יום חמישי, 20 באוגוסט 2015

פליאה אלבק חסרה לנו



בספרו "אגרות ארץ ישראל", מביא אברהם יערי שתי אגרות של יחיאל מיכל פינס מירושלים; דצמבר 1878, בהן הוא מתאר את התנאים/הקשיים בקניית קרקעות בארץ, בימים ההם (עמודים 442-449).  להלן, שלוש פסקאות:

"... כשבוע שלם עברתי על פני הרים וגאיות ובאתי למקום אחד אשר שמו "דזינדאס".  המקום קרוב ללוד כעשרה רגעים, ארץ מישור ונחלי מים, אדמה טובה ופוריה מאד מאד, יש בה עצים וירקות, וחטיה הם היפים שבכל ארץ ישראל.  מדתו כארבעה אלף דונמים... והנה המקום שייך לממשלה, אבל בעלי זרוע מן הנוצרים היונים והישמעאלים החזיקו בו בגזל, והממשלה מדיינה עמהם לדחותם מעל הנחלה ולהוציא בלעם מפיהם... ואם תגבר יד הממשלה ותאמר למכרהו, אז אודיע לכם ע"י תלגרף...

... ידעתי, אדונים נכבדים, כי לפלא יהיה בעיניכם שלא הודעתי לכם מכל המקומות האלה דבר ברור בדבר המחיר ותנאי הקנין, ורק ערכים והשערות אתם שומעים ממני ולא דבר קצוב.  אבל ידעתי כי  תחדלו להתפלא אחרי שיודעו לכם אל נכון סדרי הארץ הזאת ביחס אל מקח וממכר.  בארצות אירופה מי שיש לו נחלה למכר, אדון הוא על נחלתו, בל שטרותיו וזכויותיו נעשים בבית המשפט או אצל נוטריום על הצד היותר טוב בלי שום ערעור.  ואם יבואו המוכר והקונה אל עמק השוה, אז ילכו יחד אצל נוטריום וימכר המוכר את נחלתו והכל שריר וקיים.  כן גם באירופה האנשים בכלל בעלי אמון המה.  ויוכל הקונה להתפשר עם המוכר בדבר המקח ויאמר לו כי צריך הוא להמתין עוד זמן מה כדי לקבל רשות וקיום מצד משלחו, המוכר ממתין עד הזמן אשר יקציב לו הקונה ואינו חוזר בו מדבורו אח״כ.  ואולם לא כך היא המדה בארץ הזו, פה אין לך אדם שיהיה בטוח בנחלתו, כי כל בעלי הנכסים כמעט יש עליהם ערעורים מצד הממשלה ומצד אחרים, ואי אפשר לגמור פה שום קנין בלתי אם יקבלו שרי בית המשפט שוחד, ואז יבטלו את כל הערעורים ויתנו ביד הקונה שטרות ברורים.  ממוצא הדברים האלה תראו, כי הענינים פה מסובכים מאד, ואם ירצה איש לקנות נחלה, עליו למהר מעשהו לגמר עם המוכר ועם שרי בית המשפט כאחד, ולמהר לקבל את השטרות לבלי יתעוררו עליו ערעורים מצד אחר.  כן רוב המוכרים פה בעלי ערמה ומרמה המה, מלאים שקר וכזב, ואם יגמרו עמם היום במחיר זה, למחר יחזרו בהם וידרשו על אחת שבע...

... בדבר המכתבים של הליטינאנט קאנדער... הראיה שהוא מביא מבני שפר-עמר (שפרעם (ומידע נוסף)) איננה מיוסדת על אדני האמת, היהודים אשר בשפר-עמר לא נתישבו שמה לפני שלשים שנה כאשר הוא אומר, כי אם אדרבה המה ישבו על האדמה מימים קדמונים מיום גלות ישראל מעל אדמתם.  והמה ילידי הארץ ההיא, והסבה אשר נדדו מעל נחלתם היא, מפני שכבדה עליהם יד הממשלה במעשרותיה, וסבה זו מעשים בכל יום היא, אשר גם הפלחים הערביים מניחים שדותיהם כשהם זרועים ויברחו להם.  וכמה וכמה כפרים חרבו באפן זה, ועוד יתרה היתה לבני שפר-עמר, כי השכנים הרעים, מן הנוצרים אשר שמה, נגעו בנחלתם והציקו להם עד כי הוכרחו למכר להם את נחלותיהם.  לא כן אמנם אם יצליח ה' חפצנו בידינו לקחת את האנשים הללו תחת צל מחסה הקונסול הבריטי ולהושיבם את הנחלה אשר אנחנו נקנה בעצמנו, אז אין ספק בידי כי יצליחו אי"ה ויעלו מעלה"...

