ראש חודש אדר ה'תשע"ז / ישראל 2017

הרס 9 הבתים בעפרה: כוחות החלו לפרוס תלתליות סביב הישוב עפרה – בכדי למנוע הגעת המונים לעפרה

''זה לא מצב נורמלי'': הישרדות, גרסת מפוני עמונה

25 חיילים בדואים במכתב לליברמן: לא נגיע עוד לשירות המילואים

ה' עֹז, לְעַמּוֹ יִתֵּן; ה', יְבָרֵךְ אֶת-עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם

"וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם... כָּל-סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה..." (פרשת "בשלח", שמות יד ט)

רש"ר הירש:

"בכל מקום שנזכר מסע פרעה, מבליט הכתוב את הסוסים, שכן דוקא הם הביאו סכנה כה גדולה על ישראל, עד שלא העלו על הדעת שיוכלו להימלט דרך המדבר.  לישראל לא היו אלא בקר וצאן וחמורים – בעלי-חיים המשמשים למעשים של שלום.  סוס המלחמה נעדר מתמונת הטבע של ישראל, וגם בימים שיבואו לא יהיה לעולם גורם חשוב של גדולתו הלאומית.

"וְיָדְעוּ מִצְרַיִם, כִּי-אֲנִי ה', בְּהִכָּבְדִי בְּפַרְעֹה, בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו" (שם, יח)

רש"ר הירש:

גילוי כל עצמת גבורתי ילמד את העולם המצרי לקח, ומכאן אזהרה לכל אלה המעמידים את גדולתם ואת אושרם ואת נצחון העמים על כוחם הצבאי, כדרך שעשה פרעה, ומתעלמים מכל יסוד מוסרי.

"תְּבִאֵמוֹ, וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ – מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ, ה'" (פרשת "בשלח", שמות טו יז)

רש"ר הירש:

נחלתך.  לא אל נחלתו בא העם, אלא אל נחלתך, ולכן עליו להתנחל ולהתפתח שם אך ורק למענך...

וכן: "וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ" (פרשת "כי-תשא", שמות לד ט), שפירושו – אתה תוסיף לסלוח לעווננו ולחטאתנו כפעם בפעם, עד אשר ניעשה לנחלתך, נשתחרר מכל שאר השפעות ונהיה כולנו שלך.  מכאן שישראל נקרא "נחלתו": חלקה הראשון של האנושות שחזר להיות קניין ה'.  וכאן נקראת הארץ היעודה לישראל: "נחלת ה'".  הרי זו חטיבת-ארץ ראשונה שחזרה לשלטו-היחיד של ה'...

תעודתה של הארץ, שישראל נוסע לקראתה, אינה להיות מקום מגוריו של ישראל, אלא מקום השכנת שכינתו של ה' עלי אדמות...

ה' הועיד את הארץ לעמו למען יעבוד אותו בכל נימי הווייתו, ובעיקר למען יתחנך בכל תולדותיו בשביל מילוי התעודה הזו...

משה וישראל רואים את עצמם עבדים וכלים למימושו של אותו ייעוד גדול ומבורך, שה' כונן את ראשיתו זה עתה עם התגלות גבורתו האדירה ושלטון אהבתו ומשפטו...".

"ה' עֹז, לְעַמּוֹ יִתֵּן; ה', יְבָרֵךְ אֶת-עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם" (תהלים כט יא)

פתרון חלומות

רש"ר הירש, פרשת וישב - מקץ, בראשית מ-מא:

אדם נבון יכול לעמוד על ביאורו המדויק של חלום, מבלי שיוכל להבטיח גם את קיומו של החלום.  הפתרון חייב להיות מתוכו.  פתרונו של חלום מתוכו הנו התפקיד הפסיכולוגי העמוק ביותר, כדרך שביאורו של כל סמל, פירושו של כל פסוק, חייב להיות "פתרון" – פירוש הדברים מתוכם.  אין קץ לפירושים שאפשר להעמיס על כל סמל ופסוק.  אך פירוש אחד בלבד – הפירוש הנכון –  יעלה בידי זה המבקש (הוה אומר: ה- "דורש") את הפירוש מתוכו; ... יש נקודת גרעין בכל סמל חתום, שעליה יש לעמוד, וכל השאר יתבאר מאליו.

