אדם ועולמו (הוצאת עקד, 1967)

 

בשבת פרשת "כי תבוא", כ אלול ה'תשפ"ה, 13 לספטמבר 2025, שלפתי לי את הספר מאוצר הספרים שלי.  פתחתי באקראי באחד העמודים ותהיתי אודות האימרה שנתגלתה לי.  כידוע אין "מקרה" (אלא הכל "רק מה'").  אני ממש לא מאלו שמבינים הכל, ולצערי גם מאלו שלא כל כך מבינים את המושג "סליחה"; בוודאי לא ככה באופן גורף.  אולי המטרה הייתה לעורר בי הרהוריי סליחה ותשובה?!

הספר שברשותי זכה לשרוד 58 שנה, מאז יצא לאור, עם עטיפת הנייר שלו / Dust Jacket (אכן מוזר שאין עדין למושג הזה ערך בעברית בויקיפדיה).

מאחר ובקטלוג ULI מוצגים רק 3 עותקים, והספר לא מופיע עדיין ב- "סימניה", יצאתי למסע תיעוד ופרסום לספר, ולאנשים המעורבים ביצירתו.

תמונת הספר בידיי (צולם במוצאי שבת)

"אדם ועולמו", הוצאת "עקד" תל-אביב, 1967 – ציורים: ט. פלודי / כתב ועריכה גראפית: אמציה כ"ץ / ליקוט: א. ב. / ביצוע: מריצה רוסמן

הספר "אדם ועולמו" קטן-מימדים: גובה 12 ס"מ, רוחב 9 ס"מ, עובי כ- 0.9 ס"מ.  בספר 24 דפים לא ממוספרים, עליהם מודפסים, רק בצד אחד, 19 פתגמים/אימרות מאת (לפי סדר ההופעה): פול ואלרי, נ. קאזאנצ'אקיס, פ. קאפקא, אונאמונו, קאנט, לאו-טסה, עמיאל, אריסטו, רנאר, א. ד. גורדון, ר. קיפלינג, לה רושפוקו, קורניי, שופנהאואר, שקספיר, פ. סגאן, הוראציוס.

הספר משובץ ב- 5 ציורים של ט. פלודי.

מיהו הצייר ט. פלודי? תעלומה.  אולי מדובר ב- טיבור פלודי Tibor Faludi? ומיהו המלקט א. ב.? אולי אגלה ביום מן הימים, ואוכל לתת קרדיט?! או אולי שמותיהם וזכרם אמורים להישאר עלומים לנצח?!

אחרון חביב: אמציה כ"ץ (כתב ועריכה גראפית).  נכון להיום עדיין אין לו ערך בויקיפדיה.

-         איש הסמלים הצה"לי: אסור להשאיר אותו אלמוני ("במחנה", 4 בנובמבר 1987)

-         תקופת התגים ("במחנה", 13 בספטמבר 2002)

-         22 רשומות בקטלוג ULI ורשימת ספרים בהם תרם אמציה מכישוריו.

-         אמציה כץ - איש הסמלים (ראיון) וגלריית התמונות ("ישראלינה", אודות)

לכל איש יש תג (ראיון מצולם.  יוטיוב, 4:45 דקות)

איך תג נולד? (יוטיוב, 2:42 דקות)

לקריאה נוספת:

-         גולני שלי: על הערכים שמעצבים את סמל החטיבה (אאא)

-         כאן סקרנים | מדוע סיכות הלוחם בצה"ל מצמיחות כנפיים (יוטיוב, 6:56 דקות(

-         סמלי-צה"ל (ויקיפדיה)

-         לקרוב ולרחוק, יום חמישי ב מנחם-אב תש"ה, 12 יולי 1945: רשימות ניצולים בקובנה, דאכאוּ, 354 יהודי הונגאריה ממחנה האסאג־אלטנבּוּרג, 16 ילדים מאוֹשביאֶנצ׳ים; נתינים בּאֶלגיים, צרפתיים, הולאנדיים ופולניים שהגיעו לשבאֶדיה; המשך מרשימת משוחררי בּוּכנואלד, פּליטים ברוסיה המחפשים קרוביהם; ידיעות ממחנות הריכּוּז, מכתבים מגיא צלמות; הוראות על קשרי דואר עם ארצות אירופּה ומשלוח חבילות לשטחי ססס״ר.

