המושב שהפך ליישוב עירוני: 40 שנה ליסוד עין-גנים (1908-1948)

המושב שהפך ליישוב עירוני

40 שנה ליסוד עין-גנים

מושב הפועלים הראשון בארצנו "נבלע" בתוך התחום העירוני של פתח-תקוה

בשנת הארבעים לקיומו אבד המושב הראשון של פועלי א"י את אופיו החלוצי והחקלאי, והפך לאיזור מגורים בתחומי פתח תקוה העיר.

שוב אינה עין גנים מושב נבדל ליד פתח תקוה, אלא היתה לרחוב בשם זה – וכביש שדרות עצי צפצפות וגינות נוי באו במקום הרפתות והחצרות הראשונות להתישבות עובדת.

          ליד כמה בתים חונות מכוניות אמריקאיות יפות ומבהיקות, אולם ישנן במקום גם מדגרות אפרוחים וברוח המסורת של העבר מטפחים כמה מראשוני המתיישבים – משקים מעורבים: פרדס קטן, רפת ולול עם גינות ירק.

עשר השנים הגורליות לעין-גנים

          בשנים האחרונות חל המפנה הגדול בקורות עין גנים.  ממזרח קמו כפר סירקין ושכונת ביילינסון.  מצפון לה בנו פועלי המזרחי את שיכוניהם והמושב המוריק הפך ליעד מרכזי.

          באה אחרי כן העיריה והכניסה לפינה השקטה והשלווה והרומנטית הזו את כל הסימנים של חיי הפרברים.  שלוחותיהם של רחובות פתח תקוה חדרו לתוך הפרדסים של המושב ובמקום שורות עצי הדר צצו שורות בתים עירוניים.  "דן" שלח לעין גנים את האוטובוסים שלו והפינה המבודדת היתה לחלק מהווי העיר.

המייסדים הרוויחו מאה מיל ליום

          שכר יומו של פועל פרדס לפני 40 שנה היה 80-110 מיל ועבדו אז שלושה ימים בשבוע.  בכל זאת לא התייאשו מייסדי עין גנים – פועליה הראשונים של פתח תקוה והחליטו להקים לעצמם את מושבם – ללא כסף וללא ניסיון.  ומול שטנת התורכים.

           כשנגשו החברים הראשונים של "הפועל הצעיר" לבנות את בתיהם – חשו ערביי פיז'ה לרמלה והזעיקו את התורכים שבאו והפסיקו את עבודת בנין הבתים ואת מלאכת קידוח הבאר, ואסרו על היהודים להמשיך בבנין.

          אולם חמשת ה"נפוליאונים" (המטבע של הימים ההם, ששוויה בערך כלירה וחצי) – שכל מתיישב הכניס – היו יקרים להם, למתישבי עין גנים מאד מאד והרעיון על בנין מושבם היה חשוב בעיניהם מכל צוו של שלטון עויין.  ואחרי סיועם של הד"ר חיסין ושינקין ז"ל בשם "הועד האודיסאי ליישוב ארץ ישראל" – עזר להם ר' מנדיל קופלמן בהשתדלותו אצל מושל רמלה, שהסכים לפשרה: הבתים ייחשבו ל"אורוות" והבאר מיועדת להשקאת "בהמות"...

          כך נבנתה עין גנים.

החורבן בימי מלחמת-העולם השניה

          הנקודה הקטנה שנתבססה קמעה נפגעה קשה בימי מלחמת העולם הראשונה.  פגיעות ישירות של פגזי תותחים בבתים גרמו לחורבנה.  המשקים נעזבו ועין גנים נתרוקנה מחלוציה.

          אולם באו לה לנקודה ימי עליה כשקופת העזרה היהודית מגרמניה ומאמריקה תמכה בתושבי עין גנים.  נחפרו עוד 2 בארות והוחל בהרחבת הנטיעות ובטיפוח גנות ירקות ולולים.  ואט אט חזרה ההתישבות לממדיה המלאים.

          ומכאן שהגבולות בין עין גנים לפתח תקוה טושטשו בימים אלה, ואין מזכירים עתה בכלל את עצמאותה של פינת ירק זו, אין מציינים את קורותיה ברבים ואף אין למושב לשעבר מי שידאג להעלות את ציוני דרכו ולספר עליהם.  מן הראוי איפוא, להזכיר לישוב ולמיסדי המקום את "תאריך הלידה" של המושב הראשון לעובדים, שקם לפני 40 שנה ושהישוב שגדל בינתים "בלעו" בקרבו.

יוסף תמיר

הערת בלוגר: מה לי ולכל הנ"ל?

