יום חמישי, 29 בספטמבר 2016

שַׁיָּךְ לַדּוֹר הַיָּשָׁן

ב- 22 לספט. 2016 קיבלתי בוואטסאפ שיר מנוקד ויפה.  מיד הזדהיתי עם המילים ומצוקת המשורר.  לא אכנס כעת להתפלפלויות, ולא אאריך עם עוד דוגמאות... אבל, "צרת רבים – חצי נחמה"... ו- "טוב" להיווכח שיש עוד אנשים רגישים עם מצוקות דומות... בעניין תרבות, שפה, ניסוח, ואוצר מילים.

.גם אני, בהחלט, שַׁיָּךְ לַדּוֹר הַיָּשָׁן

לשיר לא צורף שם המשורר, ו/או מה מקורו... ותשובה על כך מצאתי בעזרת "גוגל", באתר "דעתון".  בסיעתא דשמיא מצאתי דיי בקלות מכר משותף... וכך קיבלתי, בשמחה והודאה, הסכמת המשורר – דוד אשל – להעתיק השיר ולפרסמו, גם להלן.

"אתה בהחלט רשאי להעתיק את השיר לבלוג שלך".

תודה רבה.

מִלִּים עֲיֵיפוֹת  / ©

יֶשְׁנָן מִלִּים מְאֹד יָפוֹת
אַךְ נִשְׁמָעוֹת קְצָת עֲיֵיפוֹת,
לֹא שַׁיָּכוֹת הֵן לַתְּקוּפָה
וְנוֹצִיאַן מִן הַשָּׂפָה.

לְמָשָׁל, הַמִּלָּה "תּוֹדָה"
הִיא כִּמְעַט וּמַעֲלָה חֲלוּדָה,
טוֹב שֶׁיֵּשׁ פֹּה וְשָׁם אַלְמוֹנִי
שֶׁבְּקוּמוֹ אוֹמֵר: "מוֹדֶה אֲנִי".

הָאוֹמֵר לְרֵעֵהוּ: "סְלִיחָה"
הוּא לֹא בֶּן-אָדָם הוּא בְּדִיחָה,
טוֹב שֶׁיֵּשׁ פֹּה וְשָׁם הוֹכָחוֹת
שֶׁחֹדֶשׁ אֱלוּל, הוּא חֹדֶשׁ סְלִיחוֹת.

הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בַּמִּלָּה: "בְּבַקָּשָׁה"
הוּא מַפְגִּין רְגָשׁוֹת שֶׁל חֻלְשָׁה,
הַיּוֹם מְבַצְּעִים אֶת הַכֹּל בִּדְרִישָׁה
הַמִּלָּה "בְּבַקָּשָׁה", נִמְצֵאת בִּפְרִישָׁה.

אִם אוֹמַר לְמִישֶׁהוּ, "טָעִיתִי" !
זוֹ תִּהְיֶה הַטָּעוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁעָשִׂיתִי,
כִּי הַיּוֹם, אִם לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת
תָּלוּי בְּהוֹדָאָה שֶׁל טָעֻיּוֹת.

אִם הַיּוֹם תֹּאמְרוּ לְמִישֶׁהוּ, "אָחִי"
אַתֶּם בִּשְׁבִילוֹ כְּבַר הֲכִי,
הַמִּלָּה "אָחִי" הִיא מִלָּה מְמַצָּה
עַל "בְּבַקָּשָׁה", "תּוֹדָה" וּ"סְלִיחָה" הִיא מְפַצָּה,
וְאֶת הָעִבְרִית לֹא תּוֹזִילוּ אֶלָּא תַּנְחִילוּ
אִם בְּכָל מִשְׁפָּט גַּם תּוֹסִיפוּ: "כְּאִלּוּ".

אִם אוֹמַר לְנַעֲרָה, אַתְּ נֶחְמָדָה !
אֲנִי מִסְתַּכֵּן בְּאַשְׁמַת הַטְרָדָה,
אִם אוֹמַר לָהּ, כַּמָּה נָאָה שִׂמְלָתָהּ
יַאֲשִׁימוּנִי, שֶׁנִּסִּיתִי לְהַפְשִׁיטָהּ,
וּבִכְלָל... אִם מִמֶּנָּה אֶתְפַּעֵל
יַאֲשִׁימוּנִי כְּבוֹעֵל וּבְבֵית הַכֶּלֶא אֶנָּעֵל.

אֲנַחְנוּ כְּבָר לֹא בָּעִדָּן הָרוֹמַנְטִי
הָעִדָּן שֶׁל הַיּוֹם, הוּא רַק אַנְטִי.

הַיּוֹם, רַק בְּשֶׁקֶט וּכְסוֹד כָּמוּס
אֶפְשָׁר לִלְחֹשׁ מִלִּים שֶׁל נִימוּס,
וּמִלִּים שֶׁל רַגְשָׁנוּת
מַבִּיעוֹת הֵן תְּבוּסְתָנוּת,
כָּל מִי שֶׁבַּיְשָׁן וְכָל מִי שֶׁרַגְשָׁן
וַדַּאי שַׁיָּךְ הוּא לַדּוֹר הַיָּשָׁן.

אֲנִי בְּכָל זֹאת מְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחַתְכֶם
כִּי אֲנִי מֵהַדּוֹר הַקּוֹדֵם וְגָזַלְתִּי מִזְּמַנְּכֶם,
וְעִם "חֲבָל עַל הַזְּמַן", לֹא אַטְרִידְכֶם.



יום שני, 26 בספטמבר 2016

ככה לא מצילים חיים!!!

ביום רביעי, 21 לספטמבר 2016, נהרגו בתאונת דרכים: מיתר לוגסי ונירית ויטובסקי.  בסוף הכתבה שפורסמה למחרת (22.9), נכתב:
על פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מתחילת השנה נהרגו בכבישים 265 בני אדם לעומת 257 הרוגים בתקופה המקבילה אשתקד.

נכון ליום ראשון, 25 לספט. 2016 (לאחר השעה 1700)... 4 ימים לאחר התאונה הנ"ל, מוצגים באתר "אור ירוק" (אודות העמותה) נתוני "הקטל בכבישים", עוד מיום ה- 19 לחודש.  כמעט שבוע(!) שהנתונים לא מעודכנים?!




"אור אדום" ל- "אור ירוק"
קשה עד בלתי-אפשרי להילחם באמת, ולהציל חיים... אם לא מעדכנים, בזמן אמת, את הנתונים משדה הקרב.

מאז ה- 19 לספט... הפעם הבאה שהנתונים עודכנו באתר "אור ירוק", הייתה ב- 26 לחודש.

באתר "הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים", אמנם מוצגים נתונים מעודכנים (אם כי, גם לא תמיד בזמן אמת)... אולם כשמבקשים לראות "מצגות שבועיות בנושא נפגעים בתאונות דרכים​" – מגלים (נכון לכתיבת שורות אלו) שהמצגת השבועית, המעודכנת ביותר, היא מתאריך 27.12.2015

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים -> מרכז לאומי למידע ולמחקר -> מידע סטיטסטי -> מצגות שבועיות

מתי יזכו אזרחי ישראל לשקיפות ולנתונים מקיפים בנושא אכיפה ותאונות דרכים, כמו לדוגמא של העיר ניו יורק וה- NYPD?  חודש בחודשו, מפורט, פשוט וידידותי, באקסל וב- PDF... כולל גישה נוחה לנתונים 5 שנים אחורה.

NYPD Traffic Reports:
-         Moving Violation Summonses
-         Motor Vehicle Collisions

חזרה ל- "מלחמה" בתאונות הדרכים במדינת ישראל
-         פברואר 2016.  מפרסם מבקר המדינה ביקורת קשה על פרויקט מצלמות האכיפה.  לקריאת הדו"ח באתר המבקר.
-         מאי 2016.  "אור ירוק" מפרסמים מאמר "למה המשרד לביטחון הפנים מעכב את פרוייקט מצלמות האכיפה היכולות להציל חיים?"; מאמר שלכאורה מנוגד לביקורת ולמגמה נגד המשך פריסת המצלמות.
במאמר נכתב: "פרויקט המצלמות הומלץ על ידי ועדת שיינין והתקבל כהחלטת ממשלה על ידי ראש הממשלה אריאל שרון בשנת 2005 ועל ידי ראש הממשלה אהוד אולמרט בשנת 2007 אולם טרם יושם במלואו".
המאמר (שנכון להיום, עדיין מוצג בראש החדשות, באתר "אור ירוק") פורסם במאי 2016, למרות שכבר ב- 2015 השתנתה הגישה, וד"ר שיינין עצמו, הביע ספקות באשר ליעילות הפרויקט, כשאמר בין היתר: "הטכנולוגיה (של המצלמות) היא בת 30 שנה".
-         יוני 2016.  בכתבה, תחת הכותרת: יו"ר הרשות למשטרה: "מצלמות האכיפה הדיגיטליות חסרות ערך" נכתב:
יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, גיורא רום, בהמלצה חד משמעית: יש לסגור את פרויקט האכיפה הדיגיטלית א3.  לדבריו של רום, מערך מצלמות המהירות הדיגיטליות לא הוכיח את עצמו במניעת תאונות, גם לאחר השקעה של יותר מ- 100 מיליון שקלים, ויש לסגור אותו מיידית.  הדברים, אותם כתב רום לראש אגף התנועה, ניצב ירון בארי, עוררו סערה במשטרה, הממשיכה להאמין בפרויקט גם לאחר דו"ח חריף בעניינו שפרסם מבקר המדינה, יוסף שפירא.
-         אוגוסט 2016.  ניצב ירון בארי – ראש אגף התנועה – מודיע על פרישתו מהמשטרה, לאחר כשנה וחצי בתפקיד.
-         ספטמבר 2016.  "משטרה התנועה ספגה תבוסה נוספת בבית המשפט... לאחר שלא הצליחה להוכיח שלטכנאיה יש הכשרה לטפל במצלמות האכיפה הדיגיטליות".


על המאמר (אי-)אכיפה, וחוסר מודעות לחיי אדם (5 ביוני 2016)... לא טרחה חברת "דן" להגיב... ואוטובוסי החברה ממשיכים לסכן חיים, לחסום נתיבי נסיעה, לחנות על מעברי חציה...

יום שישי, 16 לספט. 2016
עניין שבשגרה.  אוטובוס חונה וחוסם נתיב נסיעה,
במקום שגם מסומן ב- אדום-לבן, ממש לפני מעגל תנועה


פתח תקווה.  (אי-) אכיפה, וחוסר מודעות לחיי אדם?


"ונשמרתם לנפשכם זהו ציווי.  ערך החיים הוא מקודש, ואין דבר חשוב מלהקים מנגנונים שימנעו פגיעה בחיי אדם.  באוניברסיטת בר אילן הקמנו את המרכז לחקר המוח מהגדולים בעולם.  אני מציע לחקור בו את התופעה של הרשלנות בנהיגה כפגם מוחי, שהרי היא קוראת במנגנונים שבמוח האנושי, ואולי אז ניתן יהיה גם למצוא לה תרופה".

פרופ' קוה (וכיום פרופ' הרשקוביץ, שאולי ירים הכפפה), מה בדבר חינוך לנהיגה נכונה, לנהגים המורשים להיכנס לקמפוס? מה בדבר, אכיפה איכותית-חינוכית כדי להעלות מודעות?

דוגמא לחניה "בעייתית" בבר אילן


במקרה הנ"ל, מדובר בעובדת האוני', שנצפתה חונה כך יותר מפעם אחת – חניה על המדרכה, חסימה חלקית של נתיב תנועה, תוך הפרעה וסיכון של הולכי רגל וכלי רכב אחרים.

צפיפות בכבישים

בינתיים, לאחר ש- 2015 הייתה גרועה מבחינת מספר ההרוגים – 357 בני אדם; נראה ש- 2016 תהיה מדממת לא פחות (הלוואי שנתבדה)!


וכן, יש במדינה הזו גם דברים טובים:



יום שני, 19 בספטמבר 2016

"התושב הוא נטל על העיר"

... כך אמר ראש עיריית רמלה יואל לביא, שהציג את עצמו כבעל ניסיון של 20 שנה בתחום הנוהל המקומי, ב- 2012 (דה מרקר)נראה, בשנים האחרונות, שביותר מידיי רשויות מקומיות אימצו "נבחרי הציבור" את דברי לביא, והמדרון החלקלק – חלקלק מתמיד.

ב- Tue, Aug 30, 2016 at 10:40 AM העברתי פניה (להלן) לעיריית קרית מוצקין, לכתובת אימייל שהייתה ברשותי ממקרה קודם – dover@motzkin.org.

עבר יותר משבוע ולא קיבלתי כל מענה.

ב- Wed, Sep 7, 2016 at 5:25 PM שלחתי את האימייל שוב (להלן), הפעם לכתובת pniot@motzkin.org, כפי שמופיע באתר העירייה.



הכתובת מופיעה ב- "כתוב לנו" בראש עמוד הבית, וכן בעמוד "היחידה לפניות הציבור", ודרכה ניתן(?) להגיע (אולי גם) ל-
-         הממונה על פניות הציבור וקשרי קהילה - הגב' מיכל טוביה
-         הממונה על חופש המידע - הגב' מיכל שריקי
-         הממונה על תלונות הציבור - מר לירן מזמר, מבקר העירייה.

שלום,

בעמוד המידע שלכם, בדבר חילופי דיירים המחזיקים בנכס (באתר העירייה)... אתם כותבים "בעת מכירת נכס או השכרתו יש... למסור הודעה בכתב לעירייה, על כל שינוי של מחזיק בנכס". לצערי לא מצאתי באתר העירייה (וחבל שאין קישור ישיר) לטופס המתאים, בדומה לטופס (ולפרטים הידידותיים יותר) כפי שמנגישה עיריית תל אביב (כאשר קישור לטופס מוטמע במקום המתאים) -- ראו הצהרה בדבר שינוי שם ה"מחזיק" בנכס - חיובי ארנונה, מים והיטל שמירה (של עיריית ת"א).

באתר עיריית ירושלים, לדוגמא, המידע פחות ידידותי (יש כפילויות במידע וטפסים)... אבל גם שם יש מדריך להודעה על שינוי מחזיק בנכס ו- טופס יעודי.

מתי יהיה טופס כזה, גם לעיריית קרית מוצקין?


עברו כ- 12 ימים מהפניה האחרונה... ונכון לכתיבת שורות אלו... עדיין לא זכיתי לקבל כל מענה לפנייתי.


לקריאה נוספת:
-         עניי עירו לא קודמים: מסמכים והקלטות הקושרים לכאורה את ראש עיריית קריית מוצקין ב־24 השנים האחרונות, חיים צורי, עם פרשיות מכוערות; עם שלטון פחד שהנהיג בעירייה; עם ניצול מעמדו להשגת טובות הנאה לעצמו ולמקורבים אליו - עם מעשים וחברים מפוקפקים שראש עירייה ישר דרך היה מתרחק מהם (מרדכי גילת, "ישראל היום", ספט. 2016).
-         שומרי-הסף אינם (News1).



יום חמישי, 15 בספטמבר 2016

"תפקידו היחיד של ישראל הוא לרדוף את הצדק ללא הרף ובכל ההתמסרות"

"צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף.  הצדק יהא התכלית העליונה והיחידה של הכלל הלאומי, ויש לשאוף אל הצדק רק לשם הצדק עצמו, ואילו שאר כל השיקולים חייבים להשתעבד לתכלית זו.  ואין "צדק" אלא עיצוב כל היחסים של היחיד ושל הכלל על פי הדרישות של תורת ה'.  תפקידו היחיד של ישראל הוא לרדוף את הצדק ללא הרף ובכל ההתמסרות, לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ וגו', ועל ידי כך כבר עשית את כל הדרוש להבטחת קיומך הגופני ("תִּחְיֶה") והמדיני ("וְיָרַשְׁתָּ").  ההצלחה המדינית התלויה בעשיית משפט וברדיפת צדק קרויה כאן "ירושה" – " וְיָרַשְׁתָּ" – גם אחרי שכבר הושלמה ירושת הארץ, שהרי אין ספק שזו התקופה שהפסוק שלנו דן בה.  ודבר גדול למדנו מכאן: ירושת הארץ תלויה ועומדת בכל רגע, והמדינה היהודית חייבת לרשת את הארץ תמיד מחדש על ידי הגשמה מלאה של הצדק".




יום שישי, 2 בספטמבר 2016

לרגל / עקב



במדריך "ציפּורֶת" למילות קישור אומרים ש- "בגלל, עקב, לרגל" הן מילות קישור סיבה, ו- בהקשר ניטרלי (לא בהכרח חיובי, ולא בהכרח שלילי?).  באתר "עריכה לשונית", ל- מילות סיבה ותוצאה "לרגל ו- עקב"... נראה שהם כן נתנו דוגמאות הקשר חיובי ושלילי.