באחד מחיפושי המידע למאמר הזה, הגעתי איכשהו גם לגיליון "לקרוב ולרחוק" הנ"ל.  למידע נוסף, ראו 73 גיליונות של "לקרוב ולרחוק" באתר "עתונות יהודית היסטורית"; וכן בארכיון בית לוחמי הגטאות.

מחלפון עמישב (פתח תקווה): סכנת-חיים והזנחה

 

נובמבר 2012: "ב- 2003 סגרה הממשלה את מעצ והקימה את החברה הלאומית לדרכים, שכונתה גם "מעצ החדשה". כעת משנה החברה את שמה שוב, והפעם ל"נתיבי ישראל" (לא עוד מעצ: החברה משנה את שמה ל"נתיבי ישראל", דה-מרקר).  "החברה קיבלה תחת אחריותה את כל מערכת הכבישים הבינעירוניים, ניהול ובקרת תנועה, תכנון, פיתוח ותחזוקת הדרכים ובטיחותם" (ויקיפדיה).

מביך ולא מקצועי בעליל, ש- 13 שנה לאחר ששמה הוחלף בפעם השניה... – השלט בכניסה וביציאה הדרום-מזרחית של פתח תקווה מתפורר, ונראה שב- "נתיבי ישראל –החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ" עדיין לא מצאו זמן ותקציב להצבת שלט ברור וקריא, עם השם החדש:

לא פלא שגם תשתיות ותמרורים נוספים שם מוזנחים

כביש הגישה מ- "המחלפון" מוזנח כבר שנים! לאחרונה רובד מחדש, אך בתזמון בעייתי, מאחר ולאחרונה התחילו במקום עבודות להרחבת המחלפון + הקמת מסוף אוטובוסים (במקום שהיה עד זה לא מכבר שדה חקלאי, מוקף עצים (שנכרתו ברובם הגדול)).  כ- 13 שנים מאז פתיחת המחלפון... עדיין אין עצים וצל עבור הספורטאים והמטיילים שם על המדרכה.

"כיום, החברה משקיעה משאבים רבים בפיתוח מערכות ניהול תנועה חכמה בכבישים, חדשנות, השקעה בפיתוח נתיבים לתחבורה ציבורית, קשרי קהילה, אינטגרציה וקישוריות בין אמצעי תחבורה שונים (תחבורה ציבורית, רכב פרטי, אופניים והליכה ברגל), ומשקיעה רבות בתחום האחריות התאגידית, ומחשבה על הסביבה בפיתוח תשתיות התחבורה".  נו, באמת! גם כאן, אין קשר בין המילים הגבוהות למציאות בשטח.

"אחריות תאגידית, ומחשבה על הסביבה"??? על מה אתם מדברים? שלטים אתם לא מחליפים, עצים לא שותלים, נוף לא מתחזקים, כורתים עצים בסיטונאות, פרוייקטים תחבורתיים מתעכבים במשך שנים, ובמקום להרחיב שוליים ולתת מענה בטיחותי בכבישים הצפופים והפקוקים (שבאחריותכם לפתח)... אתם מבטלים שוליים ומסכנים באופן מהותי וממשי את משתמשי הדרך!!! אין כאן לא ניהול תנועה, לא חדשנות, לא השקעה, לא אחריות, ולא מחשבה על הסביבה ומשתמשי הדרך!

מרץ 2024: "ב-2015 נחשפה פרשת שחיתות חמורה בחברה הממשלתית נתיבי ישראל, והיא עברה הליך הבראה ■ ואולם, ההתנהלות בשנה האחרונה – כשיו"ר החברה יגאל עמדי הוא מקורבה של רגב והמנכ"ל ניסים פרץ מיישר קו עם מינוי מקורבים – עלולה להחזיר אותה לימים אפלים ■ נתיבי ישראל: "החברה מקבלת ציונים לשבח" (דה-מרקר)