בשבת שעברה, פרשת "נח"... התארחנו בשכונת בית וגן בירושלים.  בדירת מארחינו, בספריה של סב המשפחה... גיליתי, בתוך הספר "חזיון הרצל" (של הסופר יוסף פטאי), כמה גזרי עיתונים מצהיבים, מהשנים 1948-1949, וביניהם הכתבה הנ"ל, שמצאה חן בעיניי... ומצאתי לנכון לשתפה, מעל בימה זו.

בחלק הדף בו הכתבה, לא הופיע שם העיתון ותאריך הכתבה... אולם, לפי כותרת הכתבה: "40 שנה ליסוד עין-גנים"... נראה שמדובר בשנת 1948, שכן המושב נוסד בשנת 1908 – ארבעים שנה קודם לכן.

בתוך הכתבה, הטמעתי קישורים מתאימים (לקריאה נוספת)... לשם הרחבת האופקים והעשרת הידע... כפי שאני נוהג לעשות, בבלוג זה, מפעם לפעם.

הנה מידע נוסף, אודות מושב עין גנים, בפרוייקט "הסבר פניך לאתר" של חט"ב פיינשטיין, פ"ת.

חיפה 2016. מה נסגר?

שתי כתבות שהתפרסמו היום, 8 לנובמבר 2016:

-         אחרי 82 שנה: אושרה תוכנית מתאר לחיפה.  ועדות התכנון אישרו סופית את התוכנית המרחבית לעיר, שעיקרה הגדלת האוכלוסייה ב- 50 אלף איש עד שנת 2025

-         משרד הבריאות מודה: בחיפה חולים ומתים יותר מזיהום אוויר.  בנייר עמדה שפרסם משרד הבריאות, כתשתית להתנגדותו לתוכנית להרחבת המפעלים בחיפה, הוא קובע כי הנתונים מראים שמאז 2001 סובלים תושבי אזור חיפה באופן עקבי מתחלואת נשימה, סרטן ולב בשיעורים גבוהים באופן ניכר מהממוצע הארצי. בין המחלות שנבדקו והראו תוצאות מובהקות: אסתמה בילדים ומחלות לב במבוגרים

רק "מאז 2001"???

במשרד הבריאות כנראה לא זוכרים את שנת 1987?!

אז הנה תזכורת צבעונית וברורה.  מרץ 2016:

אתאל ליפשיץ, ז"ל

ברוך דיין האמת

יהי זכרה ברוך

ת . נ . צ . ב . ה

קישור למודעה

מודעה

מ

  

שַׁיָּךְ לַדּוֹר הַיָּשָׁן

ב- 22 לספט. 2016 קיבלתי בוואטסאפ שיר מנוקד ויפה.  מיד הזדהיתי עם המילים ומצוקת המשורר.  לא אכנס כעת להתפלפלויות, ולא אאריך עם עוד דוגמאות... אבל, "צרת רבים – חצי נחמה"... ו- "טוב" להיווכח שיש עוד אנשים רגישים עם מצוקות דומות... בעניין תרבות, שפה, ניסוח, ואוצר מילים.

.גם אני, בהחלט, שַׁיָּךְ לַדּוֹר הַיָּשָׁן

לשיר לא צורף שם המשורר, ו/או מה מקורו... ותשובה על כך מצאתי בעזרת "גוגל", באתר "דעתון".  בסיעתא דשמיא מצאתי דיי בקלות מכר משותף... וכך קיבלתי, בשמחה והודאה, הסכמת המשורר – דוד אשל – להעתיק השיר ולפרסמו, גם להלן.

"אתה בהחלט רשאי להעתיק את השיר לבלוג שלך".

תודה רבה.

מִלִּים עֲיֵיפוֹת  / ©

יֶשְׁנָן מִלִּים מְאֹד יָפוֹת
אַךְ נִשְׁמָעוֹת קְצָת עֲיֵיפוֹת,
לֹא שַׁיָּכוֹת הֵן לַתְּקוּפָה
וְנוֹצִיאַן מִן הַשָּׂפָה.

לְמָשָׁל, הַמִּלָּה "תּוֹדָה"
הִיא כִּמְעַט וּמַעֲלָה חֲלוּדָה,
טוֹב שֶׁיֵּשׁ פֹּה וְשָׁם אַלְמוֹנִי
שֶׁבְּקוּמוֹ אוֹמֵר: "מוֹדֶה אֲנִי".

הָאוֹמֵר לְרֵעֵהוּ: "סְלִיחָה"
הוּא לֹא בֶּן-אָדָם הוּא בְּדִיחָה,
טוֹב שֶׁיֵּשׁ פֹּה וְשָׁם הוֹכָחוֹת
שֶׁחֹדֶשׁ אֱלוּל, הוּא חֹדֶשׁ סְלִיחוֹת.

הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בַּמִּלָּה: "בְּבַקָּשָׁה"
הוּא מַפְגִּין רְגָשׁוֹת שֶׁל חֻלְשָׁה,
הַיּוֹם מְבַצְּעִים אֶת הַכֹּל בִּדְרִישָׁה
הַמִּלָּה "בְּבַקָּשָׁה", נִמְצֵאת בִּפְרִישָׁה.

אִם אוֹמַר לְמִישֶׁהוּ, "טָעִיתִי" !
זוֹ תִּהְיֶה הַטָּעוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁעָשִׂיתִי,
כִּי הַיּוֹם, אִם לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת
תָּלוּי בְּהוֹדָאָה שֶׁל טָעֻיּוֹת.

אִם הַיּוֹם תֹּאמְרוּ לְמִישֶׁהוּ, "אָחִי"
אַתֶּם בִּשְׁבִילוֹ כְּבַר הֲכִי,
הַמִּלָּה "אָחִי" הִיא מִלָּה מְמַצָּה
עַל "בְּבַקָּשָׁה", "תּוֹדָה" וּ"סְלִיחָה" הִיא מְפַצָּה,
וְאֶת הָעִבְרִית לֹא תּוֹזִילוּ אֶלָּא תַּנְחִילוּ
אִם בְּכָל מִשְׁפָּט גַּם תּוֹסִיפוּ: "כְּאִלּוּ".

אִם אוֹמַר לְנַעֲרָה, אַתְּ נֶחְמָדָה !
אֲנִי מִסְתַּכֵּן בְּאַשְׁמַת הַטְרָדָה,
אִם אוֹמַר לָהּ, כַּמָּה נָאָה שִׂמְלָתָהּ
יַאֲשִׁימוּנִי, שֶׁנִּסִּיתִי לְהַפְשִׁיטָהּ,
וּבִכְלָל... אִם מִמֶּנָּה אֶתְפַּעֵל
יַאֲשִׁימוּנִי כְּבוֹעֵל וּבְבֵית הַכֶּלֶא אֶנָּעֵל.

אֲנַחְנוּ כְּבָר לֹא בָּעִדָּן הָרוֹמַנְטִי
הָעִדָּן שֶׁל הַיּוֹם, הוּא רַק אַנְטִי.

הַיּוֹם, רַק בְּשֶׁקֶט וּכְסוֹד כָּמוּס
אֶפְשָׁר לִלְחֹשׁ מִלִּים שֶׁל נִימוּס,
וּמִלִּים שֶׁל רַגְשָׁנוּת
מַבִּיעוֹת הֵן תְּבוּסְתָנוּת,
כָּל מִי שֶׁבַּיְשָׁן וְכָל מִי שֶׁרַגְשָׁן
וַדַּאי שַׁיָּךְ הוּא לַדּוֹר הַיָּשָׁן.

אֲנִי בְּכָל זֹאת מְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחַתְכֶם
כִּי אֲנִי מֵהַדּוֹר הַקּוֹדֵם וְגָזַלְתִּי מִזְּמַנְּכֶם,
וְעִם "חֲבָל עַל הַזְּמַן", לֹא אַטְרִידְכֶם.

ככה לא מצילים חיים!!!

ביום רביעי, 21 לספטמבר 2016, נהרגו בתאונת דרכים: מיתר לוגסי ונירית ויטובסקי.  בסוף הכתבה שפורסמה למחרת (22.9), נכתב:

על פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מתחילת השנה נהרגו בכבישים 265 בני אדם לעומת 257 הרוגים בתקופה המקבילה אשתקד.

נכון ליום ראשון, 25 לספט. 2016 (לאחר השעה 1700)... 4 ימים לאחר התאונה הנ"ל, מוצגים באתר "אור ירוק" (אודות העמותה) נתוני "הקטל בכבישים", עוד מיום ה- 19 לחודש.  כמעט שבוע(!) שהנתונים לא מעודכנים?!

"אור אדום" ל- "אור ירוק"

קשה עד בלתי-אפשרי להילחם באמת, ולהציל חיים... אם לא מעדכנים, בזמן אמת, את הנתונים משדה הקרב.

מאז ה- 19 לספט... הפעם הבאה שהנתונים עודכנו באתר "אור ירוק", הייתה ב- 26 לחודש.

