יום שלישי, 25 בנובמבר 2014

המדינה מפקירה "אותנו" למוות, אבל הס מלהזכיר נאציזם



הערת קריאה:
יתכן בהחלט שלא תאהבו את סגנון הכתיבה והניסוח, ואולי גם לא את ההשוואות והדימויים... אך "על טעם וריח אין להתווכח";  אנא נסו להתרכז בתוכן הדברים, והבעיות המתוארות... ואולי תמצאו ותציעו רעיונות טובים לתיקון המצב ומזעור הנזקים!?

... אחת הטענות הראשונות של מיקי חיימוביץ', בתחקיר הפנסיה, היא... ש- "אנחנו" לא פותחים את הדו"חות על מצב חשבון הפנסיה שלנו, ששולחות לנו חברות הביטוח והפנסיה... ושאנחנו לא עומדים על "זכותנו" להתמקח להורדת העמלות, דמי הניהול, ושאר המרעין בישין, שחברות הביטוח מטילות עלינו (באופן חוקי?!).

-         ביקורת.  הובלעה שם הערה קטנה והמלצה מאוד חמה: ללכת לבנק שבו אתם מנהלים את החשבון שלכם ולקבל מהבנק ייעוץ פנסיוני אישי ללא תשלום!

אז זה לא בדיוק ככה...; אני כן פותח, כן מסתכל, כן מתעניין, וכן מנסה למחות על עושק החיסכון שלי, אבל את יצחק תשובה (פניקס) או יאיר המבורגר (הראל) זה ממש לא מעניין.

הם יודעים שאין לי ברירה, ושכל חברות הביטוח ומנהלי קרנות הפנסיה (בשיטה החדשה) מתנהלים באותה שיטה, וממשיכים לגבות ממני, ומשכמותי, אלפי שקלים בשנה, בלי למצמץ, ובלי שהמצפון שלהם ידגדג להם, על עושק וגזילת הכספים היקרים שלי; הכספים שעבדתי קשה בשבילם, תוך כדי רמיסת זכויותיי בעבודה (ע"י המעבידים), ותוך כדי אלימות מילולית שחוויתי, ניצול מצוקות, שכר מינימום והקרוב למינימום, ולעיתים תוך שאני רואה אלימות פיזית של מנהל כלפי עובד...

הפושעים העיקריים, יושבים בממשלה ובכנסת.  אלו הם האנשים שחוקקו את החוקים, שמרשים ומאפשרים לחברות הביטוח והפנסיה, לעשוק את הציבור.

כשאני אומר עושק וגזל, אני מתכוון בעיקר לגזל הקרן! מי מדבר בכלל על רווחים של הריבית המזערית שמבטיחים?!

איך אני מעז להשוות ל- "גרמניה הנאצית"???
ובכן, הנאצים עלו לשלטון ע"פ החוק... וההתנכלות ליהודי גרמניה, ההשתלטות על רכושם, הפגיעה במעמדם, והשפלת החברתית... היו ע"פ החוק וע"פ תקנות רשמיות שהוציא הממשלה.
מה שאומר שגם "חוק" הוא לא תמיד צודק או מוסרי... ואני שונא ומתעב את אלו, שמצדיקים את מעשיהם הרעים, כשהם מנפנפים בחוק, ואומרים שהם בסדר!!!

          המדינה מפקירה אותנו למוות???
בוודאי!!!
אמר שמואל, שמי שירד מנכסיו, נחשב כמת.  מנין? שנאמר (שמות ד' י"ט): כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְבַקְשִׁים אֶת נַפְשֶׁךָ.  וכי מתים היו? והלא דתן ואבירם היו! והלא חיים היו! אלא, שירדו מנכסיהן (מדרשים).
רש"י: והעני חשוב כמת (נדרים ס"ד).

          מדינת ישראל חוקקה חוקים, המצטעפים ברעיון המצויין של הדאגה לעתידו של הפרט... אולם בפועל, החוקים האלו, מפשיטים את עורו של האזרח, גוזלים את לחמו, ומשפילים את רוחו.  הכל באצטלה של "חוק וסדר".

המדינה ונבחרי הציבור שלה, הם אלו שחוקקו את החוקים האלה.
המדינה ונבחרי הציבור שלה, הם אלו שאמורים להגן עליי ולמנוע ממני נזק אפשרי.
ופה... במקרה של הפנסיה, המדינה ונבחרי הציבור שלה... עשו בדיוק את ההיפך;  המדינה ונבחרי הציבור שלה, הם אלו שחוקקו חוק שאמור להפיל את ציבור החוסכים, ולהעשיר את המקורבים, בעלי ההון ובעלי העניין.

