"מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב מִצָּפוֹן וּמִיָּם"

יום שני כ"ב תשרי תש"ף, שמיני עצרת / שמחת תורה.  אמרתי את פרקי התהלים היומי (בזכות אשתי, מאז שהתחתנו), בהם את פרק ק"ז, אותו אני משתדל לומר גם כל ערב שבת, לפני מנחה.

"בהרבה מקומות אומרים "הודו" בכל ערב שבת קודם מנחה, לבד כשחל יום טוב או חול המועד בערב שבת" (מתוך סידור "תפלת כל פה").

בספר "אמרי אמת", כותב המחבר רבי אברהם מרדכי אלתר (היה השלישי באדמור"י גור): "שהבעש"ט ז"ל תיקן לומר הודו בערב שבת קודש". [את זה מצאתי בעזרת ה- "התקליטור התורני" (DBS גרסה 16)]

"הפרק מדבר על ארבעה שיצאו מצרה לרווחה, וצריכים להודות לה', כי בעונש חטאם היו בצרה, ובחסד אלקים נצלו, ומהראוי לשבח ולספר בפני הרבים" (תיאור מקדים על תוכן הפרק, כפי שמופיע בתחילת כל פרק בספר התהלים שלי).

שלשת הפסוקים הראשונים בפרק ק"ז בתהלים, הינם:

"הֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.  יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי ה' אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד צָר.  וּמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב מִצָּפוֹן וּמִיָּם".

את פסוק ג' תרגמו במכון-ממרא לאנגלית (ע"פ JPS 1917 Edition):

And gathered them out of the lands, from the east and from the west, from the north and from the sea.

אני מעריך שעד היום קראתי את פרק ק"ז יותר מ- 500 פעמים... אך רק הפעם שמתי לב, שלכאורה, במקום "דרום" כתוב "ים" (ו- "ים" בדר"כ שווה "מערב"), וזאת למרות שאני משתדל, ולפעמים מצליח (כנראה לא מספיק), לקרוא בעיון ובתשומת לב למילים ולתוכן.

אחייניתנו (20), שהייתה הכי קרובה, כאשר העליתי את התמיהה, קלעה לפירושו של עמוס חכם, כפי שמצאתי לאחר מכן ב- "דעת מקרא" (הספר הראשון שהיה נגיש לי): "ים כאן הוא דרום על שם ים סוף, שהוא בדרומה של ארץ ישראל".

לא נחה דעתי.  חיכיתי לרגע שספר תהלים "מקראות גדולות" יהיה נגיש לי, כדי לקרוא מה כתבו על זה הפרשנים הקלאסיים.

רש"י:

(נראה שלרש"י אין שום פירוש והערה על הפסוק.  מפתיע?!).

מצודת דוד:

ומים - מאיי הים.

רד"ק, לשמחתי, גם מסביר מדוע נעדר "דרום":

 ... וזָכַר מהפאות מזרח ומערב וצפון ולא זָכַר דרום, כי הוא מעט הישוב מכל הפאות מפני חום השמש, ולא ילכו באותה הפאה בסחורה אלא מעט. ופירוש וּמִיָּם, אותם שעוברים דרך ים מארץ לארץ ישיבם האל יתברך לארצם בשלום...

אבן עזרא אומר דברים דומים:

... הזכיר מזרח ומערב כי כן היישוב מן הקצה אל הקצה והזכיר מצפון כי שם כל היישוב ולא הזכיר דרום בעבור חום השמש אין שם יישוב בראיות גמורות וטעם ומים יורדי הים כי היורד כתוב מהארבעה הנזכרים וכן הוא מזכיר יורדי הים ואחר כן כתוב יודו לה' חסדו...

מלבי"ם:

ומים, היינו מאיי הים, ודרום לא חשב כי אין ישוב בדרום.

בשלב זה השתמשתי ב- "פרוייקט השו"ת" (גרסה 20+), כדי למצוא מקורות נוספים.  "בכל המאגרים" מופיע צמד המילים "מצפון ומים" 32 פעמים.  אחד מהם הוא פסוק י"ב בספר ישעיהו פרק מ"ט: "הִנֵּה אֵלֶּה מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וְהִנֵּה אֵלֶּה מִצָּפוֹן וּמִיָּם וְאֵלֶּה מֵאֶרֶץ סִינִים".

נראה שהפרשנים על פסוק זה (בישעיה), תמימי דעים ש- "ים" זה צד מערב, ולא כפי שפרשו בתהלים.

רש"י:

מארץ סינים - מארע דרומא.

מצודת דוד:

ומים - מפאת המערב.

רד"ק:

ומים - הוא המערב.

מארץ סינים - הוא הדרום כמו שתרגם יונתן מארע דרומא, כי הסינים שוכנים שם, והסינים הוא מבני כנען...

מלבי"ם:

... ואלה גולים צפון ומערב, באים מצפון ומים.

