קיבלתי את חלקי בתביעה היצוגית

התביעה זכתה ב- $336,000,000 (שלוש מאות שלושים וששה מיליון דולר) בהסכם פשרה. שאחרי ניכוי שכר-טרחה לעורכי הדין והוצאות... לא נשאר הרבה לשאר העולם.

בראש ובראשונה, מפתיע ומרתק אותי, שלא ידעתי בכלל מהעסק הזה... ויום אחד (בסביבות שנת 2008) קיבלתי מכתב בדואר שמציין שאני עשוי להיות בין הזוכים בתביעה.

היו שתי אפשרויות:
1. לקבל עד $25 (תלוי בסך הסופי בו תזכה התביעה), ללא הוכחת נזק.
2. להציג מסמכים ונתונים על גבייה בעייתית וחיוב-יתר של עמלות המרה של מטבע חוץ, בכרטיסי האשראי, ואז לקבל סכום גבוה יותר.

אני זוכר שעלעלתי קצת בחיובי כרטיסי האשראי שלי, אולם לא מצאתי נתונים משמעותיים, שבגללם כדאי "להסתבך" בהצגת מסמכים וכו'... ובחרתי את האפשרות הראשונה והקלה.

ושוב, שכחתי מכל העסק הזה... ובינתיים גם עברתי דירה... ולהפתעתי, בסוף 2011... קיבלתי צ'ק ע"ס $18.04 לכתובתי החדשה.

וודאי! מיליונר לא נהייתי... אבל העיקרון שמישהו בכלל עלה על חיובי היתר, הגיש תביעת ענק שכזו, ניהל את המערכה לאורך שנים, ושעורכי הדין הגיעו אלי כנפגע פוטנציאלי, ואפילו זכרו לשלוח לי סך מסויים (כמו ליותר מ - 10 מיליון תובעים שהחזירו את הטפסים, כמוני)... אותי זה מרשים!

כשהצ'קים התחילו להגיע לאנשים, עלה חשד שמדובר באיזשהו "דואר זבל", והתקשורת נדרשה לעניין.

בארה"ב קיימת תופעה (חוקי, אבל מסריח) שחברות שונות שולחות לאנשים צ'קים אמיתיים לחלוטין, בתרגיל שיווקי.
רק שבאותיות הקטנות כתוב, שאם אתה מפקיד את הצ'ק, אתה בעצם נותן הרשאה וחותם על מנוי לשירותים ו/או מוצרים מסויימים, עליהם תצטרך, כמובן, לשלם!
אז נכון, אפשר ומותר לבטל, אח"כ, את העסקה... אך מעטים האנשים שמוכנים להרוויח כמה דולרים ברגע, ולבזבז זמן יקר אח"כ לבטל את השירות.

הנה מידע שהופיע בתקשורת האמריקאית בנושא:

Dec 2007 - Overseas Travelers: Does the Credit Card Industry Owe you Money?
Dec 2011 - CCF Settlement Checks Are Legit
Jan 2012 - Stop! That’s Money, Not Junk Mail

ברוך ה'.