ראה: מילת קישור (וויקיפדיה)

כתבתי לאקדמיה ללשון העברית:

לפני מי-יודע-כמה שנים, אני זוכר שאמרו לי שבמילת הקישור "עקב" משתמשים בהקשר שלילי (לדוגמא: עקב השטפונות נשארתי בבית)... ובמילה "לרגל" משתמשים, כאשר ההקשר הוא חיובי (לדוגמא: לרגל יום-הולדתי נסענו לטיול); ולא יהיה נכון לומר: עקב יום-הולדתי נסענו לטיול.
מה דעתכם?

תודה מראש,

באותו יום קיבלתי את התשובה המפורטת הבאה:

אין כל חיוב להשתמש במילה 'עקב' דווקא להקשר שלילי ובמילה 'לרגל' דווקא בהקשר חיובי.
בעניין המילה עקב – הנה מה שהשיבה בעבר המזכירה המדעית של האקדמיה רונית גדיש:

על 'עקב' כמילת סיבה אני מצטטת דברים מסוף מאמר של אבא בנדויד משנת 1966 (לשוננו לעם יז, עמ' 136) שהוכתר בשם "פרשת עקב":
"אם קשה להסתפק במלת סיבה פשוטה ורוצים לומר במפורש את אופן ההשתלשלות, אין לך ביטוי הולם כ'עקב'.  אין טעם להחמיר ולומר שתפקידה לציין רק שכר ועונש מפני שכך מצוי בכמה פסוקים".
במאמר בנדויד, מגדולי בעלי הסגנון, מראה כי הוראתה היסודית של המילה 'עקב' ושל מילים אחרות מן השורש עק"ב היא 'איחור', 'לאחר'.  והוא קובע במפורש שאין לייחס למילה 'עקב' מטען שלילי .

עד כאן לשונה.  אוסיף פסוק הממחיש את השימוש החיובי במילה: "וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי" (בראשית כב, יח), "וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי וַהֲבִיאֹתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה" (במדבר יד, כד).

המילה לרגל איננה מציינת דבר חיובי דווקא.  למשל: הוא נסע לשם לרגל עסקיו.  עם זאת בימינו השימוש הרווח ביותר במילה הוא בהקשרים חגיגיים, למשל: לרגל שנת החמישים נערכה סעודה חגיגית – אולי מכיוון שהמילה מתקשרת בתודעתם של רבים לשלושת הרגלים, ולכן יש לה קונוטציה חיובית וחגיגית.
בתנ"ך יש 'לרגל' במשמעות בעקבות, בגלל: "כִּי מְעַט אֲשֶׁר הָיָה לְךָ לְפָנַי וַיִּפְרֹץ לָרֹב וַיְבָרֶךְ ה' אֹתְךָ לְרַגְלִי..." (בראשית ל, ל); "וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים" (בראשית לג, יד).  השימוש הזה במילה רגל דומה לשימוש במילה עָקֵב בביטויים 'עקב' ו'בעקבות', ולמעשה מדובר במילים שנגזרו בדיוק באותה הדרך.  על גזירתן של מילות יחס משמות איברי גוף האדם כתבנו כאן: מדברים בשפת הגוף.

הנה מה שכתב לי בעניין, ד"ר יצחק הילמן (עורך לשוני ומרצה ללשון באוני' בר-אילן ובמכללת ""אחוה"):

אכן, מקובל להשתמש ב"עקב", "בגלל" וכו' בקונוטציה שלילית, אך מדובר באופנה לשונית בלבד, ואין פסול דקדוקי-תחבירי להשתמש בהקשרים אחרים במילים אלו.  אבל כידוע, קונוטציה של מילים משתנה בתקופות הלשון, ותחום זה אף בקצב מהיר משאר התחומים.  דוגמאות בולטות לשינוי בימים אלו הן המילה "נורא", המשמשת הן לחיוב הן לשלילה, ומילת הסיבה "לאור", שלאחרונה משמשת גם להקשרים שליליים.
גם "בגלל" ו"עקב" שינו את הקונוטציה שלהן מלשון המקרא לימינו, וכך "נורא", שבימים אלו שוב משנה את משמעותה.
דעתי היא לבחור את המילים הקבילות בקרב הדוברים לכל הקשר.


לקריאה נוספת: