ביקורת מסעדות (נכשל). קופון וחוויות שהיו יכולות להיגמר אחרת.

שירות לקוחות = נכשל!!

(נכון להיום, כשבועיים אחרי ששלחתי האימייל, להלן, עדיין לא קיבלתי מענה כלשהו)

12 לפברואר 2012.

שלום,
לנציגי "קפה הלל", "רול"... (ולצערי אין לי כתובת של "טובה'לה". אולי אתם תוכלו להפנות את תשומת ליבם לביקורת?)

סופסוף, במאמץ לא קטן (פשוט רוצים לשים את החוויה הזו כבר מאחורינו)...
העליתי את ביקורת המסעדות בהן חווינו חוויות שהיו יכולות להימנע, אם היה קצת יותר רצון טוב אצל נותני השירות.
ראו נא פירוט החוויה (אנחה), בקישור הבא.

מה המטרה בשיתוף הציבור והפנייה (הזו) אליכם?
- העלאת המודעות, הן כנותן וכן כמקבל שירות.
- בשאיפה שתכנסו לנעלינו ותבינו לליבנו... ותעשו מה שצריך כדי למנוע עוגמות נפש כאלה מלקוחותיכם בעתיד.

אל תטרחו, אם יעלה על דעתכם, לשלוח לנו קופון או הזמנה נוספת כפיצוי; יקח לנו עוד זמן, לשכוח את החוויה, ולנסות אתכם שוב.

מצפה לתגובתכם,

ביקורת מסעדות (חיובי)

1.
שלישי לפברואר. הארוחה ב- "קפה קפה" (קרית ים), הסתיימה ב- 1419, עם ציון משובח וחיובי לצוות המלצריות ואחראית המשמרת.

הזמננו "כריך סלמון נורבגי", וסלט ירקות בצידו + סלט טונה/ירקות. קיבלנו גם לחם הבית ורוטבים.

לגבי הכריך, שאלתי את המלצרית כמה תוספת עליי לשלם עבור חביתה, שאני חפץ שיוסיפו לכריך, היא אמרה ששה שקלים, ושזה יגיע בצד.

להפתעתנו, הכריך עב-הכרס, הגיע עם החביתה בפנים, והיה טעים מ-א-ו-ד... וכמו שאני אוהב.

המסעדה הייתה מלאה, בפנים ובחוץ. האווירה הייתה טובה. ברוך ה'.

בסוף הארוחה, ראיתי שהוסיפו לחשבון עשרה שקלים, לא צפויים.
האחראית הגיעה, בחנה החשבון, ומיד התנצלה, שככל הנראה הייתה אי-הבנה בינה לבין המלצרית, ששאלה אותה לגבי תוספת בחביתה... ותוך כמה רגעים, היא סידרה העניין, והביאה לנו חשבון מתוקן, בלי שום בעיה.

לאות תודה לשביעות רצון, השארנו 20% טיפ + כמה מילות תודה מחוייכות.

זו הייתה חוויה חיובית מאוד, במיוחד לאחר שתי החוויות השליליות, שהיו לנו קודם.


2.
עשירי לפברואר. נאלצתי להיכנס ל- "קפה גרג", באוניברסיטת בר-אילן, לאחר שדוכן "קופי-טיים" בו אני בדר"כ מבקר היה סגור. זו פעם ראשונה שביקשתי "קפה ומאפה". המחיר - 14 שקלים (לעומת 10 שקלים ב- "קופי-טיים"), 40 אחוז יותר! 
מסרתי את ההזמנה, שילמתי, וחיכיתי ליד הדלפק, עד שיכריזו שזה מוכן.

ואז, אני רואה שהם מחממים, איפה שמחממים הטוסטים?!, את עוגת הגבינה... ושאלתי בתמיהה את איש השירות, מדוע?! והאם זה כה נחוץ; והושב לי, שבוודאי ככה עושים. הזדיינתי בסבלנות, אך עם קצת חוסר מנוחה; פשוט, זו פעם ראשונה שמחממים לי את העוגה.

הקיצר, עם הביס הראשון, הבנתי!!! דבר כזה טעים ואיכותי, מ-ז-מ-ן לא טעמתי. גם העוגה הייתה באיכות אחרת ממה שמוכרים ב- "קופי-טיים", וגם החימום היה מועיל מאוד.

אגב, בקבלה שקיבלתי, היה מודפס: "קופי-טיים בע"מ", ומתחת לזה "גרג בר אילן". אז זו אותה חברה???!

הקיצר, היה יקר - אבל, שווה!!

