אז מה?? אולי יש עוד תקווה שיום אחד יתעוררו מספיק אנשים... ועם ישראל יוכל באמת להילחם על זכותו על ארצו?
ראיתי הערב את מאמרו של חנמאל "לא מאמין לכם יותר • דעה" (מאת חנמאל דורפמן)... וקראתי חלק מהתגובות.
לתגובה שלי (להלן) הוספתי קישור לרשומה קודמת שלי: מה הרב קוק, האב והבן, היו אומרים על זה?
לא כתבתי לחנמאל... שכתב על נוער הגבעות והנוער בכלל... שדרך הפעולה והמחאה של "הנוער" ושלי, הן דרכים שונות; ולא רק זאת אלא שאני מגנה בתוקף את פעולות "תג מחיר" ופגיעה ברכוש של ערבים.
פעולות "תג מחיר" הן בניגוד גמור למוסר, לרוח, ולנשמה היהודית... ונראה לי שפעולות "תג מחיר" לא מסיבות נחת-רוח לבורא עולם. והעובדה שלא שומעים מספיק מגנים לפעולות הללו, מתוך ראשי הישוב והרבנים בציונות הדתית... זו בעיה חמורה. חנמאל, במאמר אחר, כתבת: "ארץ ישראל שייכת לעם ישראל. נקודה."... אז אני רוצה לחדש לך... שבורא עולם נתן לעם ישראל את ארץ ישראל בתנאים מסויימים... ואם עם ישראל לא עומד בהתחייבויות שלו כלפי הבורא... ארץ ישראל, לא בהכרח שייכת לעם ישראל. עם ישראל חייב לקיים את תנאי החוזה, כדי לשמור על הארץ. הארץ לא שייכת לעם בכל מחיר!!!
חומר קריאה מומלץ: "מהות אהבת רעים הוא שיהיה האדם אוהב כל מין האנושי יהיה מאיזה עם שיהיה..."
אם כבר פעולות תגמול... אז הגיוני ונכון לגבות את תג המחיר מהמדינה וראש הממשלה - האחראים לביטחון האזרחים ושלמות הישובים, ומועלים בתפקידם.
והנה תגובתי למאמר:
מר דורפמן,
עם כל תחושת התיסכול, אתה עדין מידיי, כשאתה כותב "אתה, התושב המתון, המתנחל התמים והצדיק"...
ואני אומר לך ולנעם זמיר...
העולם מתחלק לשני חלקים:
אלו סובלים מסנדרום "ראשית צמיחת גאולתנו", ואלו שלא סובלים ממנו או סובלים ממנו פחות באופן משמעותי מאחרים.
אני נגמלתי מהסנדרום, תוך כדי פינוי גוש קטיף (אולי בהזדמנות נדבר על זה יותר). מאז, כבר 7 שנים, ב"ה... אני נמצא במחנה אוהבי ארץ ישראל לעם ישראל ע"פ תורת ישראל... לעומת המחנה, בו הייתי עד קיץ 2005, מחנה הצד"לניקים (ציוני-דתי-לאומי) בו "מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו" היא היא הערך העליון!
חנמאל, כתבת "כואב לי, עצוב לי, אני מרגיש שעבדתם עלי".
אני מרגיש את כאבך. הייתי בקטע הזה, התבגרתי והבנתי עם מי יש לי עסק. עם צד"לניקים יהיה קשה עד בלתי אפשרי להאבק באמת ובתמים על ארץ ישראל. מדינה וארץ אלו שני מושגים ערכיים שונים בתכלית השוני.
והמסקנה שלי היא... מכל הצד"לניקים (שהם גם ההורים שלי והאחים שלי והמכרים מהשכונה) היא... שכ-ו-ל-ם סובלים, ברמה זו או אחרת, מהסנדרום... והאדישות שלהם נוכח מדיניות הממשלה מזעזעת אותי. אבל, פחות ופחות...
אם "הם" מעדיפים את "המדינה" על פני "הארץ"... אז כשבאים להרוס להם את הבית... אני אומר בכאב: "מגיע להם"!!! הם אוכלים מה שהם בישלו... למה לעזאזל אני גם צריך לכאוב בשבילם?
הם כמו תינוק שנשבה... ולכן אני עדיין כואב ומקווה, ועדיף מוקדם ממאוחר, שהם יתעוררו מתרדמתם... ויצאו מחושך לאור... מישראליות ליהדות... לעזור ולחזק בראש ובראשונה את העם היהודי... ורק אח"כ, אם יש זמן, אפשר ורצוי לחזק את העם הישראלי.
עצוב מאוד שהגענו למצב כזה.
ולנעם זמיר ותומכיו והמזדהים עימו:
החכם מכל אדם אמר: "עת לחבוק ועת רחוק מחבק... עת לאהוב ועת לשנוא... עת מלחמה ועת שלום".
"לכל זמן ועת לכל חפץ" ו- "חושך שבטו שונא בנו"... יהודי חייב להתפלל לשלומה של מלכות... כמו היהודים בגרמניה אמרו "הנותן תשועה" עד שלהי 1939... כשהיטלר בשלטון כבר כמה שנים.
הנאמנות הראויה להערכה של היהודי הגרמני... פשוט מעוררת הערצה. האם לא למדנו לקח?
שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן קִבְּלוּ מֵהֶם. שְׁמַעְיָה אוֹמֵר, אֱהוֹב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת, וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת (משנה אבות א' י')
רבי עובדיה מברטנורא: אל תתודע לרשות, שלא יעבירוך על דעת קונך, כמו שאירע לדואג האדומי. לרשות. השררה קרויה רשות, מפני שהרשות בידה לעשות כרצונה.
לא כל מי שלא אוהב ומחבק את המדינה ולא משרת בנאמנות אין קץ בצבא המדינה ובשאר ארגוני לובשי המדינה... הוא אויב או שונא המדינה.
נא לא להיגרר לקיצוניות... ולהישאר בשפיות ובדרך הבינוני.
שבת שלום, בריאות ובשורות טובות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה