על סגולותיו של מדריך מוצלח
מאת, דב שולץ
על שער הכניסה לאקדמיה היונית העתיקה חרוט המשפט: "דע את עצמך". המוטו הזה צריך להדריך בחייהם את המורים, כי האדם הרגיל בבקרת עצמית זהירה, ובעל הכרה ברורה, ידע תמיד להתאים את נושאי ההוראה לסגנונו ואפיו הוא. מדריך טוב, יש בו משהו מאמן הבימה, ובהתאם למשחקו בכתה, הוא מגביר או מחליש את הרושם הטוב, הראוי...
1) אף פעם אל תנסה להדריך ואל תדריך כשלא הכנת את שעורך.
לפעמים אתה זקוק לשעה של הכנה, ולפעמים רק לשני רגעים, אבל אתה זקוק תמיד לאיזה זמן שהוא. אם הורית קודם לכך חמשים פעם אותו השעור, חרף זאת עליך להתכונן מחדש לשעור.
2) דע את החומר, דע את התרגילים, דע את המכשירים.
אם אינך יודע היטב את הללו, התלמידים יגלו בהקדם את חולשתך, וערכך בתור מורה ירד בעיניהם. עליך לדעת במקצוע יותר משאתה חושב להורות. אם תלך בשביל ידיעה צרה, תמצא פתאום על פי תהום.
3) היה פשוט, היה הגיוני, היה ברור.
אין גבול לבהירות השעור. נסה תמיד להיות יותר ברור. הפשטות צריכה להדריכך בזמן ההוראה.
4) היה מדויק, היה יסודי, היה סבלן.
אל תסמוך על עצמך כשאתה מאמין שהתלמידים הבינו את הכל מה שהורית. הוכח על כך על ידי הצגת שאלות לתלמידים. אם תשובות התלמידים הן לא נכונות, כנראה שאתה אשם בכך.
5) דרש משמעת חזקה.
בעניני משמעת היה למופת לתלמידיך. דרש משמעת מתלמידיך כלפיך וכלפי עבודתם הם.
6) התנהג באופן שכל תלמיד ירגיש בכל רגע שאתה מדריכו.
אם אינך עושה את זאת, יחדל התלמיד לשמוע ולהקשיב, ותמצא במהרה חסרונות בידיעות התלמידים.
7) אל תשים את לבך לתלמידים יחידים בזמן השעור. אל תפלה בין תלמיד טוב ורע בזמן השעור.
כל תלמיד בכתה צריך להרגיש שהוא לוקח חלק אישי בשעור, ולכל תלמיד צריך לתת חלק מתאים שעור.
8) היוכח אם כל תלמיד יכול לראות ולשמוע את כל הנאמר והנשמע בשעור.
בל תסתפק בהבטחת התלמיד על כך. היוכח בעצמך.
9) עד כמה שאפשר הוכיח את דעותיך. השתמש עד כמה שאפשר בנסיונות.
כי מוח התלמיד צריך לתפוש בנקל מה שעיניו ראו.
10) לפני שאתה ממשיך להורות, היוכח אם התלמידים יודעים את הקודם.
חפש את החסר בידיעות התלמידים, כי החסר הזה הוא מסוכן.
11) לחץ על הכתה כדי שהיא תציג לך שאלות.
הן תראינה את מידת הבנתה של הכתה.
12) אף פעם אל תתנהג בכתה באופן שהתלמיד ירגיש שהוא טפש.
זה ישלול את עוז רוחו של התלמיד ויחליש את עמדתו בכתה ואת למודיו.
13) אל תבטל שום שאלה. זכור את הזמן כשגם אתה לא ידעת.
אם נתפשת על דבר לא נכון, הודה על כך, אף אחד אינו מעריץ אנשים פקחים יותר מדי. היה הגון עם עצמך ועם כתתך.
14) הבט לעיני תלמידיך, דבר ישר אליהם.
היה בטוח בעצמך. רק על ידי בטחון עצמי גמור תרכוש את אֵמון כתתך.
15) מנע מתנועות מיותרות, מהעויות והרגלים-רפלקסים. מנע מהפרעות.
כל אלה הדברים יפריעו את הקשבת התלמידים.
לבסוף הזכר שהמבחן למדריך טוב היא לא התשובה על השאלה: "האם לִמדתי הכל?", אלא התשובה על השאלה: "האם התלמידים יודעים מה שלימדתי?"...
ב"ה, 12.6.1945. אי-שם בשדה.
את המאמר השלם ניתן למצוא ב- "הד החינוך";
כרך י"ט תש"ה, גיליון י"א-י"ג, עמודים 34-35
