העיקר שנהיה בריאים

בקטע ארוך ומפורט בשם "הלכות נגעים", מסביר רש"ר הירש (ספר "ויקרא", פרשת "מצורע"), שהצרעת "שלנו", איננה המחלה הידועה בעולם כ- Leprosy, ואינה מדבקת.

כדי להראות את ההבדלים, מציין רש"ר הירש (1808 המבורג – 1888 פרנקפורט, גרמניה), שבמחלה מידבקת (ראו את הניסוח):  הנפגעים ממנה נשלחים לבידוד, לשמור על בריאות העם, למנוע סכנת הדבקה, והסגר חמור הוטל על כל מי שנפגע ממנה.  רק כנגדה ננקטו אמצעים משטרתיים –"רופאים מטעם משטרת התברואה".  אולם אימתי יש צורך בפיקוח המשטרה ובהטלת בידוד? בזמן שרבים נועדים במקום אחד, והמצורעים המתהלכים בקרב ההמונים עלולים להדביק משפחות שלמות ואף את האומה כולה!

אילו היה מדובר כאן במחלות ובמניעתן, היה נוהג הכלל: "חמירא סכנתא מאיסורא" (חולין י ע"א) - והיה צורך להחמיר בהלכות נגעים.

לעומת זאת, ב- "צרעת ההלכתית" – אין מצורע משולח אלא מערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון. ואילו בשאר חלקי הארץ... היה המצורע מתהלך בקרב ההמונים; (לא היה צורך ב-) שום "הסגר משטרתי".  ויש לזכור עוד, שהלכות נגעים היו נוהגות רק בתושבים יהודיים של הארץ.  מי שאינו יהודי לא נטמא בנגעים; נגעו לא היה טעון ראייה, ושום בידוד לא הוטל עליו...

(ו)למדנו גם מכאן, שחובת הבידוד איננה נובעת משיקולי בריאות.

הרב יהושע דוד אלישיב כותב באתר "דעת": "נגעי הצרעת ההלכתית שונים מאוד מהנגעים האופייניים לחולי הצרעת הרפואית".

בתקופת חייו של רש"ר הירש (1808-1888), התפשטה בעולם מגפת הכולרה, ב- 5 (מתוך 7) גלים.

וויקיפדיה (מגפה, כולרה):

המגפה הגדולה הרביעית נמשכה מ- 1865 עד 1875.  לקראת סוף המאה ה- 19 נודעה לשמצה ההתפרצות הגדולה בהמבורג שבאה בעקבות מגפה ברוסיה.  מגפות הכולרה הגדולות במאה ה- 19 עשו רושם עצום על תושבי אירופה והטילו פחד שכמותו לא נודע מימי "המוות השחור" (מגפת הדבר) במאה ה-14.  כשהגיעה המגפה לפריז ב- 1832 ברחו רבבות אנשים מן העיר.  העיירות היהודיות במזרח אירופה, שבהם עשתה המגפה השמות, זועזעו עמוקות.  קהילות הגיעו לסף כיליון.

מעניין שמאמר "עולם קטן, מגפות גדולות" ("מכון דוידסון", אוקטובר 2017), לא מתייחס כלל למגפות הכולרה.  המילה "כולרה" לא מופיעה כלל.

12 דצמבר 2010

במקרה של מגפה בישראל: מישהו יטפל בכם? (Ynet)

תגובת משרד הבריאות, על הביקורת בכתבה:

למשרד הבריאות יש תוכנית היערכות להתמודדות עם התפרצות של מחלות מידבקות ומגיפות, כפי שהודגם בעת התמודדות עם הפנדמיה.  קיים מלאי נדרש לכל התרחישים הצפויים, המלאי בתוקף ומרוענן על פי הצורך.  משרד הבריאות נערך ללא הפסקה לאירועי חירום.  מזה מספר חודשים מקדם בנחישות מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר רוני גמזו, את היוזמה להוספת מיטות אשפוז לבתי החולים.

דצמבר 2010:

ראש הממשלה – בנימין נתניהו.

שר הבריאות – בנימין נתניהו.

סגן שר הבריאות – יעקב ליצמן.

מנכ"ל משרד הבריאות (ומידע מאתר המשרד) – רוני גמזו.

23 מרץ 2020

-         דו''ח מבקר המדינה: מערכת הבריאות אינה ערוכה להתפרצות מגיפות | מחסור במיטות אשפוז, ציוד, מכונות הנשמה ותרופות (רוטר)

-         טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות (אתר "מבקר המדינה", מסגרת פרסום: דוח שנתי 70א)

מרץ 2020:

ראש הממשלה – בנימין נתניהו.

שר הבריאות – יעקב ליצמן.

סגן שר הבריאות – ?

מנכ"ל משרד הבריאות – משה בר סימן טוב.

דצמבר 2010 – מרץ 2020

-         מי הקברניטים ושומרי הסף, שניווטו הספינה? (מידע להלן מוויקיפדיה)

-         אם הם לא אחראים למצב, מי כן? במה תתבטא "לקיחת האחריות"?

ראש הממשלה בתקופה הנ"ל:

מרץ 2009 – ... בנימין נתניהו (הליכוד)

שרי הבריאות בתקופה הנ"ל:

מרץ 2009 – מרץ 2013... בנימין נתניהו (הליכוד)

מרץ 2013 – דצמבר 2014... יעל גרמן (יש עתיד)

דצמבר 2014 – ספטמבר 2015... בנימין נתניהו (הליכוד)

ספטמבר 2015 – נובמבר 2017... יעקב ליצמן (יהדות התורה)

נובמבר 2017 – דצמבר 2019... בנימין נתניהו (הליכוד)

דצמבר 2019 – ... יעקב ליצמן (יהדות התורה)

סגני שרי הבריאות בתקופה הנ"ל:

אפריל 2009 – מרץ 2013... יעקב ליצמן (יהדות התורה)

מרץ 2013 – מאי 2015... צחי הנגבי (הליכוד)

מאי 2015 – ספטמבר 2015... יעקב ליצמן (יהדות התורה)

ספטמבר 2015 – ינואר 2018... ?

ינואר 2018 – דצמבר 2019... יעקב ליצמן (יהדות התורה)

מנכ"לי משרד הבריאות בתקופה הנ"ל:

מאי 2010 – 2014... רוני גמזו

יוני 2014 – יולי 2015... ארנון אפק

יולי 2015 – ... משה בר סימן טוב

לקריאה נוספת:

-         דוח מבקר המדינה: האם שומרי הסף של זיהום האוויר נרדמו? (רוטר, מאי 2015)

-         טענות להתנכלויות ואווירה מקצועית קשה: משרד הבריאות תחת המנכ"ל משה בר סימן טוב ("הארץ", 2018)

-         וירוס הקורונה נוחת בישראל (OferikoDotCom, מרץ 2020)

-         לבריאות (האקדמיה ללשון העברית)