על שם התואר "בִּיבְּלִיּוֹפִיל" למדתי לראשונה בזכות ספרו של ד"ר יוסף פונד: "גן ספרים: בספרייה של חובב ספרים", שיצא בשנת
2018 בהוצאת "אבן
חושן". מידע נוסף על הספר, ב- "סימניה".
ובכן, מעשה שהיה, כך היה...
בפברואר 2019, אני מקבל
טלפון נדיר מחנות ספרים מקומית (רגילה. לא
יד-שניה וכד'). ברוך ה' הם כבר מכירים
אותי ואת אהבתי לספרים מיוחדים:
"לקוח וותיק שלנו
הביא לנו כמה קרטוני ספרים, שהוציא מביתו; אולי תמצא ביניהם ספרים שאתה אוהב".
למחרת, "על-הבוקר", הגעתי לחנות. זה היה נפלא.
מזמן לא קיבלתי הזדמנות כזו. עברתי
על עשרות הספרים. בררתי לי כאוות
נפשי; ובבית, במקום בטוח, דפדפתי בהם,
עיינתי, ושאפתי מלוא-אף מניחוח הדפים הישנים.
כעת, כמעט שנה וחצי לאחר מכן, אינני זוכר לצערי באיזה מהספרים מצאתי להפתעתי,
מעטפה ומכתב:
לא היה לי כמעט ספק שבעלי-הספר לא התכוונו למסור גם את המכתב המיוחד
הזה: אישי. מנחם בגין. כתוב במכונת-כתיבה. התנסחות בגוף שלישי. ההתנצלות.
פירוט סיבת העיכוב במענה. מעניין
מאוד.
בזכות מדבקת שמו וכתובתו של הבעלים, בספר, איתרתי את מספר הטלפון שלו.
הצגתי עצמי, הודיתי לו על הספרים, וסיפרתי
על המכתב. האיש, שמח מאוד למשמע העניין...
ואכן, בוודאי היה מעוניין במכתב בחזרה... אותו קיבל יום-יומיים, לאחר מכן.
למרות שקיבלתי רשות לפרסם את הסיפור והמכתב, בחרתי לא לשתף כאן את הרקע
למכתב שכתבה גב' דייקן למנחם בגין. הפרטים
לעיל מיוחדים דים.
הערת שוליים:
מאי 1966 – אלו היו
ימיה של הכנסת השישית (ששכנה עדיין בבית פְרוּמִין), והממשלה השלוש עשרה. בגין כיהן אז כיו"ר מפלגת חרות, וכראש
האופוזיציה. ראש הממשלה (השלישי) היה: לוי אשכול.
"תנועת החרות הגיעה בשנת 1966 לנקודת שפל.
הכשלונות הרצופים במערכות הבחירות ותחושת הייאוש
שאחזה במפלגה, יצרו תנאים אידיאליים לגיבושה של אופוזיציה פנימית רבת עוצמה בתנועת
החרות. המשבר פרץ בכל עוזו במהלך הוועידה הארצית
השמינית של תנועת החרות שהתכנסה בכפר המכביה בסוף חודש יוני 1966..."
(וויקיפדיה). במהלך הוועידה התפטר בגין כיו"ר המפלגה.
לקריאה נוספת:
-
סְפָרִים מְסַפְּרִים בבלוג שלי: "בן-ישראל",
"ארצנו ועמנו" (1947) / שאול רסקין, ספרן של יחידים / הלל צייטלין, פרקי חיים: גניזת פנסילבניה.