אסון ביטול השוליים בכביש 471 הסמוך, לטובת נת"צ מיותר לחלוטין גבה כבר יותר מידיי קורבנות.  הנה דוגמא אחת > פברואר 2025: תאונת דרכים קטלנית סמוך למחלף עמישב: שוטר שהגיע לסייע לנהגים נהרג מרכב חולף

התאונות שקורות במחלפון כמעט מידי שבוע, מעידות על בעיה עמוקה בעצם קיומו/תכנונו של המחלפון (בנוסף להזנחה).  הנה כמה דוגמאות לתאונות מהשנים האחרונות:

דצמבר 2019: תאונה במחלף עמישב: שני פצועים בהתהפכות רכב

אפריל 2022: רכב איבד שליטה ופגע ב- 3 הולכי רגל, בהם ילד בן 6 שמצבו קשה

יוני 2022: נתיבי ישראל ביצעו עבודות מעקה בטיחות במחלפון עמישב בשל התאונה שבה נפצעו שלושה אחים (נכון לאוגוסט 2025, חלק מגדר/מעקה "הבטיחות" שוב חסר, בדיוק באותו מקום בו ארעה התאונה ב- 2022; גם הפעם עקב תאונה אחרת שארעה במקום)

מרץ 2023: רכב שנסע לכיוון 471 מערב, עבר לצד הנגדי תוך שהוא מוריד עמוד תאורה בדרך.  בנס לא נפגעו הולכי רגל באירוע הזה (תמונה מהוואטסאפ השכונתי)

כ- 250 מטר שם, עד הכניסה לעיר, עדיין (אוגוסט 2025) ללא גדר הפרדה בין הכביש למדרכה, עד האסון הבא, לא עלינו

אוגוסט 2024: רכב התהפך ביציאה ממחלפון עמישב

ינואר 2025: מכונית התהפכה במחלפון עמישב ("אירוע חריג"? ממש לא, לצערנו).  גדר בטיחות? אין שם!

אוגוסט 2025: גדרות בטיחות חלקיות ולא תקניות (טלאי על טלאי).  סימני פגיעה רבות על חלקן.  חלקן שבורות כבר חודשים ארוכים.  יותר מ- 70 מטר גדר חבוטה.  כ- 250 מטר של מדרכה ללא גדר בטיחות.  להולכי הרגל ורוכבי האופניים זה כמו "רולטה רוסית".  כעת, בגלל עבודות הקמת מסוף האוטובוסים כמות המשאיות והרכבים הכבדים הנוסעים במחלפון – עלתה.  האם גדר הבטיחות תשודרג? נראה שבינתיים לא:

סימני פגיעה בעיקול הדרומי

גדר שבורה כבר כמה חודשים(!) בעיקול הצפוני

להלן, במקום ששביל הולכי הרגל נמצא מתחת למפלס הכביש, התרסק כלי רכב ופרץ את הגדר לפני כשנתיים, וכן את הגדר השניה, שם למטה.  את הגדר המישנית לא טרח איש לתקן.  את גדר הבטיחות בצמוד לכביש כן; אך כמו שניתן לראות, היא נחבטה מאז לא מעט; ואיש כבר לא בא לתקן.

המצב בשטח משקף מחדל ניהולי, תפקודי, ותחזוקתי ההולך ומחריף.  אנשי "נתיבי ישראל", ו/או "שלוחיהם", לא נוכחים מספיק בשטח.  נראה שאין מספיק פיקוח ובקרה על בעלי האחריות... ונראה שגם בעלי האחריות העירוניים לא ממש מוטרדים מהנושא.  העיקר פרסמה העירייה לאחרונה רשימה ארוכה של כתובות נוספות, שם הותקנו מצלמות לאכיפת חניה (שאיננה מסכנת חיים, כמו המצב הנ"ל).

יולי 2025: החלה הקמת מסוף אוטובוסים במחלפון עמישב.  בכתבה נכתב שתתבצע שם "נטיעה של כ-250 עצים חדשים ליצירת חיץ ירוק בין המסוף למגורים".  מעניין! הלוואי! בינתיים, כורתים ומייבשים עצים, הרבה יותר מנוטעים ומתחזקים.  נעקוב ונראה, בעזרת השם.