באתר "הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים", אמנם מוצגים נתונים מעודכנים (אם כי, גם לא תמיד בזמן אמת)... אולם כשמבקשים לראות "מצגות שבועיות בנושא נפגעים בתאונות דרכים​" – מגלים (נכון לכתיבת שורות אלו) שהמצגת השבועית, המעודכנת ביותר, היא מתאריך 27.12.2015

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים -> מרכז לאומי למידע ולמחקר -> מידע סטיטסטי -> מצגות שבועיות

מתי יזכו אזרחי ישראל לשקיפות ולנתונים מקיפים בנושא אכיפה ותאונות דרכים, כמו לדוגמא של העיר ניו יורק וה- NYPD?  חודש בחודשו, מפורט, פשוט וידידותי, באקסל וב- PDF... כולל גישה נוחה לנתונים 5 שנים אחורה.

NYPD Traffic Reports:

-         Moving Violation Summonses

-         Motor Vehicle Collisions

חזרה ל- "מלחמה" בתאונות הדרכים במדינת ישראל

-         פברואר 2016.  מפרסם מבקר המדינה ביקורת קשה על פרויקט מצלמות האכיפה.  לקריאת הדו"ח באתר המבקר.

-         מאי 2016.  "אור ירוק" מפרסמים מאמר "למה המשרד לביטחון הפנים מעכב את פרוייקט מצלמות האכיפה היכולות להציל חיים?"; מאמר שלכאורה מנוגד לביקורת ולמגמה נגד המשך פריסת המצלמות.

במאמר נכתב: "פרויקט המצלמות הומלץ על ידי ועדת שיינין והתקבל כהחלטת ממשלה על ידי ראש הממשלה אריאל שרון בשנת 2005 ועל ידי ראש הממשלה אהוד אולמרט בשנת 2007 אולם טרם יושם במלואו".

המאמר (שנכון להיום, עדיין מוצג בראש החדשות, באתר "אור ירוק") פורסם במאי 2016, למרות שכבר ב- 2015 השתנתה הגישה, וד"ר שיינין עצמו, הביע ספקות באשר ליעילות הפרויקט, כשאמר בין היתר: "הטכנולוגיה (של המצלמות) היא בת 30 שנה".

-         יוני 2016.  בכתבה, תחת הכותרת: יו"ר הרשות למשטרה: "מצלמות האכיפה הדיגיטליות חסרות ערך" נכתב:

יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, גיורא רום, בהמלצה חד משמעית: יש לסגור את פרויקט האכיפה הדיגיטלית א3.  לדבריו של רום, מערך מצלמות המהירות הדיגיטליות לא הוכיח את עצמו במניעת תאונות, גם לאחר השקעה של יותר מ- 100 מיליון שקלים, ויש לסגור אותו מיידית.  הדברים, אותם כתב רום לראש אגף התנועה, ניצב ירון בארי, עוררו סערה במשטרה, הממשיכה להאמין בפרויקט גם לאחר דו"ח חריף בעניינו שפרסם מבקר המדינה, יוסף שפירא.

-         אוגוסט 2016.  ניצב ירון בארי – ראש אגף התנועה – מודיע על פרישתו מהמשטרה, לאחר כשנה וחצי בתפקיד.

-         ספטמבר 2016.  "משטרה התנועה ספגה תבוסה נוספת בבית המשפט... לאחר שלא הצליחה להוכיח שלטכנאיה יש הכשרה לטפל במצלמות האכיפה הדיגיטליות".

מצילי חיים או משת"פים

על המאמר (אי-)אכיפה, וחוסר מודעות לחיי אדם (5 ביוני 2016)... לא טרחה חברת "דן" להגיב... ואוטובוסי החברה ממשיכים לסכן חיים, לחסום נתיבי נסיעה, לחנות על מעברי חציה...

יום שישי, 16 לספט. 2016

עניין שבשגרה.  אוטובוס חונה וחוסם נתיב נסיעה,

במקום שגם מסומן ב- אדום-לבן, ממש לפני מעגל תנועה

פתח תקווה.  (אי-) אכיפה, וחוסר מודעות לחיי אדם?

בקיץ 2010, במסגרת הכינוס השנתי של "המכון לחקר הגורם האנושי לתאונות דרכים" באוני' בר אילן, אמר נשיא האוני' דאז פרופ' משה קוה:

"ונשמרתם לנפשכם זהו ציווי.  ערך החיים הוא מקודש, ואין דבר חשוב מלהקים מנגנונים שימנעו פגיעה בחיי אדם.  באוניברסיטת בר אילן הקמנו את המרכז לחקר המוח מהגדולים בעולם.  אני מציע לחקור בו את התופעה של הרשלנות בנהיגה כפגם מוחי, שהרי היא קוראת במנגנונים שבמוח האנושי, ואולי אז ניתן יהיה גם למצוא לה תרופה".

