יום שלישי, 17 במרץ 2020

יום שלישי, 17 למרץ 2020 – קורונה



חברים, אני שואל ותוהה, איך יכול להיות שלצהל לא היה תוכנית מסודרת למקרה של לחימה ביולוגית? למה אף אחד לא שואל את השאלה הזו? מה שאנחנו רואים זו לחימה ביולוגית לכל דבר ועניין רק שקוראים לה מגפה כביכול.

איפה צבא עם כל האמצעים? איפה תוכניות חרום? האם כך אנחנו ערוכים גם למקרה של אסון גרעני לא עלינו? כימי? אני לא מאמין שזה המצב.





לקריאה נוספת:

מידע מתעדכן מהארץ ומהעולם (תוספת מיום 5 לאוגוסט 2020):

 

Whyoutbreaks like coronavirus spread exponentially, and how to “flatten the curve” (March 14th 2020)

 

COVID-19 Maps & visuals (Links to Dashboards etc.)

Such as: Worldometer & The University of Virginia

 

Worldometer (Israel)

 

תמונת המצב בישראל:

-         משרד הבריאות, והסברים.

-         Ynet: נתונים וכתבות אחרונות.

-         TheMarker: כתבות ועדכונים.

 

 

יום חמישי, 5 במרץ 2020

"אני לא כלום. אני פשוט חיה ולר" (לזכרה)



בכתבה "סימני שאלה", בת 10 הדקות, של תאגיד השידור "כאן", ששודרה בנובמבר 2017, שואלת הכתבת את חיה, בדקה ה- 8:19: איך את מגדירה את עצמך היום: חרדית לשעבר? סאטמרית לשעבר? יוצאת בשאלה? חילונית? מאמינה?
... וחיה עונה, בצניעות: "אני לא כלום. אני פשוט חיה ולר".

נובמבר 2017

נגה טל, מרואיינת נוספת, נשאלת (דקה 4:18): מה קסם לך בעולם החילוני? ותשובתה: "להיות משהו".

חיה לא רוצה להיות "משהו".  חיה לא מעוניינת "לעשות לה שם" (ראה "וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם" – היחס בין היחיד לכלל, באתר "וורטס").  חיה רוצה להיות פשוט חיה (תרתי-משמע).  חיה רוצה לחיות.  חיה רוצה לחיות את החיים הטובים ביותר שתוכל למצוא.

בדקה 2:20 מספרת חיה:
המקום (ממנו) יצאתי בשאלה זה פשוט מצב רגשי קיצוני, שהרגשתי שדי, כאילו, אני לא יכולה למות יותר.  כאילו מצב כזה, נואש.

איזה תחליף העניקו לה "רחובות ירושלים", בתמורה למצב הנואש?
-         חיי לילה פרועים
-         עישון גראס, אלכוהול, אם-די, אסיד
-         הזיות ממש ממש ממש קשות
-         היי מטורף, דאון מטורף
-         פשוט בא לי להתאבד. אני לא יודעת מה לעשות
-         היה לי המון פעמים שאמרתי לעצמי: "כן.  אמא שלי צדקה" (שהעולם החילוני מופקר, (ו)שהוא באמת רע)

חיה היא התשיעית מבין 12 אחים ואחיות (דקה 7:28).  הם שומרים על "קשר מעניין".  היא מגיעה אליהם, לבושה בלבוש המסורתי.  הם מודעים לאורח חייה החילוני, אבל פשוט לא מדברים על הנושא הטעון הזה.

בחייה החדשים והקצרים, חיה למדה תיאטרון.  אהבה לראות סרטים.  מצאה את מקומה בתחום האומנות, שהתגלה כאחד התגליות החזקות שלה.

בראיון ניכר שטוב לה, ושמצאה את מקומה.
מה קרה לה מאז?

פברואר 2020

בתמונה, ב- דקה 0:33, חיה נראית כבויה למדיי.

"לפני חודשיים פרסמה בפייסבוק פוסט קריאה לעזרה:
ניסיתי להתאבד 4 פעמים, אבל האמת – תמיד השארתי פתח להצלה, כי בפנים בפנים אני רוצה לחיות.  פשוט קשה לי מידי עם כל הסבל הזה.  אני מספרת את זה כבקשה לעזרה... פשוט שיחות תמיכה לפעמים, בילויים כיפיים, וכל מיני כאלה שיעזרו לי איכשהו לעבור את התקופה האפילה הזאת".

יאיר הס מעמותת ה.ל.ל. אומר:
"יש פה קהילה חזקה מאוד... של אנשים שתומכים אחד בשני ועוזרים אחד לשני, ואנחנו רואים את הכוח הגדול של הקהילה הזאת".

אז מה קרה לחיה?
למי היא כתבה את פוסט הקריאה לעזרה? מי לא עזר לה מספיק? מי היא רצתה שיבוא ויעזור לה עם "שיחות תמיכה, בילויים כיפיים, וכל מיני כאלה שיעזרו לי איכשהו לעבור את התקופה האפלה הזאת"? מה היה חסר לה? אחרי האופטימיות של 2017... איך הידרדרה חיה לשפל כה עמוק, שהביא להתאבדותה, למרות הקהילה התומכת וחבריה?

חיה (וולרשטיין) ולר, ז"ל

בגיל 18

בגיל 20

יהי זכרה ברוך
1998-2020


נ"ב
הכתבת שואלת את נגה טל (דקה 9:28):
אז עזבת את העולם החרדי, אבל עם אלקים את עוד שומרת על קשר.
נגה: אני ואלקים זה אחוקים... זה דיבור יום-יומי.


לקריאה נוספת:
-         אוקטובר 2012: במלאות שנתיים מותה, 1981-2010
-         צניעות, היא לא מילה גסה / Modesty: It's not a Bad Word
-         עמותת שירת הלב: מנכ"ל יעל הורביץ.  כתבה מ- MYNET ירושלים