המושב שהפך ליישוב עירוני
40 שנה ליסוד עין-גנים
מושב הפועלים הראשון בארצנו "נבלע" בתוך התחום העירוני של
פתח-תקוה
בשנת הארבעים לקיומו אבד המושב הראשון של פועלי א"י את אופיו
החלוצי והחקלאי, והפך לאיזור מגורים בתחומי פתח תקוה העיר.
שוב אינה עין גנים
מושב נבדל ליד פתח תקוה, אלא היתה לרחוב בשם זה – וכביש שדרות עצי צפצפות וגינות
נוי באו במקום הרפתות והחצרות הראשונות להתישבות עובדת.
ליד כמה בתים חונות
מכוניות אמריקאיות יפות ומבהיקות, אולם ישנן במקום גם מדגרות אפרוחים וברוח המסורת
של העבר מטפחים כמה מראשוני המתיישבים – משקים מעורבים: פרדס קטן, רפת ולול עם
גינות ירק.
עשר השנים הגורליות לעין-גנים
בשנים האחרונות חל
המפנה הגדול בקורות עין גנים. ממזרח קמו
כפר סירקין ושכונת ביילינסון. מצפון לה
בנו פועלי המזרחי את שיכוניהם והמושב המוריק הפך ליעד מרכזי.
באה אחרי כן העיריה
והכניסה לפינה השקטה והשלווה והרומנטית הזו את כל הסימנים של חיי הפרברים. שלוחותיהם של רחובות פתח תקוה חדרו לתוך
הפרדסים של המושב ובמקום שורות עצי הדר צצו שורות בתים עירוניים. "דן" שלח לעין גנים את האוטובוסים
שלו והפינה המבודדת היתה לחלק מהווי העיר.
המייסדים הרוויחו מאה מיל ליום
שכר יומו של פועל
פרדס לפני 40 שנה היה 80-110 מיל ועבדו אז שלושה ימים בשבוע. בכל זאת לא התייאשו מייסדי עין גנים – פועליה הראשונים
של פתח תקוה והחליטו להקים לעצמם את מושבם – ללא כסף וללא ניסיון. ומול שטנת התורכים.
כשנגשו החברים הראשונים של "הפועל הצעיר" לבנות את בתיהם –
חשו ערביי פיז'ה לרמלה והזעיקו את התורכים שבאו והפסיקו את עבודת בנין הבתים ואת
מלאכת קידוח הבאר, ואסרו על היהודים להמשיך בבנין.
אולם חמשת
ה"נפוליאונים" (המטבע של הימים ההם, ששוויה בערך כלירה וחצי) – שכל מתיישב
הכניס – היו יקרים להם, למתישבי עין גנים מאד מאד והרעיון על בנין מושבם היה חשוב
בעיניהם מכל צוו של שלטון עויין. ואחרי
סיועם של הד"ר חיסין ושינקין ז"ל בשם "הועד האודיסאי ליישוב ארץ
ישראל" – עזר להם ר' מנדיל קופלמן בהשתדלותו אצל מושל רמלה, שהסכים לפשרה: הבתים
ייחשבו ל"אורוות" והבאר מיועדת להשקאת "בהמות"...
כך נבנתה עין גנים.
החורבן בימי מלחמת-העולם השניה
הנקודה הקטנה שנתבססה
קמעה נפגעה קשה בימי מלחמת העולם הראשונה.
פגיעות ישירות של פגזי תותחים בבתים גרמו לחורבנה. המשקים נעזבו ועין גנים נתרוקנה מחלוציה.
אולם באו לה לנקודה
ימי עליה כשקופת העזרה היהודית מגרמניה ומאמריקה תמכה בתושבי עין גנים. נחפרו עוד 2 בארות והוחל בהרחבת הנטיעות
ובטיפוח גנות ירקות ולולים. ואט אט חזרה
ההתישבות לממדיה המלאים.
ומכאן שהגבולות בין
עין גנים לפתח תקוה טושטשו בימים אלה, ואין מזכירים עתה בכלל את עצמאותה של פינת ירק
זו, אין מציינים את קורותיה ברבים ואף אין למושב לשעבר מי שידאג להעלות את ציוני
דרכו ולספר עליהם. מן הראוי איפוא, להזכיר
לישוב ולמיסדי המקום את "תאריך הלידה" של המושב הראשון לעובדים, שקם
לפני 40 שנה ושהישוב שגדל בינתים "בלעו" בקרבו.
הערת בלוגר: מה לי ולכל הנ"ל?
בשבת שעברה, פרשת "נח"... התארחנו בשכונת בית וגן בירושלים. בדירת מארחינו, בספריה של סב המשפחה... גיליתי,
בתוך הספר "חזיון הרצל" (של הסופר יוסף פטאי), כמה גזרי עיתונים מצהיבים,
מהשנים 1948-1949, וביניהם הכתבה הנ"ל, שמצאה חן בעיניי... ומצאתי לנכון
לשתפה, מעל בימה זו.
בחלק הדף בו הכתבה, לא הופיע שם העיתון ותאריך הכתבה... אולם, לפי
כותרת הכתבה: "40 שנה ליסוד עין-גנים"... נראה שמדובר בשנת 1948, שכן
המושב נוסד בשנת 1908 – ארבעים שנה קודם לכן.
בתוך הכתבה, הטמעתי
קישורים מתאימים (לקריאה נוספת)... לשם הרחבת האופקים והעשרת הידע... כפי שאני
נוהג לעשות, בבלוג זה, מפעם לפעם.