בדצמבר 2015 היו שם ליד, בככר, שלישיית דקלים

הם עדיין שם בינואר 2019 (מפות גוגל)

אך באוגוסט 2025 – אינם!

במאי 2025, פניתי למנהל אגף גנים ונוף בעניין דומה.  התעניינתי בנוגע לגורלם של עצים בגינה ציבורית לא רחוק משם, נעניתי: "אין ברשותי המידע הנ״ל. שפקיד היערות יחזור לעבודה ישיב לך".  כשחזר פקיד היערות (המשמש כסגן מנהל האגף) מחופשתו, הוא נפנף אותי הלאה, ואמר: "לקבלת המידע יש לפנות למחלקה לחופש המידע בעירייה".

 

לקריאה נוספת:

-         נתיבי ישראל (מע"צ לשעבר) > כך התרוקנה החברה שמתוקצבת ב-7 מיליארד שקל משומרי הסף שלה (גלובס. ינואר 2024)

-         כביש 471 (ויקיפדיה)

-         "אוֹי וֵיי Oy Vey / אויבי ישראל": כביש 40 פתח-תקווה

-         2007: המפגעים עליהם דיווחתם עוברים לטיפול מע"צ + תגובת מע"צ לדיווחי הקוראים.

-         נובמבר 2018: נתיב לאוטובוסים ייסלל בכביש 471. הצפי לסיום העבודות – יולי 2019.  נכון לאוגוסט 2025, העבודות רחוקות מסיום!

 

ספלנדיד: שוקולד מר-מתוק, עלית / Splendid: Bittersweet Chocolate, ELITE

מיוצר ע"י עלית בע"מ, רמת גן, ישראל

ספלנדיד: שוקולד מר-מתוק, עם ונילין – תמצית מלאכותית

משקל נקי: 144 גרם

Manufactured by ELITE LTD, Ramat-Gan, Israel

Splendid: Bittersweet Chocolate, with Vanillin…

Net Weight: 144 GRM

תוצרת ישראל – Made in Israel

מכיל: סוכר, פולי קקאו, חמאת קקאו, שקדים, ונילין

23221/7 

לקריאה נוספת:

-         עלית (ויקיפדיה)

-         "ב-1962 נפטר אליהו פרומצ'נקו, מקים החברה. בנו, אבא פרומצ'נקו, שהיה מהנדס בהכשרתו, התמקד בניהול תהליכי הייצור בחברה, ולצידו מרק מושביץ היה אחראי על השיווק ויחסי הציבור". (היסטוריה מתוקה: סיפורה של עלית מימי הקמתה ועד היום / אתר "עלית")

"דרושים באופן דחוף כובעי גרב"

 

מקור גזיר העיתון והתאריך: לא ידועים

הדור הצעיר במפד"ל

המחלקה לחייל ולמגויס הדתי

אבן גבירול 166 ת"א, ת.ד. 22233 טל. 02-40249

פניה לציבור

דרושים באופן דחוף

כובעי גרב

היודעות לסרוג מתבקשות בזה לסרוג מיד כובעי גרב ולהעבירם ללא דיחוי אל המחלקה.

להלן הוראות סריגה:

מעלים 120 עיניים וסורגים בסריגת פטנט (2 עיניים ימין ו-2 שמאל) לגובה 25 ס"מ.  לאחר מכן סוגרים במרכז 40 עיניים ולאחר שורה מעלים אותן בחזרה וממשיכים לסרוג 12 ס"מ.

מחלקים את 120 העיניים לשלושה חלקים: כל חלק 40 עיניים ומורידים עין אחת לפני ואחרי כל חלק כך שנוצרים שלושה משולשים.

