יום חמישי, 5 באפריל 2018

הֲלָךְ נֶפֶשׁ של נער יהודי, ואיש צעיר


הערות שוליים:
1.    תאריך לא ידוע.  הערכה: 1990.
2.    המקור נכתב במכונת כתיבה.
3.    הטקסט להלן הוקלד מחדש, עם תיקונים קלים, הוספת ניקוד, והטמעת קישורים.

בס"ד

דבר תורה לשבת מחזור

הדברים הבאים קשורים לשלב שבני כתתי נמצאים: ישיבות, צבא, וכן המצב היום בארץ; השטחים הכבושים ודבר ההלכה בעניין.

סיבת גלות ישראל מארצו היא "מִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ", אך עם זאת דייקו אנשי כנסת גדולה בתקנם את לשון התפילה, ואמרו: "גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ", כלומר, גם לאחר ש- "גָּלִינוּ" ו- "נִתְרַחַקְנוּ" – הרי זאת אַרְצֵנוּ ואַדְמָתֵנוּ.

          כשמדובר אודות זכותנו על הארץ, אי אפשר להשמיט את העיקר, אשר הוא ההבטחה האלוקית שבתורה, שארץ ישראל ניתנה לנו ע"י הקב"ה בברית בין הבתרים.  בברית זו הובטחה הארץ – ארץ הקודש – לעם הקדוש, ע"י הקדוש ברוך הוא.  זוהי ה- "חזקה" וזהן הביסוס לתביעתנו הנצחית כי ארץ ישראל כולה, על-פי גבולותיה המפורשים בתנ"ך (פרשת מסעי, במדבר לד א... ו- פרשת עקב, דברים יא כב) שייכת לעם ישראל.

כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם – דבר ההבטחה האלוקית אמנם מספק אותנו, אבל כיצד יקבלו זאת הגויים הטוענים שארצנו שייכת להם? האם גם הם יקבלו את טענת "ההבטחה"? תשובה לשאלה זו אנו מוצאים ברש"י, בתחילת פירושו לספר בראשית: " אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החודש הזה לכם" (שמות יב ב), שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ומה טעם פתח בבראשית? משום " כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם" (תהלים קיא ו), שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם: כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה, ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".  הקב"ה מספר לעם ישראל ולאומות העולם את כח מעשיו, אשר הוא ברא את הארץ ("לה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ"), שמלכתחילה הייתה המחשבה והכוונה ליתנה לישראל, אך ברצונו נתנה לאומות העולם, לזמן מסויים, ודווקא ע"י הנתינה להם נשלמת שלימות כוונת הקב"ה בנתינת הארץ לנו.

          עלינו לזכור שהקב"ה מעמיד אותנו בניסיון של "לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ", ומן השמים חפצים לראות האם נעמוד בניסיון, או שנכנע ללחצי ארה"ב ונתחיל לסגת צעד אחר צעד; וכשמתחילים לסגת אין לכך גבולות! בתחילה מוותרים על שטחים חיוניים בסיני, אח"כ ביהודה ושומרון ובגולן, ולבסוף יוותרו גם בירושלים.

          בכל המלחמות שהיו ב- 30 השנים האחרונות ניצח הצבא בכחו של הקב"ה, באופן שמעל לטבע.  אח"כ באו יהודים, אשר בנפשם פנימה עודם נמצאים בגלות, והתחננו לגוי שיקבל את השטחים שכבש הצבא בדמם ובנפשם של חיילי ישראל.  כבר 3 פעמים שאנו עושים את הטעות של רדיפה אחר הגוי, ושילמנו על כך באלפי קורבנות.  בפעם הרביעית המצב יהיה קשה מאוד, כדברי הנביא עמוס: " עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ".

          מי יתן ונחיה בשלום ובבטחה בארץ ישראל השלמה, במהרה בימינו, אמן.


לקריאה נוספת:
-         סוגיות ודילמות ביהדות 2 (נובמבר 2014)
-         פליאה אלבק חסרה לנו (אוגוסט 2015)