דרך ההסתכלות בה אדם רגיל מסתכל על עולם ועצמים, שונה מדרך הסתכלותו של יוסף.  אדם רגיל רואה רק בדרך כלל, ואילו החכם רואה בכל איש ובכל חפץ את ייחודם וסגולתם הפרטית.  הראשון מדבר עם "סוחרים", "מלומדים" וכו'; האחרון משווה לנגדו תמיד את האיש אשר אתו הוא מדבר, על כל תכונותיו המיוחדות ועל כל קשריו.  יוסף לא שכח לרגע מה היה טיבם, לשם מה היו כאן, כל מצבם היה לנגד עיניו בקוים ברורים ובהירים... ודוקא מפני ששיוה לנגדו תמיד את האיש על כל קשריו, משום כך ראה את כל דבריהם ומעשיהם, וכן את חלומותיהם בקשר עם אישיותם המיוחדת; ומתוך אותה אישיות מיוחדת ידע להבין ולהעריך את כל מה שראה ושמע.

אם יש ערך כל שהוא לחלום ולפתרונו, הרי לא הרע והטוב שבתוכנו, אלא האמת והמסתבר שבתוכנו, הם הקובעים את ערכו.  מלבד זה אפשר לקבוע דעה על ערכו של פתרון, עוד בטרם התאמת, ובלי כל קשר עם כך; שהרי גם פרעה, לאחר מכן, מכתיר את יוסף בכתר החכמה והבינה מיד אחר ששמע את הפתרון מבלי להמתין להצלחתו; יתר על כן, כסבור הוא שמובטח הוא מראש בקיום הפתרון מתוך עצם אופיו של הפתרון... אם נכון הפתרון, הרי השומע יאמר לעצמו: גם אני הייתי מגיע לידי כך; ופתרון אחד בלבד הנו אפשרי...

... נמצינו למדים היאך הקב"ה מדבר בתמונות וסמלים: הבא לפתור את סמליו יבקש תמיד את הביאור הפשוט והקרוב ביותר; אל יעמיס ביאור עליהם, אלא יפתור אותם מתוכם; רק אז רשאי הוא להאמין "כִּי טוֹב פָּתָר", כי קלע לאמת...

בראשית מ יז:

"וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן, מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אֹפֶה; וְהָעוֹף, אֹכֵל אֹתָם מִן הַסַּל מֵעַל רֹאשִׁי" (מספר שר האופים ליוסף).

רש"ר:

המאכלים כולם היו ראויים לפרעה, ואף-על-פי-כן לא הוא אכלם אלא העוף, והעוף העז לאכול אותם מן הסל מעל ראשי.  שום עוף לא יעשה כן לאדם חי, הן מוראו עליו.

בראשית מא, א-ד:

"וַיְהִי, מִקֵּץ... וְהִנֵּה... פָּרוֹת, יְפוֹת מַרְאֶה, וּבְרִיאֹת בָּשָׂר; וַתִּרְעֶינָה, בָּאָחוּ.  וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת... רָעוֹת מַרְאֶה, וְדַקּוֹת בָּשָׂר; וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת עַל שְׂפַת הַיְאֹר. וַתֹּאכַלְנָה..."

רש"ר:

בשעה שהפרות הטובות עלו מן היאור, הן מצאו מרעה והלכו שמה לרעות.  אך בשעה שהפרות הרעות עלו מן היאור, כבר עמדו הפרות הטובות על שפת היאור, שכן כבר כילו את כל המרעה.  הפרות הרעות לא היו חיות טרף מטבען, הן לא היו אוכלות את הטובות מחמת רעב אילו הללו עוד הותירו דבר.  כך ניתנת כאן אזהרה ברורה שלא לכלות את הכל.  נמצא כל הפתרון כלול כבר בחלום.  כך מדבר ה' בתמונות, ופתרונו של יוסף הנו דוגמה ומופת לכל פתרון מבאר: עליו ל"דרוש" ולמצוא מתוכו, לא להעמיס באור אל תוכו.