פרוייקט ה- Street View של גוגל, הגיע היום לאוניברסיטת בר-אילן

היום (23 לפברואר 2012), ראיתי את התלת-אופן של Google Street View מסייר לו בקמפוס.

מערכת הצילום המורכבת על האופניים הללו, מאפשרת לצלם בפארקים, בשבילים, באוניברסיטאות, באיצטדיונים, ושאר מקומות מעניינים שאינם נגישים באמצעות המכונית.

מי היה האלוף הראשון בצה"ל?

פורסם: ביום חמישי, 23 לפברואר 2012 / עודכן: ביום רביעי, 17 לדצמבר 2025

תשובה: האלוף דוד מרכוס David Marcus / "מיקי סטון" / "Mickey Stone" – נולד ב- 1901 בניו יורק.  נהרג מאש כוחותינו ב- 1948, באבו-גוש.  מקום מנוחתו: בית הקברות (הצבאי) של West Point Academy.

"ב־28 במאי, יום נפילת הרובע היהודי, מונה דוד מרכוס למפקד חזית ירושלים... לרגל מינויו זה הוענקה לו דרגת אלוף, והוא היה הראשון לקבלה בצה"ל הנולד, שהיה אז בשלבי ארגונו הראשוניים כצבא סדיר (קודם לכן לא נשאו המפקדים הבכירים דרגות).  בפקודת מטכ"ל (י"ט באייר ה'תש"ח, 28 במאי 1948) נקבע כי: "האלוף סטון מתמנה למפקד חזית ירושלים ולפקודתו יעמדו חטיבת עציוני, חטיבת הראל והחטיבה השביעית..." (וויקיפדיה).

ב- 31 למאי 2009, עליתי לקברו (כ- 75 ק"מ צפונית למנהטן).  בדף מידע ל- סיור רגלי בבית הקברות, נמצא קברו של האלוף מרכוס בין קבריהם של 42 אישים מפורסמים (בשנת 2025 הוא מס' 19 מתוך 28):

40. Col. David “Mickey” Marcus ’24, investigated gangsters, served at Pearl Harbor and Normandy, helped draw up the German and Italian surrender documents and was chief of the War Crimes Division at the Nuremberg Trials.  In 1948, with U.S. permission, he became the first Israeli general and was killed on the last day of the Arab-Israeli War.  Actor Kirk Douglas portrayed him in “Cast a Giant Shadow.”

קטעים מ- ועל הסרט (1966) "הָטֵל צֵל עֲנָק" (Cast a Giant Shadow), המבוסס על הביוגרפיה של מרכוס:

להלן, ראו מדקה 04:05

הסרט מבוסס על הספר: Cast a Giant Shadow: The Story of Mickey Marcus Who Died to Save Jerusalem, מאת Ted Berkman.  הספר יצא לאור לראשונה בשנת 1962.  בשנת 1965 יצאה המהדורה הראשונה של הספר בעברית: האלוף: ביוגרפיה של הקולונל דוד ("מיקי") מרכוס.  תרגם: שמשון אבידל.  הוצאת "עם הספר".  עיצוב העטיפה: אבשלום מרגלית.  כריכה קשה.  279 עמודים.  "מעין הקדמה", נכתבה ע"י דוד בן-גוריון (1886-1973), שדה בוקר, 21.4.1965.

מידע נוסף:

West Point Rites Honor Hero Commissioner / Col. 'Mickey' Marcus

היו ימים...

דצמבר 2001: פעם אהבתי לשרטט.
(החומרים: דף משובץ, עט כחול ועט אדום, סרגל, וקצת סבלנות)

ניסויים "רפואיים" בחסרי ישע

ניסויים ״רפואיים״ ב- ״חסרי ישע״ מתבצעים במסווה של מחקר ואקדמיה לטובת האנושות.

האם ראוי/נכון להצדיק, לפעמים, במקרים מסויימים, ניסויים בחסרי ישע?
ואם כן... מי מחליט מתי זה מוסרי ונכון, ומתי לא?

האם יש הבדל בין ניסויים למטרות ריפוי, אם בוצעו ב: חיילים, חולים סיעודיים, יהודים, בעלי-חיים?

אולי ראוי להתרכז ולהשקיע יותר משאבים ויותר מאמצים לשיפור בריאות הציבור, מאשר למצוא תרופות ולעשות ניסויים שמוסריותם מוטלת בספק?

"אדם יכול להיות דוקטור, אבל אין תחליף לשכל ישר"

כך שמעתי בעצמי, מהשר עוזי לנדאו, ברדיו 102FM רדיו תל-אביב...
ביום שישי, כד׳ שבט ה׳תשע״ב - 17 לפברואר 2012.