לדעת טורנס חשוב, כי מורים בכל שלבי החינוך יידעו להקשיב יותר לתלמידים ולכבד את דעותיהם.  ידיעה זו תפחית מרידות, מחאות, והתנכרות לחברה.

          מומחים לעזובת-נוער טוענים, שהפושע לעתיד הוא על פי רוב הילד שלא ניתנה לו הזדמנות לבטא את יכולתו היוצרת בדרכים המקובלות על החברה, ולכן הוא מפנה את כוחו לתכנונה ולביצועה של פעולה בלתי חוקית.

          בחומר שבתוכניות הלימוד הקיימות טמונות אפשרויות רבות להתבטאות לכל תלמיד, גורס טורנס.  אולם אין המורה יכול לספק את כל צרכיו של הילד היוצר, וגם אין לצפות לכך.  מורים רבים חשים שהשפעתם קטנה למדי בהשוואה להשפעת המשפחה, הרחוב וקבוצות השפעה אחרות.

          אם כי התערבות המורה שדיברנו בה עשוייה לעזור, הרי זו עזרה חלקית בלבד.  חשוב לסייע לתלמיד להגיע למקורות ולמשאבים שמחוץ לכיתה.  חשוב מאוד לפתח בהם הנעה ומיומנויות להמשך לימודיהם.  הספרן בבית-הספר ובספריה הציבורית יכולים להיות לעזר בפיתוח מיומנויות למציאת החומר הדרוש ובעידוד ההנעה.  לילדים יוצרים יש הנעה גבוהה למדי לרכישת המיומנויות הנחוצות להם בתחום שבו הם מחוננים.

          אם אין המורה מכיר כל צורכו תחומים אלה, יוכל להיעזר באנשים אחרים בקהילה.  בדרך כלל מגלים אנשים כאלה נכונות רבה לעזור בהדרכת ילדים יוצרים.  גם חוגי תחביב בבית-הספר ומחוצה לו יסייעו הרבה לילדים כאלה.  יוזמת המורה חיונית כדי לקשור בשביל הילד היוצר את כל הקשרים הדרושים לו לביטוי עצמי.

לקריאה נוספת:

-         Torrance Center for Creativity and Talent Development

-         E. Paul Torrance Collection, at GCSU

"לא הישגים אלא ערכים"

"לא הישגים אלא ערכים"

בכינוס הרעיוני השני על מחשבת

החינוך של תנועת העבודה

מאת י"ש

לא לחנך להישגיות אלא לערכים תבע מזכיר ההסתדרות יצחק בן-אהרון בכינוס בבית אלישבע בירושלים ב- 1 במארס, שהשתתפו בו מורים ומחנכים מן העיר ומן ההתיישבות העובדת.  המכנסים — האגף לחינוך ולהשכלה במרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות...

          בן-אהרון דיבר בכאב ובאירוניה מופנית-כלפי-עצמנו על ישראל המתקדמת, שאינה יכולה להגמל מן התעודות שיסודן בהישגים, שעה שחברות אחרות נגמלו מרשימת הציונים בפנקס.  החינוך בישראל צריך להאבק על אידיאל של ערכיות כאנטיתיזה למשטר החברתי הקיים, שנסחף במחול ההישגיות.  המחנך חייב לחתור לחינוכו של אדם אידיאליסטי, שערכי המוסר שלו שקולים בעיניו כנגד רווחת החיים.

          ...משימתה של המדינה היא לשמור על החיים, ליצור מסגרת שבה נוכל לחיות ולחשוב.  המאמץ הקיים היום בחברה הישראלית הוא לקדם את הפועל המסכן מן הסדנא אל העלית.  מן המורה דורשים עבודה בקבלנות על החומר.

          הגולם העלול לרוצץ את גולגולתה של החברה האנושית הוא "ההישגיות הכלכלית".  אך מעבר לרווחה, לתוארים ולנכסים יש משבר ושואה רוחנית.  המאבק שלנו על קיום פיזי משולב במאבק על משמעות הקיום הרוחני...  הפיכתה של ישראל למוקד האומה היהודית, ריכוזה ושיקומה אפשרית אם ניצור כאן איכות אנושית-ערכית, חברתית ולאומית, שאני מגדיר אותה כסוציאליסטית.  מחנך הרוצה להגיע לכך אינו יכול לחנך דור-המשך אוטומטי.  הבעיה של הדור הצעיר אינה ההמשך אלא היצירה.  בעיות היצירה מלוות חולי וכאב, התפלגות דעות ומאבק רוחני.  ללא הזכות לחנך לכפירה, לבדיקה, לערעור על מוסכמות אין תשתית ליצירה.

את המאמר המלא ניתן למצוא ב-

"הד החינוך"... כרך מ"ו,

גליון כ"ז... ח' ניסן תשל"ב - 23 למרץ 1972, עמוד 12

על סגולותיו של מדריך מוצלח

על סגולותיו של מדריך מוצלח

מאת, דב שולץ

על שער הכניסה לאקדמיה היונית העתיקה חרוט המשפט: "דע את עצמך".  המוטו הזה צריך להדריך בחייהם את המורים, כי האדם הרגיל בבקרת עצמית זהירה, ובעל הכרה ברורה, ידע תמיד להתאים את נושאי ההוראה לסגנונו ואפיו הוא.  מדריך טוב, יש בו משהו מאמן הבימה, ובהתאם למשחקו בכתה, הוא מגביר או מחליש את הרושם הטוב, הראוי...

1)   אף פעם אל תנסה להדריך ואל תדריך כשלא הכנת את שעורך.

לפעמים אתה זקוק לשעה של הכנה, ולפעמים רק לשני רגעים, אבל אתה זקוק תמיד לאיזה זמן שהוא.  אם הורית קודם לכך חמשים פעם אותו השעור, חרף זאת עליך להתכונן מחדש לשעור.

2)  דע את החומר, דע את התרגילים, דע את המכשירים.

          אם אינך יודע היטב את הללו, התלמידים יגלו בהקדם את חולשתך, וערכך בתור מורה ירד בעיניהם.  עליך לדעת במקצוע יותר משאתה חושב להורות.  אם תלך בשביל ידיעה צרה, תמצא פתאום על פי תהום.

3)  היה פשוט, היה הגיוני, היה ברור.

          אין גבול לבהירות השעור.  נסה תמיד להיות יותר ברור.  הפשטות צריכה להדריכך בזמן ההוראה.

4)  היה מדויק, היה יסודי, היה סבלן.

          אל תסמוך על עצמך כשאתה מאמין שהתלמידים הבינו את הכל מה שהורית.  הוכח על כך על ידי הצגת שאלות לתלמידים.  אם תשובות התלמידים הן לא נכונות, כנראה שאתה אשם בכך.

5)  דרש משמעת חזקה.

          בעניני משמעת היה למופת לתלמידיך.  דרש משמעת מתלמידיך כלפיך וכלפי עבודתם הם.

6)  התנהג באופן שכל תלמיד ירגיש בכל רגע שאתה מדריכו.

          אם אינך עושה את זאת, יחדל התלמיד לשמוע ולהקשיב, ותמצא במהרה חסרונות בידיעות התלמידים.

7)  אל תשים את לבך לתלמידים יחידים בזמן השעור.  אל תפלה בין תלמיד טוב ורע בזמן השעור.

          כל תלמיד בכתה צריך להרגיש שהוא לוקח חלק אישי בשעור, ולכל תלמיד צריך לתת חלק מתאים שעור.

8)  היוכח אם כל תלמיד יכול לראות ולשמוע את כל הנאמר והנשמע בשעור.

          בל תסתפק בהבטחת התלמיד על כך.  היוכח בעצמך.

9) עד כמה שאפשר הוכיח את דעותיך.  השתמש עד כמה שאפשר בנסיונות.

          כי מוח התלמיד צריך לתפוש בנקל מה שעיניו ראו.

10)  לפני שאתה ממשיך להורות, היוכח אם התלמידים יודעים את הקודם.