פרופ' קוה (וכיום פרופ' הרשקוביץ, שאולי ירים הכפפה), מה בדבר חינוך לנהיגה נכונה, לנהגים המורשים להיכנס לקמפוס? מה בדבר, אכיפה איכותית-חינוכית כדי להעלות מודעות?

דוגמא לחניה "בעייתית" בבר אילן

במקרה הנ"ל, מדובר בעובדת האוני', שנצפתה חונה כך יותר מפעם אחת – חניה על המדרכה, חסימה חלקית של נתיב תנועה, תוך הפרעה וסיכון של הולכי רגל וכלי רכב אחרים.

צפיפות בכבישים

-         11 קמ"ש וזו רק ההתחלה: המספרים שמאחורי הקטסטרופה בתחבורה

-         בכהונת ישראל כץ: מספר כלי הרכב זינק פי 2 משטח הכבישים

בינתיים, לאחר ש- 2015 הייתה גרועה מבחינת מספר ההרוגים – 357 בני אדם; נראה ש- 2016 תהיה מדממת לא פחות (הלוואי שנתבדה)!

וכן, יש במדינה הזו גם דברים טובים:

-         הרכבת לא מנעה עישון ותשלם פיצוי

"התושב הוא נטל על העיר"

... כך אמר ראש עיריית רמלה יואל לביא, שהציג את עצמו כבעל ניסיון של 20 שנה בתחום הנוהל המקומי, ב- 2012 (דה מרקר).  נראה, בשנים האחרונות, שביותר מידיי רשויות מקומיות אימצו "נבחרי הציבור" את דברי לביא, והמדרון החלקלק – חלקלק מתמיד.

ב- Tue, Aug 30, 2016 at 10:40 AM העברתי פניה (להלן) לעיריית קרית מוצקין, לכתובת אימייל שהייתה ברשותי ממקרה קודם – dover@motzkin.org.

עבר יותר משבוע ולא קיבלתי כל מענה.

ב- Wed, Sep 7, 2016 at 5:25 PM שלחתי את האימייל שוב (להלן), הפעם לכתובת pniot@motzkin.org, כפי שמופיע באתר העירייה.

הכתובת מופיעה ב- "כתוב לנו" בראש עמוד הבית, וכן בעמוד "היחידה לפניות הציבור", ודרכה ניתן(?) להגיע (אולי גם) ל-

-         הממונה על פניות הציבור וקשרי קהילה - הגב' מיכל טוביה

-         הממונה על חופש המידע - הגב' מיכל שריקי

-         הממונה על תלונות הציבור - מר לירן מזמר, מבקר העירייה.

שלום,

בעמוד המידע שלכם, בדבר חילופי דיירים המחזיקים בנכס (באתר העירייה)... אתם כותבים "בעת מכירת נכס או השכרתו יש... למסור הודעה בכתב לעירייה, על כל שינוי של מחזיק בנכס". לצערי לא מצאתי באתר העירייה (וחבל שאין קישור ישיר) לטופס המתאים, בדומה לטופס (ולפרטים הידידותיים יותר) כפי שמנגישה עיריית תל אביב (כאשר קישור לטופס מוטמע במקום המתאים) -- ראו הצהרה בדבר שינוי שם ה"מחזיק" בנכס - חיובי ארנונה, מים והיטל שמירה (של עיריית ת"א).

באתר עיריית ירושלים, לדוגמא, המידע פחות ידידותי (יש כפילויות במידע וטפסים)... אבל גם שם יש מדריך להודעה על שינוי מחזיק בנכס ו- טופס יעודי.

מתי יהיה טופס כזה, גם לעיריית קרית מוצקין?

עברו כ- 12 ימים מהפניה האחרונה... ונכון לכתיבת שורות אלו... עדיין לא זכיתי לקבל כל מענה לפנייתי.

לקריאה נוספת:

-         עניי עירו לא קודמים: מסמכים והקלטות הקושרים לכאורה את ראש עיריית קריית מוצקין ב־24 השנים האחרונות, חיים צורי, עם פרשיות מכוערות; עם שלטון פחד שהנהיג בעירייה; עם ניצול מעמדו להשגת טובות הנאה לעצמו ולמקורבים אליו - עם מעשים וחברים מפוקפקים שראש עירייה ישר דרך היה מתרחק מהם (מרדכי גילת, "ישראל היום", ספט. 2016).

-         שומרי-הסף אינם (News1).

-         "תפקידו היחיד של ישראל הוא לרדוף את הצדק ללא הרף ובכל ההתמסרות".