יום רביעי, 26 באוקטובר 2011

מיליון ישראלים תחת איום טילים, חמאס, חיזבאללה, מחבלים עם דם על הידיים חוזרים הביתה... ולמרות הכל, הישראלים מאושרים


22.10.2011: פיגוע דקירה בירושלים: בן 17 נפצע קשה.
26.10.2011, חלק א': כוח צה"ל עלה על מטען ליד בית לחם.
26.10.2011, חלק ב': גראד התפוצץ ליד אשדוד, אזעקה נשמעה באשדוד, קריית מלאכי, רחובות, נס ציונה, גן יבנה, באר יעקב וראשון לציון.

בטח זה סתם מקרה, כל הפעילויות החבלניות הללו בעת הזו!!!

מממ... בטח אין לזה קשר לשחרור המחבלים בעסקת שליט.
בטח גם אין לזה קשר לעסקת גרפל... ולעובדה המצערת שמדינת ישראל, עושה כאילו מכירת חיסול סוף עונה, ע"ח הציבור בישראל!!! ועל חשבון השפיות הבסיסית של השכל הישר!!

הרי ישראל תמיד מנצחת... והישראלים תמיד יוצאים מאושרים בסקרים...
אוי אוי אוי... הפטריוטיות הזו עוד תהרוג אותנו!!!
ברוך ה'.


נראה שהעם בישראל מקבל עכשיו מתנות תודה, על התנהגות טובה, עם שחרור המחבלים שדם הנרצחים עוד לא הספיק להתייבש על ידיהם... ועל שחרור האסירים הפליליים בעסקת גרפל... ועל הקפאת הבנייה, אפילו ביישובים, שלכל הדעות ישארו בידי ישראל... ועוד כלמיני עסקאות מפוקפקות.

זה לא משנה שיש פה עובדי קבלן שאוכלים חול, ואחד מהם יכול להיות השכן שלך!!!

הישראלי הממוצע יושב לו בבית, וחושב: לעזאזל!!! עכשיו היינו בסדר! הסכמנו כמעט לכל הדרישות הכי הזויות של אויבנו... למה זה מגיע לנו!?!

במקום שיחבקו אותנו – יורים עלינו? דוקרים אותנו? מפוצצים אותנו?
ממש מוזר, הא???

בינינו... הישראלים הם מותק של אנשים. ממש נופת-צופים. כל-כך מותק, שכשרואים ישראלי ברחוב, ממש בא לרוץ ולחבק אותו; אפילו סתם כך, בלי סיבה.

אבל בסוף... אתם תראו כולכם... שבסוף בסוף בסוף אנחנו ננצח!!
וכולם ימחאו לנו כפיים... והסיפוק שיהיה לנו בלב, יהיה שווה את כל הטעויות וכל השיגעונות, שכאילו היו מנת חלקנו.

ואף אחד כמעט לא תוהה, למה נדיר לשמוע מישהו מהרהר וחושב לכוון האצבע כלפי עצמו (ורק עצמו), ולעשות איזה חשבון נפש קטן, עם קצת (רק קצת) ביקורת עצמית!!

פשוט טירוף!!!

יום שלישי, 25 באוקטובר 2011

זכרונות: 10 לדצמבר 2001

העתק מפתק שכתבתי אתמול:
… sitting on a train. It’s the first night of Chanukah. The car packed with people (men, women, & children).

The first thing that hits me, when I entered the car, was a strong pleasant smell of grilled chicken. Really delicious. Fantastic.

And I… am sitting here, reading “Driving Mr. Albert – A Trip Across America with Einstein’s Brain”. I’m in the first pages, & the story sounds good, so far.



Well, I think that the reason (or at least one of the main ones) that I’m not feeling well in the last weeks, has something to do with the fact that I’m, more & more frequently, thinking in English. Maybe I didn’t get the idea, yet. Perhaps, it is too big of a change?!! I don’t know.

But, the fact is, that even when I’m thinking what to say or write to someone in Hebrew, I think in English. Sometimes its really annoys me!

זכרונות: 14 לספטמבר 2002

לפני 3 ימים, ביום ג' 11.9.01 בבוקר... התמוטטו 2 "התאומים" - The World Trade Center, במנהטן.
כבר יומיים שהסירנות שמיללות לעיתים יותר מידי קרובות דופקות לי בראש כמו "עינוי סיני".
רק בברוקלין יש לי קצת מנוחה.