מקורות נוספים, מוסיפי מידע, מפרוייקט השו"ת:

ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תסט:

הנה אלה מצפון ומים אלו שנתונים במקומות רחוקים באספמיא

רד"ק תהלים פרק סה ו

מִבְטָח כָּל קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם רְחֹקִים... כאילו אמר: קצוי ארץ וקצוי ים, והם איי הים, וכן (שם קז, ג): מצפון ומים, רוצה לומר ומאיי הים, כי מַעֲרָב זכרוֹ.

מהרש"א חידושי אגדות מסכת ברכות דף נד עמוד ב

... והוא ענין שמספר בו ארבע הצריכין להודות... ואמר מארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים היינו משאר ד' גליות מד' מלכיו' כמפור' בב"ר וז"ש ממזרח הוא מלכות מדי שהוא במזרחו של ארץ ישראל מצפון הוא מלכות בבל שהוא בצפונו של ארץ ישראל ממערב ומים הוא מלכות יון ומלכות ארם שהם במערבו של ארץ ישראל ולכך נקט מערב ב' פעמים ולא נקט כלל רוח דרום שאין באותו רוח מד' מלכיות אבל התחיל בגאולת מצרים שהיא גאולה ראשונה והיא בדרומה של א"י...

ב- "התקליטור התורני" (DBS גרסה 16) לא מצאתי מידע חדש.

לסיכום: 1) התעניינתי עם אנשים סביבי, חלקם מבוגרים ממני, הקוראים את הפרק הזה בקביעות, כנ"ל.  נראה שאף אחד לא שם לב לזה שצד דרום לא מצויין בפרק ק"ז.  2) נראה שדעתו של עמוס חכם במיעוט.  מעניין לדעת מה אסמכתאותיו.  3) מעניין אותי למצוא מקורות, כדי ליישב את הסתירה, לכאורה, בפרשנות שני הפסוקים.  4) נראה שהמהרש"א נוגע בכל מרכיבי העניין (ואידך זיל גמור): א) מתייחס לדרום הארץ.  ב) מסביר למה לא מצויין צד דרום בפסוק.  ג) מסביר למה "נקט מערב ב' פעמים".  יפה מאוד.  ברוך ה'.

כבוד שר החינוך, שומע? כאן האזרח הקטן, עבור...

ביום רביעי, ה- 3 ליולי 2019, לקראת פתיחת שנה"ל תש"ף, שלחתי לשר החינוך השר פרץ, ולצוות משרדו, את האימייל להלן:

שלום לכבוד שר החינוך, סגנו, וצוות המשרד,

(בנוסף לכבוד השר, כותבו באימייל, בעלי התפקידים הבאים, בהנהלת המשרד (שבשמותיהם אני נמנע מלנקוב כאן): סגן השר, מנכ"ל המשרד, "מנהלת אגף בכיר דוברות תקשורת והסברה, יועצת למנכ"ל ומנהלת תכניות הסברה", והאגף לפניות ותלונות הציבור – info@education.gov.il).

נראה שיש בציבור ויכוח, האם שנה"ל הבאה עלינו לטובה היא שנת תש"פ או תש"ף?

האקדמיה ללשון העברית מעדיפה את תש"ף; ובמו-אזניי שמעתי מפיו של אבשלום קור, ש- תש"ף היא אכן צורת הכתיבה הנכונה.

אם תש"ף היא הצורה הנכונה והמועדפת... מדוע באתר משרד החינוך ופרסומיו אתם כותבים תש"פ?

(ראו לדוגמא > מהלך שנת הלימודים התש"פ (לוח החופשות)).

לפי אתר האקדמיה:

האקדמיה היא המוסד הפוסק בתחום הלשון העברית, והחלטותיה בענייני דקדוק, כתיב, מינוח ותעתיק שנתפרסמו ב"רשומות" מחייבות את מוסדות המדינה.

מדוע, אם כן, שתהיה סתירה בין פרסומי משרד החינוך, להחלטות האקדמיה?

אולי כדאי שתתקנו את הראוי תיקון ותצאו בהנחיה רשמית לבתי הספר, מהי צורת הכתיבה הנכונה, והמועדפת עליכם?

ראוי שמחנכינו ואזרחי מדינת ישראל ילמדו לכתוב את הצורה הנכונה.

אגב, נראה שגם בוויקיפדיה מעדיפים, משום מה, את תש"ף.

לתגובתכם – אשמח.

רוב תודות,

<עד כאן תוכן פנייתי>

עברו מאז 114 יום, שהם 3 חודשים ו- 22 יום, אך לא זכיתי למענה כלשהו... ואני מתקשה להבין איך מתיישבת התנהלות והתעלמות השר והנהלת משרדו, מפנייתי... עם סיסמתם החיובית ומפיחת התקוות: "להאמין, לאהוב, להצטיין".

 

בכתבה באתר Ynet מספטמבר 2014, נכתב כבר לפני 5 שנים:

המדינה מרבה להצהיר על כוונתה לפעול נגד חברות שלא עונות לפניות לקוחות.  עם זאת נראה כי הכללים שבהם היא מחייבת את החברות אינם חלים עליה עצמה.  לראיה אפשר לציין לא מעט ניסיונות להתקשרות עם המדינה – מבלי לקבל מענה.