 

להפתעתי, התקשיתי למצוא פרטים ומידע אונליין על "המחלקה לחייל ולמגויס הדתי", למעט מאמר אחד, במדור "מכתבים למערכת", עיתון "הארץ", 1 לדצמבר 1954, עמוד 2:

לקריאה נוספת:

-         עלייתה ונפילתה של המפד"ל / יהודה בן-מאיר

-         המפד"ל + כרזות תעמולה פוליטית ("נוסטלגיה אונליין")

-         הפועל המזרחי (ויקיפדיה)

שרטוט שלי, מימים ימימה

אנחנו נוסעים – לארץ ישראל / שמחה רֻבִּינְשְׁטֵין (1940)‎

 

אנחנו נוסעים לארץ ישראל / חלק ראשון / מאת שמחה רֻבִּינְשְׁטֵין / מְצֻיָּר בידי אמנון רֻבִּינְשְׁטֵין / הוצאת תקומה, ניו-יורק, תש"א (1940)‎ / כ- 130 עמודים, ובהם כ- 20 איורים.  כריכה קשה בצבע אדום.

"אנחנו נוסעים לארץ ישראל" הוא ספר לימוד, בן שני חלקים.  חלק א' מונח לפנינו... / הספר נועד במקראה ללימוד הלשון לתלמידים, שרכשו להם ראשית ידיעת השפה, עד כדי הבנת ספור קל בעזרת באורי מלים, שאינן שכיחות באוצר המלים שלהם... / חומר הספר נתנסה במחלקות שונות על ידי מורים ומורות, בני סמכא ולפי עדותם "עורר התענינות בלתי מצויה בין תלמידים מגילים שונים"...

תוכן הספר הוא ספור-מסע בארץ ישראל.  ילד אמריקאי הוא הנוסע והוא מספר כילד לילדים את חוויותיו ורשמיו וספורי עלילה מחיי הארץ.  באמצעים מצומצמים – במלים ספורות ובמשפטים מדודים ושקולים – מוסר לנו התייר הצעיר את פרי התרשמותו בארץ ישראל החדשה, החלוצית...

רבים משירי הארץ ופזמוניה, מזמירות החגים והמועדים נשלבו בתוך ההרצאה של "ספורי הנוסע", תוך אווירתם הטבעית ואגב חיותם...

הרבה טורח הושקע בשיפורו האמנותי של הספר.  תודתי ותהלתי לאמנון, בני היקר, על ציוריו הנאים שתרם לספר.  ותודתי לידידי מר ז. שפיגלמן, מנהל לשכת הפרסום של הקרן הקימת ולהנהלת הקה"ק והנהלת הדסה על אשר הואילו בטובם להעמיד לרשותי את מיטב צילומיהם מחיי הארץ.

תודה מכופלת הריני מביע בזה לידידי וחברי המחנכים הוותיקים: הדר. י. דת, מר. דוד וורטהים, דר. צבי סטריקובסקי ומר. אליהו פרסקי ולמורות המצוינות מרת חנה ליניק ומרת שושנה מקסימון על הואילם לנסות במחלקותיהם את חומר הספר בטרם נמסר לדפוס ועל הערותיהם החשובות לתיקונו של הספר.

ברוקלין, תשרי, שנת תש"א.  שמחה רובינשטין

(מתוך סוג-של פתח-דבר בתחילת הספר)

עוד על המחבר, ראו גב ספרו "רשמי תייר" (הוצאת מסדה, 1971)

תוכן "אנחנו נוסעים לארץ ישראל"

בספר, הוא מופיע בסופו, ולא בהתחלה

הפרק הראשון: שמות חדשים

13 מציורי אמנון

לקריאה נוספת:

-         "גניזת פנסילבניה".

-         הספר, בקטלוג ULI

-         אודות שמחה רובינשטיין (1978־1889) בלקסיקון הספרות העברית החדשה... ואודות אביו – מתתיהו – באתר "ארגון יוצאי שדלץ (Siedlce) בישראל".

-         שושנה [רוז עדה ? רוז אסתר] (אברמסון) מקסימון (1891-1943), הייתה אשתו של שלום דב-בער (מקסימובסקי) מקסימון Maximon (1881–1933) – מצאצאי הבעש"ט.

-         יוני 1946, "דבר": הספר והעיתון העברי באמריקה.

-         במאי 1952 הועברה ספרייתו של ש.ב. מקסימון, לבית ברל.

-         יוני 1953, "דבר": ש. ב. מקסימון (עשרים שנה למותו – כ"ו סיוון).

-         יוני 1973, "הדאר": ש. ב. מקסימון - איש האמת והמצפון (ארבעים שנה למותו).