וגם... מאז הפיצוץ... מגרד לי בראש, כאילו יש לי כינים. מוזר!

הבנה פשוטה

"הבעיה בהבנה הפשוטה היא
דווקא בכך שהיא לכאורה מובנת מאליה.
הכלל הוא, שמה שיודעים אין לומדים;
וכיוון שמה שכתוב בסידור התפילה
כל ילד קטן יודע, ממילא הגדולים 
כבר אינם לומדים. ולכן, אם היה משהו
שאדם לא הבין כשהיה ילד, גדול הסיכוי
שהוא לעולם כבר לא יבין זאת.
ובמשך השנים,
שאומרים את הדברים הללו שוב ושוב, 
גם אין שמים לב לכך שאין מבינים אותם"

("שלושה עשר עלי השושנה". פרק תפילה, עמ' 258)

תעודות כשרות של הרבנות קרית אונו

מעקב התנהלות:
ב- 3 לאוגוסט 2011 - פנייה ראשונה ושיחה בע"פ התקיימה בטלפון.
ב- 15 לאוגוסט - שלחתי באימייל המכתב להלן.
ב- 31 לאוגוסט - התקשרתי לוודא מתי אקבל מענה ותגובה... ואמרו שיבדקו.
ב- 11 לאוקטובר - התקשרתי. דיברתי עם מישהי אחרת. כפי הצעתה, שלחתי, שוב, את המכתב (באימייל). הגב' אמרה שהעניין יבדק אחרי סוכות. ביקשתי לקבל תשובה ומענה פרטני לכל אחד מהסעיפים שציינתי.
ב- 23 לאוקטובר, קיבלתי הודעה: "מכתבך התקבל ויועבר לטיפולו של הרב ??? ממחלקת הכשרות. את מכתבך שהתקבל אצלי רק היום יראה הרב ??? מחר, ואת תגובתו יעביר אליך בהקדם."

אני עדיין מחכה לתגובת הנמען!!!