          מישהו מכיר את "חוק איסור השימוש בסמלים וכינויים נאצים"?
אני מרגיש, כאילו חברי הכנסת (שהצביעו בעד), חשו כבר על בשרם את "המדרון החלקלק" המבעבע, בשנים האחרונות, בחברה הישראלית, ואת ההידרדרות המוסרית הקשה בהתנהלות היומיומית... שעלולה להידמות גם למעשיהם של הנאצים ימ"ש.  עכשיו מה... הרי מהחינוך לערכים, מוסר והתנהגות נאותה כבר הרמנו ידיים;  אכיפה ראויה, כבר לא ממש קיימת... והפושעים??? הו, הם יכולים להמשיך להתנהל כדרכם, ולעיתים גם בשיטות נאציות... רק, אופס... קשה לשמוע ולקבל שמישהו יגיד שאני מתנהג "כמו נאצי"... אז, נחוקק חוק שיאסור לקרוא לי "נאצי" – למרות שאני, כאילו, מתנהג ומתנהל ככזה.
איזה יופי.  פתרון ישראבלוף קלאסי (לפרטים נוספים ראו באתר "כנסת פתוחה").

ראו את יחס מדינת ישראל לניצולי השואה, ותבינו באיזו מצוקה מוסרית נמצאת החברה הישראלית.  אם לא תבינו ולא תרגישו את מצוקת החלשים... אתם לא לבד; יותר מידי ישראלים כבר התרגלנו למציאות הזו, כך שרובנו אדישים להחריד למצב.

          "(העובדה ש-) הפנסיה שלנו תהיה הרבה יותר נמוכה ממה שאנחנו חושבים שהיא תהיה...; ברגע שלא נוכל יותר לעבוד, תחייב אותנו, או פשוט להמשיך לעבוד עד שפיזית לא נוכל יותר... לא תהיה ברירה אחרת" (ראו בתחקיר הפנסיה, דקה 8:33)

אני מצטער על ההשוואה, אבל המציאות הזו, ואופי הניסוח ותיאור הבעיות, ע"י המומחה בכתבה... הזכירו לי תיאורים (קיצוניים) ממקומות אחרים:
"עבדנו ללא הרף גם בשבת ואפילו במזג האוויר הגרוע ביותר, בגשם וברפש.  אבוי למי שהפסיק לרגע את עבודתו.  לחלש שלא יכול היה למלא את המכסה, או לשאת פצצות כבדות על כתפיו לעמדות שבגבעות, מכות קשות היו מנת חלקו: בעיטות, יריקות בפנים, סטירות וקללות.  אבוי למי שניסה לסייע או לתמוך באחד מרעיו שכוחו תשש.  הוא היה מקבל נזיפות וחבטות מקת הרובה של החייל הגרמני המשגיח.  העצורים היהודים, שהגיעו לבושים בחליפותיהם, הפכו במרוצת הזמן לצוענים עם בגדים קרועים מלוכלכים ומלאים... כינים לרוב.  רבים מהם חלו ונפטרו עקב המחלות והטיפול המוזנח" (מקור)

אצלי... אני לא דואג שסכום הפנסיה שאקבל יהיה נמוך מאוד; מן הסיבה הפשוטה, שאני בספק אם ישאר משהו בקופה עד שאגיע, אם אגיע, לגיל הפרישה ולזמן שכבר לא אוכל לעבוד.  מדינת ישראל דואגת ועובדת ללא לאות לפשוט את עורי ולגזול את כספי, בחיי...
אין לי כלים להתנגד או למחות ביעילות.  אני רק יכול לעמוד מהצד, ולא לעשות כלום.

בתחקיר מעלים שוב ושוב את העובדה שאנשים מקבלים את הדו"חות התקופתיים, ומתעלמים, או מסתכלים, אבל הדו"ח מסובך ולא ברור.

אז שוב, אני כן פותח וכן מסתכל... אך שוב ושוב נמצא בחוסר אונים.
על מי אצעק? את מי אנענע? מי אשם במצב שחברת מנורה, פניקס או הראל יורקים לי בפנים, ומתעלמים ממצוקותיי?

הנה תוכן את מכתב שהגיע אליי ב- 23 לנובמבר.  תאריך המכתב: 9.11 (איפה הוא הסתובב במשך שבועיים???):

הנדון: שינוי דמי ניהול בחשבונך

החל מיום 1.12.2014 ייגבו ממך דמי ניהול בשיעור של 0.50 אחוזים מיתרת החסכון הצבורה בחשבונך, ובשיעור של 6.00 אחוזים מההפקדות החודשיות לזכותך.  דמי הניהול לפני ביצוע השינוי האמור עמדו על שיעור של 0.25 אחוזים מיתרת החסכון הצבורה בחשבונך, ועל שיעור של 3.00 אחוזים מההפקדות החודשיות לזכותך.

בשניים עשר החודשים שהסתיימו ב- 31.10.2014 נגבו ממך דמי ניהול בסך של כ- 280 ₪.  לפי שיעורם של דמי הניהול החדשים, היו נגבים ממך בשניים עשר החודשים כאמור דמי ניהול בסך של כ- 560 ₪, כלומר כ- 280 ₪ יותר ממה שנגבה ממך על פי השיעורים הנוכחיים.

בכבוד רב,
מוקד קשרי לקוחות, הפניקס


נ-פ-ל-א!!! פשוט נפלא.
אז בעצם מה אני מתלונן... אני רק צריך להודות לפניקס שלא עשקו אותי יותר, ובאחוזי הגביה המירביים, ע"פ החוק כמובן, עוד קודם (ב"ה ע"פ ההסכם עם המעביד הקודם), וע"י כך בעצם "חסכתי" 280 ₪?!?! לחלופין, אולי עליי לכעוס ולרטון ולדפוק את הראש בקיר (כי זה בעצם לא מעניין אף אחד) שאוטוטו, ייגבו ממני עמלות ודמי ניהול פי 2, ממה שנגבה עד כה!!!


"הפניקס" שכחו לכתוב שמעבר לגביית דמי הניהול, הם שחטו לי את החסכון וגבו ממני (נגד רצוני) יותר מ- 800 ₪ כיסוי ביטוחי, שאני ממש לא מעוניין בו.

לקריאה נוספת:

נכון ל- 31 לאוקטובר 2014, "הרווחתי" 769.64 ₪ (רווחי השקעה?!)... אבל באותו הזמן, הפניקס חלבה ממני 1,048.64 ₪ (דמי ניהול ופרמיות כיסוי ביטוחי); כלומר, נכון ל- 31 לאוקטובר... כספי הקרן שלי התכווצו ב- 279 ₪.

אם להוסיף חטא על פשע, בתחילת יולי 2014 פוטרתי ממקום עבודתי.
בטופס 161 הצהירה סמנכ"לית הכספים של המעביד, שגובה פיצויי הפיטורין להם אני זכאי עומדים ע"ס 6,637 ₪... והצהירה וחתמה:
"... כי כל הפרטים... הם מלאים ונכונים, וכי ידועים לי העונשים הקבועים בחוק בגין השמטת פרטים או מסירת פרטים שאינם נכונים".

ובטופס 161א' צויין:


המעביד שילם במלואו, את חלקו, ב- 1 לספטמבר 2014.
הפניקס לעומת זאת, שילמה את חלקה החלקי, רק ב- 5 לנובמבר 2014... אז הופקדו בחשבון הבנק שלי רק 5,679 ₪!

לשאלתי לאן נעלמו להם 693 ₪... נאמר לי בסוכנות הביטוח "תמורה", המתווכחים ביני לבין הפניקס... שההפרש השלילי נובע מהפסדים בהשקעות, ומהעובדה שהכספים צמודי מדד.

תשובה הזויה ומרושעת... שהרי אם היו הפסדים, הייתי צריך לראות את המספרים הללו בדו"חות התקופתיים, ולא להיות מופתע, כמו עם אגרוף לפרצוף, עכשיו, ביום ההפקדה, לא???
והפרשים של כ- 9 אחוזים???

דו"חות חברות הביטוח לא ברורים ולא שקופים באופן זדוני.  לא ייתכן שכשאני בודק את החשבון שלי אונליין ב- 20 לנובמבר, אני רואה נתונים הנכונים ליום 31 לאוקטובר!!! אין שוב סיבה, שכמו בחשבון הבנק שלי, ששם יש יותר תנועות, לא אראה בזמן אמת את מצב החשבון!  לא יתכן, שלא אוכל לקבל דף חשבון, כמו בבנק, או כמו בחברת האשראי, הכולל תאריך ביצוע הפעולות בחשבון, כדי שיהיה אפשר לעקוב באופן טוב ומדוייק יותר.

לא יתכן שב- 31 לאוקטובר 2014 מצהירה "הפניקס" שכספי הקרן שלי התכווצו, מתחילת השנה, ב- 279 ₪... וחמשה ימים לאחר מכן, ב- 5 לנובמבר, אני נוכח שהתאדו להם עוד 693 ₪, מהחסכון הכה חיוני שלי.

