מדינת ישראל שללה ממני את חופש התנועה, למרות שלא ביצעתי שום עבירה - Israelische Verkehrsministerium

כרונולוגיה של שחיתות, פטרנליזם, גבהות-לב

אכזריות, רוע-לב, והתעללות בפרט

עינוי-דין שלא נגמר, בחסות מדינת ישראל

מדינת ישראל שללה ממני, לזמן לא ידוע, את רשיון הנהיגה... וזאת למרות שלא עברתי שום עבירת תנועה שמחייבת זאת;  גם לא נצברו לחובתי נקודות, וגם לא הייתי מעורב בתאונה.

אם יש לך כח לקרוא מה מדינת ישראל עושה לאזרחים (וללא-אזרחים שבה) ברשעות, אכזריות, ורוע-לב... תוך כדי ניצול מעמדה הכוחני של המדינה, מול הפרט החלש... ראו הכתבה: מרב"ד הקסמים יעלים לך רישיון.

במדינה בה שוללים זכויות אדם בסיסיות, כמו זכות הפרנסה וזכות חופש התנועה (כן, זה כולל גם הזכות להחזיק רישיון נהיגה)... תחת האצטלה של מערכת חוק ומשפט - - - אי אפשר להשיג צדק... ואי אפשר להיות צודק.

בית המשפט הישראלי, עצמו, כבר אמר את דברו בעניין, בביקורת לא פשוטה, בעוד ועוד מקרים הזויים כאלה... ואמר שלא מעט מהחלטות וקביעות "הרופא המוסמך "של מדינת ישראל, שרירותיים ונובעים מ- "פטרנליזם וגבהות-לב".

קשה למצוא מוסר וצדק במדינה בה כולאים מהגרי עבודה / בני-אדם (כולל ילדים) במחנות "מתקני כליאה ומעצר" (כי זה לא יפה להגיד "מחנות ריכוז").

גם במחנה הריכוז בוכנוולד של לפני המלחמה, כלאו (גם) מהגרים, ע"פ החוק, כמובן.  אגב, בוכנוולד, שלא כמו ב- "סהרונים"... לא היה, בתחילתו, מיועד לכליאת ילדים, אלא רק מבוגרים.  הנה מאמר שפורסם רק אתמול, בעניין ילדים במחנות הריכוז של מדינת ישראל:

ועדת האו"ם לזכויות הילד מותחת ביקורת על מעצר וכליאת ילדי מהגרים בישראל

את הסבא-רבא שלי (הי"ד) החזיקו הגרמנים בבוכנוולד, לתקופה מסויימת, מיד לאחר ליל הבדולח.  "רובם של העצירים שוחרר רק אחרי שהם הצהירו על נכונותם להגר ולעזוב את רכושם לשלטון הנאצי". 

הסבא-רבא שלי "שוחרר", אך מאז גם נעלמו עקבותיו.

במדינה כזו... קשה מאוד להשיג צדק!!!
פעם, היה לי כח להילחם - אך הותשתי בשנים האחרונות.
ובכל-מקרה... תודה רבה על הקשב.

(ראה מידע חשוב על חשיבות ההנמקה (שלא נתקיימה המקרה הזה))

מצויינות בשירות

לפני כשנתיים קיבלנו מתנה מעבד מזון Morphy Richards, דגם 48610.

רק לאחרונה ראינו מוצר כזה אצל מכרים וגילינו ששלישיית דיסקיות החיתוך היו אמורות להיות משלושה סוגים שונים, ולא כפי שהיה אצלנו, דיסק מסוג 1 ושתי דיסקיות זהות מסוג 2.

בניסיון הראשון, דיברה אשתי עם נציגת מוקד השירות הארצי של היבואן - חב' "שריג אלקטריק"... ונאמר לה שאי אפשר להחליף החלק... עקב תום תקופת האחריות... וחלק חדש, ניתן אולי להזמין דרך אחת מתחנות השירות. 

יום שישי, 17 למאי

פנינו לתחנת שירות באזור מגורינו... וחלק חדש, אם ימצא במלאי, עולה 80 ₪.

לא הזמנו החלק... והחלטתי לנסות את מזלי אני... ולדבר שוב עם נציג שירות, ולהסביר שוב המצב.  חשבתי שראוי יהיה אם יחליפו החלק הכפול, כשהוא במצב חדש לחלוטין... שהרי ברור שזו תקלה של היצרן, אותו מייצגת "שריג" בארץ... ועניין כזה איננו צריך להיות תלוי בתקופת אחריות כזו או אחרת.

יום שלישי, 28 למאי

שיחה ראשונה עם נציגת שירות לקוחות אדיבה של "שריג", שמבררת וחוזרת אלי עם הבשורה שהחלק יוחלף, בתנאי שאכן הוא ימצא חדש... ואני מתבקש לשלוח החלק בדואר רשום.

