יום שלישי, 19 באפריל 2016

כביש 772 (33 שנה)?!



הבוקר (19.4.2016) נפתח לתנועה כביש דשנים במפרץ חיפה, אחרי יותר מעשור של הליכי הקמה וסלילה.  הכביש, שמספרו 772, מוביל מאזור התעשיות הפטרוכימיות לכיוון כביש 70 ומשם למרכז הארץ – בלי לעבור בדרך ההסתדרות (כביש 4) ובצ'ק-פוסט.  הכביש החדש נמצא צפונית-מערבית לקריית אתא, ואורכו 5 קילומטרים (אחיה ראב"ד)

 
ע"פ אתר תכנון ובניה של משרד הפנים התקבלה התכנית ב- 3 לפברואר 1983.
ב- 1 למאי 1984 פורסמה ברשומות הודעה על הפקדת התכנית.  ילקוט פרסומים מס' 3050, עמוד 2056:

הקרקע הכלולה בתכנית זו נמצאת בעמק זבולון, תוואי הדרך מתחיל ממזרח לקיבוץ יגור, עובר על הגבול שבין שדות כפר חסידים ויגור, ממשיך לאורך גבולו המזרחי של ביח"ר דשנים ומגיע עד החלק הדרומי של אזור תעשיה בקרית־אתא.

עיקרי הוראות שינוי התכנית... דרך פרברית מהירה, בהתאם לתכנית מיתאר ארצית לדרכים; דרך זו תנקז את התנועה בין הקריות ואזור התעשיה שבמפרץ חיפה לבין מרכז ודרום הארץ – דרך יקנעם וזכרון יעקב..."

ב- 28 ליולי 1991, פורסם ברשומות אודות אישור התכנית.  ילקוט פרסומים מס' 3907, עמוד 3277.

נתקבלה "תכנית מס' ג/ 1022 – דרך מס' 772, דרך דשנים, קטע מקיבוץ יגור עד אזור תעשיה קרית אתא"

בנובמבר 2009, פורסם במקומון קריות של Ynet:  כביש 772 מצומת דשנים לצומת יגור יוצא לדרך.  מדובר בפרויקט גדול, בעלות של עשרות מיליוני שקלים, שהשלמתו תסתיים בתוך כשלוש שנים.

באתר משרד התחבורה נכתב: לוח זמנים משוער לסיום ביצוע: ספטמבר 2013.  אך בתקציב כולל של כ- 190 מיליון ₪ (ולא "כמה עשרות מיליונים").


כביש דשנים, המחבר את כביש 70 לדרך חיפה בקרית אתא ולאזורי התעשייה הפטרוכימית ובתי הזיקוק, ינקז את תנועת המשאיות ומכליות המובילות חומרים מסוכנים לכיוון דרום ומרכז הארץ ויפחית את עומסי התנועה בכניסה וביציאה למטרופולין חיפה מכיוון מזרח (צומת יגור).

מדובר בכביש בינעירוני חדש באורך של כחמישה קילומטרים, הכולל גשר באורך של 300 מטרים מעל נחל ציפורי.

שר התחבורה ישראל כץ, אמר:
"פעלתי לזירוז פתיחת כביש דשנים, בשל הצורך הדחוף למנוע מעבר של חומרים מסוכנים באזורים מאוכלסים במפרץ חיפה".

ראש עיריית קרית אתא, יעקב פרץ, אמר:
"מדובר ברעיון שיזמתי לפני 15, תוך מאבקים בוועדות התכנון השונות.  תודות למשרד התחבורה, הרעיון הפך למציאות שתשנה את פני התחבורה באזור".


לסיכום,
מיום שהוגשו התכניות עד פתיחת הכביש (שאורכו כ- 5 ק"מ בלבד), עברו יותר מ- 33 שנה!

ע"פ כתבה מ- 19 לאוגוסט 2014: "הכביש צפוי להיפתח בסוף חודש אוקטובר".  כלומר, הכביש כבר היה מוכן ב- אוקטובר 2014?!?  "העבודות כוללות ביצוע מבנה כביש, אספלט, תאורה, רצועות גינון ופתרונות ניקוז אזוריים. עלות הפרויקט: כ- 30 מיליון שקלים".

מה קרה מאוקטובר 2014 עד היום?
איך "עשרות מיליונים" התנפחו לכ- 200 מיליון?

מי שמכיר קצת את ההיסטוריה התחבורתית של אזור מטרופולין חיפה (מקור), מכיר את התכנון הלקוי להחריד של עורקי התחבורה, במקום כה מרכזי וחיוני במדינת ישראל, הן לאזרח מן השורה והן למפעלים באזור (כולל נמל חיפה, כמובן).

לקריאה נוספת וכדי לטעום מהבלגן:
-         תגובה בפורום פורום תכנון עירוני, אזורי ותשתיות, של "תפוז" (מרץ 2010)
-         התבקעות הבטון ברכבת לירושלים (ינואר 2016)


יום ראשון, 3 באפריל 2016

"סדר שני" במקוה-ישראל




"סדר שני" במקוה-ישראל

כעשר שנים רצופות, משנת תרפ"ה עד תרצ"ה, התקיים בביתו של ר' שלמה הלל'ס, בבית הספר החקלאי "מקוה ישראל", "סדר שני".  סדר זה נחשב מוסד קבוע וחשוב בקרב חוגי המשכילים והסופרים אשר בתל-אביב.  מעולם לא הודיעו על זה ברבים.  הכל נעשה בחשאי ובסוד, שלא יוודע הדבר לרבים והמונים ינהרו ליהנות מזיווֹ של "סדר ר' שלמה".  רק כמאה אנשים, מן המשומנים והמסולתים היו באים לשם מימים ימימה להשתתף במוצאי יום-טוב הראשון במסיבת חכמים ויקירי האומה.

"כוח המושך" ועיקר תשומת הלב היה ח. נ. ביאליק.  הוא היה תמיד מלך הסדר ויושב בראש העיקרי.  על ידו: יעקב פיכמן, דוד שמעונוביץ, פ. לחובר, אשר ברש, א. סמיאטיסקי, יהודה קרני, י. ד. ברקוביץ ושאר טובי העיר ו"מאוריה הגדולים".  ביאליק היה פותח ב"שיחה קלה" ומתחיל לערוך את הסדר לכל חוקיו, פרטיו ודקדוקיו.  את ארבע הקושיות היה שואל י. ח. רבניצקי או הד"ר יהודה קויפמן או אחד מילדי הסופרים.  בשעת הסעודה היה ביאליק מהנה את הקהל בהערות פורחות מאוצר ההיתולים שלו.  פעם חיקה קריאת ה"הגדה" של כל מיני עמי הארצות וחיילים ניקולייבים.  לאחר ה"הגדה" היה בא חלק אמנותי בהשתתפות החזנים ז. קווארטין וש. רביץ' ושחקנים מ"הבימה" וה"אהל".

בסדר שני זה היה מצליח ח. נ. ביאליק ליצור אוירה שהיה בה משום "התפשטות הגשמיות" ו"התפשטות הרוחניות" כאחד.

עם פטירתו של ביאליק פסק הסדר השני המופלא הזה.

(מתוך "לכבוד הרגל")

הסיפור הוקלד מתוך: "ספר המועדים.  פרשת מועדי ישראל: ערכם, גילוייהם והשפעתם בחיי עם ישראל ובספרותו, מימי קדם ועד היום הזה", כרך ב'.  שלש רגלים.  פסח.  עמוד 464-465