15/8/2011
לכבוד,
מנהל מחלקת הכשרות, המועצה הדתית – קרית אונו

הנדון: תעודות כשרות של הרבנות קרית אונו


  1. סליחה שלקח לי כמעט שבועיים, לכתוב לכם, מאז דיברנו בטלפון, ב- 3 לאוגוסט.
  2. בעיקרון, פניתי בעקבות שתי תעודות כשרות ספציפיות, בהן נתקלתי, בקניון קרית אונו.
א.      תעודה אחת - "ממתקי סיוון", מוצבת במקום בו נמכרים גם (ואולי בעיקר) גלידות, פירות קפואים, ומיצים טבעיים (כולל סלרי)... אולם תוכן התעודה מאוד לוט בערפל. בשיחה עם איתך, אלי, אמרת שהתעודה והכשרות בתוקף גם על הגלידות והמיצים הנמכרים שם, וכל שצריך בדיקה (סלרי, פירות קפואים, וכו'), נבדק ומכוסה ע"י התעודה.            
    ציינתי רק, שראוי, לטובת הציבור, לרשום את הפרטים הללו, בנוסח כמו: "כל הנמכר בדוכן זה, תחת השגחתנו, כולל הגלידות והמיצים הטבעיים".
ב.      תעודה שניה – בית החומוס בקומה המסחר העליונה (שאינני זוכר את שמו הרשמי). על התעודה מצויין שהמקום בשרי... אולם, על לוח התפריטים, התלוי שם על הקיר, היה מצויין "גבינה צהובה"... כאילו המקום חלבי!!! כששאלנו את המוכר לסתירה הזו, הוא אמר, שהמקום בכלל פרווה!!! והתפריט על הקיר ישן... והתעודה לא מעודכנת!!!        תשובה ופרטים חשודים מאוד!!!             ואם הפרטים שאמר המוכר, נכונים... זה חייב לבוא לידי ביטוי בתעודה, בפרטים ברורים (כנ"ל)... כמו, לדוגמא, "כשר, פרווה... בחזקת חלבי".
  1. משוב חשוב נוסף שהבאתי בפניכם... היה לגבי סגנון תעודות הכשרות עצמן. העובדה שהם כתובות בכתב יד, בכלי כתיבה שונים, בסגנון כתיבה שונה... ואינם מודפסים כראוי, באופן אחיד וברור... לא מראים על רצינות של הרשות שעומדת מאחוריי התעודות, וחבל מאוד!!! איך שהתעודות נראות, זה ממש מצער... ולא מוסיף כבוד לתחום הכשרות. יש תעודות (אני חייב לציין שאינני זוכר אם ראיתי אותן אצלכם או במקום אחר) שיש לכם נוסח קבוע ואחיד... ורק מוחקים את המיותר. לדוגמא, כתוב על התעודה, בנוסח הקבוע: "בשרי/חלבי"... ואם בית העסק בשרי... זה נראה כך: "בשרי/חלבי" (או מחוק לגמרי).
  2. תעודה צריכה להיות מכובדת, בסגנון נאה, ובלי מחיקות ותוספות בכתב יד. ברורה ועם הפרטים (כנ"ל) המעידים ממש על בית העסק, באופן הכי ברור ואמיתי שיכול להיות. ראוי גם, שליד שם המשגיח או הרשות, יהיה מספר טלפון של המשגיח, ויהיה מענה זמין לשאלות, לכל הפחות במשך שעות העבודה המקובלות.
  3. אני מציע לכם, לבדוק מבחינה טכנולוגית, איך ליצור תבנית של תעודת כשרות במחשב (ולא להדפיס נוסח קבוע, ואז למחוק המיותר וכד')... כך שכל השינויים והתוספות ייעשו לפני הדפסת תעודת הכשרות (על נייר קרטון בסגנון עליו מודפסות התעודות כיום)... ורק יהיה צורך לחתום על התעודה. עוד הייתי מציע, שתשקלו להדפיס את התעודות במדפסת צבעונית (בדר"כ רצוי, מדפסת לייזר (שאומנם יקרה הרבה יותר (מהזרקת דיו), אך נקייה יותר ומקצועית יותר)), כך שכל הפרטים, כולל חתימה, שתהיה בצבע אחר, הכל כבר יהיה על התעודה. כמובן לא לשכוח מספר סידורי של התעודות.
  4. ראו המידע המופיע באתר המועצה הדתית.
לשם שיפור וייעול השירות לציבור (ולטובתכם, כמובן)... היה מעולה אם:
א.      יהיה מענה טלפוני בשעות שאמור להיות מענה טלפוני. אני ניסיתי להשיג אתכם כמה פעמים, ללא הצלחה, בזמן שעות הפעילות.
ב.      במקרה שאי אפשר לענות (אבל שלא יקרה לעיתים קרובות מידי)... אנא וודאו שיש לכם מענה קולי להשארת הודעות, ותחזרו לפונים בהקדם. שההודעה המוקלטת תצהיר בבהירות על שעות הפעילות, ויהיה מספיק מקום להשארת הודעות.
               ג.        מעולה שיש לכם רשימה של העסקים תחת השגחתכם.
1.       כדאי שהרשימה תהיה אחידה וברורה יותר.
2.       ברשימת הכתובות... שיהיה מצויין אלו עסקים מצויים בתוך הקניון. שהרשימה תהיה ע"פ סדר מסויים (נניח, לפי סדר ה- אל"ף בי"ת) שיקל על מציאת בית העסק.
3.       יש עסקים שכתוב שהם בקניון, אבל ברשימה יש לפחות 3 סגנונות שונים של הכתובת, לגבי עסקים שנמצאים בקניון.
4.       ואולי הכי חשוב... שיהיה מצויין ברשימה, אופי התעודה (חלבי, בשרי וכד')... ואולי פרטים חשובים נוספים, אם יש מקום וצורך בכך. הרי "אנחנו" ורצים להיות ידידותיים לציבור, לא?
5.       שיהיה רשום על הרשימה, בכותרת העמוד: "מעודכן ליום 11.8.2011" (לדוגמא), ככה, אני (הצרכן/הלקוח) אוכל לדעת מתי, אולי, עודכנה הרשימה (ומישהו אצלכם הסתכל ובחן הפרטים (שיהיו נכונים ומדוייקים) בפעם האחרונה).
6.       לרשום, במקום בולט (כנ"ל)... מספר הטלפון של מפקח הכשרות. ככה, אם מישהו רוצה להדפיס הרשימה שתהיה במקום זמין בבית... יהיו עליה כל הפרטים החשובים.


** בחלק הנקודות שהעליתי... אשמח גם לסייע (אני בדיוק מחפש עבודה ופרנסה, אפילו זמנית).


בברכה,
ומצפה לתגובתכם,

יום שני, 24 באוקטובר 2011

"הערת שוליים"

אחרי המלצות חמות הלכנו לראות את הסרט "הערת שוליים".

לא ברור לי, בכלל, מה ההתלהבות מהסרט הזה!!!

הסרט רק חיזק את דעתי השלילית על עולם האקדמיה והשחקנים המשתתפים בו; המרדף אחרי "תארים", כבוד, כסף, וכו'... בלי להוסיף, בהכרח (אולי ע"פ רוב), חכמה ודעת לשמה!


עולם האקדמיה, בעיניי... כולל הכלל שלכל כלל יש יוצא מן הכלל... הינו, בסה"כ, כ- "הערת שוליים" בעבודתו של י.נ. פיינשטיין.

הסרט - ממש בזבוז זמן וכסף!

מי ראוי להיכלל בתפילה לשלום שבויי ונעדרי צבא ההגנה למדינת ישראל (צה"ל)

אף על פי שבאתר "הענף לאיתור נעדרים" (אית"ן) של צה"ל, ישנה רשימה ברורה של ששה (6) חיילים... נדיר שבתפילה לשלום הנעדרים והשבויים, יוזכרו כל הששה. למה?!

יש מי שיגיד, ובדר"כ בלי לדעת אפילו בכמה נעדרים באמת מדובר, שזה טירחא דציבורא... אע"פ, שקריאת ששה שמות אורכת כ- 13 שניות בלבד!!
ואם 13 שניות זה טירחא דציבורא... אז יש בתי כנסת שאומרים את התפילה בלי להזכיר שמות!
(מה גם ש- "טירחא דציבורא" לא תמיד מתאים לכל מה שהינו, לכאורה, טורח הציבור!)

בנוסח הנפוץ, אומרים: "מי שברך אבותינו... הוא יברך... את נעדרי צבא הגנה לישראל ושבוייו, ובהם...";
... כאילו אומרים, יש הרבה שבויים ונעדרים... וזה טירחא דציבורא לפרט את כ-ו-ל-ם... ולכן, נציין רק 6 מתוך המי-יודע-כמה...!
אבל... ברוך ה', אין רשימה אינסופית של נעדרים, ובסה"כ מדובר על ששה (6) חיילים (נכון ל- 24 לאוקטובר 2011).

אז מה הבעיה עכשיו... כשאנחנו יודעים שיש רק ששה חיילים?!?!?!?

כשהדגש הוא על שמות ששת החיילים הנעדרים, ופחות על נוסח התפילה, לפני ואחרי ציון השמות.

ששת החיילים הנעדרים (לפי סדר כרונולוגי) הם:

האם יכול להיות, שמג'די חלבי טוב להיות חייל צה"ל... אבל בגלל שהוא איננו יהודי... לא יתפללו לשלומו? אם טיעון כזה יעלה... הרי שמדובר באפלייה וגזענות לשמה, שאין הדעת סובלת אותה!!!

בזמן האחרון נראה שיהונתן פולארד, הי"ו... קיבל את התואר "שבוי" או "נעדר"... כששמו מוזכר בתפילה לשלום השבויים והנעדרים!!!
מילא, שינסחו תפילה לאנשים במצבו (אנשים שעברו עבירה בזדון ונדונו, ע"פ חוק, למאסר)... אבל להכניס אותו כשבוי??? ועוד במקום חייל צה"ל, שהוכר באופן רשמי ע"י הרשויות כנעדר???
פתאום אין כאן טירחא דציבורא???

איך אפשר בכלל, אם מבחינת מוסרית... ואם מבחינת "צדק"... להציב את יהונתן פולארד באותה קטגוריה כמו את רון ארד או גלעד שליט?
(תזכורת: יהונתן פולארד הופקר לגורלו ע"י ממשלת ישראל, כשזו מנעה את כניסתו למתחם השגרירות הישראלית בוושינגטון, בקטע הזמן הקריטי והגורלי ביותר... כשפולארד נזקק להגנתה של מדינת ישראל. האם אפשר למצוא איפשהו, התנצלות רשמית ופומבית של מדינת ישראל על שככה הפקירה אותו?).