יום שני, 3 ליוני

אני כותב מכתב קצר, שנשלח בדואר רשום, כולל הדיסק להחלפה, ע"פ הפרטים שמסרה לנו הנציגה האדיבה.

יום חמישי, 6 ליוני

המעטפה הרשומה מגיעה לכתובת החברה ברמלה.

יום חמישי, 13 ליוני

"שריג" שולחים אלינו החלק המבוקש.

יום ראשון, 16 ליוני

הדוור מביא לנו דואר רשום, עם החלק המבוקש.

יום שני, 17 ליוני

אני כותב כמה מילות תודה לנציגה האדיבה.

אה... איזה כיף לקבל ככה שירות.  אכן "מצויינות בשירות", כפי שהחברה רושמת בפרסומיה.  כל הכבוד.

ברוך ה'.

סלקציה ליהודים בלשכת הגיוס של צבא ההגנה למדינת ישראל

ראיתי הכתבה (31 למאי 2013).  קראתי ברפרוף.  לא מצא חן בעיני.  חשבתי לערוך מאמר לבלוג ועל ההשוואה המטרידה.  וויתרתי מלהעלות את הנושא הכאוב הזה.  עברו כמה ימים.  החלטתי כן להעלות את הנושא.

-         אני גם בעד "שיוויון בנטל"... אבל של כ-ו-ל-ם (ואני לא רוצה לנקוב בשמות).

על כל אזרח ישראלי לעשות שירות כלשהו לטובת הכלל, דרך מרכז שינתב את הפעולות והפרוייקטים, אותו תקים המדינה, והיא זו שתפקח על המערכת.

-         לא חייבים להעלות על נס את השירות הצבאי, ולבישת מדים.  צריך למצוא דרך רכה יותר, ולאפשר שירות  לאומי, קהילתי וכד'.

-         אסור להיטפל למגזר וקהילה מסויימת.

ציטוט מהכתבה:

"ממעטים לשתף פעולה, לא עונים על שאלות, לא נוגעים בעט שנתנה להם חיילת ובוודאי שלא מגישים לה את תעודת הזהות.  מאז פקע חוק טל מגיעים נערים חרדים ללשכות הגיוס, אבל מה הם בעצם עושים שם?  המאבחנות הפסיכוטכניות חושפות...".

העובדה שמידע כזה מתפרסם ככה, מעיד על ההידרדרות המוסרית, הזלזול, וכהות החושים הישראלית למצוקתו של היהודי שומר התורה והמצוות, יחיד כרבים... בסביבה המנוכרת והלא מוכרת, כלשכת הגיוס.

ועל כך אני מוחה בתוקף!

לי... התיאור הזכיר והעלה המחשבה... מה עבר על יהודי שהגיע בעל כרחו לאושוויץ, ועבר סלקציה ע"י בני-אדם שמילאו פקודות;  וכאן גם הקשר לדמיון ההשוואתי.  מה הרגשתו של יהודי שעובר סלקציה?  מה דרגת הנאתם וגאוותם של ממלאי הפקודות בהשפלת היהודי ורמיסת כבודו?

האם ראוי להצניע את הנושא הזה? או, האם זכות הציבור לדעת?

תיאור האינטראקציה, בכתבה, בין המועמד לגיוס לבין נציגי הצבא והמדינה – הוא תיאור משפיל ולא מכובד, המזכיר מתיאורי התנהגות היהודים והיחס אליהם... ברכבות, בדרך להשמדה ולעבודה, ובהגעה למחנות.

הנה לקט לקריאה נוספת:

-         יהודי הונגריה מגיעים לאושוויץ (מזיכרונות אסירה באושוויץ)

-         מחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו שימש מחנה עבודה וריכוז ובמקביל היה מחנה מוות.

-         "אל תשלח ידך אל הנער", פרק ראשון (טקסט מלא).  מאת: הרב ישראל מאיר לאו

-         דין וחשבון על גירוש יהודים לריגה, 1941

-         סלקציה

בספר "ישעיהו ליבוביץ': על עולם ומלואו. שיחות עם מיכאל ששר" (עמ' 82-83), נשאל פרופ' ליבוביץ':

כלום אינך מגזים כשאתה משתמש בביטוי "יהודו-נאצי"? אתה באמת מאמין שאנחנו עלולים להידרדר עד לממדים של הנאצים?

וליבוביץ' עונה:

כשאומה )בלשון הנאצים - 'הגזע') ועוצמתה הממלכתית נעשים ערכים עליונים, אין עוד מעצורים למעשי האדם. מנטליות זו רווחת גם בקרבנו... לא הקימונו מחנות השמדה כמעשיהם במזרח, אבל מה נורא הדבר שאנו נאלצים להציג עובדה זו כמה שמבדיל בינינו לבין הנאצים?

... אני אומר זאת על כל חברה אנושית המקדשת את הלאומיות והממלכתיות. הנאצים שעוללו מה שעוללו הם בני אדם, וגם היהודים הם בני אדם".

לפיכך נראה, שגם הישראלים הם בני-אדם?!