          בעמותת "ידיד" הסבירו לי שטוב מאוד שכספי פיצויי הפיטורין שלי מנוהלים ע"י קרן פנסיה מבוססת וגדולה, כי ככה הכספים מובטחים לי, אם ארצה לפדות אותם; מה שאין כן אצל מעביד, שיכול לומר לי, שאין לו כסף לשלם לי פיצויים... או, למקרה שהמעביד פושט רגל, הכספים "שמורים" לי בצד.  רעיון שהפעם לא הוכיח את עצמו, לכאורה.

התשובה לא סיפקה אותי, ולא הניחה את דעתי... אבל שוב, אף אחד לא מעוניין בי... אלא בכסף שלי, שנמצא אצל צד ג'... ושצד ג' יודע שהוא יכול לעשות בכסף ובחסכון שלי (כמעט כל) מה שהוא רוצה, ואפילו בלי לשאול אותי.
ממש עסק מצויין שלא היה מבייש שום עסק "פרוטקשן", הכולל סחיטה באיומים.

"במדינת ישראל חיים כיום מאות אלפי קשישים שאין להם פנסיה, לפי נתוני הביטוח הלאומי, מדובר ב- 52 אחוזים מהפנסיונרים" (דקה 30:45)

"פעם, בסדר העדיפויות של המדינה היה גם לדאוג למבוגרים, לדאוג לזקנים, אלא שלא יכולים יותר לעבוד... סדר העדיפויות הזה השתנה" (דקה 33:03)

"מדינת ישראל דנה קשישים שאין להם היום פנסיה לחיים בעוני... זו מציאות מבישה, זו מציאות מביכה, זו מציאות שהיא לא ראויה לכלכלה מתקדמת כמו של מדינת ישראל" (דקה 36:04)

נראה שאין לנו אלא לומר את האמת, והוא שהכלכלה במדינת ישראל, איננה כה מתקדמת, כפי ששכנעו אותנו בשנים האחרונות... ושהיא איננה "מדינת הייטק", כפי שרוצים שנחשוב...

ב- 23 ליולי 2014, עלתה לדיון בכנסת, הצעת חוק "קרן פנסיה ממלכתית לציבור" (ראו פרוטוקול הישיבה).  "בדמי ניהול מינימליים, ובמסלול סולידי, קרן שתפעל ללא כוונת רווח ותאפשר כל מי שמעוניין או שלא מבין בפנסיה ולא מסוגל להתמקח, לחסוך באמצעותה ולהשיג פנסיה מכובדת" (תמלול מתוך התחקיר, דקה 40:46).

מיכל בירן (העבודה), אחת מיוזמות החוק, הציגה את החוק.  נכחו המליאה 78 חברי כנסת.  יו"ר הישיבה: אחמד טיבי.
בשם הממשלה, הגיב להצעת החוק, סגן שר האוצר מיקי לוי, שאמר למיכל, לפני הדיון, שההצעה "הזויה"... הודיע, קבל-עם ומליאה:
"אדוני היושב-ראש, חברי כנסת – לא כולם נכבדים – הממשלה מתנגדת להצעת החוק".

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ, קוראת בשמות חברי הכנסת...

39 הצביעו נגד:
יולי יואל אדלשטיין, שמעון אוחיון (שהציע את חוק ה- "נאצי"), אורי אורבך, רוברט אילטוב, קארין אלהרר, אופיר אקוניס, רונן הופמן, אבי וורצמן, בועז טופורובסקי, מרדכי יוגב, מאיר כהן (שר הרווחה), זבולון כלפה, עליזה לביא, לימור לבנת, אורלי לוי אבקסיס, מיקי לוי, יריב לוין, דב ליפמן, עמרם מצנע, שמעון סולומון, אורית סטרוק, חמד עמאר, משה זלמן פייגלין, יעקב פרי, רינה פרנקל, דוד צור, עדי קול, פניה קירשנבאום, רות קלדרון, יפעת קריב, דוד רותם, יואל רזבוזוב, כרמל שאמה-הכהן, יוני שטבון, יובל שטייניץ, אלעזר שטרן, יאיר שמיר, איילת שקד, פנינה תמנו-שטה.

28 הצביעו בעד:
עפו אגבאריה, דוד אזולאי, יעקב אשר, מיכל בירן, יחיאל חיליק בר, אבישי ברוורמן, עמר בר-לב, באסל גטאס, מסעוד גנאים, אריה דרעי, ניצן הורוביץ, נסים זאב, תמר זנדברג, דב חנין, אחמד טיבי, שלי יחימוביץ, איתן כבל, משה מזרחי, מרב מיכאלי, אורי מקלב, אראל מרגלית, משולם נהרי, עיסאווי פריג', מיכל רוזין, מיקי רוזנטל, נחמן שי, איציק שמולי, סתיו שפיר.

