יום ראשון, 6 בינואר 2013

האם קרביץ הולך בעקבות אופיס דיפו?



יום חמישי (3 לינואר) אחה"צ... פניי מועדות לסניף קרביץ בראש העין.
אני מבקש לרכוש נייר A4 צבעוני.

המוכר, בחור צעיר, עסוק בשיחה עם בחורה.  אני הלקוח היחיד בחנות הקטנה.
אני שואל אם יש נייר צילום צבעוני... והבחור מצביע לכיוון הרצפה, מאחוריי, מתחת למדפים.  אני מתכופף, ואכן על הרצפה דמוית הפרקט, מונחות ארבע חבילות מאובקות, של נייר צבעוני, בצבעים שונים, כל אחת.  אני מרים אחת ומנקה את האבק... ושואל בשם השירות הטוב והחיובי... מדוע הן על הרצפה... ואם אין להן מקום על מדף כלשהו... והבחור אומר, לא... וחוזר לבת שיחו.  הוא אמנם אדיב... אך לא נראה שאני, הלקוח, מעניין אותו במיוחד.
תג המחיר לחבילה המאובקת 40 ש"ח. יקר, וגם הצבע דהוי לא מוצא חן בעיניי.  אני מתעניין, והבחור אומר שהוא יכול לנסות להזמין לי צבע אחר, ואיזה צבע אני רוצה.  שאלתי אם יש קטלוג צבעים... כיוון שעל האריזה נראית מניפת צבעים וגוונים... אך בלי קוד זיהוי ייחודי (אני פשוט מבקש למנוע תקלה, ולדייק בצבע).  הבחור אומר שאין קוד זיהוי, או מספר פריט ספציפי.  למרות הדחיפות בצורך בנייר, אני מוותר... ויוצא מהחנות מאוכזב.

מאוכזב שלא מצאתי מבוקשי.
מאוכזב מרמת השירות.

את "סופר אופיס", שנרכשה ב- 1997 ע"י אופיס דיפו, מישהו זוכר?

עסק המבוסס על שירות לקוחות... לא יכול להרשות לעצמו להתנהג כמו שעסקים רבים מידיי מתייחסים ללקוחותיהם.  הבעיה היא תרבותית.  נותן השירות הישראלי הינו קורבן של שירות לקוי שהוא מקבל מנותני שירותים אחרים, הנוטים להשפיל, למעוך, ולנצל את לקוחותיהם ועובדיהם.  וכשאווירה קלוקלת כזו, נמשכת 20 שנה... הדור הצעיר שגדל לתוך מצוקה כזו... לא יכול להעניק שירות כמו ששירות צריך להיות, עם דאגה כנה ואמיתית ללקוח... דבר שמוביל בהכרח לבריחת לקוחות ו/או צמצום רכישות... צבירת חובות ע"י החברה... והסוף ידוע.

החברה הישראלית חייבת להשתחרר מהתדמית של המשקיע והכלכלן... ולהשתחרר מהרצון לראות רווחים עכשיו ומיד, או לכל הפחות בזמן הנראה לעין.  על החברה הישראלית להתחיל להשקיע ולטפח שירות אמין ואחראי לטווח ארוך.  לא לחפש בצורה היסטרית איפה לקצץ ואיפה לצמצם ולחסוך עלויות (על גב העובדים והלקוחות)... אלא לפתח שירות הגון וטוב.

למעט יחידי סגולה... השירות הישראלי הוא בלתי נסבל.
ממש כואב הלב.

אפילו השירות בסופר-פארם, כבר לא מה שהיה.
ביום שישי, 4 לינואר (שלושה שבועות לאחר האירוע הקודם), נכנסתי לסניף המקומי, לרכוש דבר מה... ושוב, בקופה... נוכחתי עד כמה המצב גרוע, ושנראה שאין עם מי לדבר.  השיחה עם האחראית בפעם הקודמת... ולמרות שהביעה הבנה והסכמה לתלונתי, ואמרה שהנושא יטופל... נציגת השירות בקופה... עיגלה את סך הקניה, כלפי מטה, לפני שראתה את אמצעי התשלום.


לקריאה נוספת:

תגובה 1:

  1. קריסת אופיס דיפו: רמי שביט ובכירים נוספים ישלמו 3 מיליון שקל לנושים
    https://www.ynet.co.il/economy/article/r1imrwk3y

    השבמחק