אז מה עושים? אחת הטכניקות היא להתקשר ישירות ללשכת השר או המנכ"ל, שם תמיד יש מענה, לא בגלל שדואגים לכם – אלא בגלל שדואגים לשר.

ומה בן גוריון היה אומר על זה? החוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) נחתם על ידו בשנת 1958, אך עדיין לא הופנם.  החוק מחייב עובדי ציבור להשיב לבקשות שבתחום סמכותם בתוך 45 ימים.  החוק אינו נוקט סנקציה של ממש נגד מי שלא השיב בתוך פרק זמן זה, אך קובע כי בהיעדר מענה, רשות שלא טרחה להשיב, תידרש להוכיח כי פעלה כדין.

היעדר תשובה לפניותיכם מהווה גם עבירה משמעתית...

לפחות בתיאוריה, נקבע בתקנון שירות המדינה (תקשיר): "נתקבלה פנייה מאיזה פונה שהוא, חייב העובד, שעליו מוטל לטפל בנושא, לתת תשובה עניינית תוך 14 יום לכל המאוחר מיום קבלתה... אם אין העובד מסוגל לתת תשובה תוך פרק הזמן האמור, תישלח תוך 14 יום תשובת ביניים, בציון הזמן המשוער למתן תשובה עניינית... בתשובת הביניים על העובד לציין מה הוא המועד שבו יכול הפונה לצפות לתשובה...".

המציאות כמובן, רחוקה מכללים אלה כרחוק מזרח ממערב, אך עצם קיום הוראה זו מאפשר לכם לפנות לנציבות שירות המדינה בתלונה נגד עובדי ציבור שנמנעים מלהשיב, ולקוות שלפחות משם תקבלו תשובה.

לאחר פרסום רשימה הזו, אנסה, בלי נדר, להתקשר למשרד החינוך כמוצע לעיל... להפנות את תשומת לבם לאימייל ששלחתי... ונראה מה יוליד יום.  אולי גם אנסה לפנות, באימייל (אין לי זמן לטלפונים, ובטלפון קשה לתעד), גם לנציבות שירות המדינה, ולנציבות תלונות הציבור.

עדכונים, ו/או מענה ממשרד החינוך, אפרסם, בלי נדר, בתגובות, להלן.

לקריאה נוספת:

-         חובת רשות ציבורית לתת תשובה מנומקת לפנייה של אזרח ("כל זכות")

-         תשובות למגוון שאלות נפוצות למעוניינים להגיש תלונה לנציבות תלונות הציבור ("מבקר המדינה")

527 שנה לגילוי יבשת אמריקה

שבת, יג תשרי תש"ף, 12 לאוקטובר 2019

527 שנה לגילוי יבשת אמריקה ע"י קולומבוס (1451-1506) [באיטלקית:Cristoforo Colombo].

עיינתי בשבת בספרו/יומנו של יהודה דוד אייזנשטיין (1854-1956) "אוצר זכרונותי: קורות תולדותי ומקרי יום ביומו" (יצא לאור בניו יורק, מרחשון תר"צ, נובמבר 1929): "זכרונות מדברי הימים לבני ישראל באמריקא מעת בואי לנויארק בשנת 1872, והשקפה לאחור מהישוב הראשון של היהודים באמריקא בשנת 1654 ואילך".  [ספרו של אייזנשטיין, הוא מהמיוחדים בספרייתי; וכן 2 סיפורי "היכרותי" עמו (1990, 2006), ברוך ה'].

עמוד 76:

1892 אוקטובר 12 – ביום השבת היה חג זכרון ארבע מאות שנה להתגלות הארץ החדשה ע"י קריסטופר קולומבוס, בעצם היום הזה בשנת 1492.  היהודים כמו כל אזרחי הארץ קראו עצרה בבתי כנסיות לחוג היום ברנה ותפלה ותודה לה', והיהודים הוסיפו להזכיר נשמת קולומבוס כמו ביום הזכרת נשמות בימים טובים שלנו, והדרשנים נשאו דבריהם על מאורעת היום.

בתי העיר מקושטים בדגלים ועל כולם תתנוסס תמונת קולומבוס לכבודו... ששה ימים רצופים חגגו אנשי נויארק את החג הזה, ואין קץ לכל ההוד וההדר והתפארת.

... והארץ ההיא לא נקראת על שמו, כי אם על שם איש פוחז וריק אמריקא וועספוציוס...".

במוצאי שבת מצאתי שאייזנשטיין התכוון ל- אמריגו וספוצ'י (באיטלקית:Amerigo Vespucci ).

"כל שהיה צריך בשביל שהיבשת תקרא על שמו, היה קצת פוליטיקה בינלאומית, זיוף ראיות היסטוריות, ובעיקר – לא להיות שם ראשון." (ע"פ מאמר "מכון דוידסון" שע"י מכון ויצמן).

ביום שני 14 לאוקטובר, יערך בשדרה החמישית במנהטן, זו השנה ה- 75, המצעד המסורתי-ססגוני – Columbus Day Parade – לציון אותו גילוי מפורסם.

לקריאה נוספת:

-         Oath of Allegiance for Naturalized Citizens