הערב, 24 לאוקטובר 2011, העברתי פנייה לרב הראשי למדינת ישראל - הרב מצגר, דרך פניות הציבור באתר האינטרנט של הרבנות הראשית:

לכבוד הרב מצגר,

נושא הפנייה: נוסח התפילה לשלום שבויי ונעדרי צה"ל.


מדוע הרבנות הראשית לא יוצאת בנוסח רשמי, עדכני ומדוייק לגבי של התפילה הזו?


נאמר לי שהרבנות הראשית כן הוציאה נוסח מסויים, אולם להפתעתי (וחרדתי) לא מוזכרים בתפילה הזו, כל ששת נעדרי ושבויי צה"ל, כמפורט באתר הרשמי של צה"ל - בענף איתור נעדרים.


יש ששה חיילים המוגדרים שבויים או נעדרים (זה אחרי שמחקנו, את גלעד שליט, מהרשימה).


וכן, מדוע יונתן פולארד מוזכר בתפילה הזו? לכל הדעות, יונתן פולארד, איננו ולא היה חייל צה"ל, והוא איננו שבוי וגם לא נעדר!!!


מן הראוי היה שהרבנות הראשית למדינת ישראל, תצא בקריאה רשמית ונוסח תפילה אחיד (גם אם לא כולם יענו לומר דווקא את גרסת הרבנות), שיכלול את כל ששת החיילים... או, שלא יכלול אף שם... ויכלול גם, בנוסח ברור ומתאים, את פולארד.


לתגובת הרב אצפה,

בריאות וכל טוב,


בלי נדר, אם תתקבל תשובה מהרב... אפרסמנה.


יהונתן פולארד נדון, בארה"ב, למאסר עולם, בעוון ריגול.
בנובמבר 2011 ימלאו 26 שנה לישיבתו בכלא... ובישראל אומרים שזה לא צודק שהוא ישב כ"כ הרבה זמן???
איזה מסר רציני מדינת ישראל מעבירה (לעולם, לעצמה, ולעמה)... כשהביטוי "מאסר עולם" נשחק עד כדי כך, שאסיר שנשפט ל- 29 מאסרי עולם (על שסייע ברצח 30 בני אדם, במלון פארק בנתניה)... משוחרר אחרי תשע וחצי שנים בלבד (ראה ההסכם לשחרור גלעד שליט)!!!
או אולי, מדינת ישראל תרצה לטעון... אנחנו שיחררנו, בלב כבד, רוצחים עם הרבה דם על הידיים; אולי, גם פולארד יוכל עכשיו להשתחרר??

כנראה שיש מקרים ש- "לא בכל מחיר"... זה לא בכל מחיר!?!

וכשערבים עם כל-כך הרבה דם על הידיים משוחררים... מדוע לא ישוחרר, לדוגמא, עמי פופר?

אולי זה המקום להזכיר גם את יונה אברושמי, שישב בכלא 27 שנה, והשתחרר בינואר 2011.

ואם בענייני מרגלים ועונשים עסקינן...
אולי ראוי גם להזכיר, איך מדינת ישראל התייחסה ומתייחסת למרגלים:
מרקוס קלינגברג - קלינגברג נידון לעשרים שנות מאסר (שוחרר ב- 2003). רק לאחר שריצה עשר שנות מאסר פורסמו בעיתונות פרטים על הפרשה. אחרי שש עשרה שנות מאסר ומאבק מתוקשר, הוא שוחרר למעצר הבית, שהיה כמעט בתנאי כלא, חייב אותו לממן מכיסו את השמירה עליו.
מרדכי ואנונו - נחטף לישראל, נשפט, והורשע ואנונו בבגידה ובריגול חמור. ב-11 שנות המאסר הראשונות, שהה בבידוד מוחלט. סיים לרצות את מלוא עונשו - 18 שנים בכלא, ושוחרר מהכלא ב- 2004, תחת הגבלות קיצוניות, ביניהן נאסר על ואנונו לשוחח עם אזרחים זרים או עם עיתונאים, וכן נאסר עליו ולצאת מהארץ.
(לקריאה נוספת: "פרשיות ריגול בישראל")

כנראה שגם בישראל "לא בכל מחיר"... זה לא תמיד בכל מחיר!?!
ונראה שגם במדינת ישראל... יש לפעמים פרינציפים ועקרונות (אם כי לא תמיד באופן פרופורציונאלי). 

קצת צניעות לא תזיק לעם במדינת ישראל, ולראשי המדינה.