          חפש את החסר בידיעות התלמידים, כי החסר הזה הוא מסוכן.

11)  לחץ על הכתה כדי שהיא תציג לך שאלות.

          הן תראינה את מידת הבנתה של הכתה.

12)  אף פעם אל תתנהג בכתה באופן שהתלמיד ירגיש שהוא טפש.

          זה ישלול את עוז רוחו של התלמיד ויחליש את עמדתו בכתה ואת למודיו.

13)  אל תבטל שום שאלה.  זכור את הזמן כשגם אתה לא ידעת.

          אם נתפשת על דבר לא נכון, הודה על כך, אף אחד אינו מעריץ אנשים פקחים יותר מדי.  היה הגון עם עצמך ועם כתתך.

14)  הבט לעיני תלמידיך, דבר ישר אליהם.

          היה בטוח בעצמך.  רק על ידי בטחון עצמי גמור תרכוש את אֵמון כתתך.

15)  מנע מתנועות מיותרות, מהעויות והרגלים-רפלקסים. מנע מהפרעות.

          כל אלה הדברים יפריעו את הקשבת התלמידים.

לבסוף הזכר שהמבחן למדריך טוב היא לא התשובה על השאלה:  "האם לִמדתי הכל?", אלא התשובה על השאלה:  "האם התלמידים יודעים מה שלימדתי?"...

ב"ה, 12.6.1945.  אי-שם בשדה.

את המאמר השלם ניתן למצוא ב- "הד החינוך";

כרך י"ט תש"ה, גיליון י"א-י"ג, עמודים 34-35

גמול למכינים למיבחנים פנימיים

גמול למכינים למיבחנים פנימיים

(מתוך, הד החינוך. כרך ל"ט תשכ"ה... 1964-1965, גיליון ל"א עמוד 14)

אפרים יונאי

לעיתים קשה לעמוד על מסתרי המשא ומתן של נציגינו.  נציגינו רשמו הישג לפניהם, כאשר אושרה שעה נוספת למורים המכינים לבחינות בגרות.  משום מה אין שעה זו ניתנת למורים המכינים כיתה י"ב רק למיבחנים פנימיים, אף כי הוראת המקצוע וכל יתר ההכנות למיבחן פנימי אינן נופלות, וגם אינן צריכות ליפול, מאלה שבהכנה לבחינת בגרות, ביחוד, כאשר אין רוצים לעשות מלאכתנו רמיה, ועוד במקצוע כמו תולדות ישראל בדורות האחרונים ואזרחות.

לא די, שמורה, המכין רק למיבחן פנימי, אינו מקבל שעה נוספת כחברו, המלמד מקצוע, שיש בו בחינת בגרות, אלא, הוטלו על המורה מספר עבודות, שמהן פטור המכין לבחינת בגרות:

המורה מכין בעצמו את שאלון המיבחן בתולדות ישראל ולא יעשה זאת משרד החינוך;  המורה יקיים את המיבחן וישגיח עליו בעצמו;  המורה יבדוק את המחברות;  המורה יקבע בעצמו את הציון לתעודת הבגרות.

בכל אלה לא הוזכר גמול כלשהו.  והרי ידוע היטב עמלו הרב של מורה להיסטוריה בקריאת עבודות שוטפות של תלמידיו, שהן על פי רוב מרובות חומר והיקף.  נדמה לי, שרב חלקו של מורה להיסטוריה ואזרחות ב"בגרותו" של התלמיד ואולי יותר מאשר בכל מקצוע אחר.  או שמא אין לנו עניין באזרחים טובים היודעים את תולדות עמם ואוהבים מולדתם?

שמח אני ואף מודה למשרד החינוך על אמונו במורה כשמסר לו לשפוט את תלמידיו ואיפשר לו לקבוע את הציון — אולי יבוא יום וייעשה הדבר בכל המקצועות — אבל במדינתנו נקבע דבר על פי גמול ותמורה, ולכן אין לקפח מורים אלה, ועל נציגינו לדאג לתיקון המעוות.