11 חברי כנסת (מתוך 78), כנראה יצאו מהאולם, לפני ההצבעה.

היו"ר אחמד טיבי:
האם יש מישהו באולם שהיה פה, קראו בשמו, לא קראו בשמו, והוא רוצה להצביע? אין.  תמה ההצבעה.  בבקשה.
רבותי, בעד – 28.  מתנגדים – 39.  הצעת החוק לא עברה.

סגן השר לוי, הוקלט וצולם, שלא בידיעתו, ע"י ח"כ בירן, ואמר לה, לפני הדיון, את הדברים המעניינים הבאים:
          "המדינה לא תקח על אחריותה; ... היא לא יודעת לנהל את חברת החשמל, היא לא יודעת לנהל את החברות הממשלתיות, היא לא יודעת לנהל שום דבר... היא לא יודעת לנהל את הפנסיה התקציבית.  היא לא יודעת" (דקה 42:57)

מוזר ומעצבן שהתחקיר כלל לא התייחס לכיסוי הביטוחי, שבינו לבין החסכון הפנסיוני אין ולא כלום.  אצלי לפחות, מדובר בעמלה הגבוהה פי 3 מדמי הניהול.

"היות ואני לא רוצה ליפול לנטל על אף אחד, אני מתכוונת להכין "ערכת מוות".  כלומר, זה לא שאני הולכת להתאבד מחר... אני אוהבת לחיות.  אני אוהבת את החיים, אבל אני חושבת שכביטוח זה דבר מאוד חשוב, שלכל אחד יהיה את הדבר הזה... כן, על זה אני ממליצה" (אומרת אחת המרואיינות בתחקיר; דקה 51:53)


תבינו... לרייך השלישי לא הייתה ברירה, אלא להשמיד את האוכלוסיות הלא יצרניות שבו.  זו הייתה מדינה במלחמה, שלא יכלה להרשות לעצמה לפרנס מיליונים שלא יכלו לייצר תפוקה מועילה למדינה.  המדינה הפיקה ממיליוני אנשים את התועלת המקסימאלית... ולאחר מכן, מה היו יכולים לעשות עם מיליוני בני אדם חסרי ערך כלכלי?
אכן, רעיון מזעזע... אבל, מה אתם הייתם עושים?
הנאצים היו 12 שנה בשלטון.  ההשמדה החלה רק ב- 1939-1940.

מבחינה כלכלית, הממשלה של היטלר, הרימה את הכלכלה הגרמנית מהשפל בו הייתה נתונה, לפני עליית המפלגה הנאצית לשלטון.
לקריאה נוספת:
-         Four-year plan / Vierjahresplan

במידה מסויימת, כך נוהגת מדינת ישראל באזרחיה ותושביה.
האנשים משלמים מיסים גבוהים כל חייהם, משלמים פרמיות ביטוח כל חייהם, ובסופו של יום... נשארים עניים וחולים, והמדינה אומרת: "תסדרו לבד"; ומי שמת – שימות!

עצוב.


לקריאה נוספת:

יום שני, 24 בנובמבר 2014

הפקעת מחיר ב- "פיקוח". חלב בקרטון



בהמשך למאמר "הפקעת מחיר ביצים ותגובת משרד הכלכלה" (אז לא קיבלתי אף תגובה משר הכלכלה ו/או מי מטעמו ו/או ממשרדו (פשוט שמים "פס" על האזרחים))... הנה עוד הפקעת מחיר, בה נתקלתי הבוקר.
במקום מחיר מירבי של 6.30 ₪, חוייבתי 6.50 ₪ (פיקוח מחירים).



שם המצרך ותיאורו:                    חלב טרי 3% שומן (רגיל)
משקל ואריזה:                           קרטון + פקק (1 ליטר)
לקמעונאי בש"ח ללא מע"מ:         4.64 ₪
לצרכן בש"ח כולל מע"מ:             6.30 ₪

כלומר, 35.77% רווח נקי, לא מספיק עבור הקמעונאי הנ"ל, והוא "חייב" לעבור החוק ולנצל את מצוקת הציבור, בגביית יותר מ- 40%?!!

·        "מחיר מירבי" כשמו כן הוא; המחיר המירבי/המקסימאלי.  אבל, אפשר כמובן לחייב פחות, כמו שנוהגים קמעונאים, הגונים יותר(?), במקומות מסויימים.