לקריאה נוספת:
-         גשר ג'ינדאס = גשר לוד

כ- 100 שנה לאחר מכן,
(ע"פ וויקיפדיה) הייתה, פליאה אלבק (1937-2005), במשך 24 שנים, מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.  בעיקר תחת ממשלות הליכוד בשנים 1977–1992, עסקה במעמד המשפטי של ההתנחלויות ושל השטח שעליו הוקמו.  בעקבות החלטת בית המשפט העליון בעניין אלון מורה לפיה נאסר להפקיע קרקעות פרטיות לצורכי התנחלות, הגדירה אלבק את המנגנון המשפטי שאיפשר להכריז על קרקע כאדמת מדינה על פי החוק העות'מאני מ-1858.  לצורך פעילותה אף סיירה רבות בשטח, גם באמצעות מסוקים.  לימים התגאתה בכך שכל פעולותיה עמדו במבחן בג"ץ.  אף על פי כן ספגה ביקורת רבה מחוגי השמאל, שראו בפעילותה דוגמה לאופן שבו מצדיק המנגנון הבירוקרטי והמשפטי פגיעה בזכויות אדם.  מנגד ספגה ביקורת גם מהצד הימני על התנגדותה העיקשת להפקעת קרקעות מאנשים פרטיים.

למרות ההשקפה הניצית שיוחסה לה, הביעה דעתה בשנותיה האחרונות בריאיון לעיתון הארץ כי בהתנחלויות יש אלמנט של זמניות ולמתנחלים אין זכות קניין על בתיהם על פי המשפט הבינלאומי הפומבי.  באותו ראיון אמרה כי: 
"התפקיד שהיה לי בעניין ההתנחלויות היה לבדוק שהקרקע שמבקשים להקים בה התנחלות היא אדמת מדינה ושלא פוגעים באף אדם פרטי.  הרעיון הזה מאוד דיבר אל לבי והמדיניות הזאת מאוד קסמה לי.  מצד אחד ליישב את ארץ ישראל, ואני גדלתי על ברכי הציונות בלי מירכאות, ומצד שני לא לפגוע באף אדם כשעושים את זה.  להגן על הפרט ולתת למדינה אפשרות לבצע את תפקידה. (...) יש למעלה ממאה יישובים שבנויים על חוות הדעת שלי.  תמיד כשבאתי לבקר בהם, הרגשתי שהם כמו ילדים שלי".

לקריאה נוספת:
-         מעמד הקרקעות ביהודה ושומרון (וויקיפדיה)

ב- 1992... כ- 114 שנה לאחר הדו"ח של יחיאל מיכל פינס... רכש, יהודי בשם מאיר ברכפלד, קרקעות מערבים (באופן חוקי ומסודר, שאפילו בשמאל מודים שהכל כשר, ואין על הקרקעות הללו שום ערעור)... ובנה את "אחוזת ברכפלד", שהיא כיום השכונה הצפונית של העיר מודיעין-עילית.  ר' מאיר ברכפלד ז"ל, השקיע בכלל הפרוייקטים שלו כ- 100 מיליון דולר, ע"פ גלובס...

איפה הם אנשי החוק, הצדק, האמת והיושר (אנשים פרטיים וארגונים), עם הלב והמסורת היהודית, כאברהם אבינו?  לאן כולם נעלמו?  דרושים לעם היהודי אנשים כמו פליאה אלבק, ז"ל?

ארבעת הישובים היהודיים הגדולים, ביהודה ושומרון הם (ע"פ נתוני הלמ"ס, לשנת 2013):
1.    מודיעין-עילית, שהוקמה ב- 1990.  ב- 2008 הוכרזה בעיר.  בשנת 2013 התגוררו בה כ- 60,000 תושבים... והיא היישוב הישראלי הגדול ביותר ביהודה ושומרון, וצפיפות אוכלוסיה של 12,652 תושבים לקמ"ר.
2.    ביתר עילית, עם כ- 45,000 תושבים, וצפיפות אוכלוסיה של 11,317 תושבים לקמ"ר.
3.    מעלה אדומים, עם כ- 37,000 תושבים, וצפיפות אוכלוסיה של 755 תושבים לקמ"ר.
4.    אריאל, עם כ- 18,000 תושבים, וצפיפות אוכלוסיה של 1,232 תושבים לקמ"ר.

שמתם פעם לב, שמפת תכנית החלוקה, ושטחי הארץ שהיו מיועדים למדינה היהודית... דומים למפה שהייתה על הקופסא הכחולה של הקרן הקיימת לישראל, והקרקעות שנרכשו ע"י הקרן?

נראה, לכאורה, שהאו"ם והעמים, בעת ההיא, התייחסו ברצינות מירבית לקרקעות שהיו אז בבעלות יהודית ואחרים, באזורי הארץ השונים... והארץ חולקה תוך שמירה מקסימאלית על זכויות בעלי קרקעות אלו.  מעניין מאוד, שעדיין לא מצאתי, מאמר כלשהו שיראה זיקה ברורה בין הבעלות על האדמות היהודיות וההחלטה לקביעת המפה וגבולות החלוקה, כפי שנקבעה.  יתכן בהחלט, כפי שכתב על כך זאב גלילי, ש- "בלעדי חנקין ויתר גואלי האדמה לא הייתה קמה המדינה" (לקריאה נוספת, ראה ערך וויקיפדיה גאולת קרקע).

 


יום רביעי, 19 באוגוסט 2015

25% לטובת סופר פארם



בעקבות המתקפה והביקורת על סופר-פארם (והמחירים המופקעים ברשת, ביחס למחירים בברלין)... [שדווקא לא הותירה אותי המום] גיליתי השבוע, ממש במקרה, שיש שם לפחות מוצר אחד שזול בכ- 24.65% ממחירו של מוצר זה אצל רמי לוי [ולא, אני לא עובד בשביל אף אחד מהם] וזול יותר מאשר ברשתות גדולות ומוכרות בארה"ב.

מדובר בחבילת 8 סוללות AA של אנרג'ייזר, ברקוד 8888021200256
בתחילת השבוע רכשנו חבילה אחת, במחיר 27.30 ₪ אצל רמי לוי (סניף פתח תקווה)... ואחרי יומיים, ראינו במקרה, את אותו מוצר בדיוק, בסופר-פארם (ממילא, ירושלים), במחיר של 21.90 ₪, כמחיר רגיל בהחלט, ללא כל מבצע.


סופרפארם 


ותאמינו לי, שכשיש לי ביקורת על סופרפארם, אני אומר... וכן, כשיש דברים טובים.  כנ"ל לגבי רמי לוי, לעיתים יש לי בקורת טובה, ולעיתים שלילית.  חייבים לאזן.

לגבי סופרארם, המתקפה עליהם באה בגלים, מפעם לפעם (יוני 2012, פברואר 2015).  בהחלט יש להם מה לשפר, אבל המחירים שם לא שונים בהרבה (ללא מבצעים) מהמחירים בניו-פארם ורשתות אחרות... כך שהביקורת המתמדת נגד סופרפארם, וסופרפארם בלבד... אכן מעלה חשד (כפי שאמר לאון קופלר), שהביקורת באה שלא בתום לב.

זה שהמחירים בארץ גבוהים מידיי, גם זו עובדה ותופעה אנטי-חברתית עגומה, שיש לטפל בה, אבל זו כבר לא ביכולתו של קופלר – זו אחריות "שלנו", הישראלים, כאדם לאדם...

בכל מקרה, אמליץ להיות צעד אחד קדימה... ולקנות רק כשיש מבצע; ולא ברגע האחרון, במחיר מופקע.  שתמיד יהיה, לדוגמא, שמפו אחד בארון... ובין לבין תעקבו אחרי המבצעים, ותקנו בזול (יחסית).

 
אגב, ניסיתי למצוא את המחיר לסוללות הנ"ל, אונליין, בברלין... אולם ללא הצלחה (כנראה אני פחות מיומן בגרמנית).  בארה"ב, לעומת זאת, המוצר הזה עולה (נכון להערב, לפי 3.86 ₪ לדולר):
-         כ- 23.16 ש"ח, ב- WalMart (לא כולל מס מקומי, המשתנה ממקום למקום)
-         ויותר מ- 27 ₪, ב- HomeDepot... וב- BestBuy

כמובן שמחירים משתנים, והמחיר של אתמול זה לא בהכרח המחיר של מחר, וכו' וכד'... צריך לפקוח עיניים, לעקוב אחרי מבצעים, ולקנות חכם.

אגב... למיטב ידיעתי סניפי סופר-פארם בארץ, הם בכלל בזיכיון... וכדי להגביר לחץ... אולי כדאי להפנות את הביקורת גם כלפי בעלי/מנהלי הסניפים?!


בזמנו, ביקשתי לעבוד כקופאי באחד מסניפי סופרפארם.  התבקשתי לעבור מבחן במחשב (כשכל שאלה מוגבלת בזמן ואין הרבה זמן לחשוב), עניתי בכנות, ביושר ובאחריות מקסימאלית, ולא התקבלתי לעבודה... כי התוצאות לא היו חד משמעיות לגבי מידת האמינות, היושרה והאחריות שלי.

היו כמה שאלות בסגנון ובצורת ניסוח: "אתה רואה את אמא שלך גונבת מוצרים מהחנות, האם תדווח מיד למנהל החנות?"
1.    כן
2.    לא
3.    לא יודע

אני בדר"כ ישר והגון... ומכיוון שהייתה אופציה שלישית... בחרתי "לא יודע", כדי:
א.    בעצם להתחמק מלהשיב על השאלה המכשילה הזאת, ודומות לה.
ב.     תלוי בסיטואציה.

סה"כ ביקשתי להיות קופאי – לא קב"ט!!!

בזמנו, כשסיפרתי במשפחה ולחברים על השאלות... צחקו עליי ואמרו לי שבמבחנים הללו, צריך להשיב באופן שהבוחנים (והחברה אליה אתה מבקש להתקבל) רוצים לשמוע... ולא בהכרח כפי שנכון, ראוי, אחראי, וצודק להשיב.

מסקנתי היא:
אם כל מי שעובד בסופר-פארם התקבל לעבודה לאחר שעבר את המבחן הממוחשב... הרי שרוב עובדי הרשת חייבים להיות שקרנים ורמאים, או שהם באמת הולכים להסגיר את אמא שלהם, אם יראו אותה גונבת?! ולאנשים המסרבים לשקר ולרמות אין, בעצם, מה לחפש ברשת מצויינת שכזו?!?

עצוב.

ספר לב אהרן / Sefer Lev Aharon



 
מאת, ר' אהרן ענגעל,
החופ"ק בעיאן, נ. דזש.
[החונה פה קהילת Bayonne, New Jersey]

הקדמת המחבר
בזאת יבא אהרן לפניכם קוראים יקרים בחבורי זה לב אהרן אשר אני נותן לפניכם היום.  קראתי שמו לב אהרן על שמי אהרן ועל אשר בו סדרתי טפחתי ורביתי פרי מחשבותי והגיוני לבי.  ספרתי וקבצתי חרוזים מפנינים יקרים ראשי תיבות וגמטריאות פרפראות לחכמה.  בטוח אני בזכות אבותי ז"ל כי חבורי זה ימצא מסילות ללבבכם וחן בעיניכם כי בו תמצאו דברים יקרים.  סהדי במרומים כי לא להתגאות ולהתיהר כונתי.  רק זה בקשתי שיהי' לי לעזר ומשען מעט לעת זקנתי ימים ידברו כי באתי בימים כחי עתה לא ככחי אז.  ובמקום שאין מכירים אותי שרי לי למימר ממשפחת יוחסין קאתינא בן דודי ה"ה הרב המאור הגאון הגדול חריף ובקי בש"ס ופוסקים כש"ת מוה"ר שמואל ענגעל שליט"א המכונה ראדאמישלער רב כעת חונה כבוד תורתו בעיר קאשו במדינת הגר והמנוח ה"ה הב החריף הגאון הגדול סיני ועוקר הרים אשר שמו נודע בשער בת רבים אשר הי' ראב"ד בעיר קראקא ובעת מלחמה קבע דירתו בעיר וויען ושם הי' ראב"ד ושם נפטר זצ"ל וכבוד גדול עשה לו במותו המכונה ר' יוסף ענגעל ע"ה הוא הי' בן אחי ז"ל:
בכבוד רב וברגשי תורה אני הצעיר אהרן ענגעל


בעמוד השני של הספר, שברשותי (ושאוטוטו ימסר לאוני' בר-אילן), מופיע כיתוב קליגרפיה:



לקריאה נוספת:
-         לפי "אמזון", מסתבר שבשנת 2007 הדפיסו מחדש(?!) את הספר, ועותקים מוצעים למכירה?!
-         חיפשתי מידע נוסף על העיר Bayonne ב- "אוצר ישראל", אך בינתיים ללא הצלחה.