פרקי חיים: גניזת פנסילבניה (סְפָרִים מְסַפְּרִים)

בחודשי הקיץ 1997-2005... עבדתי במחנה הקיץ "מורשה" (מיקום. השירים "שכר מצווה" ו- "מחר" של מרדכי שפירא, צולמו שם), בעיקר כקניין וכנהג הסעות.

ע"פ רישום שערכתי, במהלך קיץ 2004 (8 שבועות) גמעתי מרחק של כ- 13,000 ק"מ.  כ- 1,600 ק"מ לשבוע.  כ- 370 ק"מ ליום.  נהגתי בעיקר על רכבי וואן 15-נוסעים תוצרת דודג' ופורד.  תענוג של רכבים.

בתחילת כל קיץ, כשבוע לפני תחילת העונה והגעת הילדים, נשלחתי לכמה כתובות בעיר הגדולה, לאסוף קרטונים של ספרים לגניזה.  יתכן שקרטונים רבים נוספים, הגיעו מערים אחרות... וכך, כמידי שנה, בתחילת "תשעת הימים" נפרסו הקרטונים על אחת הגבעות המוריקות, המשקיפות לאגם High... וכמו מבקרים אחרים אספתי לי אוסף ספרים ישנים, מעניינים, וגם נדירים.  ב- "תשעה באב" היה ה- Groundskeeper חופר עם טרקטור, בור עמוק, בקצה היער... וגונז.

וככה, מפעם לפעם, הייתי שולח ארצה חבילות ספרים במשקל של עד 30 ק"ג (ע"פ הגבלה של שירות הדואר האמריקאי), בשקי דואר המיועדים לכך – מסוג M-Bag.

"נפלו" לידי גם ספרים מעניינים ומיוחדים.

אולי אזכה, ביום מן הימים, להרחיב בנושא.

האמת, אינני יודע בוודאות את מקור הספר שלהלן, ומהיכן הגיע אליי; אולם בזכותו נזכרתי בימים הטובים ההם, כנ"ל.

אם כתב היד, בשער הספר, מעיד על הכותב ועל בעל הספר בעבר... הרי שככל הנראה, יש ברשותי ספר שהיה שייך (בהיותו כבן 62)  לרב חיים יעקב נפתלי זילברברג (1860-1930), שע"פ וויקיפדיה... היה מתלמידי רבי ישראל סלנטר (שהפתגם המפורסם "כל עוד הנר דולק, אפשר לתקן", מיוחס לו).  כן, היה מתלמידי רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק מבריסק ("בית הלוי"); ומקורב לנצי"ב מוולוז'ין ול- "חפץ חיים".

הרב חיים יעקב נפתלי זילברברג (וויקיפדיה)

מִשְׁטָרוֹעַ

משטרה + רוע = מִשְׁטָרוֹעַ (פברואר 2017)

ראובן: על הבוקר חטפתי דו"ח 750 ש"ח על מהירות (130 במקום 90).  סעו בזהירות.

שמעון: אתה אמרת לי (בעניין אחר) שהמשטרה דווקא משתפרת בתחום האכיפה?!?  לא רוצה להשתמש בכינויי גנאי... אבל, אני אומר לך... שהמצב לא יכול להשתפר (כמגמה, ולא רק באופן נקודתי) אם המשטרע ממשיכה לאכוף מהירויות כאלה!!!  ולא... אני לא מעודד עברה על החוק! צר לי לשמוע שנתקלת בשוטר משועמם.  רק הבוקר ראיין רזי ברקאי, את יהודה – בוקר מיבנאל (להאזנה, הקשיבו מדקה 47:50 עד דקה 51:42):

"... "השומר החדש" עוזר מאוד, אבל לא פותר (את הבעיה); מי שצריך לפתור את הבעיה זה המשטרה... ולצערי, המשטרה זה בדיחה עצובה בנושא...; ב- 2013, כשנגנבו אצלי עגלים – נתפס שוטר שגונב...; השוטר עדיין שוטר, ורק בחודש הבא [4 שנים אחרי המקרה] מתחילים הדיונים בבית המשפט...".

שמעון: המשטרה, כהרגלה, מגלה אוזלת יד חמורה, ולא משתלטת על הפשיעה החקלאית... בטענה של מחסור בכח אדם ותקציב?!  אבל לשלוח שוטרים לאכוף מהירות... יש לה כח אדם???

אתה מבין מה מרתיח אותי??

ראובן: בזה אתה צודק לגמרי!  אבל אין קשר לדו"ח שקיבלתי; זה שנסעתי מעל המותר זו בעיה שלי...

שמעון: אם אתה מצדיק את השוטר – אז כנראה באמת מגיע לך.  זה קשור מאוד!

1.    אתה עבריין (בזה אתה מודה)?!

2.    מהירות איננה גורם לתאונות!

3.    הסטטיסטיקה מספרת שכל יום, בכבישי ישראל, נפגעים כ- 60 איש, 5 נפצעים קשה... ואדם אחד מקפח את חייו, כל יום!!!  למרות זאת, קל למשטרה לאכוף מהירות, מה גם שזה מכניס, בקלות, כסף רב... והמשטרה פשוט קלה מידיי על ההדק באכיפה כזו.

4.    החקלאי ביבנאל הוא קורבן של חוסר אכיפה משטרתית.  לחקלאים רבים מידיי נגרמים כל הזמן נזקים ישירים כבדים מנשוא... והמשטרה בוחרת לא להגן עליהם... וממשיכה לטפל בדברים טפלים, שאינם גורמים נזק – כמו מהירות!

5.    סדר העדיפויות של המשטרע – הזוי ולא מידתי!!!

מי שמגן על המשטרה -- שישא באחריות אישית כשיקבל קנסות... וכן ישא בגאון ובאחריות על נזקי החקלאים, שלא מקבלים מספיק הגנה!

ראובן: תכלס צודק :(

שמעון: דיי להגן על המדינה והמשטרה... – הציבור זקוק להגנה!!!

לקריאה נוספת:

-         למה את רוב היהודים רודפי השלום והצדק, אנחנו מוצאים ב- "שמאל"? (מרץ 2014)

-         אביה של בת 10 הוביל ללכידת פדופיל אינסטגרם: ''נגמרו 72 שעות של סיוט'' (פברואר 2017)

תיק משטרתי מספר: 75/70

תיק משטרתי מספר: 75/70

המקור: "רזמח".  ספר מאת אורי מילשטיין; עמודים 211-215

תאריך: 21.1.1970

היחידה: מדור תאונות דרכים רמלה

המקום: כביש החוף בקילומטר ה- 28 ליד צומת פלמ"חים

השעה: 17.30

פרטי הבוחן: רב סמל אהרן בורגיל, מס' 15162

פרטי הרכב:

1.    מכונית פרטית ביואיק שנת יצור 1968, שמספרה: 744-288

2.    טנדר רינו שנת יצור 1965, שמספרו: 601-709

פרטי הנפגע: משה בן מתתיהו יוליש, נולד בשנת 1907

מענו: רחוב פנקס 40 תל-אביב

פרטי הפגיעה: הנפגע הובא לבית חולים "תל-השומר" ושם נקבע מותו

פרטי המקרה: הנהג משה יוליש נסע לכיוון תל-אביב, סטה לשמאל והתנגש באופן קל בחזית שמאל במשאית שחנתה בשוליים בכיוון הנגדי.

פרטי סגירת התיק: חוסר ראיות.

עדויות

פרטי העד: שמעון בן יעקב גבאי.  נולד בשנת 1935.  מתגורר במושב עמי עוז, ד.נ. הנגב.  עובד במשקו החקלאי.

העדות נתנה בתאריך 21.1.1970 בשעה 20.00 במדור תנועה, רמלה לפני רב סמל בורגיל.

היום בשעה 17.30 נהגתי בטנדר שלי, שהיה עמוס בוקסות מסוגים שונים.  נסעתי בכביש החוף, מכיוון צפון לכיוון דרום.  באמצע בדרך, אחרי צומת פלמ"חים הרגשתי זיופים קלים במנוע.  עצרתי מעבר לשולים הימניים והשארתי אורות חניה.  בדקתי את המנוע בתוך תא הנהג.  אחר-כך לחצתי על הידית כדי לשחרר את מכסה המנוע על מנת לברר מה קרה.

          בדיוק באותו רגע הבחנתי במכונית פרטית מתקדמת מן הכיוון הנגדי, נוסעת באלכסון בנסיעה איטית אל חזית רכבי.  התחלתי לצפור כדי להסב תשומת לבו של הנהג ואולם לתמהוני לא ראיתי איש יושב ליד ההגה.  הרכב המוזר המשיך בנסיעה אלכסונית והתנגש באופן קל, חזית שמאלו בחזית שמאל של רכבי.

          ירדתי ממכוניתי, נגשתי לרכב שהתנגש.  מעבר לשמשה הבחנתי בנהג.  גופו נשען אל הדלת השמאלית והוא נראה מחוסר הכרה.  השמשה היתה סגורה.  מקלט הרדיו פעל.  מגב השמשות המשיך לסלק את טיפות הגשם מהשמשה בחזית.  המנוע עדיין פעל.  רגליו היו מונחות על דוושת הבנזין.

          פתחתי את הדלת.  הנהג נפל עלי.  תמכתי בו, נענעתי קלות את גופו ודיברתי אליו.  לא קיבלתי כל תשובה.  הוא היה מחוסר סימני חיים.

          סגרתי את הדלת ופניתי לעצור רכב כלשהו שיעביר אותו לבית-חולים ויודיעו למשטרה, כדי שיבואו למקום.  כיוונתי את התנועה שנעצרה עקב המקרה.

          כעבור דקות אחדות הופיע נהג סוסיתא בשם פלאוט חנן ואמר שהוא מכיר את האיש ולקח אותו ברכבו ונסע לכיוון גהה.  אני נשארתי במקום עד בוא אנשי המשטרה.  כל אותה עת ירד גשם חזק, הכביש היה רטוב והתנהלה עליו תנועה רבה.

*

פרטי העד: ישראל בן יצחק סוסיסא.  נולד בשנת 1936.  מתגורר במושב מבטחים.  העדות נתנה בתאריך 21.1.1970 בשעה 20.00 במדור תנועה רמלה לפני רב סמל בורגיל.

          ביום בשעה 17.30 בערך נסעתי כטרמפיסט בטנדר מסוג רינו, בכביש החוף לכיוון אשקלון.  ישבתי ליד הנהג.  ירד גשם חזק והכביש היה רטוב.  הגענו, אחרי סוף שני המסלולים.  הנהג הרגיש שיש משהו במנוע ונעצרנו לאט לאט בשולי הדרך כשכל המכונית נמצאת מחוץ לכביש.  הנהג עוד לא ירד מהמכונית.  הוא רק התכופף בתוך תאו כדי לשחרר את ידית מכסה המנוע.  אני הסתכלתי לכיוון הרצפה.  פתאום שמעתי מכה חזקה בחזית המכונית.  כשהתרוממתי ראיתי מכונית שנבלמה עם חזיתה בצד השמאלי של מכוניתנו.  אני לא נפצעתי ולא יודע שום פרטים נוספים.

          מיד אחרי המקרה רצתי להודיע למשטרה.

*

פרטי העד: חנן פלאוט.  נולד בשנת 1938.  עובד במפעל "ליילנד" אשדוד.  העדות נתנה בתאריך 26.1.1970 בשעה 8.35 במדור התנועה רמלה לפני רב סמל צוריאל.

          בתאריך 21.1.1970 בשעה 18.00 בערך נהגתי מכונית סוסיתא בכביש החוף מכיוון אשדוד לכיוון תל-אביב.  כאשר הגעתי לפני צומת פלמ"חים ראיתי את המכונית של מנהל המפעל מר יוליש.  היא עמדה בצד שמאל של הכביש עם אורות מלאים.  עצרתי את מכוניתי בצד ימין בשוליים לראות מה קרה, ומיד שאלתי היכן בעל הביואיק.  נאמר לי שהוא מת בתוך המכונית.  נגשתי למכונית ומצאתיו יושב ליד ההגה בלי הכרה.  נסיתי למשש את הדופק.  לאחר שלא היתה תגובה העברתיו למכוניתי בעזרת נהג הטנדר ומיד נסעתי לבית-החולים "תל-השומר" ומסרתיו לחדר מיון.  הרופא קבע את מותו.